המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"הוי חרב לה'" - כאלו קורא אל החרב ואומר אתה החרב הבאה בהשגחת ה' עד מתי לא תשקוטי הלא כבר הרגת בהם מאז על ידי פרעה ולכן האספי אל תערך ומצאי מרגוע ושתוק מלהרוג עוד
מצודת ציון
"הוי" - הוא ענין לשון קריאה
"עד אנה" - עד מתי
"תשקוטי" - ענין מנוחה
"האספי" - ענין כניסה כמו ואין איש מאסף אותם (שופטים יט)
"הוי חרב לה' עד אנה לא תשקטי", אחר שחרב ה' באה עליהם שתי פעמים קורא מתי תשקט החרב, או "האספי אל תערך", שהוא מליצה שישוב המחריב לארצו ולא ירעיש עוד ממלכות, או על כל פנים "הרגעי ודמי", גם שאת חוץ לתערך הרגעי מעט ודומי, ולא תהרגי בתמידות:
