צוואות השבטים
- צוואת ראובן
- צוואת שמעון
- צוואת לוי
- צוואת יהודה
- צוואת יששכר
- צוואת זבולון
- צוואת דן
- צוואת נפתלי
- צוואת אשר
תוכן עניינים |
[עריכה] צוואת דן הבן השביעי ליעקב ובן בלהה
פרק א
א: העתקת דברי דן אשר דבר אל-בניו באחרית ימיו בשנת חמש ועשרים ומאה לחייו
ב: ויקרא אל נפשות ביתו ויאמר שמעו בני דן את-דברי והקשיבו לאמרי אביכם
ג: אני נוכחתי בלבי בכל-חיי כי האמת והצדק טובים הם וימצאו-חן בעיני אלהים ורעים השקר והכעס כי הם ילמדו כל-רע לבני האדם
ד: הגדתי לכם היום בני כי בלבבי חרצתי להמית את-יוסף איש הטוב והאמת
ה: ואנכי שמחתי על-מכירתו כי אבינו אהב אותו מכלנו
ו: כי רוח הקנאה והגאוה דברה אלי לאמר גם-אתה בנו כמוהו
ז: ויעירני אחד מרוחות בליעל לאמר קח את-החרב והרג-בה את-יוסף ויאהבך אביך במותו
ח: והוא רוח הקנאה אשר הסיתני לטרף את-יוסף כאשר יטרף הנמר את-הגדי
ט: ואלהי אבי יעקב לא אנה אותו לידי אשר אמצאהו לבדו ולא נתנני לעשות את-מעשה הפשע הזה למען לא יכחדו שני שבטים מישראל
פרק ב
א: ועתה בני הנה אנכי מת ואגיד לכם באמת אם-לא תשמרו מרוח הכזב והכעס ולא תאהבו אמת וארך-רוח אבד תאבדון
ב: כי עורון-עינים בקנאה אשר לא יתן את-איש לראות פניו באמת
ג: כי אם אב יהי או אם יתהלך אתם כאויב או אח יהי ולא ידעהו או נביא יי ולא ישמע אליו או צדיק ולא יראהו או רע ויתנכר אליו
ד: כי רוח הכעש יאחזהו ברשת תעתועים ויעור את-עיניו ובכזב יחשיך תבונתו ויראהו כל על-פי דרכו הוא
ה: ואל-מי יפנה את-עיניו הלא אל-אחיו בשנאת לבב למען קנא בו
פרק ג
א: כי הכעש ענין רע בני והוא את-הנשמה ירגיז
ב: ואת-הגוף יכניע ובנפש ישלט ויתן תעצומות לגו למען יעשה כל-רע
ג: ואם-הבשר יעשה כל-אלה תזכה גם-הנפש את-הנעשה כי לא תראה נכוחה
ד: ועל-כן איש כי יכעס ועז לו והיה-לו כח פי שלשה בכעסו הכח הראשון הוא חיל עוזריו הכח השני עשרו כי בו יפתה וברשע ינצח וכי יש-לו הכח השלישי הוא כח הטבע של הבשר בו יעשה רעה
ה: ואם-גם-יחלה הכועס והיה לו כח פי שנים בכעסו כי הכעס יעזר תמיד בעשות רשע
ו: והרוח הזה יהלך עם-רוח השקר לימין השטן למען יעשו מעשיהם בכזב ובכח אכזר
פרק ד
א: ועל-כן הכירו בני את-כח הכעש כי הבל הוא
ב: כי לראשונה בדברים יעורר ובמעשים יחזק את-אשר יכעס ובנזקים קשים יסעיר את-דעתו עד-אשר יעיר בכעס גדול את-נפשו
ג: ואם-ידבר איש קשות אליכם אל-תתעוררו לכעס ואם-יהללכם איש כי קדושים אתם אל-תתגאו ואל-תשתנו לא לשמח ולא למאס
ד: כי לראשונה ייטיב השמיע ויחדד את-דעתו לקבל עצת מזמות והיה כי יכעס האיש ויאמין כי צדק בכעסו
ה: וכי יאנה לכם נזק או כי תאבד לכם אבדה אל-תעצבו בני כי הרוח הוא יעורר אתכם להתאוות תאוה אל-הדבר האבוד למען תפלו בכעס על-ידי העצב
ו: וכי יאנה לכם נזק לרצונכם או לא לרצונכם אל-תדאגו כי הדאגה תוליד כעס וכזב
ז: כי רע הכעס עם השקר ושני פנים לו ושניהם יתחברו למען הרגיז לב
ח: וכי תסער הנפש תמיד וסר מעליה יי בליעל ימשל-בם
פרק ה
א: ועל-כן בני שמרו את-מצות יי ואת-תורתו נצרו וסורו מן-הכעס ושנאו כזב למען ישכן בקרבכם יי ובליעל ינוס מכם
ב: ודברו אמת איש את-רעהו ולא תפלו בכעס וברגז ושלום יהיה לכם ואלהי השלום יהיה עמכם ולא תנצח אתכם מלחמה
ג: אהבו את-יי כל-ימי חייכם ואיש את-רעהו בלבב שלם
ד: כי ידעתי כי באחרית הימים תסורו מאחרי יי ותכעיסו את-לוי ותערכו מלחמה על-יהודה ולא תוכלו להם כי מלאך יי יוליך את-שניהם כי בהם יקום ישראל
ה: וכי תסורו מאחרי יי ותלכו בכל-רע ותעשו את-תועבות הגוים ותזנו אחרי נשי פושעים כל-רוחות הרשע יפעלו בכם בכל-רע
ו: כי הכרתי בספר חנוך הצדיק כי השטן נשיאכם וכל-רוחות רשע ורהב יקשרו ויאריכו ימים אצל בני לוי ויפעלו למען החטיאם לפני אלהיהם
ז: ובני יקרבו אל-בני לוי ויחטאו אתם בכל ובני יהודה ישאפו בצע ויטרפו כאריות הון זרים
ח: ועל-כן אתם יחד בשבי תובלו ושם תענו במכות מצרים ובכל-רשעת הגוים
ט: ואחרי כן תשובו אל-יי ויתן לכם רחמים והשיבכם אל-מקדשו ויתן לכם שלום
י: ומשבט יהודה ומשבט לוי תקום לכם ישועת יי כי הוא לבדו יעשה מלחמה את-בליעל ויתן נקמת נצח באויביכם
יא: ואז יוציא את-נפשות הצדיקים משבי בליעל וכל-הלבבות אשר לא אבו שמע ישיב אל-יי ויתן שלום נצח לכל-אשר יקראהו
יב: וכל-הקדושים ינוחו בעדן וצדיקים בירושלם החדשה יגילו אשר היא תפארת אלהים לעולם
יג: ולא עוד תשאר ירושלם שממה ולא עוד ישראל בשבי ילך כי יי יהיה בתוכה וקדוש ישראל ימשל בה
פרק ו
א: ועתה בני יראו את-יי והשמרו מפני השטן וכל רוחותיו
ב: קרבו אל-אלהים ואל-המלאך המתפלל בעדכם כי הוא העומד בין אלהים ובין בני האדם ולשלום ישראל נגד ממלכת האויב יעמד
ג: על-כן יתאמץ האויב להשחית את-כל-אשר בשם יי יקרא
ד: כי ידע אשר ביום שוב ישראל תחדל ממלכת האויב
ה: כי מלאך השלום הוא יחזק את ישראל למען אשר לא-יפל בקץ הרעות
ו: ועל-כן השמרו בני מכל-מעשה רע והסירו מאתכם כל-כעס וכל-כזב ואמת וארך-רוח אהבו
ז: ואת-אשר שמעתם מאביכם אותה תגידו לבניכם
ח: ועל-כן סורו מכל-רשע ודבקו בצדקת אלהים והיה שבטכם לתשועה עד-עולם
ט: וקברוני אצל אבותי
פרק ז
א: וידבר אליהם כאלה וינשק להם וישכב בשיבה טובה
ב: ויקברהו בניו ואחרי-כן העלו את-עצמותיו וישימון במקום אשר שם אברהם יצחק ויעקב
ג: לבד אשר נבא להם דן אשר ישכחו את-אלהים וינכרו מארץ נחלתם ומשבט ישראל ומארץ מכורתם
[עריכה] צוואת נפתלי הבן השמיני ליעקב ובן בלהה
פרק א
א: העתקת צואת נפתלי אשר צוה לפני מותו בשנת שלשים ומאה לחייו
ב: ויהי כאשר נאספו בניו בחדש השביעי בראשון לחדש ויעש להם משתה
ג: ויהי ממחרת כאשר הקיץ משנתו ויאמר להם הנה אנכי מת ולא האמינו לו
ד: ויברך את-יי ויתחזק ויאמר להם הנה אנכי מת אחרי המשתה אשר עשיתי אתמול
ה: ויען ויאמר אל-בניו שמעו בני בני נפתלי והקשיבו לאמרי אביכם
ו: אותי ילדה בלהה כי עשתה רחל בערמה ותתן ליעקב את-בלהה תחתיה ותהר ותלד אותי על-ברכי רחל ועל-כן קראה את-שמי נפתלי
ז: ותאהבני רחל מאד כי נולדתי על-ברכיה ובעודני רך ותשקני ותאמר מי יתן-לי אח לך יוצא מרחמי וישוה לך
ח: ועל-כן דמה אלי יוסף בכל כתפלת רחל
ט: ואמי בלהה היתה בת-רתי אחי דבורה מינקת רבקה אשר נולדה ביום הולד רחל
י: ויהי רתי ממשפחת אברהם כשדי ירא אלהים חפשי ומזרע היחש
יא: ויהי כאשר נפל בשבי ויקנהו לבן ויתן-לו את-עדנה שפחתו לאשה ותלד בת ויקרא שמה זלפה על-שם העיר אשר בה נשבה
יב: ואחרי-כן ילדה לו את-בלהה לאמר נבהלה בתי כי אך נולדה ותתפש בשדי אמה ותבהל לינק
פרק ב
א: ואנכי הייתי קל ברגלי כאחת האילות ויועידני אבי לכל-בשורה וגם-ברכני להיות כאילה
ב: כי כאשר ידע היוצר את-הכלי כמה יכיל ולפיהו יביא חמר ככה יצר גם-יי את-הגויה בדמות הרוח ולפי כח הגוף יפח הרוח
ג: ולא יהי יתרון בינותם עד-לשלישית השערה כי במשקל ובמדה ובקו נוצר כל-יצור
ד: וכאשר ידע היוצר שרות כל-כלי למה יכשר ככה יודע יי כל-בשר את-הגבול אשר עדיו יתהלך בטוב ומתי יחל הרע
ה: כי אין יצור ואין מחשבה ויי לא ידעם כי את-כל-האדם ברא בצלמו
ו: ככח האדם כן פעלו כתבונתו כן מעשהו כאשר זמם כן-יבצע כלבו כן-פיו כעינו כן שנתו כנפשו כן דברו אם-בתורת יי ואם-במעשי בליעל
ז: וכאשר הבדל בין אור לחשך בין ראיה לשמיעה ככה הבדל גם בין-איש לרעהו ובין אשה לרעותה ואין אשר יאמר כי ידמו אחד לשני בפניהם או בדעתם
ח: כי כל פעל אלהים בסדר חמשת החושים בראש ואת-הצואר חבר עם-הראש ויתן עליו שער ליפי ולתפארת ולב להבין בטן להפריש קבה קנה לבריאות כבד לכעס מרה למרירות טחול לשחוק כליות לעצה ירכים לכח צלעות למשכב מתנים לעז וכאלה
ט: וככה בני יהיו כל-מעשיכם בסדר לטוב וליראה את-האלהים ואל תחפזו לעשות בגאוה וגם-לא דבר בלא עתו
י: כי כאשר יאמר לעין שמעי והיא לא תוכל כן לא-תוכלו להאיר מעשיכם אם בחשך תהיו
פרק ג
א: ואתם אל-תמהרו להרע את-מעשיכם בתאות-בצע ולפתות את-נפשכם בדברי-שוא כי אם-תחרישו בטהר לבב תדעו להתחזק ברצון יי ולתעב רצון בליעל
ב: השמש והירח והכוכבים לא ישנו צבאם כן לא תמירו גם אתם את-תורת אלהים במשובת מעשיכם
ג: כי הגוים הלכו שולל ויעזבו את-יי וימירו את-דרכם ויכנעו לפני עץ ואבן ורוחות תעתועים
ד: לא-כן אתם בני אשר הכרתם ברקיע בארץ ובים ובכל-היצורים את-יי עושם לבל-תהיו כאנשי סדום אשר המירו את-דרכם
ה: ככה השחיתו גם-הנפילים את-דרכם אשר קללם יי בעת המבול וישם בגללם את-הארץ שממה מיושביה וכל-הצומח בה
פרק ד
א: ואת-כל-אלה הנני אומר לכם בני קראתי בספר חנוך אשר גם-אתם תסורו מאחרי יי ותלכו בכל-חטאת הגוים ותעשו כל-רשעת סדום
ב: והביא יי עליכם שבי ועבדתם שם את-אויביכם וצרה וצוקה תכניע אתכם עד השמיד יי את-כלכם
ג: ונשארתם מתי-מעט ושארית ואז תשובו וידעתם את-יי אלהיכם והשיבכם יי לארצכם כרב חסדיו
ד: והיה כי-ישובו אל-ארץ אבותיהם ושבו ושכחו את-יי ופשעו
ה: והפיצם יי על-פני כל-הארץ עד-בא חסד יי
פרק ה
א: ובשנת הארבעים לחיי ראיתי חזון על-הר הזיתים מקדם לירושלים כי השמש והירח נדמו
ב: והנה יצחק אבי-אבי ויאמר אלינו רוצו ותפשו איש כפי כחו והיה אשר יחזיק בם והיו לו השמש והירח
ג: ונרץ כלנו יחד ויתפש לוי את-השמש ויעבר יהודה ויתפש את-הירח וירומו שניהם אתם
ד: ויהי לוי כשמש והנה עלם מושיט לו שנים עשר ענפי תמר ויהודה נוצץ כלבנה ותחת רגליהם שתים עשרה קרנים
ה: וירוצו לוי ויהודה גם-שניהם ויחזיקו בם
ו: והנה שור פר על-הארץ ושתי קרנים גדולות לו וכנפים בגבו ככנפי הנשר ונחפץ להחזיק בו ולא יכלנו
ז: ויבא יוסף ויחזק-בו וירום אתו יחד
ח: ואנכי ראיתי כי שם הייתי והנה מגלה קדושה נראתה לנו לאמר האשורים המדים הפרסים הכשדים והסורים ינהלו את-שבי שנים עשר שבטי ישראל
פרק ו
א: וארא עוד מקץ שבעה ימים והנה אבינו יעקב עומד על-שפת ים ימניה ואנחנו בניו אתו
ב: והנה אניה באה בלא מלחים ורבי-חובל ועל-האניה כתוב אנית יעקב
ג: ויאמר אלינו אבינו הבה נרדה לתוך אניתנו
ד: והיה כאשר באנו לתוכה והנה סער חזק התחולל ורוח-סופה גדולה ואבינו אשר אחז בהגה הלך מאתנו
ה: ואנחנו נשאנו על-הים בסערה ותמלא האניה מים ותנד בתוך הגלים עד-אשר נשברה
ו: וימלט יוסף על-הסירה האחת וגם-אנחנו נפרדנו איש מאחיו על-תשעה קרשים ויהודה ולוי היו על-האחד
ז: ונפץ כלנו עד-לקצוי ארץ
ח: ויחגר לוי שק ויתפלל אל-האלהים
ט: ויהי כי חדל הסער ותגע האניה אל-היבשה בשלום
י: והנה יעקב אבינו בא ונשמח כלנו יחדו
פרק ז
א: ואגיד ליעקב אבינו את-שני החלומות האלה ויאמר אלי בוא יבאו הדברים האלה בעתם אחרי אשר ישראל יענה הרבה
ב: ויאמר אלי אבי אחרי-כן אוחילה לאל כי עוד יוסף בני חי כי ראיתי תמיד אשר יספרהו יי יחד אתכם
ג: ויבך ויאמר אללי לי בני יוסף כי חי אתה ואנכי לא אראך וגם-אתה לא תראה את-יעקב אשר הולידך
ד: לקול דבריו בקשתי לבכות גם-אני ויהי כאש עצורה בלבבי להגיד-לו כי נמכר יוסף ואולם יראתי מפני אחי
פרק ח
א: הנה בני הראיתי אתכם את-אחרית הימים כי כל-אלה יקרו את-ישראל
ב: ואתם תצוו את-בניכם אחריכם אשר יתחברו אל-לוי ויהודה כי ביהודה תקום תשועת ישראל ובו יברך יעקב
ג: כי בשבטו יראה אלהים להציל את עם-ישראל ויקבץ את-הצדיקים מבין הגוים
ד: וכי תעשו גם-אתם בני את-הטוב יברכוכם בני-איש וגם-מלכים ובכם יתפאר אלהים בין הגוים והשטן ינוס מפניכם וחיות השדה ייראו מכם ויי יאהבכם ומלאכים יסוככו עליכם
ה: כי כאשר יגדל איש את-הילד היטב יפקד שמו לטובה ככה יפקד גם-זכרכם לטוב לפני אלהים כי תעשו את-הטוב
ו: ואשר לא יעשה טוב יקללהו מלאכים ואנשים ואלהים יחלל על-ידו בין הגוים והשטן יעשהו כלי-משכן לו וכל-חית השדה תרדה-בו ויי ישטמהו
ז: כי גם-מצות התורה שני פנים להן ובתבונה תמלאנה
ח: עת לאדם לדעת את-אשתו ועת פרש ממנה לתפלתו
ט: כי שניהם הנם מצות יי ואם-לא ישמרו על-פי דרכם יביאו חטא גדול על-בני האדם וככה גם-שאר המצות
י: ואתם בני היו חכמים ונבונים באלהים כי ידעתם את-דרך מצותיו ואת-חקי כל-מעשה למען יאהבכם יי
פרק ט
א: ויצו אותם כאלה ויאמר אליהם אשר יעלו את-עצמותיו אתם חברונה ויקברהו עם-אבותיו
ב: ויהי אחרי אשר אכל ושתה אתם בשמחת-לבב ויכס את פניו ויגוע
ג: ויעשו בניו ככל אשר צום אביהם
[עריכה] צוואת גד הבן התשיעי ליעקב ובן זלפה
צוואת אשר הבן העשירי ליעקב ובן זלפה
פרק א
א: העתקת צואת אשר אשר צוה לבניו בשנת חמש ועשרים ומאה לחייו
ב: וידבר אליהם והוא בריא ויאמר שמעו בני אשר אל-אביכם וכל-הישר בעיני אלהים אראכם
ג: שתי דרכים נתן אלהים לבני האדם ושני יצרים ושני מפעלים שני פנים ושני קצות
ד: ועל-כן הכל שנים שנים הם זה לעמת זה
ה: כי שתי דרכים הן הטוב והרע ובלבנו שני היצרים המבדילים בינותם
ו: וכי תרצה הנפש בטוב כל-מעשיה בצדק תעשה ואם-תחטא מיד תשוב
ז: כי אם-תחשב על-דבר הצדק ותזרה הלאה את-הרע תרמס מהר את-הרשע ותשרש את-החטא
ח: וכי תכנע הנפש לפני היצר הרע את-כל-מעשיה ברשע תעשה ותגרש את-הטוב ותדבר ברע ובליעל ישלט-בה ואם-גם-תעשה את-הטוב לרע יהפך
ט: כי אם-תחל לעשות-טוב והיו תוצאות מעשיה רשע כי אוצר היצר רוח רשע תמלא
פרק ב
א: והנפש אשר תאמר להשליט את-הטוב על-הרע והיה סוף מעשיה גם-דרך הרע
ב: ויש איש אשר לא ירחם על-עבדיו אשר שרתו לפניו ברע גם-זה שני פנים לו אבל הכל רשע
ג: ויש איש אשר אהב עושה רע עד-כי יחפץ למות למענו ברע וגלוי הוא שני פנים לדבר הזה והכל ענין רע
ד: כי אם-גם אהבה היא אבל רעה היא בכסותה על-רשע ועל-כן הדבר הזה שמו טוב הוא וסוף מעשיו לרע יוביל
ה: ויש אשר יגנב ירשיע יגזל ויחמס ועל-דל ירחם גם-לזה שני פנים והכל רע
ו: כל-אשר יחמס את-רעהו יכעיס אלהים וישבע לשוא באל עליון ועל-העני ירחם את-יי נותן התורה יתעב ויכעיס ואביון יחיה
ז: את-נפשו יטנף ואת-גוו יפנק רבים יהרג ועל-מעט יחמל גם-לזה שני פנים והכל ענין רע
ח: ויש אשר ינאף ויזנה ומכל-אכל ינזר ויצום ויעשה עול ובחיל עשרו יחמס רבים וברב רשעו הוא גם-מצות יעשה גם-לזה שני פנים והכל רע-הוא
ט: וכל-אלה כחזירים וכארנבות הם כי גם-אלה טהורים למחצה המה ובאמת טמאים הם
י: וכאלה דבר אלהים גם-על-לוחות החקות
פרק ג
א: ואתם בני אל תהיו כמוהם בעלי שני פנים לטוב ולרע כי רק בטוב תדבקו למען ישכן-בו אלהים ובני אדם ידרשהו
ב: נוסו לכם מפני הרע והכריחו את-היצר הרע במעשיכם הטובים כי אלה אשר שני פנים להם לא יעבדו את-יי ויעבדו את-תאותיהם למען ימצאו-חן בעיני בליעל ובעיני האנשים הדומים להם
פרק ד
א: כי האנשים הטובים ישרים הם ואם-גם-חנפים לחוטאים יחשבום לפני יי יצדקו
ב: ורבים אשר ישמידו את-הרשעים שני מפעלים יעשו טוב ורע אולם הכל טוב-הוא כי עקר את-הרע משרשו וישמידהו
ג: ויש אשר ישנא חונן דל ורשע ונואף וצם גם-לזה שני פנים ואולם כל-המפעל טוב-הוא כי הולך הוא בדרכי יי אשר לא יקבל את-הנראה טוב כטוב באמת
ד: ויש אשר לא-יחפץ לראות ימים טובים עם-הוללים למען אשר לא-ינבל את-פיו ונפשו יגאל גם-לזה שני פנים והכל טוב-הוא
ה: כי אלה לצבאים ולאילות ידמו כי בהיותם פראים כטמאים ידמו ובאמת טהורים הם כי קנאו ליי וילכו בדרכיו וינזרו מכל-אשר צוה אלהים בחקותיו כי שנאו ויבדל בין הרע ובין הטוב
פרק ה
א: ראו בני איך שנים בכל המה זה לעמת זה והאחד בשני יסתר בצע בעשר שכרון בטוב לב עצב בשמחה והוללות בחיי האשות
ב: אחרי החיים מות יבא אחרי כבוד קלון אחרי היום הלילה וחשך אחרי אור וכל-אלה תחת שלטון היום המה והצדק תחת שלטון החיים והרשע תחת המות ועל-כן יחכו למות חיי עולם
ג: לא יוכל איש לקרא לאמת כזב ולצדק רשע כי כל-אמת תחת האור הוא כמו כל-נברא תחת אלהים
ד: בכל-אלה נסיתי אני בימי חיי ולא סרתי מאחרי אמת יי ואת-חקי עליון חקרתי כי בכל-כחי הלכתי בישרי אחרי הטוב
פרק ו
א: ואתם בני שמרו גם-אתם את-מצות-יי ולכו בישר פנים אחרי האמת
ב: כי אלה אשר שני פנים להם משנה יאשמו כי גם-עשה יעשו את-הרע וגם-יחנו את-כל-עושיו כי ילכו אחרי רוחות התהו הנלחמים עם-בני איש
ג: שמרו בני אתם את-מצות יי ואל תלכו אחרי הרע בחשבכם אותו לטוב ודרשו אחרי הטוב באמת ושמרהו בכל-מצות יי כי תשובו אליו ובו תרגעו
ד: כי סוף בני האדם יוכיח על-צדקתם כי יודעו למלאכי יי ולמלאכי בליעל
ה: הנפש כי תתרגז ותלך יציק לה הרוח הרע אשר אותו עבדה בתאותה ובמעשיה הרעים
ו: וכי ישלו איש ויכיר בשמחה את-מלאך השלום הוא ינחהו לחיי עולם
פרק ז
א: אל-תהיו בני כסדום אשר לא הכירה את-מלאכי יי ותאבד לעד
ב: כי ידעתי אשר תחטאו ותנתנו בידי אויביכם וארצכם שממה תהיה וכל-מקדשיכם יחרבו ונפזרתם בכל-ארבע פנות העולם ואתם תהיו בגולה ותתעבו כמים הנמסים
ג: עד-ישקיף עליון על-האדמה והוא יבוא ואת-ראש התנין ירוצץ על-המים והוא יושיע את-עם-ישראל ואת-כל-הגוים
ד: והגידו כזאת גם-אתם לבניכם אשר לא ימרו את-פיו
ה: כי קראתי בלוחות השמים כי שמוע לא תשמעו אליו ופשוע תפשעו-בו ולא תלכו בחקות יי כי אם-במצות בני האדם ותשחיתו ותרעו
ו: ועל-כן תזרו כגד וכדן אחי אשר לא יכירו את-ארצם ואת-שבטם ואת-שפתם
ז: ואולם יי יקבץ אתכם באמונה למען חסדיו ולמען אברהם יצחק ויעקב
פרק ח
א: ויהי אחרי אשר דבר להם כאלה ויצו ויאמר קברוני בחברון
ב: וישכב וימת בשיבה טובה
ג: ויעשו-לו בניו כאשר צום ויעלו אותו חברונה ויקברהו עם-אבותיו
[עריכה] צוואת אשר הבן העשירי ליעקב ובן זלפה
פרק א
א: העתקת צואת אשר אשר צוה לבניו בשנת חמש ועשרים ומאה לחייו
ב: וידבר אליהם והוא בריא ויאמר שמעו בני אשר אל-אביכם וכל-הישר בעיני אלהים אראכם
ג: שתי דרכים נתן אלהים לבני האדם ושני יצרים ושני מפעלים שני פנים ושני קצות
ד: ועל-כן הכל שנים שנים הם זה לעמת זה
ה: כי שתי דרכים הן הטוב והרע ובלבנו שני היצרים המבדילים בינותם
ו: וכי תרצה הנפש בטוב כל-מעשיה בצדק תעשה ואם-תחטא מיד תשוב
ז: כי אם-תחשב על-דבר הצדק ותזרה הלאה את-הרע תרמס מהר את-הרשע ותשרש את-החטא
ח: וכי תכנע הנפש לפני היצר הרע את-כל-מעשיה ברשע תעשה ותגרש את-הטוב ותדבר ברע ובליעל ישלט-בה ואם-גם-תעשה את-הטוב לרע יהפך
ט: כי אם-תחל לעשות-טוב והיו תוצאות מעשיה רשע כי אוצר היצר רוח רשע תמלא
פרק ב
א: והנפש אשר תאמר להשליט את-הטוב על-הרע והיה סוף מעשיה גם-דרך הרע
ב: ויש איש אשר לא ירחם על-עבדיו אשר שרתו לפניו ברע גם-זה שני פנים לו אבל הכל רשע
ג: ויש איש אשר אהב עושה רע עד-כי יחפץ למות למענו ברע וגלוי הוא שני פנים לדבר הזה והכל ענין רע
ד: כי אם-גם אהבה היא אבל רעה היא בכסותה על-רשע ועל-כן הדבר הזה שמו טוב הוא וסוף מעשיו לרע יוביל
ה: ויש אשר יגנב ירשיע יגזל ויחמס ועל-דל ירחם גם-לזה שני פנים והכל רע
ו: כל-אשר יחמס את-רעהו יכעיס אלהים וישבע לשוא באל עליון ועל-העני ירחם את-יי נותן התורה יתעב ויכעיס ואביון יחיה
ז: את-נפשו יטנף ואת-גוו יפנק רבים יהרג ועל-מעט יחמל גם-לזה שני פנים והכל ענין רע
ח: ויש אשר ינאף ויזנה ומכל-אכל ינזר ויצום ויעשה עול ובחיל עשרו יחמס רבים וברב רשעו הוא גם-מצות יעשה גם-לזה שני פנים והכל רע-הוא
ט: וכל-אלה כחזירים וכארנבות הם כי גם-אלה טהורים למחצה המה ובאמת טמאים הם
י: וכאלה דבר אלהים גם-על-לוחות החקות
פרק ג
א: ואתם בני אל תהיו כמוהם בעלי שני פנים לטוב ולרע כי רק בטוב תדבקו למען ישכן-בו אלהים ובני אדם ידרשהו
ב: נוסו לכם מפני הרע והכריחו את-היצר הרע במעשיכם הטובים כי אלה אשר שני פנים להם לא יעבדו את-יי ויעבדו את-תאותיהם למען ימצאו-חן בעיני בליעל ובעיני האנשים הדומים להם
פרק ד
א: כי האנשים הטובים ישרים הם ואם-גם-חנפים לחוטאים יחשבום לפני יי יצדקו
ב: ורבים אשר ישמידו את-הרשעים שני מפעלים יעשו טוב ורע אולם הכל טוב-הוא כי עקר את-הרע משרשו וישמידהו
ג: ויש אשר ישנא חונן דל ורשע ונואף וצם גם-לזה שני פנים ואולם כל-המפעל טוב-הוא כי הולך הוא בדרכי יי אשר לא יקבל את-הנראה טוב כטוב באמת
ד: ויש אשר לא-יחפץ לראות ימים טובים עם-הוללים למען אשר לא-ינבל את-פיו ונפשו יגאל גם-לזה שני פנים והכל טוב-הוא
ה: כי אלה לצבאים ולאילות ידמו כי בהיותם פראים כטמאים ידמו ובאמת טהורים הם כי קנאו ליי וילכו בדרכיו וינזרו מכל-אשר צוה אלהים בחקותיו כי שנאו ויבדל בין הרע ובין הטוב
פרק ה
א: ראו בני איך שנים בכל המה זה לעמת זה והאחד בשני יסתר בצע בעשר שכרון בטוב לב עצב בשמחה והוללות בחיי האשות
ב: אחרי החיים מות יבא אחרי כבוד קלון אחרי היום הלילה וחשך אחרי אור וכל-אלה תחת שלטון היום המה והצדק תחת שלטון החיים והרשע תחת המות ועל-כן יחכו למות חיי עולם
ג: לא יוכל איש לקרא לאמת כזב ולצדק רשע כי כל-אמת תחת האור הוא כמו כל-נברא תחת אלהים
ד: בכל-אלה נסיתי אני בימי חיי ולא סרתי מאחרי אמת יי ואת-חקי עליון חקרתי כי בכל-כחי הלכתי בישרי אחרי הטוב
פרק ו
א: ואתם בני שמרו גם-אתם את-מצות-יי ולכו בישר פנים אחרי האמת
ב: כי אלה אשר שני פנים להם משנה יאשמו כי גם-עשה יעשו את-הרע וגם-יחנו את-כל-עושיו כי ילכו אחרי רוחות התהו הנלחמים עם-בני איש
ג: שמרו בני אתם את-מצות יי ואל תלכו אחרי הרע בחשבכם אותו לטוב ודרשו אחרי הטוב באמת ושמרהו בכל-מצות יי כי תשובו אליו ובו תרגעו
ד: כי סוף בני האדם יוכיח על-צדקתם כי יודעו למלאכי יי ולמלאכי בליעל
ה: הנפש כי תתרגז ותלך יציק לה הרוח הרע אשר אותו עבדה בתאותה ובמעשיה הרעים
ו: וכי ישלו איש ויכיר בשמחה את-מלאך השלום הוא ינחהו לחיי עולם
פרק ז
א: אל-תהיו בני כסדום אשר לא הכירה את-מלאכי יי ותאבד לעד
ב: כי ידעתי אשר תחטאו ותנתנו בידי אויביכם וארצכם שממה תהיה וכל-מקדשיכם יחרבו ונפזרתם בכל-ארבע פנות העולם ואתם תהיו בגולה ותתעבו כמים הנמסים
ג: עד-ישקיף עליון על-האדמה והוא יבוא ואת-ראש התנין ירוצץ על-המים והוא יושיע את-עם-ישראל ואת-כל-הגוים
ד: והגידו כזאת גם-אתם לבניכם אשר לא ימרו את-פיו
ה: כי קראתי בלוחות השמים כי שמוע לא תשמעו אליו ופשוע תפשעו-בו ולא תלכו בחקות יי כי אם-במצות בני האדם ותשחיתו ותרעו
ו: ועל-כן תזרו כגד וכדן אחי אשר לא יכירו את-ארצם ואת-שבטם ואת-שפתם
ז: ואולם יי יקבץ אתכם באמונה למען חסדיו ולמען אברהם יצחק ויעקב
פרק ח
א: ויהי אחרי אשר דבר להם כאלה ויצו ויאמר קברוני בחברון
ב: וישכב וימת בשיבה טובה
ג: ויעשו-לו בניו כאשר צום ויעלו אותו חברונה ויקברהו עם-אבותיו
[עריכה] צוואת יוסף הבן האחד עשר ליעקב ובן רחל
פרק א
א: העתקת צואת יוסף ויהי כאשר הלך למות ויקרא אל-בניו ואל-אחיו ויאמר אליהם
ב: אחי ובני שמעו אל-יוסף אהוב ישראל והאזינו לאמרי-פיו
ג: אנכי ראיתי בחיי קנאה ומות ולא סרתי מאמת יי ואתחזק-בה
ד: אחי שנאוני ויי אהבני הם בקשו להרגני ואלהי אבותי שמרני הם בבור השליכוני ועליון העלני
ה: לעבד נמכרתי ואדון-כל פדני בשבי לקחתי וזרועו החזקה הושיעתני ברעב עניתי ויי כלכלני
ו: לבדי הייתי ואלהים נחמני חולה הייתי ויי השקיף עלי בבית הכלא הייתי ואלהים חנני באזקים נאסרתי והוא הצילני
ז: בתוך דבת-עם והוא זכני עלילות רעות שמו עלי המצרים והוא הושיעני עבד הייתי וירוממני
פרק ב
א: וככה הפקיד פוטיפר שר הטבחים אשר לפרעה את-ביתו על-ידי ואנכי נלחמתי עם-אשתו לא-ידעה-בשת אשר החזיקה בי לחטא עמה ואלהי ישראל אבי שמרני מפני האש היוקדת
ב: בבית הכלא השליכוני הכוני שמוני ללעג ואלהים נתנני לרחמים לפני שר בית-הסהר
ג: כי לא יעזב יי את-יראיו לא בחשך ולא באזקים ביגון ובצרה
ד: כי לא איש אלהים ויבוש ובן-אדם ויפחד ולא ילוד-אדמה הוא ויחלש ויחת
ה: ובכל-אלה עזר הוא ואיש לפי דרכו ינחם ואם-גם ירחק מעט לבחן יצר-לב
ו: בעשרה נסיונות בחנני ובכלם ארך-רוח הייתי
ז: כי רפואה גדולה ארך-רוח והרבה טובה תביא סבלנות
פרק ג
א: כמה יראה אותי המצרית במות כמה מסרה אותי לענשני
ב: ואחרי-כן קראה לי וכי לא חפצתי להיות עמה אמרה אלי אתה תמשל גם-בי גם-בכל-אשר בביתי אם-תמסר לי ואתה תהיה כאדוננו
ג: ואנכי זכרתי את-דברי יעקב אבי ואלך אל-חדרי ואבך ואתפלל אל-יי
ד: ואנכי צמתי בשבע השנים ההן ובעיני המצרים הייתי כחי חיי-תענוגים כי חן יצוק על-פני כל-הצמים למען יי
ה: ואם-לא היה אדוני בביתו לא שתיתי יין ושלשה ימים לקחתי אכלי ואתן לעניים ולחולים
ו: ואשחר לבקר את-יי ואבך על-אדות המצרית אשת מף כי הציקה לי תמיד מאד כי גם בלילה באה אלי ותאמר כי באה לבקרני
ז: ובן זכר לא היה לה ותהי כמבקשת לאמצני כבן לה ואתפלל אל-יי ותלד זכר
ח: ובמשך ימים חבקה אותי כבן ואנכי לא ידעתי ואחרי-כן בקשה להסיתני לזנות עמה
ט: וכראותי זאת ואעצב עד-מות וכצאתה ואתעודד ואתאבל על-אדותיה ימים רבים כי הכרתי את-יצרה ואת-מזמתה
י: ואדבר אליה דברי עליון למען תשוב מתאותה הרעה
פרק ד
א: ופעמים רבות הללתני בדברים כאיש קדוש ובערמה שבחה את-ענותי לפני בעלה בעוד אשר בהיותנו לבדנו בקשה להדיחני
ב: בגלוי הללתני כמו ענו ובסתר דברה אלי לאמר אל-תירא מפני אישי כי הוא גם-מאמין בענותך ואם יאמר לו איש עלינו לא יאמין
ג: ואני בכל-אלה יצועי שק ואתפלל אל-יי כי יצילני מערמת המצרית
ד: וכאשר לא יכלה דבר ותבא אלי בערמה לקחת לקח לשמע את-דבר אלהים
ה: ותאמר אלי אם חפץ אתה כי אעזב את-האלילים שכבה עמי ואנכי אפתה את-בעלי לסור מאחרי האלילים ונלך בחקות יי אלהיך
ו: ואמר אליה אין חפץ ליי בטמאת יראיו ולא ירצה בנואפים כי אם באלה אשר בטהר לבב ובנקיון שפתים יקרבו אליו ותחרש כי בקשה למלא תאותה
ז: וארבה לצום ולהתפלל למען יצילני יי מידה
פרק ה
א: ותוסף לעת אחרת ותאמר אלי אם-לא תחפץ לזנות עמי אנכי אהרג את-בעלי ואקחך לי לבעל
ב: ואני בשמעי זאת ואקרע את-בגדי ואמר האשה יראי את-יי ואל תעשי את-המעשה הרע הזה פן תכרתי ואת דעי-לך כי אנכי אודיע לכל את-מזימתך זאת
ג: ותירא ותבקש ממני אשר לא אגלה את-מזמתה זאת
ד: ותלך ותסיתני במתנות ותשלח לי כל-חמודות בני אדם
פרק ו
א: ותשלח לי אכל ובו כשפים
ב: ויהי כי בא הסריס ויבא את-המאכל ואביט וארא איש נורא מראהו ויושט לי חרב עם-הקערה ואדע כי מזמתה להדיחני
ג: וכצאתו ואבך ולא טעמתי טעם מאכל זה ולא כל-מאכל אחר ממנה
ד: וכעבור יום ותבא אלי ותכר את-האכל ותאמר אלי מדוע לא אכלת מן-המאכל הזה
ה: ואמר אליה כי מלאת אותו כשפים ומות ואיך אמרת לא אקריב לאלילים בלתי ליי לבדו
ו: והנה את דעי-לך כי אלהי אבי גלה לי ביד-מלאכו את-רעתך ואנכי שמרתי את-המאכל למען בחני אותך אם-תראיהו ותשובי מדרכך
ז: ולמען תוכחי כי לא תשלט רעת פושעים בצדקת יראי יי הנה אקח מן-המאכל ואכל בפניך ובדברי אלה ואתפלל כזאת אלהי אבותי ומלאך אברהם יהיו עמדי ואכל
ח: ובראותה זאת ותפל על-פניה לרגלי ותבך וארימה ואדבר על-לבה
ט: ותבטיחני לבלתי עשות עוד את-מעשה הפשע הזה
פרק ז
א: ואולם היא הקשתה את-לבה ברעה ותחפש אי הדרך תצודני
ב: ותאנח מר ותפל למשכב והיא לא חלתה וכראות בעלה אותה ויאמר לה למה נפלו פניך ותאמר לו צרה בלבבי וכל-אנחות רוחי הציקוני וירפא אותה והיא לא חלתה
ג: והיא לעת מצא רצה אלי ובעלה היה מחוץ לבית ותאמר אלי
ד: אחנק או אתנפל אל-בור אם-לא תחפץ לשכב עמי
ה: ובראותי כי רוח בליעל הרגיזה ואתפלל אל-יי ואמר אליה
ו: למה אמללה תרגזי ותתגעשי והחטא יעור עיניך זכרי כי אם-תשלחי יד בנפשך תכה אשתה צרתך פילגש בעלך את-בניך ותשמידי את-זכרך מעל-פני האדמה
ז: ותאמר אלי הנה אהבתני רב לי אלחם על-חיי ועל-חיי בני ואנכי אחכה עוד עד-אשר אמלא גם-את-תאותי
ח: והיא לא ידעה כי למען יי דברתי אליה כן ולא למענה
ט: כי אם יפל-איש בחשק תאוה ולו יעבד והיה כי ישמע דבר טוב על-חשקו אשר בו נפל וקבל אותו למען תאותו הרעה הזאת
פרק ח
א: וזאת אמר לכם בני כי כשש שעות ביום היו בלכתה מאתי ואנכי כרעתי על-ברכי לפני יי כל-היום וכל-הלילה ובבקר קמתי ואבך ואתפלל להצילני ממנה
ב: לאחרונה תפשה בבגדי ותמשכני בחזקה לשכב עמה
ג: וכראותי כי החזיקה בשגעון בבגדי ואעזבהו ואנוס ערם
ד: והיא בהחזיקה בבגדי שמה עלי עלילות-שוא וכבוא בעלה נתנני במשמר אשר בביתו וממחרת הכני וישלחני אל-בית-הסהר אשר לפרעה
ה: וכאשר הייתי באסורים ותעצב המצרית ותבא ותשמע אותי מהלל ומשבח את-יי במקום חשך ואגיל בקול שמחה ואודה את-אלהי כי נצלתי מתאות המצרית
פרק ט
א: ופעמים רבות שלחה אלי לאמר הואילה למלא תאותי ואנכי אוציאך מן-האזקים ואפדך מחשך
ב: ואנכי לא נשמעתי לה אף-במחשבותי כי אוהב יי את-אשר יתענה בבור חשך בענוה מאשר יחי חיי תפנוקים בחדרי-מלך ויתהולל
ג: כי אם-יחיה איש בצדקתו ויבקש גם-תהלה וידע אל עליון כי-תועילהו ונתן לו גם-את-זאת כאשר נתן גם-לי
ד: כמה פעמים באה אלי בהיותה חולה במחשך-ליל ותשמע לקול תפלתי ואנכי בשמעי את-אנחותיה החרשתי
ה: כי בהיותי בביתי ותגל את-זרועותיה ואת-שדיה ואת-רגליה למען אשכב עמה כי יפת-מראה היתה עד-מאד והדורה בלבושה למען תדיחני ויי הצילני ממזמותיה
פרק י
א: ועל-כן ראו בני את-אשר יפעלו ארך-רוח ותפלה וצום
ב: וגם-אתם אם-תלכו אחרי הענוה וטהר לבב בארך-רוח ותפלה ותצומו בלב נדכה ישכן בקרבכם יי כי אהב הצנע לכת
ג: ובכל-אשר ישכן עליון אם-גם-קנאה תפל על-איש או שבי או רצח אלהים השוכן בו לא רק יוציאהו מרעה למען ענותו כי גם-ירוממהו ויפארהו כאשר עשה גם-אתי
ד: כי בכל-דרכיו יגבה איש אם-במעשים או בדברים או במחשבות
ה: ידעו אחי מה-אהבני אבי ואנכי לא התגאיתי בלבבי אף-כי נער הייתי ויראת יי היתה בלבבי כי ידעתי כי הכל יחלף
ו: ואנכי לא רוממתי נפשי לרעה ואכבד את-אחי ומיראתם החרשתי בעת מכרוני ולא הגדתי לישמעאלים כי בן-יעקב אנכי איש גדול וצדיק
פרק יא
א: וגם-אתם בני תהי יראת יי לנגד עיניכם בכל-מעשיכם וכבדו את-אחיכם כי כל-אשר יעשה את-חקת יי יאהבהו יי
ב: ויהי בנסעי עם-הישמעאלים וישאלוני לאמר העבד אתה ואמר עבד אנכי יליד בית לבל יבשו אחי
ג: ויאמר לי הגדול בהם לא עבד אתה כי כן תעיד גם-חזותך ואנכי אמרתי עבד אנכי
ד: ויהי כאשר באנו מצרימה ויריבו ביניהם מי מהם יתן מחירי ויקחני
ה: ויאותו כלם כי אשאר במצרים אצל מוכר סחורתם עד-אשר ישובו עם-סחורתם
ו: ויי נתן חני בעיני הסוחר ויפקד על-ידי את ביתו
ז: ויברכהו אלהים לרגלי וימלא אותו זהב וכסף ועבדה
ח: ואהי אצלו שלשה חדשים וחמשה ימים
פרק יב
א: בעת ההיא באה אשת מוף אשת פוטיפר במרכבה ברב הדרה כי שמעה על-אדותי מפי סריסיה
ב: ותגד לבעלה כי העשיר הסוחר ביד נער עברי וגם-אומרים גנב גנב מארץ כנען
ג: ואתה עשה-בו שפטים וקח את-הנער אל-ביתנו ויברכך אלהי העברים כי חסד מן-השמים נסוך עליו
פרק יג
א: ויאמן פוטיפר לדבריה ויצו להביא לפניו את-הסוחר ויאמר אליו מה-הדבר אשר שמעתי עליך כי גונב אתה נפשות מארץ כנען ותמכרם לעבדים
ב: ויפל הסוחר לרגליו ויתחנן אליו ויאמר בי אדני לא ידעתי את-אשר תאמר
ג: ויאמר פוטיפרע אם-כן הדבר מאין העבד העברי הזה ויאמר הישמעאלים הפקידהו על-ידי עד-אשר ישובו
ד: ולא האמין לו ויצו ליסרו בשוטים ערם ויהי כי החזיק בדבריו ויאמר פוטיפרע יביאו לפני את-הנער
ה: אני הובאתי לפניו ואשתחוה אפים ארצה לפני פוטיפר כי היה השלישי במעלה בין שרי פרעה
ו: ויבדילני מאתו ויאמר אלי העבד אתה אם-חפשי ואמר עבד אנכי
ז: ויאמר עבד מי אתה ואמר עבד הישמעאלים
ח: ויאמר אלי איך היית לעבד להם ואמר קנה קנוני מארץ כנען
ט: ויאמר אלי אכן שקר אתה דובר ויצו מיד ליסרני בשוטים על-מערמי בשרי
פרק יד
א: ואשת מוף השקיפה בעד האשנב בעת יסרוני כי קרוב ביתה ותשלח אליו לאמר לא בצדק שפטת כי ענש תענש איש חפשי אשר גנב כאלו פושע היה
ב: וכאשר לא שניתי מדברי אף-כי הכיתי ויצו לשום אותי במשמר עד-אשר יבאו אדוני העבד
ג: ותאמר האשה אל-בעלה למה תאסר בזקים נער לקוח בשבי מגזע היחש ועליך להוציאו לחפשי ולשמרו
ד: כי היא בקשה לראותני בחשק חטאה ואנכי לא ידעתי מכל-זה דבר
ה: ויאמר אליה לא-יעשה כן בתוך המצרים לקחת רכוש זרים לפני הוכיח במשפט
ו: כזאת דבר על-הסוחר ואשר לנער היה יהיה בבית הסהר
פרק טו
א: מקץ ארבעה ועשרים יום באו הישמעאלים כי שמעו כי-התאבל עלי יעקב אבי מאד
ב: ויבאו ויאמרו אלי מה-הדבר אשר אמרת עבד אתה והנה ידענו כי בן אתה לאיש גדול בארץ כנען ואביך מתאבל עליך בשק ואפר
ג: ואנכי בשמעי כזאת נמקו קרבי וימס לבבי ואבקש לבכות מאד ואתאפק לבל-אכלים את-אחי ואמר אליהם אנכי לא ידעתי דבר עבד אנכי
ד: ויועצו למכרני למען לא ימצאוני בידיהם
ה: כי יראו מפני אבי פן-יבא עליהם ויקם מהם נקמת חמה כי שמעו כי גדול הוא את-אלהים ואנשים
ו: ויאמר אליהם הסוחר חלצוני ממשפט פוטיפרע
ז: ואלה באו אלי ויבקשו ממני לאמר הגידה כי בכסף קנינו אותך והוא יוציאנו לחפשי
פרק טז
ותאמר אשת מוף אל-בעלה קנה את-הנער כי שמעתי אומרים למכר אותו
ב: והיא שלחה מיד סריס אל-הישמעאלים ותחפץ לקנותני ויקרא רב הטבחים לישמעאלים ויבקש לקנות אותי
ג: וכאשר לא נאות למחיר וילך והסריס הודיע לגברתו אחרי אשר נסה אליהם דבר כי דורשים הם מחיר רב בעבד
ד: ותשלח סריס אחר לאמר אף-אם שתי ככרי זהב ידרשו תנו להם אל-תחשכו זהב רק קנה את-הנער והביאהו אלי
ה: וילך הסריס ויתן להם שמונים שקלי זהב ויקחני ולמצרית הגיד כי מאה נתן
ו: ואנכי ידעתי ואחריש למען לא יכלם הסריס
פרק יז
א: אתם ראיתם אפוא בני את-כל-אשר עניתי למען אשר לא אכלים את-אחי
ב: וגם-אתם אהבו איש את-רעהו ובארך-רוח הסתירו איש את-עון רעהו
ג: כי יי ישמח בחבר אחים ובחפץ לב-טוב אשר ירצה באהבה
ד: וכאשר באו אחי מצרימה ויכירו כי אנכי השיבותי להם את-הכסף ולא שנאתים ואנחמם
ה: ואחרי מות יעקב אבי עוד הוספתי לאהבה אותם וכל-אשר צוה עשיתי להם עד-בלי-די
ו: ולא נתתים להעצב אף על-מצער
ז: וכל-אשר היה בידי נתתי להם ובניהם היו בני ובני להם כעבדים ונפשם כנפשי ויגונם יגוני וכל-חלים חליי ועצתם עצתי
ח: ואנכי לא התרוממתי עליהם בגאוה בהדר תפארתי ואהי כאחד האחרונים
פרק יח
א: וכי תלכו גם-אתם במצות יי ינשא יי אתכם בטוב לעולמים
ב: וכי יבקש איש להרע לכם אתם גמלו אותו טוב והתפללו בעדו ויי יצילכם מכל-רע
ג: והנה ראיתם כי בענותי ובארך-רוח לקחתי לי לאשה את-בת-הכהן לעיר-שמש ומאה ככרי זהב נתנו-לי אתה ויי נתנם לי לעבדים
ד: וגם יפי נתן לי יי מעל לכל-יפי ישראל וישמרני עד-זקנה בכחי וביפיי כי דמיתי בכל אל-יעקב
פרק יט
א: ועתה שמעו את-החלום אשר חלמתי
ב: ראיתי והנה שתים עשרה אילות רועות ומהן נפוצו תשע
ג: ושלש נצלו וממחרת והנה נפוצו גם-הן וארא והנה שלש האילות ילדו שלשה טלאים ויקראו אל-יי ויוציאן יי אל-מקום-צמח ומים וינהלם מחשך לאורה
ד: ושם קראו אל-יי עד-אשר נקבצו אליהם תשע האילות והיו כשנים עשר כבשים ועוד מעט וירבו ויהיו עדרים רבים
ה: וארא אחרי-כן והנה שנים עשר פרים יונקים מפרה אחת וממנה יצא ים חלב וישתו ממנו שנים עשר העדרים ומקנה לאין מספר
ו: ולפר הרביעי גדלו קרניו עד-לשמים ותהיינה כחומה בצורה לעדרים ובין הקרנים בתוך צמחה עוד קרן אחת
ז: וארא והנה פר בן-בקר והוא סובב אותם שתים עשרה פעמים ויהי לעזר לכל-הפרים
ח: וכל-הדברים האלה יבאו בעתם באחרית הימים
ט: ואתם בני שמרו את-מצות יי וכבדו את-לוי ואת-יהודה כי מזרעם יקום לכם אשר יציל את-כל-הגוים ואת-ישראל
י: כי מלכותו מלכות עולמים תהי אשר לא תחלף
יא: ומלכותי ביניכם תאסף כסכת נוצרים אשר תחלף עם-קיץ
פרק כ
א: ידעתי כי אחרי מותי יציקו לכם המצרים ויי יקם את-נקמתכם ויביא אתכם אל-הארץ אשר דבר לאבותיכם
ב: ואתם תקחו את-עצמותי אתכם כי אם-תביאו את עצמותי שמה והיה יי עמכם באורה ובליעל יהיה בחשך עם-המצרים
ג: ואתם העלו את-אסנת אמכם בדרך אפרתה וקברוה שמה על-יד רחל אמי
ד: ויהי כאשר דבר כזאת ויפשט את-רגליו וימת בשיבה טובה
ה: ויתאבלו עליו כל-ישראל וכל-מצרים אבל גדול
ו: ובצאת בני ישראל ממצרים ויעלו אתם את-עצמות יוסף ויקברהו בחברון עם-אבותיו ויהיו ימי שני חייו מאה ועשר
[עריכה] צוואת בנימן הבן השנים עשר ליעקב ובן רחל
פרק א
א: העתקת דברי בנימן אשר צוה לבניו בהיותו בן-חמש ועשרים ומאה שנה
ב: וינשק להם ויאמר אליהם כאשר נולד יצחק לאברהם לזקוניו ככה נולדתי גם-אני ליעקב
ג: ויהי כאשר מתה רחל אמי בעת לדתה אותי ולא היה לי חלב ואינק שדי בלהה אמתה
ד: ורחל היתה אחרי לדתה את-יוסף עקרה שתים עשרה שנה ותתפלל אל-יי ותצם ותהר ותלד אותי
ה: כי אהב יעקב אבי את-רחל מאד ויתפלל אשר יראה ממנה שני בנים
ו: ועל-כן קראו את-שמי בנימן לאמר בן-ימים
פרק ב
א: ויהי כאשר באתי מצרימה אל-יוסף ויכירני אחי ויאמר אלי מה-אמרו לאבי אחרי אשר מכרוני
ב: ואמר לו את-כתנתך טבלו בדם וישלחוה ויאמרו הכר-נא הכתנת בנך היא
ג: ויאמר לו יוסף אכן אחי גנב גנבוני סוחרי כנען בחזקה
ד: ויהי כאשר הלכו לדרכם ויסתירו את-כתנתי כמו חיה רעה פגעה בי ותטרפני
ה: וככה מכרוני רעיהם לישמעאלים והמה לא דברו כזב באמרם כזאת
ו: כי בקש יוסף להסתיר ממני את-מעשי אחינו ויקרא לאחיו ויאמר אליהם
ז: אל-תגידו לאבינו את-אשר עשיתם לי ואמרו לו כאשר ספרתי אנכי לבנימן
ח: וגם מחשבותיכם בלבכם תהיינה כאלה ולא יגעו הדברים האלה עד-לב אבי
פרק ג
א: ועתה בני אהבו גם-אתם את-יי אלהי השמים והארץ ושמרו מצותיו ולכו בדרכי יוסף האיש הטוב והקדוש
ב: ומחשבותיכם תהיינה לטובה כאשר ידעתם גם-אותי כי כל-איש אשר מחשבותיו נכחות יראה הכל ישר לפניו
