קב הישר/מא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


אִיתָא בְּ"סֵפֶר הֵיכָלוֹת" וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "בְּרוּכִים אַתֶּם לַה'" (תְּהִלִּים קטו, טו), בְּרוּכִים אַתֶּם לִי, שָׁמַיִם וָאָרֶץ יוֹרְדֵי מֶרְכָּבָה. וְאִם תֹּאמְרוּ לְבָנַי מַה שֶּׁאֲנִי עוֹשֶׂה לְיִשְׂרָאֵל כְּשֶׁאוֹמְרִים קְדֻשָּׁה, לַמְּדוּ אוֹתָם וְאִמְרוּ לָהֶם: שְׂאוּ לַמָּרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מַה שֶּׁאֲנִי עוֹשֶׂה לְיִשְׂרָאֵל כְּשֶׁאוֹמְרִים קְדֻשָּׁה. כִּי אֵין לִי הֲנָאָה בְּעוֹלָמִי, כְּאוֹתוֹ רֶגַע שֶׁעֵינֵיהֶם נְשׂוּאוֹת לִי, וְעֵינַי נְשׂוּאוֹת לָהֶם. וְהֶבֶל הַיּוֹצֵא מִפִּיהֶם עוֹלֶה לְפָנַי כְּרֵיחַ נִיחוֹחַ. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה אֲנִי מְנַשֵּׁק וּמְחַבֵּק דְּמוּת יַעֲקֹב, הַחֲקוּקָה בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
רְאֵה כַּמָּה חִבָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם, וְאֵיךְ לֹא נַעֲבֹד אוֹתוֹ בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ, אֶת אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אֲשֶׁר הוּא רָחוֹק מֵרְשָׁעִים וְקָרוֹב לַצַּדִּיקִים לְכָל אֲשֶׁר יִקְרְאוּהוּ בֶּאֱמֶת. וְכָל הַיָּרֵא וְחָרֵד לִדְבַר ה', יְקַיֵּם מִדָּה הַכְּתוּבָה בְּכָאן, בִּכְדֵי שֶׁיָּבוֹא לְתַכְלִית הָאַהֲבָה וְיִזְכֶּה לָעוֹלָם הַבָּא בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. וְהוּא שֶׁיִּקַּח פְּנַאי לְעַצְמוֹ בְּכָל יוֹם לַחֲשֹׁב בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ קְדֻשַּׁת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא גָּדוֹל מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁסִּדֵּר הַפַּיְּטָן: וּקְדֻשָּׁתְךָ בְּפִיהֶם. וְאָבִיתָה תְּהִלָּה מִבָּשָׁר וָדָם, מֵחָצִיר יָבֵשׁ, מִצֵּל עוֹבֵר, מֵעֲמוּסֵי בֶטֶן וְכוּ', וּמֵתִים בְּמִשְׁפָּט וְחַיִּים בְּרַחֲמִים, וּקְדֻשָּׁתְךָ בְּפִיהֶם. וְעַל יְדֵי הַמַּחֲשָׁבָה זוֹ יִתְלַהֵב לִבּוֹ לַעֲבוֹדַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר, פָּרָשַׁת וַיַּקְהֵל, דִּכְשֶׁחוֹשֵׁב הָאָדָם לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, אֲזַי מַחְשָׁבָה הַהִיא סַלְקָא תְּחִלָּה עַל הַלֵּב, דַּהֲוָה קִיּוּמָא וִיסוֹדָא דְּכָל גּוּפָא, וְאַחַר כָּךְ סַלְקָת הַהִיא מַחֲשָׁבָה טוֹבָה עַל שְׁאָר אֵבָרֵי הַגּוּף, וְאָז מַחֲשֶׁבֶת הַלֵּב וְאֵבָרֵי הַגּוּף מִתְחַבְּרִין כְּחָדָא, וְאִנּוּן מָשְׁכִין עֲלַיְהוּ זְהוֹרָא דִּשְׁכִינְתָא לְדַיָּרָא עִמְּהוֹן, וְהַהוּא בַּר נָשׁ אִיהוּ חוּלְקָא.
