ביאור:צהר תעשה לתיבה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


לאחר שה' נותן לנח את תבניתה של התיבה, אורכה, רוחבה וגובהה, מצוהו גם על חלון, דלת וקומות בתיבה, אך כל זה רק במישור הפיזי:

(בראשית ו טז): "צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל-אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ."

אך ראוי לפרש גם במישור הלא גשמי - הרוחני.:

"צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה" - שיהיו בתיבות (מילים) שיוצאות מפיך, חלון קטנטן ממנו יכנס אור לדבריך.

ואין זה מקום, אלא דעתך ומחשבותיך (ראש פתוח).

ואין אור אלא תורה, שיכולה היא, מרגע שנכנסה, גם להאיר לך מבפנים.

ורש"י הביא שם (מדרש רבה), כי מרגלית היתה בתיבה שהפיצה שם אור יקרות.

ובהמשך :

"וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים " - זה המקום ממנו יצאו התיבות הרעיונות עם האור, ויוכלו להפיץ ולהאיר לסביבה.

"תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ" - שיהיו ברעיונותיך ודבריך רבדים שניים ושלישים,

ובכל רובד אפשר לומר ולהסביר כפי שכלו של השומע!

ילדים לפי רמתם (שכלית ורוחנית), ומבוגרים כפי כח השגותיהם.

עד כאן השגותי בתיבות!

ולרואים והקוראים ינעם.

--Shlomin 13:12, 3 בנובמבר 2009 (IST)