ג: יראו את-יי ואהבו את-רעיכם ואם-יבקשו רוחות בליעל להציק לכם בכל-צרה רעה לא ימשלו בכם כאשר לא משלו גם ביוסף אחי
ד: מה-רבו האנשים אשר בקשו את-נפשו ויי הגן עליו כי כל-ירא יי ואוהב רעהו לא יכהו רוח בליעל כי יי מגן לו
ה: וגם-מזמת אנשים וחיות לא תוכל למשל-בו כי יי בעזרו עקב האהבה אשר אהב את-רעהו
ו: ויוסף בקש מאבינו כי יתפלל אל-יי בעד אחיו למען לא יחשב יי להם לעון את אשר עשו לו רע
ז: וככה קרא יעקב הבן יקיר לי יוסף נצחת את-רחמי יעקב אביך
ח: ויחבק-לו וינשק-לו כשעתים
פרק ד
א: אתם ראיתם בני את-אחרית האיש הטוב יוסף לכו במחשבה טובה בדרכי רחמיו למען תשאו גם-אתם זרי תהלה
ב: כי איש טוב לא תחשכנה עיניו כי ירחם על-כל ואם חטאים הם
ג: ואם גם-הם יחרשו עליו רעה עושה טוב ינצח רע כי אלהים מגן לו ואת-צדיקים כנפשו יאהב
ד: וכי יתפאר לא יתחר בו איש וכי יעשר לא יקנא בו גבור כי יהי ישבחהו את-צנוע יאהב על-דל ירחם על-חולה יחוס ואת-יי יהלל
ה: לירא יי מגן הוא לאוהב אלהים יעזר למתעב עליון יוכיח וישיבהו מדרכו ואשר חסד רוח טוב שפוך עליו אותו יאהב כנפשו
פרק ה
א: ועל-כן בני אם מחשבותיכם תהיינה טובות גם-מרעים ישלימו לכם והוללים יבושו מפניכם וישובו לטוב ואנשי-בצע לא רק ישובו מתאותם כי גם-נתן יתנו את-חילם לאשר בצרה
ב: ואם-תעשו טוב גם-הרוחות הטמאים ינוסו מפניכם וחית השדה תירא מכם
ג: כי המקום אשר בו יכבד איש מעשים טובים ועל-דעתו יגיה אור גם-החשך ינוס משם
ד: כי אם-עזות יענה איש לאיש קדוש והתנחם כי יחונן צדיק את-המגדף ויחריש
ה: ואם יבגד איש בצדיק והתפלל בעדו הצדיק כי אם גם-לרגע קט ידכא עוד מעט ישגא זהרו ויופיע כאשר היה גם-יוסף אחי
פרק ו
א: יצר האיש הטוב לא נתן ביד רוח-חטא-בליעל כי מלאך השלום ינהל נפשו
ב: ולא יביט בתאוה על-כל-דבר משחת ולא יצבר-הון בחמדתו
ג: לא יתפנק בתענוגים את-קרובו לא יעציב בטנו לא ימלא מאכלי תאוה ולא ישא ולא יתור אחרי עיניו כי יי חלקו
ד: לא כבוד אנשים וקלונם יטו את-היצר הטוב וערמה וכזב וריב ודבה לא ידע כי יי ישכן-בו ויאיר את-נפשו ויחדהו בכל בכל-עת
ה: ולא תהיינה ליצר הטוב שתי לשונות ברכה וקללה בוז וכבוד עצב ושמחה שקט ורגז שפת-חנף ואמת עני ועשר כי אם דעה אחת לו בכל זכה וטהורה
ו: לא שמע לו ושמע ומראה ומראה כי כל-אשר יעשה או ידבר או יראה ידע כי יי יראה לנפשו
ז: והוא את-דעתו יטהר למען אשר לא יאשימהו אלהים ואנשים וכן גם-כל-מעשי בליעל שניים הם ותם אין בהם
פרק ז
א: ועל-כן הנני מצוכם בני נוסו מפני רעת בליעל כי חרב הוא נותן לכל-השומעים אליו
ב: והחרב היא אם שבע רעות לראשונה תהר הדעת מבליעל ותלד הרעה הראשונה דם השניה בהלה השלישית תוגה הרביעית גלות החמישית מחסור הששית רעש השביעית חרבן
ג: ועל-כן נקם אלהים מקין שבע נקמות כי בכל-מאה שנה הביא יי עליו מכה אחת
ד: ובהיותו בן-מאתים שנה החל להענות ובתשע מאות שנה נשמד בימי המבול על-דבר הבל אחיו הצדיק בשבע רעות נשפט קין ולמך בשבעים ושבע
ה: כי בענש הזה ידינו לעולמי-עד כל הדומים לקין בקנאת אחים ובשנאתם
פרק ח
א: ואתם בני נוסו מפני הרשע והקנאה ושנאת אחים ודבקו בטוב ובאהבה
ב: כי כל-אשר לו לב טהור באהבה לא יביט אל-אשה לזנות עמה כי אין שמץ רע בלבבו כי רוח יי נחה עליו
ג: כי כאשר לא תטנף השמש ואם-גם-על-צואה וטיט זרחה ויבשה שניהם והסירה את-ריחם הרע כן גם-לב טהור אם גם ברפש אדמות יתהלך יטהר והוא לא יטנף
פרק ט
א: ואחזה והנה גם-מעשים לא-טובים יהיו בכם כאשר דבר חנוך הצדיק כי זנות סדום תזנו ונשמדתם כמעט ותחדשו את-הוללותכם עם-הנשים ומלכות יי לא תשכן ביניכם כי חיש מהר יסירנה
ב: ואולם מקדש יי בחלקכם יהי וגדול יהיה כבוד הבית האחרון מן-הראשון ונקבצו שמה שנים עשר השבטים וכל-הגוים עד-אשר ישלח עליו את-ישועתו ויבא וישקיף עליכם
פרק י
א: ויהי כאשר היה יוסף במצרים ואחמד לראות את-צלמו ואת-דמות פניו
ב: ועל-ידי תפלת יעקב אבי ראיתיו ביום בהקיץ בכל-צלמו כאשר היה
ג: ויהי כאשר דבר להם כאלה ויאמר אליהם דעו לכם בני כי הנני מת
ד: ואתם גמלו אמת איש את-קרובו ושמרו את-חקות יי ואת-מצותיו
ה: כי את-אלה אנכי מוריש לכם תחת כל-נחלה וגם-אתם תנחילו אלה לבניכם נחלת עולמים כי כן עשו אברהם יצחק ויעקב
ו: כי את-כל-אלה נתנו לנו נחלה לאמר שמרו את-מצות יי עד-אשר יגלה יי ישועתו לכל-הגוים
ז: ואז תראו את-חנוך ואת-נח ואת-שם ואת-אברהם ואת-יצחק ואת-יעקב עומדים לימינו בשמחה
ח: ואז נקום גם-אנחנו איש על-שבטו ונשתחוה למלך השמים
ט: וכל-בני-איש יקיצו אלה לכבוד ואלה לחרפות
י: ואתם בני אם תתהלכו בקדשה במצות יי עוד תשכנו אתי לבטח וכל-ישראל יקבץ אל-יי
פרק יא
א: ולא עוד יקראו לי זאב טורף עקב חמסכם כי אם-עובד יי מחלק טרף לעושי טוב
ב: ובאחרית הימים יקום מזרעי ידיד יי שומע בקולו ועושה רצונו והוא יאיר בדעת חדשה את-כל-הגוים והוא באור הדעת על-ישראל יופיע בישועה
פרק יב
א: ויהי כאשר כלה את-דבריו ויאמר הנני מצוה אתכם בני העלו את-עצמותי ממצרים וקברוני בחברון אצל אבותי
ב: וימת בנימן בשיבה טובה בן-חמש ועשרים ומאה שנה
ג: וישימו אותו בארון
ד: ובאחת ותשעים שנה לבוא בני ישראל מצרימה ויעלו הם ואחיהם את-עצמות אבותיהם חרש במלחמת כנען ויקברו אותם בחברון לרגלי אבותיהם
ה: והמה שבו מארץ כנען וישבו במצרים עד-יום עלותם מארץ מצרים