וְצָרִיךְ אוֹתוֹ הָאָדָם לִדַּבֵּק בְּיִרְאַת ה', כִּי אַהֲבָה וְיִרְאָה תַּרְוַיְהוּ כַּחֲדָא אָזְלִין, כַּמְבֹאָר בַּאֲרִיכוּת בְּ"רֵאשִׁית חָכְמָה" וְכַמְבֹאָר בְּ"סֵפֶר חֲרֵדִים" עַל פָּסוּק (דְּבָרִים כח, נח): "לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא וּלְאַהֲבָה אוֹתוֹ". וּפֵרוּשׁ הַדָּבָר הוּא: כְּשֶׁמַּזְכִּיר אֶת ה' — יִרְגַּז, וְיִזְדַּעְזַע כָּל גּוּפוֹ; וּכְשֶׁמְּבָרֵךְ אֵיזוֹ בְּרָכָה — יְבָרֵךְ בְּשָׂפָה בְּרוּרָה וּבְהַרְגָּשַׁת כָּל גּוּפוֹ, וְלֹא לִזְרֹק חַס וְשָׁלוֹם בְּרָכָה מִפִּיו בִּמְהִירוּת. כְּמוֹ שֶׁרָאִיתִי הֲמוֹן עַם נִכְשָׁלִין בְּעָווֹן זֶה כְּשֶׁאוֹחֲזִין אֵיזֶה דְּבַר מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְבָרֵךְ עָלָיו בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין — עִקַּר מְגַמָּתוֹ הוּא עַל הַמַּאֲכָל, וְחוֹשֵׁק לְהַשְׁלִיךְ הַמַּאֲכָל בְּפִיו בִּמְהִירוּת, וְהַבְּרָכָה אוֹמֵר בִּמְרוּצָה וּבִמְהִירוּת, בְּלִי שׁוּם דִּקְדּוּק כְּלָל. וְעָנְשׁוֹ גָּדוֹל מְאֹד. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל בַּפְּרָקִין, עַיֵּן שָׁם מַעֲשֶׂה בְּשֵׁם "סֵפֶר חֲסִידִים". וּבִכְלָל הָעֹנֶשׁ זֶה הָאוֹמֵר שִׁירוֹת וּמִזְמוֹרִים וּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה בִּרְהִיטוּת, וּמַבְלִיעִים אוֹתִיּוֹת וְתֵבוֹת וְנִכְשָׁלִים בָּזֶה רֹב הָעוֹלָם.
וּבִפְרָט צְרִיכִים לְהַזְהִיר אֶת הַחַזָּנִים. עַל פִּי הָרֹב, הֵם מְדַקְדְּקִין בַּהֲרָמַת קוֹלָם וְעַל הַנִּגּוּן, וְאֵין כַּוָּנָתָם כְּלָל אֶל הַתְּפִלָּה, רַק כַּוָּנָתָם הוּא לְהִתְפָּאֵר בְּקוֹלָם, וּמְקוֹם עִקַּר שִׁיר וָשֶׁבַח לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַבְלִיעִין וְחוֹטְפִים. וּלְחַזָּנִים כָּאֵלּוּ אֵין תְּקוּמָה לֶעָתִיד, כִּי "יִפְרַח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן" סוֹפֵי תֵּבוֹת חַזָּן, לְהוֹרוֹת כִּי הַחַזָּנִים, הַמִּתְפַּלְּלִים לִפְנֵי הָעַמּוּד בְּכַוָּנָה שְׁלֵמָה, יִהְיוּ כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה לֶעָתִיד. וְדַע, כִּי סוֹד חַזָּן הוּא כּוֹלֵל שְׁלשָׁה שֵׁמוֹת קְדוֹשִׁים. הוּא שֵׁם הֲוָיָה וְשֵׁם אַדְנוּת וְשֵׁם שַׁדַּי. כִּי חַזָּן בִּמְלוֹאוֹ הוּא חֵי"ת, זַיִ"ן, נוּ"ן — אוֹתִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת הֵם חַזָּן — גִּימַטְרִיָּא שֵׁם אַדְנוּת. אוֹתִיּוֹת אֶמְצָעִיּוֹת הֵן גִּימַטְרִיָּא שֵׁם הֲוָיָה. אוֹתִיּוֹת אַחֲרוֹנוֹת הֵם גִּימַטְרִיָּא חֲמֵשׁ מֵאוֹת, שֶׁהוּא הַנֶּעֱלָם שֶׁל שֵׁם שַׁדַּי (א"ה: פֵּרוּשׁ: אוֹתִיּוֹת הַמִּלּוּי שִׁי"ן, דָּלֶ"ת, יוּ"ד).
עַל כֵּן רְאֵה כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחַ שֶׁל חַזָּן, שֶׁהוּא כּוֹלֵל שְׁלשָׁה שֵׁמוֹת יַחַד יִחוּד גָּמוּר, מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁחַזָּן הוּא קַל בְּדַעְתּוֹ, וְאֵינוֹ מְכַוֵּן לִבּוֹ לִתְפִלָּה בְּכַוָּנָה לְהוֹצִיא הַצִּבּוּר כָּרָאוּי, אֲזַי הוּא פּוֹגֵם בִּשְׁלשָׁה שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַלָּלוּ, וְאָז הוּא מֵטִיל מוּם בַּקֳּדָשִׁים, כִּי תְּפִלָּה עַכְשָׁו בִּזְמַן הַזֶּה — בִּמְקוֹם קָרְבָּן קָדוֹשׁ. וְזֶה סוֹד מָצָאתִי כָּתוּב בְּשֵׁם קַדְמוֹנֵינוּ, רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כִּי פָּסוּק: שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי כִּי ה' גָּמַל עָלָיְכִי וְכוּ' — יֵשׁ שֵׁם גָּדוֹל הַנִּקְרָא מוּם, כַּנִּרְשָׁם לְיוֹדְעֵי חֵן, וְהַמְחַסֵּר — יֶחְסַר לוֹ מְנוּחָה בָּעוֹלָם הַבָּא. וְכֵן "יוֹצֵר מְשָׁרְתִים, וַאֲשֶׁר מְשָׁרְתָיו" — הוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת מוּם. וְסִימָנָךְ: "כִּי מוּם בּוֹ — פִּגּוּל הוּא, לֹא יֵרָצֶה לְקָרְבָּן לַה'", וּתְפִלָּה עַכְשָׁו בִּמְקוֹם קָרְבָּן. עַל כֵּן כָּל הַמַּבְלִיעִים בִּתְפִלָּתָן הֵן בִּכְלָל אֵלּוּ הַמְּטִילִין מוּם בָּקֳדָשִׁים.
וְכֵן קָשֶׁה עֹנֶשׁ הַמַּפְסִיקִים בְּמָקוֹם שֶׁאֵין רַשַּׁאי לְהַפְסִיק, כִּדְאִיתָא בִּפְסִיקְתָּא: הַהוּא חֲסִידָא — פָּגַע בֵּיהּ אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב, וַהֲוֵי טָעִין בַּתְרֵיהּ שְׁלשׁ מֵאוֹת גַּמְלֵי שֶׁל פֻּרְעָנוּת. אָמַר לֵיהּ: הַנֵּי לְמָאן? אָמַר לֵיהּ: לְמָאן? לְמִשְׁתָּעֵי בֵּין "בָּרוּךְ שֶׁאָמַר" לְ"יִשְׁתַּבַּח" וּבֵין "יִשְׁתַּבַּח" עַד תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה! כִּי הָאִישׁ אֲשֶׁר יְדַבֵּר וּמַפְסִיק בִּתְפִלָּתוֹ, הוּא פּוֹגֵם בְּכֹחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁרוֹצִין לַעֲשׂוֹת כֶּתֶר וַעֲטָרָה בִּתְפִלָּתָן; וּמִכָּל שֶׁכֵּן עֹנֶשׁ גָּדוֹל מְאֹד מִי שֶׁמַּפְסִיק בִּתְפִלָּתוֹ וּמְדַבֵּר דִּבְרֵי לֵיצָנוּת, וּמְעָרֵב הַקְּלִפָּה בִּסְפִירוֹת קְדוֹשׁוֹת. וְאָדָם כָּזֶה נִרְאֶה, שֶׁאֵין יִרְאַת ה' בְּלִבּוֹ, וְאֵין אַהֲבַת ה' חֲקוּקָה בְּלִבּוֹ, וְכָל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה הוּא עַל פִּי הַהֶכְרֵחַ וּבְעַל כָּרְחוֹ, אוֹי לְנַפְשׁוֹ!
וּכְמוֹ כֵן כְּשֶׁאָדָם לוֹמֵד תּוֹרָה, צָרִיךְ לִלְמֹד בְּעִיּוּן רַב לְפִי שִׂכְלוֹ, וְלֹא בִּמְהִירוּת וְכַוָּנָתוֹ לְהִתְפָּאֵר, חַס וְשָׁלוֹם. הַלּוֹמֵד בְּעִנְיָן זֶה, וְאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְכַוֵּן הֵיטֵב תּוֹךְ הַדָּבָר — אֲזַי עָנְשׁוֹ הוּא מְרֻבֶּה.
גַּם צָרִיךְ הָאָדָם לִרְאוֹת לְקַבֵּל תּוֹרָתוֹ מִכָּל אָדָם, אֲפִלּוּ מִתִּינוֹקוֹת קְטַנִּים, כִּדְמָצִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים בַּזֹּהַר, וְעִקָּר — בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא בְּהַהוּא מַעֲשֶׂה: רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יִצְחָק הֲוֵי אָזְלֵי בְּאוֹרְחָא. עַד דַּהֲוֵי אָזְלֵי, פָּגְעֵי בְּהַהוּא יַנּוּקָא, וַהֲוֵי לָעֵי. אָמַר לְהוּ: הָבוּ לִי רִפְתָּא, דְּלָא אָכִילְנָא יוֹמָא דֵּין! אַפִּיקוּ נַהֲמָא וִיהֲבוּ לֵיהּ. אִתְרַחִישׁ נִיסָא וְאַשְׁכְּחוּ חַד נְבִיעוּ דְּמַיָּא תְּחוֹת אִילָנָא חֲדָא. שָׁתוּ מִנֵּיהּ. פָּתַח הַאי יַנּוּקָא: "וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה" — אַמַּאי אִית אַלְפָא זְעִירִי? בְּגִין דַּהֲוֵי הַקְּרִיאָה בְּחוּץ לָאָרֶץ, בַּמִּדְבָּר, בְּאַרְעָא טְמֵאָה וְלֹא בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא; בְּגִין דִּשְׁלִימוּ לֹא אִשְׁתַּכַּח. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: יֵאוֹת הֲוֵי לְיַנּוּקָא, דְּלָא הֲוֵי יָדַע כֻּלֵּי הַאי, דְּמִסְתְּפֵינָא עָלָיו, אִם יִתְקַיַּם בְּעָלְמָא בְּגִין הִיא. אָמַר רַבִּי חִיָּא: לָמָּה? אָמַר לֵיהּ: דְהָא יָכוֹל לְאִסְתַּכָּלָא בַּאֲתָר, דְּלֵית רְשׁוּת לְאִסְתַּכָּלָא וְכוּ', וּמִסְתָּפִינָא עֲלֵיהּ, דְּעַד דְּלָא יִמְטֵי לְפִרְקוֹי, יִסְתַּכֵּל וְיַעַנְשׁוּן לֵיהּ. וְשָׁמַע הַהוּא יַנּוּקָא. אָמַר: לֹא מִסְתָּפִינָא מֵעוֹנְשִׁין לְעָלְמִין, דְּהָא בְּשַׁעְתָּא דְּאִסְתַּלַּק אַבָּא מֵעָלְמָא, צָלִי עָלַי, וְיָדַעְנָא דְּאַבָּא יָגֵן עָלַי. אָמַר לֵיהּ: מָאן אֲבוּךְ? אָמַר יַנּוּקָא: אֲנָא בְּרֵיהּ דְרַב הַמְנוּנָא סָבָא. נָטְלוּ לֵיהּ וּנְשָׁקוּהוּ וְאַרְכִּיבוּ עַל כְּתֵפַיְהוּ תְּלַת מִילִין.
הֲרֵי לְךָ אַהֲבַת ה' וְאַהֲבַת הַתּוֹרָה: אַף שֶׁהָיוּ תַּנָּאִים גְּדוֹלִים, הָיוּ שׁוֹמְעִים מִקְּטַנִּים, וְהָיוּ מְכַבְּדִין לַקְּטַנִּים, שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי תּוֹרָה. אַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְטוֹב לָהֶם בָּעוֹלָם הַבָּא!