קב הישר/פב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: בִּשְׁבִיל אַרְבָּעָה דְּבָרִים נִגְאֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם: בִּזְכוּת נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת, וּבִשְׁבִיל שֶׁלֹּא שִׁנּוּ אֶת שְׁמָם, וּבִשְׁבִיל שֶׁלֹּא שִׁנּוּ אֶת לְשׁוֹנָם, וּבִשְׁבִיל שֶׁהָיוּ תּוֹלִין בִּטְחוֹנָם בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּכְמוֹ שֶׁהָיְתָה גְּאֻלָּה רִאשׁוֹנָה, כֵּן תִּהְיֶה גְּאֻלָּה אַחֲרוֹנָה. וְאִם כֵּן, הֲרֵי לְפָנֶיךָ שֶׁבִּזְכוּת נָשִׁים תִּהְיֶה גַּם כֵּן הַגְּאֻלָּה אַחֲרוֹנָה. עַל כֵּן צְרִיכִים הַנָּשִׁים לִהְיוֹת צְנוּעִין יוֹתֵר מִן הָאֲנָשִׁים, וְלֹא יֵלְכוּ אַחַר שְׁרִירוּת לִבָּם בַּהֲלִיכָה בְּמַלְבּוּשֵׁיהֶן כְּחֻקַּת הָעֲרֵלִים, כְּמוֹ שֶׁרָאִיתִי עַכְשָׁו בִּזְמַן קָצָר חֲדָשִׁים מִקָּרוֹב בָּאוּ, רַבּוּ הַמִּתְפָּרְצִים, שֶׁהוֹלְכִין בְּמַלְבּוּשֵׁיהֶן כְּמוֹ בְּנוֹת הָעֲרֵלִים, וְאֵין שׁוּם הֶכֵּר בֵּין יְהוּדִית לַעֲרֵלִית, וְגוֹרְמִין הַרְבֵּה רָעָה בָּעוֹלָם: אֶחָד — שֶׁמַּכְשִׁילִים אֶת רֹב בְּנֵי אָדָם לִתֵּן עֵינֵיהֶם בָּהֶן וּבִלְבוּשֵׁיהֶן. וְקַיְּמָא לָן, דְּאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל אֲפִלּוּ בְּבִגְדֵי צִבְעוֹנִים שֶׁל אִשָּׁה.
שֵׁנִית, שֶׁמַּטִּילִין קִנְאָה וְשִׂנְאַת הָאֻמּוֹת, אֲשֶׁר נוֹשְׂאִין עַיִן בָּנוּ בִּשְׁבִיל שֶׁהוֹלְכִין בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל בְּיֶתֶר חֲשִׁיבוּת מִשָּׂרֵי הָאֻמּוֹת. וַאֲנַחְנוּ בַּגָּלוּת הַמַּר, אֲשֶׁר עַל פִּי הַדִּין רָאוּי לָנוּ לֵילֵךְ שְׁחוֹרִים וּלְהִתְעַטֵּף שְׁחוֹרִים, וּלְהִתְאַבֵּל עַל אֲרִיכוּת הַגָּלוּת וְעַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְעַל אַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה. וְלֹא דַּי שֶׁאֵין אָנוּ מִתְאַבְּלִים, אֶלָּא מוֹסִיפִים חֵטְא עַל פֶּשַׁע, שֶׁהוֹלְכוֹת נְטוּיוֹת גָּרוֹן וְעָרֹם עַד בֵּית דָּדֵיהוֹן. מִי יוּכַל לְסַפֵּר גֹּדֶל הָעֹנֶשׁ שֶׁלָּהֶם, אֲשֶׁר הֵמָּה מְעַכְּבוֹת הַגְּאֻלָּה בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים!
שְׁלִישִׁית, הֵמָּה גּוֹרְמִים לְבַעֲלֵיהֶם רָעָה, לְמִי שֶׁאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת לְהַלְבִּישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ כְּמוֹ הַחֲבֵרָה שֶׁלָּהּ, הָאִשָּׁה מְיַלֶּלֶת וּמְקַלֶּלֶת אֶת בַּעֲלָהּ, עַד שֶׁצָּרִיךְ בַּעֲלָהּ לִקַּח בַּהֲקָפָה אוֹ לַעֲשׂוֹת שְׁאָר אִסּוּר בְּמָמוֹן חֲבֵרוֹ, עַד שֶׁהֻכְרַח לַעֲשׂוֹת לְאִשְׁתּוֹ גַּם כֵּן בְּגָדִים נָאִים שֶׁל פְּרִיצוּת כְּמוֹ לָאַחֶרֶת. וְאַחַר כָּךְ, כְּשֶׁאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת לְשַׁלֵּם, אֲזַי נִתְפָּס בַּעֲלָהּ אוֹ בָּא לִידֵי שְׁאָר חֲרָפוּת וּבִזּוּי. עַל כֵּן צְרִיכָה כָּל אִשָּׁה הַכְּשֵׁרָה וּצְנוּעָה בְּיִשְׂרָאֵל לִרְאוֹת לִהְיוֹת הִלּוּכָהּ בִּצְנִיעוּת, וְלֹא בִּפְרִיצוּת, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה זוֹכָה לָצֵאת מִמֶּנָּה נְבִיאִים וַחֲסִידִים.
הַזְּכוּת הַשֵּׁנִי שֶׁנִּגְאֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם: שֶׁלֹּא שִׁנּוּ אֶת שְׁמָם. וְעַכְשָׁו וּבַדּוֹר הַזֶּה רָאִיתִי אֶת הַמִּתְפָּרְצִים בָּעָם, שֶׁהוֹלְכִין בְּמַלְבּוּשֵׁיהוֹן כְּחֻקּוֹת הָאֻמּוֹת, וְגוֹרְמִים עוֹד רָעָה לְגַלֵּחַ אֶת זְקָנָם וְעוֹבְרִים עַל חֲמִשָּׁה לָאוִין, כִּי חֲמִשָּׁה פֵּאוֹת הֵן בִּזְקַן הָאָדָם, וְעַל כָּל פֵּאָה וּפֵאָה חַיָּב בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְעַל יְדֵי זֶה לִפְעָמִים אֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ שֶׁהוּא יְהוּדִי. וּכְשֶׁשּׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ מַה שְּׁמוֹ, הוּא מְכַנֶּה שְׁמוֹ בְּשֵׁם אֶחָד מִשְּׁמוֹת הָאֻמּוֹת. וְלִפְעָמִים כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ עִם אֵיזֶה שָׂרִים בַּדֶּרֶךְ שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ, אֲזַי נִכְשָׁל גַּם כֵּן בַּאֲכִילוֹת טְרֵפוֹת וּבִשְׁתִיּוֹת יֵין נֶסֶךְ, כִּי עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה, וּמִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה. וְלֹא דַּי שֶׁהוּא גּוֹרֵם רָעָה לְגוּפוֹ וּלְנִשְׁמָתוֹ, אֶלָּא הוּא גּוֹרֵם רָעָה לִכְלַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לְפִי שֶׁשִּׁנָּה אֶת שְׁמוֹ. עַל כֵּן עָתִיד לִתֵּן הַדִּין מִי שֶׁעוֹשֶׂה כֵּן, וְעָנְשׁוֹ הוּא מְרֻבֶּה.
הַזְּכוּת הַשְּׁלִישִׁית הִיא, שֶׁנִּגְאֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם, בִּזְכוּת שֶׁלֹּא שִׁנּוּ אֶת לְשׁוֹנָם. וְעַכְשָׁו רָאִיתִי מִכְשׁוֹל גָּדוֹל, אֲשֶׁר צָפוּן בְּרֹב הַמְּדִינָה, אֲשֶׁר בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים הַרְבֵּה בְּנֵי אָדָם עוֹשִׂים שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, וְהוּא זֶה כֵּיוָן דְּקַיְּמָא לָן, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִלְמֹד עִם בָּנָיו כְּשֶׁהֵן קְטַנִּים כָּל דָּבָר בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא בְּנוֹ וְיַרְגִּיל עַצְמוֹ בִּקְדֻשָּׁה לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וַחֲדָשִׁים מִקָּרוֹב בָּאוּ, שֶׁמַּרְגִּילִין הַקְּטַנִּים לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן צָרְפַת וּבִשְׁאָרֵי לְשׁוֹנוֹת. וּכְשֶׁיִּגְדַּל הַנַּעַר, אֵין אָבִיו שָׂם עַל לֵב שֶׁיֵּלֵךְ בְּנוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, כִּי אִם הַשְׁגָּחָתוֹ הוּא לֵילֵךְ לְבֵית הַלִּמּוּד לְשׁוֹן צָרְפָתִי וּשְׁאָר לְשׁוֹנוֹת. אַף דְּקַיְּמָא לָן, דְּסַנְהֶדְרִין הָיוּ יְכוֹלִין לְדַבֵּר שִׁבְעִים לָשׁוֹן, מִכָּל מָקוֹם הָיוּ לוֹמְדִים הַלְּשׁוֹנוֹת דֶּרֶךְ עֲרַאי, וְלֹא דֶּרֶךְ קֶבַע. מַה שֶּׁאֵין כֵּן עַכְשָׁו — עוֹשִׂין הַלָּשׁוֹן צָרְפַת וְלוֹעֵז עִקָּר, וְהַלִּמּוּד הַתּוֹרָה עֲרַאי.
הַזְּכוּת הָרְבִיעִי שֶׁנִּגְאֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ הָיָה, שֶׁהָיוּ תּוֹלִין בִּטְחוֹנָם בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעַכְשָׁו אֲנִי רוֹאֶה בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, שֶׁאֶחָד מִן הָאֶלֶף הוּא תּוֹלֶה בִּטְחוֹנוֹ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי רֹב הָעוֹלָם תּוֹלִין בִּטְחוֹנָם בְּמָמוֹן וּבִבְנֵי אָדָם, שֶׁאֵין לוֹ תְּשׁוּעָה. וְזֶה הַגְּרָם שֶׁרוֹאִין אֶת הָעֲנִיִּים, שֶׁהֵמָּה בְּתַכְלִית הַשִּׁפְלוּת, וַעֲשִׁירִים נוֹטְלִים שְׂרָרָה לְעַצְמָן, וְהֶעָנִי הוּא כְּקוֹץ בְּעֵינָיו, וְעַל יְדֵי זֶה אֵין אִישׁ שָׂם בִּטְחוֹנוֹ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי אִם כַּת הַחֲנֻפָּה הִיא גּוֹבֶרֶת, שֶׁתּוֹלִין בִּטְחוֹנָם בַּעֲשִׁירִים, וּמִכָּל שֶׁכֵּן אֵין מַזְכִּירִין חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְגָלוּת הַמַּר וַאֲרִיכוּת הַגָּלוּת, וְאֵין שָׂם עַל לֵב לְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה, וְאִלּוּ הָיָה שָׂם בִּטְחוֹנוֹ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָיָה תָּמִיד לְנֶגֶד עֵינָיו לְהִתְאַבֵּל עַל חֻרְבָּנוֹ שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְעַל אֲרִיכוּת הַגָּלוּת.
עַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהַשִּׂיג בְּדַעְתּוֹ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב הַגְּאֻלָּה, וְלִתְלוֹת בִּטְחוֹנוֹ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְכָל הַזָּהִיר בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל שֶׁנִּגְאֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ, יִזְכֶּה לְמַהֵר וּלְקָרֵב אֶת גְּאֻלָּתֵנוּ. כִּגְאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה תִּהְיֶה גְּאֻלָּה אַחֲרוֹנָה, שֶׁבִּזְכוּת אַרְבָּעָה דְּבָרִים הָאֵלֶּה תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.