קטגוריה:יחזקאל כו ב

<< | ספר יחזקאל • פרק כ"ו • פסוק ב' | >>

נוסח המקרא

בן אדם יען אשר אמרה צר על ירושלם האח נשברה דלתות העמים נסבה אלי אמלאה החרבה

בֶּן אָדָם יַעַן אֲשֶׁר אָמְרָה צֹּר עַל יְרוּשָׁלַ͏ִם הֶאָח נִשְׁבְּרָה דַּלְתוֹת הָעַמִּים נָסֵבָּה אֵלָי אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה.

המהדורה המוטעמת:

בֶּן־אָדָ֗ם יַ֠עַן אֲשֶׁר־אָ֨מְרָה צֹּ֤ר עַל־יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙ הֶאָ֔ח נִשְׁבְּרָ֛ה דַּלְת֥וֹת הָעַמִּ֖ים נָסֵ֣בָּה אֵלָ֑י אִמָּלְאָ֖ה הׇחֳרָֽבָה׃

המהדורה הדקדוקית:

בֶּן־אָדָ֗ם יַ֠עַן אֲשֶׁר־אָ֨מְרָה צֹּ֤ר עַל־יְרוּשָׁלַ͏ִ֙ם֙ הֶאָ֔ח נִשְׁבְּרָ֛ה דַּלְת֥וֹת הָ/עַמִּ֖ים נָסֵ֣בָּה אֵלָ֑/י אִמָּלְאָ֖ה הָחֳרָֽבָה׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת וסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה.

לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

פרשנות

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

עריכה

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

בַּר אָדָם חֲלַף דַאֲמָרֵית צוֹר עַל יְרוּשְׁלֵם חֶדְוָא אִתְבְּרַת דַהֲוָה מְסַפְּקָא סְחוֹרָה לְכָל עַמְמַיָא אִסְתְּחָרַת לְמֵיתֵי לְוָתִי דַהֲוַת מַלְיָא חֲרוּבָת:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ירושלים" - שהיתה במצור

"האח" - לשון קול שמחה

"נשברה דלתות העמים" - עיר שכל האומות היו נכנסים לה לסחורה מעתה תשבר כי לא ילך המצור מעליה עד תלכד

"נסבה אלי" - מעתה הוסבה סחורות העמים אלי

"אמלאה החרבה" - אתמלא אני מן העיר ירושלים החרבה

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"אמלאה החרבה" - ר"ל אהיה ממולא במסחר רב מסבת החרבה כי כל הסחורה שהביאו לה הנה בחורבנה יביאו אלי

"נסבה אלי" - כל המסחר שהיה בה הנה עתה תסוב אלי ואצלי יבואו כל סוחרי העכו"ם

"נשברה דלתות העמים" - הדלתות שהיו כל האומות נכנסים בהן לסחורה הנה עתה נשברה כל אחת מהדלתות כי לא הלך המצור מעליה עד נלכדה

מצודת ציון

"האח" - הוא ענין לשון שמחה

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"יען אשר אמרה צר", צור היתה תמיד בברית עם ירושלים בימי דוד ושלמה, ולא שמחו על מפלתם משנאה רק מפני שחשבו שעי"כ יגיע להם תועלת, וז"ש שאמרו "האח נשברה דלתות העמים", שירושלים היתה עיר מרכולת וכל העמים הביאו שם סחורתם, וקראה דלתות העמים שכולם נכנסו אל הדלת הזה, ועי"כ "נסבה אלי" ויהיה כל המסחר בצור, וגם י"ל שקראה דלתות העמים מפני שהיתה חוצצת בפני העמים שישבו בדרום ומזרח וצפון שהיה דרכם לצור דרך א"י וסביבה, כדלת סגורה שאין יכולים ליכנס עד שיפתח הדלת, ועתה שנפתח הדלת ע"י חורבנה "נסבה אלי", זאת שנית "אמלאאה החרבה" שמלאו בתיהם מחורבן ירושלים כמ"ש וגם מה אתם לי צור וצדון וכל גלילות פלשת אשר כספי וזהבי לקחתם ומחמדי הטובים הבאתם להיכליכם ובני יהודה מכרתם וכו' ששללו ובזזו ואספו כסף ועבדים ונתמלאו מן החורבן והשלל: