המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי לא אחמול עוד על ישבי הארץ נאם יהוה והנה אנכי ממציא את האדם איש ביד רעהו וביד מלכו וכתתו את הארץ ולא אציל מידם
"וכתתו" - מלכיהם ופריצי העם יכתתו את עם הארץ ולא אציל את מי מיד הורגיו וכאומר הואיל ומעותדים להריגה מה לי להצילם קצתן מקצתן
"ממציא את האדם" - את בני ישראל אזמין כל איש מהם ביד רעהו הקם עליו וביד החפץ להשמידו וכן היה בסוף בית השני שמלכיהם השמידום והפריצים נלחמו זה בזה כמוזכר ביוסיפון
"כי לא אחמול עוד" - ר"ל זה יהיה לרמז על ישראל שהמה צאן מרעיתו ית' ומעותדים הם להריגה בחורבן הבית השני ולא אחמול עוד עליהם מעתה
מצודת ציון
"ממציא" - מלשון מציאה והוא כענין הזמנה כמו וימציאו בני אהרן (ויקרא ט)
"כי", מפרש הנמשל כי לא אחמול עוד על יושבי הארץ ויהיו עומדים להריגה, "והנה אנכי ממציא את האדם איש ביד רעהו" שע"י שנאת חנם שהיה ביניהם דקרו איש את רעהו, "וביד מלכו" שמלכי בית שני הרגו בעם וכלו אותם, "וכתתו את הארץ" שע"י הכתות השונות שעמדו אז וע"י המלכים האכזרים נכתתו ונתפרדו ונאבדו: