המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"וביהודה הירדן" - ובגבול יהודה פגע בהירדן העומד במזרח כי גבול צפון יהודה כלה בקצה הירדן הדרומי ולנפתלי היה כל הירדן לנחלה אם כן פגע בגבול יהודה בסוף הירדן והוא הדין שפגע בכל השבטים שהיה גבולם עד הירדן אבל בא לומר שאף שהיה נחלת יהודה בסוף הדרומי מכל מקום פגע גם בו
"מים" - ממערבה של נפתלי והוא מזרחה של אשר
"מנגב" - מנגב של זבולון והוא צפונה של נפתלי
"ושב הגבול ימה" - חזר הגבול ממזרח כלפי המערב בפאת הצפוני ובא לאזנות תבור
"ושב". בצד הצפוני יצא גבולו ממזרח למערב ובא עד "אזנות תבור: ויצא". ויצא עוד יותר לצד צפון עד שהגיע בצפון של א"י ששם היה "חקקה". והנה זבולון עלה בצד צפונו
משריד על גבול כסלות תבור ויצא משם לדרום על הדברת שמחלק יששכר (כנ"ל פסוק יב), וא"כ נשאר החלק של שמאל הקו שהלך מישרים לכסלות תבור עד צפון א"י ממש פנוי,
וכן החלק שמן הדברת עד צפונה של א"י ואל החלק הזה ירד גבול יששכר ולקח כל מה שנשאר מצפונה של זבולון עד צפון א"י. ובזה תבין מ"ש פה שפגע בזבולון מנגב. והנה בארנו
