צו יצוא (מתן התחייבות וערבות על ידי מבקש הלוואה ציבורית)

צו יצוא (מתן התחייבות וערבות על ידי מבקש הלוואה ציבורית) מתוך

צו יצוא (מתן התחייבות וערבות על ידי מבקש הלוואה ציבורית), תשכ״א–1961

צו בדבר מתן התחייבות וערבות על ידי מבקש הלוואה ציבורית

---

ק״ת תשכ״א, 888.

---

בתוקף סמכותי לפי סעיף 3 לפקודת הסמכויות בענין היבוא, היצוא והמכס (הגנה), 1939, והסעיפים 14(א) ו־2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, אני מצווה לאמור:

---

1.

הגדרות

בצו זה –

”בנק“ – מוסד בנקאי או מוסד כספי כמשמעותם בחוק בנק ישראל, תשי״ד–1954;

”הלוואה ציבורית“ – הלוואה הניתנת על ידי המדינה, או הניתנת על ידי בנק שהופקדו בידו או הושקעו בהונו מכספי המדינה, או הניתנת על ידי בנק בהמלצת הממשלה, בסיועה או באישורה, לרבות הלוואה ששר המסחר והתעשיה קבע בהודעה כללית שתפורסם ברשומות או בהודעה מיוחדת, כי ההלוואה היא ציבורית;

”מבקש הלוואה ציבורית“ – אדם המבקש הלוואה ציבורית בקשר לביצוע יצוא טובין בהתאם לתכנית שהוגשה על ידיו לאישורה של הרשות המוסמכת.

2.

כתב התחייבות

רשות מוסמכת רשאית לדרוש מאת מבקש הלוואה ציבורית שימציא לה –

(1)

התחייבות לביצוע היצוא – בהתאם לתכנית היצוא כפי שאושרה על ידיה – בסכום, במועד ובנוסח שהיא תקבעם;

(2)

ערבות לרבות שטר חוב בסכום שתדרוש למילוי ההתחייבות לפי פסקה (1).

3.

שמירת דינים

צו זה אינו בא לגרוע מכוחו של כל דין אחר.

4.

ביטול

צו יצוא (מתן התחייבות וערבות על ידי מבקש הלוואה), תשי״ז–1956 – בטל.

5.

השם

לצו זה ייקרא ”צו יצוא (מתן התחייבות וערבות על ידי מבקש הלוואה ציבורית), תשכ״א–1961“.

---

ח׳ בשבט תשכ״א (25 בינואר 1961)

• פנחס ספיר
  שר המסחר והתעשיה

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.