קטגוריה:בראשית ו טז
צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק)
* * *
צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ.
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק)
* * *
צֹ֣הַר׀ תַּעֲשֶׂ֣ה לַתֵּבָ֗ה וְאֶל־אַמָּה֙ תְּכַלֶ֣נָּה מִלְמַ֔עְלָה וּפֶ֥תַח הַתֵּבָ֖ה בְּצִדָּ֣הּ תָּשִׂ֑ים תַּחְתִּיִּ֛ם שְׁנִיִּ֥ם וּשְׁלִשִׁ֖ים תַּֽעֲשֶֽׂהָ׃
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק) - עזרה - תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
צֹ֣הַר׀ תַּעֲשֶׂ֣ה לַ/תֵּבָ֗ה וְ/אֶל־אַמָּה֙ תְּכַלֶ֣/נָּה מִ/לְ/מַ֔עְלָ/ה וּ/פֶ֥תַח הַ/תֵּבָ֖ה בְּ/צִדָּ֣/הּ תָּשִׂ֑ים תַּחְתִּיִּ֛ם שְׁנִיִּ֥ם וּ/שְׁלִשִׁ֖ים תַּֽעֲשֶֽׂ/הָ׃
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק)
* * *
ראו פסוק זה: במהדורה המבוארת • שאלות ותשובות באתר אתנ"כתא • קישורים באתר סנונית
תרגום
אונקלוס: ניהור תעביד לתיבתא ולאמתא תשכללינה מלעילא ותרעה דתיבתא בסטרה תשווי מדורין ארעאין תניינין ותליתאין תעבדינה:
ירושלמי - יונתן: אִיזֵל לְפִישׁוֹן וְסַב מִתַּמָן יוֹהֲרָא וְתִשְׁוִנֵיהּ בְּתֵיבוּתָא לְאַנְהָרָא לְכוֹן וּלְגַרְמִידָא תְשֵׁצִינֵיהּ מִלְעֵיל וְתַרְעָא דְתֵיבוּתָא בְּצִטְרָא תְשַׁוֵי מְדוֹרִין תַּתָּאִין תִּנְיָנִין וּתְלִיתָאִין תַּעַבְדִינֵהּ:
ירושלמי (קטעים):
רש"י (כל הפרק)
"צהר" - י"א חלון וי"א אבן טובה המאירה להם (ב"ר שם)
"ואל אמה תכלנה מלמעלה" - כסויה משופע ועולה עד שהוא קצר מלמעלה ועומד על אמה כדי שיזובו המים למטה (סא"א) מכאן ומכאן
"בצדה תשים" - שלא יפלו הגשמים בה
"תחתים שנים ושלשים" - ג' עליות זו על גב זו עליונים לאדם אמצעים למדור תחתיים לזבל (שם)מפרשי רש"י
מפרשי רש"י
מזרחי (רא"ם) (כל הפרק)
ויש אומרים אבן טובה המאירה להם - בפרק חלק (סנהדרין קח, ב) ובבראשית רבה (לא, יב). ופירוש תעשה, תכין, כמו ובן הבקר אשר עשה. וקצר הכתוב ולא הזכיר החלון בצווי, וכמוהו רבים, דאל"כ למה לא קראו חלון כמו שקראו באחרונה, ולמה לא הורה לו מקומו כמו שהורה מקום הפתח ושניהם בפסוק אחד.
אבל למ"ד חלון צ"ל שלא הורה מקומו מפני היותו למעלה כמשפט כל חלונות הספינות, ולא כן הפתח מפני שמקומה היפך כל הספינות שבכלן הפתח מלמעלה ופה מן הצד, וצוהר וחלון עניינם אחד, כי צוהר מלשון צהרים המורה על האור והחלון אינו אלא לאורה.
שהוא קצר מלמעלה ועומד על אמה - ורחבו ששית אמה כערך אורך התיבה אל רחבה, לא שהיה רחבו אמה דא"כ יהיה ארכו שש אמות בערך אורך התיבה אל רחבה, ויהיו הגשמים נכנסים משם, ולמה חשש על הפתח שלא יפלו הגשמים בה וגזר שתהיה בצדה ולא חשש על זה.
שלא יפלו הגשמים בה - דאל"כ למה בצדה ולא מלמעלה כמשפט פתחי הספינות, ומה שלא פחד שלא יכנסו בה מים מן הצד הוא מפני שבידו לתקן ולא כן מלמעלה, או מפני שהזהירו שישים אותה מן הצד כדי שלא יפלו הגשמים בה, הבין מזה שישימנה למעלה ממקום השקיעה, אע"פ שלא פירש.
עליונים לאדם אמצעיים למדור תחתיים לזבל - בפרק חלק (סנהדרין קח, ב) דאל"כ למה חלקו לג' חלקים.גור אריה (כל הפרק)
יש אומרים חלון ויש אומרים אבן טובה המאירה להם - ...
ועומד למעלה על אמה כו' - פירוש על אמה באורך אבל היה רחב רק טפח כדי שיהיה הרוחב דומה אל האורך למעלה כמו שהוא למטה, שהרי למטה היה שלש מאות אמה אורך וחמישים רוחב, הרוחב הוא ששית האורך, וכן למעלה הרוחב הוא ששית האורך, והאורך הוא אמה והרוחב ששית אמה שהוא טפח.
והשתא יתורץ לך למה היתה עומדת למעלה על אמה דוקא לא פחות ולא יותר, אלא משום שיהיה ברוחב שלה למעלה טפח ובפחות מכן אי אפשר דקיימא לן דשפוע אהלים פחות מטפח לאו אהל נקרא כלל והתיבה בודאי היא אוהל לדרים בה, ולפיכך היתה עומדת למעלה על אמה שיהיה ברוחב טפח.
שלא יפלו הגשמים וכו' - דאם לא כן כל פתח התיבה היא למעלה, והוי ליה לעשות ג"כ פתח התיבה למעלה.
עליונים לאדם - ...משכיל לדוד (כל הפרק)
נחלת יעקב (כל הפרק)
כלי יקר (כל הפרק)
"תחתים שנים ושלישים". יש להתבונן אם היה צריך לחלק כל מדור ומדור לפי ענינו עליונים לאדם אמצעים למדור תחתונים לזבל א"כ למה לא צוה לעשותם בשטח אחד ולמה נעשו בזו על גב זו דוקא. ורמז כאן שהיו ג' שטחים אלו בדמיון כל ג' עולמות, כי בזמן המבול נתקלקלו כל העולמות והמזלות לא שמשו כלל, ע"כ נעשית התיבה בציור זה להורות על קיומם. ומ"ש ואל אמה תכלנה מלמעלה לפ"ז היה הגג למעלה רק רוחב אמה אחת ולמטה ממנו ב' אמות והולך ומרחיב כדרך כל דבר המשופע והולך רמז שרק הוא ית' אחד בתכלית האחדות וכל הקרב הקרב ביותר אל הסבה ראשונה ית' נמצא בו חלק יותר גדול בענין האחדות, כי המלאכים הקרובים אליו ית' אע"פ שיש בהם רבוי המינים כי זה נברא מאש, וזה ממים, וזה מרוחות, מ"מ אין בהם הרכבת ד' יסודות אלא כל אחד מהם הוא מיסוד א' פשוט בלא הרכבה. והעולם האמצעי נוסף על רבוי המינים יש בכל אחד מהם הרכבת שתי יסודות כי השמים נבראו מאש וממים. נוסף עליהם התחתונים שיש בהם הרכבת ד' יסודות. וא"כ כל הבנין משופע ועולה עד שעומד למעלה על אמה אחת המורה כי הוא יתברך רוכב על שלשה עולמות אלו תחתים שנים ושלישים. וציור זה ניתן לנח להורות שכל העולמות יחזרו לקדמותן בזכות צדיק יסוד עולם.
כתבו סיכום על הפסוק (הכנה לסיכום)
הנוסח בכל מהדורות המקרא בויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
דפים בקטגוריה "בראשית ו טז"
דף קטגוריה זה כולל את 7 הדפים הבאים, מתוך 7 בקטגוריה כולה.
