קבא דקשייתא ב

קשה לי בהא דיומא (יומא פג ב) בגוזזין לחולה את הכרישין בשבת, דפליגי רבי ורבי אלעזר ברבי שמעון אם מעשרין גם כן או לא.

וקשה לי טובא, הרי יש עצה שלא נצטרך לעשר כלל, על פי מאי דאמרינן בפסחים (דף ל"ג) דבטבל שלא היתה לה שעת הכושר אין כאן חיוב תרומה ומעשר כלל. ועיין ברטנורא תרומות פ"ב מ"ב.

וכיוון דאי אפשר להפריש, ודאי דאין כאן איסור טבל, כמבואר בבכורות (דף י"ב) גבי חלה בשביעית, דאי לא הוה אופן להפריש, היתה פטורה מן החלה. והיינו כיוון דכל עניין טבל הוא רק שהתרומה מעורבת בו, עיין יבמות (דף פ"ו). וכאן אין תרומה מעורבת בו.

ובפרט דכל איסור טבל נפיק מקרא ד"את אשר ירימו", בעתידין לתרום הכתוב מדבר (סנהדרין פ"ג), וכל שאין עתיד לתרום – אינו טבל, וכהאי גוונא בייבום – כל שאינה זקוקה לא לייבום ולא לחליצה, היא מותרת לשוק (רמב"ם הלכות יבום וחליצה ו ה); ואף בנשא אחותה לאחר הנפילה, מותרת לשוק.

ואם כן בחולה, הרי יש עצה שיתלוש אדם טמא בעוד שהמשקה טופח עליו במחובר, ולא יהיה לו שעת הכושר, ולא יהיה טבל כלל. וכעת צע"ג.