קב הישר/יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

"תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ" (תְּהִלִּים יט, ח). כַּאֲשֶׁר נִתָּן רְשׁוּת מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְפָרֵשׁ מִקְרָא הַקֹּדֶשׁ כְּפִי הֲבָנַת שִׂכְלוֹ, וּכְפַטִּישׁ יְפוֹצֵץ סֶלַע, עַל כֵּן נוּכַל לוֹמַר: כַּוָּנַת הַמִּקְרָא זֶה לְהוֹדִיעֵנוּ, כִּי בַּעֲבוּר שֶׁתּוֹרַת ה' תְּמִימָה, בִּלְתִּי חֶסְרוֹן אֵבָר אֶחָד מִתַּרְיַ"ג מִצְווֹת, וְעַל הָאָדָם מֻטָּל לְקַיֵּם תַּרְיַ"ג מִצְווֹת, שֶׁהֵן נֶגֶד אֵבָרָיו, הַמְחֻיָּבִים עָלָיו לַעֲשׂוֹתָם מִצַּד הַהֶכְרֵחַ, לֹא יֶחְסַר מֵעֲשׂוֹת אוֹתָם. וְהַשְּׁאָר — לְלוֹמְדֵי הַתּוֹרָה, הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים, הַשַּׁיָּכִים בָּהֶם — הַכֹּל מִיַּד ה' הַטּוֹבָה עָלָיו. וְאָז הוּא מַשְׁלִים תּוֹרַת ה', אֲשֶׁר הִיא תְּמִימָה. וּבַעֲבוּר כֵּן אִם עָבַר הָאָדָם מֵעוֹלָם הַזֶּה בִּלְתִּי הַשְׁלִים אֵבָרָיו בַּעֲשִׂיָּה וּבְלִמּוּד הַנִּזְכָּר, אָז הִיא מְשִׁיבַת נֶפֶשׁ, שֶׁהַנְּשָׁמָה הִיא חוֹזֶרֶת לָבוֹא עוֹד פַּעַם בְּגִלְגּוּל לָעוֹלָם הַזֶּה, וּצְרִיכָה לְהִתְגַּלְגֵּל בְּאָדָם אַחֵר, כְּדֵי שֶׁיַּשְׁלִים חֻקָּהּ וּלְמַלְּאוֹת הַחֶסְרוֹן.
וּבִהְיוֹת כֵּן, יִתְבּוֹנֵן הָאָדָם בְּעַצְמוֹ, שֶׁהָרָאוּי וְנָכוֹן אֶצְלוֹ שֶׁלֹּא לְהִתְעַצֵּל בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה וְקִיּוּם הַמִּצְווֹת מַאי דְּאֶפְשָׁר, כִּי מִי יוֹדֵעַ מַה יּוּלַד יוֹם, כִּי הָאָדָם הוּא לְמַטָּה, וּכְרוּזִים — לְמַעְלָה, וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לְהָכֵין עַצְמוֹ. וּכְשֶׁהַכְּרוּז יוֹצֵא וְנִכְרָז לְמַעְלָה, אָז הַיָּמִים קְרוֹבִים לְהִפָּרֵד נְשָׁמָה מֵהַגּוּף, וּפִתְאֹם יַרְגִּישׁ הַגְּזַר דִּין עַל יְדֵי יִסּוּרִים וּכְאֵבִים שֶׁל גּוּפוֹ, הַמִּתְגַּבְּרִין עָלָיו, וּמָה הַיִּתְרוֹן אֵלָיו אָז, אִם לֹא הֵכִין עַצְמוֹ בְּעֻבְדִּין טָבִין מִקֹּדֶם לְזֶה?!
וְאִיתָא בַּזֹּהַר, פָּרָשַׁת וַיְחִי: כַּד אִתְקְרִיבוּ יוֹמֵי דְּבַר נָשׁ תְּלָתִין יוֹמִין, מַכְרִיזִין עָלָיו בְּגַן עֵדֶן. תָּאנָא, אִלֵּין תְּלָתִין יוֹמִין, נִשְׁמְתָא נָפְקָא מִנֵּיהּ בְּכָל לַיְלָה, וְסַלְקָא וְחַמְאָה דּוּכְתָּהָא בְּהַהוּא עַלְמָא, וְהַהוּא בַּר נָשׁ לֹא יָדַע וְלֹא שַׁלִּיט בְּנִשְׁמָתֵיהּ כָּל אִנּוּן תְּלָתִין יוֹמִין, כַּמָּה דַּהֲוֵי בְּקַדְמֵיתָא, דִּכְתִיב (קֹהֶלֶת ח, ח): "אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ וְגוֹ'". אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מִן כַּד שְׁרָאָן אִנּוּן תְּלָתִין יוֹמִין, צוּלְמָא דְּבַר נָשׁ אִתְחֲשִׁיךְ, וּדְיוּקְנָא דְּאִתְחַזֵּי בְּאַרְעָא אִתְמְנָע.
רַבִּי יִצְחָק הֲוֵי יָתִיב יוֹמָא חַד אַפִּתְחָתָא דְרַבִּי יְהוּדָה, וַהֲוָה עָצִיב. נָפִיק רַבִּי יְהוּדָה, אַשְׁכָּחֵיהּ דַּהֲוֵי יָתִיב וְעָצִיב. אָמַר לֵיהּ: מַה יּוֹמָא דֵּין מִשְּׁאָר יוֹמִין? אָמַר לֵיהּ: אָתִינָא לְגַבָּךְ לְמִבְעֵי מִנָּךְ תְּלַת מִלִּין: חַד — דְּכַד תֵּימָא מִלָּא דְּאוֹרַיְתָא, וְתִדְכַּר מֵאִנּוּן מִלִּין דַּאֲנָא אֲמֵינָא, תֵּימַר לוֹן מִשְּׁמִי, לְאַדְכָּרָא שְׁמִי: וְחַד — דִּתְזַכֶּה לְיוֹסֵף בְּרִי בְּאוֹרַיְתָא; וְחַד — דְּתֵיזִיל לְקִבְרִי כָּל שִׁבְעָה יוֹמִין וְתִבְעִי בָּעוּתֵךְ עָלַי. אָמַר לֵיהּ: מִנַּיִן לְךָ? אָמַר לֵיהּ: הָא נִשְׁמָתִי אִסְתַּלֵּיקַת מִנִּי בְּכָל לַיְלָה, וְלֹא אַנְהִיר לִי בְּחֶלְמָא כַּמָּה דַּהֲוֵי בְּקַדְמֵיתָא, וְתוּ: דְּכַד אֲנָא מַצְלֵינָא וּמָטִינָא בְּ'שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה' אַשְׁגַּחְנָא בְּצוּלְמָא דִּילִי, וְלָא חֲמֵינָא. וַאֲמֵינָא, דְּהוֹאִיל וְצוּלְמָא אִתְעַבַּר, וְלָא אִתְחַזֵּי, דְּהָא כְּרוּזָא נָפֵק, דִּכְתִיב (תְּהִלִּים לט, ז): "אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֵּךְ אִישׁ", וְרוּחֵיהּ אִתְקַיְּמָא בְּגִינֵיהּ, אִתְעַבַּר צוּלְמָא דְּבַר נָשׁ, וְלָא אִתְחַזֵּי וְכוּ'.
אָמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה: כָּל אִלֵּין מִלִּין דְּאַתְּ בָּעֵי, עֲבִידְנָא, אֲבָל בְּעִינָא מִנָּךְ, דְּלָא אִתְפָּרֵשׁ מִנָּךְ, דִּבְהַהוּא עָלְמָא תְּבָרֵר דּוּכְתָּאִי גַּבָּךְ, כַּמָּה דַּהֲוֵינָא בְּהַאי עָלְמָא. בָּכָה רַבִּי יְהוּדָה וְאָמַר: בְּמָטוּ מִנָּךְ, דְּלָא תִּתְפָּרֵשׁ מִנָּאִי כָּל הַנֵּי תְּלָתִין יוֹמִין. אָזְלוּ כַּחֲדָא לְגַבֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי. אַשְׁכָּחוּ דַּהֲוֵי לָעֵי בְּאוֹרַיְתָא. זָקִיף רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וַחֲמָא לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת דְּרָקִיד וְרָהִיט קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק. קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, אָחִיד בְּיָדֵיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק וְאָמַר: גּוֹזְרַנִי, מָאן דְּרָגִיל לְמֵיעוּל — יֵיעוּל, וּמָאן דְּלָא רָגִיל — לָא יֵיעוּל. אַעְלוּ רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יִצְחָק, וּמַלְאַךְ הַמָּוֶת נָטִיר לֵיהּ לְבַר.
אַשְׁגַּח רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וַחֲמָא, דְּעַד כָּאן לֹא מָטִי זִמְנֵיהּ, דְּעַד תְּמַנְיָא שָׁעְתִּין בְּיוֹמָא הֲוֵי זִמְנֵיהּ. אוֹתְבֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי לְרַבִּי יִצְחָק קַמֵּי וַהֲוֵי לָעֵי בְּאוֹרַיְתָא. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ: תִּיב אַפִּתְחָא, וּמָאן דְּתֶחְמֵי לָא תִשְׁתָּעֵי בַּהֲדֵיהּ, וְאִי בָּעֵי לְמֵיעַל אוֹמֵי אוֹמָאָה (פֵּרוּשׁ: הַשְׁבֵּעַ תַּשְׁבִּיעַ אוֹתוֹ) דְּלָא יֵיעוּל. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי לְרַבִּי יִצְחָק: חֲמֵית דְּיוּקְנָא דְּאָבוּךְ יוֹמָא הַדֵּין? דְּהָא תָּנֵינָן: בְּשַׁעְתָּא דְּבַר נָשׁ יִסְתַּלִּיק מֵעָלְמָא, אָבוּי וּקְרִיבֵיהּ מִשְׁתַּכְּחִין תַּמָּן עִמֵּיהּ וַחֲמָא לוֹן וְאִשְׁתְּמוֹדַע לוֹן, וְכָל אִנּוּן דְּהַוְיָן מְדוֹרֵיהּ לְגַבֵּיהּ בְּהַהוּא עָלְמָא בְּדַרְגָּא חַד, כֻּלְּהוֹן מִתְכַּנְפִין לְחַבְּרָא עִמֵּיהּ, וְאָזְלוּ עִם נִשְׁמְתָא עַד אֲתָר דְּתִשְׁרִי בְּאַתְרֵיהּ. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יִצְחָק: לָא חֲמִינָא עֲדַיִן.
אַדְהָכֵי קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וְאָמַר: מָארֵי דְעָלְמָא! אִשְׁתְּמוֹדַע רַבִּי יִצְחָק לְגַבָּן, דְּאִיהוּ מִשִּׁבְעָה עַיְנִין דְּהָכָא הוּא, הָא אֲחִידְנָא בֵּיהּ, וְהַב לֵיהּ! נָפַק קָלָא וְאָמַר: בּוּצִינָא דְּכֻרְסַיָּא, דְּמָרָא קְרִיבֵיהּ בְּגַדְפוֹהִי דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, הָא דִּידָךְ הוּא, וְעִמֵּיהּ תֵּיתֵי בְּזִמְנָא דְּתֵיעוֹל לְמִשְׁרֵי בְּדוּכְתִּיךְ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: וַדַּאי! אַדְהָכֵי חֲמָא רַבִּי אֶלְעָזָר דְּאִסְתַּלִּיק מַלְאַךְ הַמָּוֶת. וְאָמַר לֵיהּ: קַפִּטְרָא דְטַפְסָא בַּאֲתַר דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי שָׁכִיחַ.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ: עוּל וְאָחִיד בֵּיהּ, בְּרַבִּי יִצְחָק, דְּהָא חֲמִינָא בֵּיהּ דְּמִסְתָּפֵי. עָאל רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָחִיד בֵּיהּ, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אַהֲדַר אַנְפּוֹי וְלָעֵי בְּאוֹרַיְתָא. נָאִים רַבִּי יִצְחָק וַחֲמֵי לַאֲבוּהָ. אָמַר לֵיהּ: זַכַּאי בְּרִי, חוּלְקָךְ בְּעָלְמָא דְּאָתִי, דְּהָא בֵּין טַרְפֵי אִילָנָא דְחַיֵּי דְּגַן עֵדֶן אִתְיַהַב אִילָנָא רַבָּא וְתַקִּיפָא בִּתְרֵין עָלְמִין, דְּהָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי הָא אָחִיד לָךְ בְּכַנְפֵיהּ. זַכָּאָה חוּלְקָךְ, בְּרִי! אָמַר לֵיהּ רַבִּי יִצְחָק: וּמָה אֲנָא הָתָם?
אָמַר לֵיהּ: תְּלָת יוֹמִין הֲווּ דְּחַפּוֹי אִדְרָא דְּמִשְׁכָּבָךְ. וְתַקִּינוּ לָךְ פְּתִיחִין לְאַנְהָרָא לָךְ מֵאַרְבַּע סִטְרִין. וַחֲמִינָא דּוּכְתָּךְ וַחֲדִינָא וַאֲמֵינָא: זַכָּאָה חוּלְקָךְ וְגוֹ', וְהָא הַשְׁתָּא הֲוֵי זְמִינִין לְמֵיתִי לְגַבָּךְ תְּרֵיסַר צַדִּיקַיָּא חַבְרַיָּא וְעַד דַּהֲוֵינָא נָפְקָא, אִתְעַר קָלָא בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין. מָאן חַבְרַיָּא דְקַיְּמָא הָכָא לֵילֵךְ נֶגֶד נִשְׁמַת רַבִּי יִצְחָק לְלַוּוֹת נִשְׁמָתָךְ לְגַן עֵדֶן אִתְעַטְּרוּ (פֵּרוּשׁ: סְלִיקוּ) וְחָזְרוּ לְדוּכְתֵּיהוֹן, דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי שָׁאַל שְׁאִילְתָּא, וְאִתְיַהַב לֵיהּ, וְלָא דָּא בִּלְחוֹדוֹי גָּדוֹל כֹּחַ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, אֶלָּא אַף זוֹ, שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ שִׁבְעִין וְכוּ', דְּהָא שִׁבְעִין דּוּכְתָּא מִתְעַטְּרָא הָכֵי — דִּילֵיהּ, וְכָל דּוּכְתָּא וְדוּכְתָּא פָּתְחִין פִּתְחִין לְשִׁבְעִין עָלְמִין, וְכָל עָלְמָא וְעָלְמָא — לְשִׁבְעִין רָהִיטִין (פֵּרוּשׁ: מַלְאָכִים מְמֻנִּים עַל עוֹלָמוֹת שֶׁל מַלְאָכִים, וּלְפִי שֶׁהֵם רָצִים וְשָׁבִים בִּשְׁלִיחוּת שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַל כֵּן נִקְרָאִים 'רָהִיטִין') וְכָל רְהִיטָא וּרְהִיטָא אִתְּפַּתַּח לְשִׁבְעִין כִּתְּרִין עִלָּאִין, וּמִתַּמָּן אִתְפַּתָּחָא אֹרַח לְעַתִּיק סְתִימָא דְּיוּכְלוּ לְמֶחְמֵיהּ בְּהַהוּא נְעִימוּתָא עִלָּאָה דְּנַהֲרָא וּמְהַנְיָא לְכֹלָּא, כַּמָּה דְּאַתְּ אָמַר (תְּהִלִּים כז, ד): "לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ". מַהוּ "וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ"? הַיְנוּ דִּכְתִיב (בַּמִּדְבָּר יב, ז): "בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא".
