מהדורת הכתיב:
ויאמרו שרי פלשתים מה העברים האלה ויאמר אכיש אל שרי פלשתים הלוא זה דוד עבד שאול מלך ישראל אשר היה אתי זה ימים או זה שנים ולא מצאתי בו מאומה מיום נפלו עד היום הזה
המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמרו שרי פלשתים מה העברים האלה ויאמר אכיש אל שרי פלשתים הלוא זה דוד עבד שאול מלך ישראל אשר היה אתי זה ימים או זה שנים ולא מצאתי בו מאומה מיום נפלו עד היום הזה
השאלות (ג) מ"ש שהיה אתו זה ימים או שנים, אין לו הבנה. וגם הלא לא ישב בשדה פלשתים רק ארבעה חדשים כנ"ל (כז, ב):
"ויאמרו שרי פלשתים". מבואר שעקר התלונה היה שלא ילך כלל עמהם במלחמה וע"ז התרעמו השרים כולם, לא כן אם היה התלונה רק בעבור הכבוד שחלק לו להיות שומר
ראש המלך היה ראוי שתצא התלונה מן הסרנים שהם הקרובים אל המלך לשמרו וזה נוגע לכבודם, לא מן כלל השרים. ולפ"ז מה ששאלו השרים "מה העברים האלה", ידע אכיש
שמתרעמים שלא יצאו עמהם כלל, כי אין מאמינים בם: "ויאמר אכיש". השיב להם שהוא סומך ובוטח עליהם משני טעמים, א] "הלוא זה דוד עבד שאול", הוא עבד המורד
באדוניו, שודאי ינקום בו לעת מצוא. ב] "אשר היה אתי זה ימים או זה שנים", (ר"ל שישב בשדה פלשתים זה ימים, שהוא ימים וארבעה חדשים, או נוכל לחשב מן הפעם
הראשון שברח לבדו אל אכיש שמעת ההיא מרד, והיה זה שנים), ומעת ההיא "לא מצאתי בו מאומה", ונוכל לסמוך עליו: