קב הישר/מד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בַּעֲבוֹטוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ הֶעָנִי — גָּדוֹל עָנְשׁוֹ, כִּי הֶעָשִׁיר יוּכַל לְדַבֵּר בַּעֲדוֹ וְלִמְחוֹת לַמַּלְוֶה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן הֶעָנִי — עַל הָרֹב רוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ חֶסְרוֹנוֹ, וְאֵין בִּיכָלְתּוֹ כָּל כָּךְ לַעֲמֹד נֶגֶד הַמַּלְוֶה, כִּי הַמַּלְוֶה הוּא בָּטוּחַ, שֶׁאֵין הֶעָנִי פּוֹתֵחַ פִּיו נֶגְדּוֹ, וְהוּא עָווֹן פְּלִילִי. וּמִכְּלָל זֶה הוּא הַמִּתְגָּאֶה עַל הֶעָנִי וּמְדַבֵּר לוֹ קָשׁוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְיָרֵא לְדַבֵּר כֵּן עַל אִישׁ אַחֵר שֶׁאֵינוֹ עָנִי, וּבַעֲבוּר עֲנִיּוּתוֹ מְדַבֵּר אֶל זֶה הֶעָנִי בִּדְבָרִים קָשִׁים, בְּגַאֲוָה וָבוּז, כִּי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין הֶעָנִי יָשִׁיב לְנֶגְדּוֹ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַשּׁוֹמֵעַ רוֹאֶה וְיָרִיב רִיבוֹ, וְעוֹשֶׂה מִשְׁפָּט וְיוֹצִיא לָאוֹר צִדְקוֹ.
וּבִכְלַל הַמְקַבֵּל שֹׁחַד מָמוֹן — שֹׁחַד דְּבָרִים, וּכְשֵׁם שֶׁמִּצְוָה לִמְנֹעַ מִלֵּישֵׁב בְּדִין בַּעֲבוּר הֲנָאוֹת מָמוֹן, כָּךְ יִמָּנַע בִּשְׁבִיל הֲנָאָה מוּעֶטֶת; וִידַקְדֵּק הַדַּיָּן, כִּי הוּא פּוֹגֵם נִשְׁמָתוֹ.
בִּכְלַל הַמּוֹצֵא אֲבֵדָה וְאֵינוֹ מַכְרִיז עָלֶיהָ, הוּא הַיּוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה צַד לְהַצִּיל מָמוֹן חֲבֵרוֹ וְנִמְנָע, וְאֵינוֹ מַצִּיל.
הָרוֹאֶה בְּנוֹ יוֹצֵא לְתַרְבּוּת רָעָה, וְאֵינוֹ מוֹחֶה בְּיָדוֹ — כָּל דִּבְרֵי רָעוֹת בְּמַשְׁמָע: שֶׁרוֹאֶה בְּנוֹ הוּא זוֹלֵל וְסוֹבֵא אוֹ בַּעַל מַחֲלֹקֶת אוֹ חוֹמֵד מָמוֹן אֲחֵרִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה דְּבָרִים — חִיּוּב עַל אָבִיו לְהַשְׁגִּיחַ עַל בְּנוֹ וּלְיַסְּרוֹ.
הָאוֹכֵל שֹׁד עֲנִיִּים וִיתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת. בִּכְלַל זֶה הוּא הַגּוֹזֵל אֶת הַצִּבּוּר, אֲשֶׁר הַמָּעוֹת נִגְבֶּה מֵעֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים, וְסוֹבְלִין עֹל הַכָּבֵד, וְאֵין יְכֹלֶת בְּיָדָם לְהַלְבִּישׁ עַצְמָם וְלִנְשׁוֹתֵיהֶם. וְזֶה הָאוֹכֵל מִקֻּפּוֹת הַקָּהָל בִּגְנֵבָה וָגֶזֶל, כְּאִלּוּ אָכַל אֶת בְּשָׂרָם וְדָמָם. וּבְמָעוֹת אֵלּוּ נִכְלָל גַּם כֵּן מָמוֹן יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת, וְאֵינוֹ זוֹכֵר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיָּן אַלְמָנוֹת. בְּוַדַּאי מִדַּת הַדִּין הוּא מָתוּחַ לְנֶגֶד אוֹתוֹ הָאִישׁ, כַּאֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ בְּעֹנֶשׁ זֶה בַּעֲלֵי מְחַבְּרֵי סִפְרֵי מוּסָר. וְכִדְמָצִינוּ בְּאַלְמְנַת רַבֵּנוּ יְחִיאֵל זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אָבִיו שֶׁל הָרַב אָשְׁרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁנִּשְׁאֲרָה הָאַלְמָנָה עִם שְׁלשֶׁת בָּנֶיהָ הַקְּטַנִּים. פַּעַם אַחַת בָּא אֵלֶיהָ בַּעֲלָהּ בַּחֲלוֹם בְּלֵיל שַׁבָּת וְצִוָּה לָהּ, שֶׁתֵּכֶף תִּבְרַח הִיא מִחוּץ לָעִיר, כִּי ה' מְהַפֵּךְ הָעִיר בְּאֵיזֶה מִקְרֶה רָעָה. וַתִּיקַץ מִשְּׁנָתָהּ בִּרְעָדָה, וַתִּישַׁן. וּבָא אֵלֶיהָ פַּעַם שֵׁנִית בַּצִּוּוּי הַהוּא, וְאָז, תֵּכֶף כְּשֶׁנִּתְעוֹרְרָה מִשְּׁנָתָהּ, הָלְכָה הָאִשָּׁה עִם בָּנֶיהָ חוּץ לְשַׁעַר הָעִיר עֵרֶךְ מִיל אֵצֶל בֵּית עָרֵל אֶחָד, הָעוֹמֵד מִחוּץ לְעִיר. וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר, בָּאוּ שׁוֹדְדִים לָעִיר, וַיַּהַרְגוּ כָּל הָעִיר וּבָזְזוּ כָּל הָעִיר וַיֵּלְכוּ, וְהִיא שָׁבָה אֶל בֵּיתָהּ אַחַר כָּךְ בְּשָׁלוֹם. וְאַחַר כָּךְ בָּא בַּחֲלוֹם רַבֵּנוּ יְחִיאֵל, הַנִּזְכָּר לְעֵיל, וְאָמַר לְאִשְׁתּוֹ, שֶׁבֶּעָווֹן שֶׁהָיוּ גּוֹזְלִים אֶת הָעֲנִיִּים בְּמִסִּים וְאַרְנוֹנִיּוֹת, וְהָעֲשִׁירִים לֹא נָתְנוּ כְּלוּם — לָכֵן נִגְזְרָה גְּזֵרָה זוֹ עֲלֵיהֶם.
הַפּוֹרֵשׁ עַצְמוֹ מֵהַצִּבּוּר, בִּכְלָל זֶה הוּא מִי שֶׁאֵינוֹ מְדַקְדֵּק לְהִתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר, וּבִכְלָל זֶה הוּא מִי שֶׁיְּכֹלֶת בְּיָדוֹ לִתֵּן מִסִּים לְסַיֵּעַ לַצִּבּוּר — וְאֵינוֹ מְסַיֵּעַ.
הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה — זֶהוּ הַמֵּקֵל בְּדָּבָר הָאָסוּר מִדְּרַבָּנָן, וְעוֹבֵר עַל גְּזֵרוֹת וְתַקָּנוֹת חֲכָמִים. אֲפִלּוּ בִּמְקוֹם מִצְוָה אָסוּר לַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים, כְּגוֹן לִלְמֹד אוֹ לְהִתְפַּלֵּל אֵצֶל הַנֵּר בְּשַׁבָּת בְּמָקוֹם שֶׁאָמְרוּ 'גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַטֶּה', וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. חָלִילָה וְחַס לַעֲבֹר עַל גְּזֵרוֹת חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר דְּהָעֹנֶשׁ הוּא מְרֻבֶּה מִי שֶׁמַּלְעִיג עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים, וְהוּא בִּכְלַל אֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.
הַמִּתְכַּבֵּד בִּקְלוֹן חֲבֵרוֹ הוּא אִסּוּר חָמוּר, שֶׁמְּעַכֵּב הַתְּשׁוּבָה, כָּאָמוּר. וְיֵשׁ גַּם כֵּן אִסּוּר הַיּוֹדֵעַ בַּחֲבֵרוֹ תּוֹעֶה בִּשְׁגִיאָה, וְאֵינוֹ מֵשִׁיבוֹ לַדֶּרֶךְ הַיָּפָה. וְדַע, דְּאִיתָא בַּזֹּהַר פָּרָשַׁת שְׁלַח לְךָ, דְּהָיוּ מַרְאִין לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהִתְאַסְּפוּ יַחַד בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה בֵּהֵיכָלָא חַד, דְּתַמָּן מֶלֶךְ מָשִׁיחַ, וַהֲווּ עַיְנִין בְּדִין בַּר נָשׁ, דְּקָאֵיהּ עַל פִּתְחָא דְּגַן עֵדֶן, וְאִנּוּן כְּרוּבִים אֲחִידִין בֵּיהּ, וְלָא שָׁבְקוּ לֵיהּ לְמֵיעַל תַּמָּן, וַהֲווּ בְּצַעֲרָא וְצָוְחוּ צְוָחִין עַל גַּבֵּי פִּתְחָא דְּגַן עֵדֶן, וְכָרוֹזִין הֲוֵי עָבְרִין דְּלִהֶוְיָן בְּנֵי מְתִיבְתָּא כְּנִישִׁין הַשְׁתָּא קַמֵּי מֶלֶךְ מָשִׁיחַ לְעַיֵּן בְּדִינֵיהּ דְהַהוּא בַּר נָשׁ. וְאָמְרוּ לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, דְּלֵית לְךָ רְשׁוּת לְגַלּוֹת מִי הוּא דֵּין בַּר נָשׁ, כִּי לֹא לְחִנָּם אִתְגַּזַּר עַל הַאי בַּר נָשׁ עָנְשָׁא דָּא. וְיָצָא הַדִּין מִפִּי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ דְּהַאי בַּר נָשׁ יְהֵא קָאִים בַּחוּץ בְּהַהוּא צַעֲרָא אַרְבָּעִין יוֹמִין. לְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹמִין יְצַעֲרוּן לֵיהּ בְּצַעֲרָא דְּגֵיהִנָּם שַׁעְתָּא וּפַלְגָּא. וְכָל דָּא — בְּגִין דְּיוֹמָא חֲדָא חַד מִן חַבְרַיָּא הֲוֵי פָּרִישׁ מִלִּין דְּאוֹרַיְתָא. כַּד מָטִי לְחַד מִלָּה וּבְגִין דְּשָׁתְקוּ חַבְרַיָּא דְּיִתְכַּשַּׁל בֵּיהּ וְאָמַר לְחַבְרַיָּא: שְׁתִיקוּ! לָא תֵּמְרוּן מִידִי! וּבְגִין דְּשָׁתְקוּ חַבְרַיָּא אִתְכַּשַּׁל בְּהַהוּא מִלָּה וְאִכְסִיף, וְהַהוּא כִּסּוּפָא דְּגָרִים לְבַר נָשׁ דָּא, עַל זֶה דַּיְנִין לֵיהּ דִּינָא קַשְׁיָא, בְּגִין דְּלָא לְשַׁבְקָא חוֹבֵי דְּאוֹרַיְתָא מִקַּמֵּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֲפִלּוּ כִּמְלֹא נִימָה.
עַל כֵּן סַם חַיִּים הִיא לְמִי שֶׁלּוֹמֵד לִשְׁמָהּ, וְאֵינוֹ מִתְכַּבֵּד בִּקְלוֹן חֲבֵרוֹ. וְהָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, הִיא מַצֶּלֶת מִכָּל הִרְהוּרִים רָעִים וְעוֹמֶדֶת לוֹ בִּשְׁעַת הַדִּין, כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר פָּרָשַׁת וַיַּקְהֵל: כָּל מָאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְתָא, כְּאִלּוּ אִשְׁתַּדֵּל בְּהֵיכְלֵיהּ דְּקֻדְשָּׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִין דְּכַד בַּר נָשׁ עָסִיק בְּאוֹרַיְתָא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תַּמָּן וְאָצִית לְקָלֵיהּ וְאִשְׁתְּזִיב בַּר נָשׁ מִתְּלַת דִּינִים: מִדִּינָא דְּהַאי עָלְמָא וּמִדִּינָא דְּמַלְאַךְ הַמָּוֶת (רָצָה לוֹמַר, דְּיָמוּת בִּנְשִׁיקָה עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא) וּמִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם — בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה הַלִּמּוּד לִשְׁמָהּ וּבְאַהֲבָה, וְאָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְפָּאֵר בּוֹ וְאוֹמֵר: עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי, יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בּוֹ אֶתְפָּאֵר.