אָמַר לֵיהּ: אַבָּא, כַּמָּה זִמְנָא יָהִיבוּ לִי בְּהַהוּא עָלְמָא? אָמַר לֵיהּ: בְּרִי, לֵית רְשׁוּת לְגַלָּאָה, לְבַר נָשׁ, אֲבָל בְּהִלּוּלָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי (רָצָה לוֹמַר: בְּיוֹם פְּקֻדָּתוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי) תְּהֵא מְתַקֵּן פְּתוֹרֵיהּ כוּ'.
אַדְהָכֵי אִתְּעַר רַבִּי יִצְחָק וַחֲמָא, הֵיאַךְ אַנְפּוֹי נְהִירִין. חֲמָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וְאִסְתַּכַּל בְּאַנְפּוֹי דְּרַבִּי יִצְחָק. אָמַר לֵיהּ: מִלְּתָא חֲדַתָּא שְׁמַעְתָּא? אָמַר לֵיהּ: וַדַּאי. סָח לֵיהּ וְאֶשְׁתַּטַּח רַבִּי יִצְחָק קַמֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, וְלֹא הָיָה זָז מִנֵּיהּ, וְתָמִיד הֲוֵי לָעֵי בְּאוֹרַיְתָא, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי לֹא הֲוֵי שַׁבְקֵיהּ לְרַבִּי יִצְחָק מֵהַהוּא יוֹמָא. כַּד הֲוֵי אָעִיל קַמֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, הֲוֵי קָרִי קַמֵּיהּ (יְשַׁעְיָה לח, יד): "ה' עָשְׁקָה לִי, עָרְבֵנִי". רָצָה לוֹמַר, שֶׁהוּא תְּפִלַּת חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה בְחָלְיוֹ: ה' עָשַׁק אוֹתִי (פֵּרוּשׁ: לְקָחַנִי מִיַּד מַלְאַךְ הַמָּוֶת) וְעָרְבַנִי לְהַצִּילֵנִי (וְהוּא שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עַיֵּן יְשַׁעְיָה, סִימָן לח). כִּי רַבִּי יִצְחָק אָמַר זֶה דֶּרֶךְ שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁעָשַׁק אוֹתוֹ מִיַּד מַלְאַךְ הַמָּוֶת וְהִצִּילוֹ. עַד כָּאן.
וְהַנַּפְקוּתָא מִזֶּה, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה לְעֵת מְצֹא, וִיכַוֵּן בַּאֲמִירָתוֹ: שֶׁתּוֹצִיאֵנוּ מִשָּׁלוֹם אֶל שָׁלוֹם (וּתְפִלָּה זוֹ הִיא נִזְכֶּרֶת בִּתְפִלַּת מַעֲמָדוֹת בְּיוֹם שֵׁנִי, עַיֵּן שָׁם) שֶׁנִּזְכֶּה לְמִיתַת הַצַּדִּיקִים, דְּכֵיוָן שֶׁמֵּת צַדִּיק, בָּאִים לִקְרָאתוֹ צַדִּיקִים הַרְבֵּה מִגַּן עֵדֶן לְלַוּוֹת אֶת נִשְׁמָתוֹ, וְהוּא נוֹתֵן לָהֶם שָׁלוֹם; וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁהוֹלְכִין לְלַוּוֹת הַנְּשָׁמָה, אַף מַלְאָכִים שְׁלשָׁה כִּתּוֹת בָּאִים וְאוֹמְרִים: שָׁלוֹם שָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבוֹ. וְזֶהוּ סוֹד "וְתוֹצִיאֵנוּ מִשָּׁלוֹם אֶל שָׁלוֹם".