צדקת הצדיק/קפד
[קפד] ההתחלה לד"ת הוא החשק, כמ"ש בתורת ה' חפצו. ואז נקרא תורת ה'. כמ"ש בע"ז (יט.). ואח"כ ההשגה שנקרא ובתורתו יהגה וגו'. והחשק גדול יותר, כמו ששמעתי ע"פ טוב שם משמן טוב. ועל מרז"ל גדולה שמושה כו' (ברכות ז:). ומ"מ זהו בהתחלה ובילדות שאז החשק גובר. וע"ז אמרו שילהי שבת (קנב.) ינקותא כלילא דורדא כו'. עיין שם שבח הילדות וגנות הזקנה שאז החשק כבה. ומ"מ אז"ל זקני ת"ח כו'. וכן בכ"מ נשתבחו זקינים, וכמ"ש בשמו"ר (פ' ה) ובוי"ר (סו"פ יא) דבאמת אמרו (תענית ז.) הרבה למדתי מרבותי כו' ומתלמידי יותר כו'. ומרבותי היינו ההתחלה והחשק. ואחר פטירת הרב ונקרא תורתו, שיגע מעצמו ללמד לאחרים, אז למד יותר ומוסיפים חכמה, רק שההשגה הוא מהש"י, כי ה' יתן חכמה, והכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. שהוא מדת הנוקבא והאתערותא דלתתא בחשק ורצון כנודע זהו בידי אדם, לכך זהו טוב וגדול. מכל מקום השם יתברך עושה מתורת ה' תורתו. ואומר שגם זה שלו והוא המחדש החדושין דאורייתא, והוא מדרגה גדולה, כענין עתידים צדיקים שיקראו בשמו של הקב"ה (ב"ב עה:). כי התורה כולה שמותיו של הקב"ה. וזהו מצד תורת ה'. וגם שמותן של ישראל כנודע דיש ס' רבוא אותיות לתורה. וזהו מצד תורתו. ולכך פתיחת ס' שמות שהוא ס' מתן תורה בואלה שמות בני ישראל. וכמו ששמעתי כי פתיחת כל ספר ופרשה הוא צורתא דשמעתא של אותו ספר ופרשה, וכך קריאת שם הס' שמות עיין שם שמות בני ישראל, שזהו כללות התורה כי השם הוא יסוד הדבר. ולכך אדה"ר קרא שמות והמלאכים לא ידעו, כמשאז"ל (בר"ר פ' יז) דמלאכים אין להם שם, דלפי שליחותו נקרא (כמש"ש פ' עח). והוא ע"ד שכתבו הקדמונים כי מנהג מצרים גם כן וארץ הקדם שהאדונים יקראו לעבדיהם שמות כרצונם, להורות כי אינו רשות ובעל בחירה בפני עצמו כלל. וכפי השגת המלאכים שאין להם בחירה כך תפיסתם בכל הנבראים, ומי שאמר לשמן וידלק יאמר לחומץ וידלק. א"כ אין לשום דבר שם מיוחד. רק האדם שנברא בבחירה הוא משיג הנבראים מצד כח בחירתו כח טבעם המוטבע, כאלו הוא דבר נפרד ונבדל ועומד בפני עצמו בטבעו לכך יש לו שם. וההתחלה לד"ת הוא מצד הבחירה, זה נקרא שמות בני ישראל, והסיום שמות הקב"ה. אבל הקב"ה אומר להיפך בתחלה תורת ה' כו'. וכיוצא בו בברכות (לה.) לה' הארץ ומלואה קודם ברכה, שכשסבור שזה נבדל מצד מדת הבחירה, אז לה' הארץ. ואחר הברכה שמכיר שהכל שלו אז הארץ נתן לבנ"א. וכן כאן אז נקרא תורתו. וצדיקים נקראו בשמותיו של הקב"ה, כי שמות בני ישראל הם עצמם שמות הקב"ה כנ"ל, ולכך הזקנה משובחת. רק מצד הכלילא והכתר שהוא מצד בחירת האדם, הינקות טוב וגדול כנ"ל: