המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"כי לא ידעתי" - גם זה גנותו ועל כרחו הודה שהוא היה משתבח שיודע דעת עליון ופיו העיד לא ידעתי
"אם רע בעיניך אשובה לי" - להתריס נגד המקום היא תשובה זו, אמר לו הוא בעצמו צוני ללכת, ואתה מלאך מבטל את דבריו, למוד הוא בכך, שאומר דבר ומלאך מחזירו. אמר לאברהם קח נא את בנך וגו', ועל ידי מלאך בטל את דבריו. אף אני אם רע בעיניך צריך אני לשוב.
[מח] להתריס נגד המקום. דאם לא כן, הוי ליה לומר 'אם רע בעיני ה, מאי "רע בעיניך", אלא כך אמר, אם בעיניך רע - אף על גב שהמקום ציוני. ועוד, מאי "אם רע בעיניך", הרי בפירוש אמר "כי ירט הדרך לנגדי" (פסוק לב), אלא כך אמר; אם בעיניך רע, שאין אני סובר שהוא רע בעיניך אחר שהמקום ציווני, ועכשיו אם הדבר רע בעיניך, כמו שאתה אומר, אשובה:
ויאמר בלעם אל מלאך ה' חטאתי. דרשו רז"ל מכאן כל החוטא ואומר חטאתי אין רשות למלאך ליגע בו.
כי לא ידעתי. הוא היה משבח עצמו ואומר ויודע דעת עליון, ועכשיו אמר לא ידעתי.
"חטאתי כי לא ידעתי", ר"ל חטאתי בזה במה שלא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך, שאם הייתי משים לב בדבר היה לי להרגיש שיש איזו סבה שעכבה את האתון מדרכה
והייתי מתבודד עד שהייתי יודע שמלאך נצב בדרך:
ויאמר בלעם וגו' חטאתי כי לא וגו'. אומרו חטאתי כנגד מה שרמזו במאמר ירט הדרך וגו', וכנגד אומרו למה הכית וגו' אמר כי לא ידעתי וגו', ואומרו ועתה עשה תשובה למה שחשב עשות, וכנגד ההליכה אמר אם רע בעיניך אשובה, ואמר לי נתנוצצה בו נבואה שיש לו יתרון טוב בחזרתו:
