פר אחד/נ
פרק ן'[עריכה]
ביום הג' במזל אריה. לעורר על מה נחרב בית המקדש במזל אריה, וממילא יזכרו עונותיהן של ישראל שגרמו להחריב הביהמ"ק שנקרא אריה. ולהלאן מזה מבואר טעם אחר לטובת ישראל.
ומ"ש שכך ציוני שאבוא. צ"ל ציוני אבא.
ושמו מרדכי שהיתה תפלתו נכנסת לפני הקדוש ברוך הוא כמר דכי ערב ן' יאיר שהיה מאיר פנים בהלכה. יובן עם מ"ש המדרש תנחומא סדר אמור [כג] דע"י שעוסק בתורה תפלתו נשמעת, וכן הבאתי בקונטרסי עתרת החיים סימן ח"ן אות ע"ב דאפילו ביחיד נשמעת ופיהו פתוח לפני המקום לתפלה ע"ש ממאמרי חז"ל, וזהו שכיוין המאמר הכא.
רש"א בא וראה חכמתו של מרדכי שהיה יודע בע' לשונות והיה שמו בלשן. החכמה נפלאה שלא היה מראה עצמו שיודע חוץ מלשון אחד, דלכך ירגיש בין שומרי הסף ושאר דברים, וקרא שמו בלשן נוטריקון בל'י לשון ואינו בלול אלא בל', ובכונה מכוונת קבע שמו זה והיינו החכמה שעשה. ופי' זה הוא עפ"י מ"ש מוה"ר ולע"א ולא עוד אלא שם ע"ש הדברים בארוכה.
ליכנס עמו לבית המרחץ וגלח ראשו. יפה דרש אחד מתלמידי הישיבה החכם השלם והכולל עצו"ר ונז"י כמהר"ר חיים מיכאל איסטרוגו נר"ו במאמר מד"ר ותרגום יונתן מגילת אסתר בזה שנתרצה מרדכי להסתפר ע"י גוי ושונאו, ופירש המאמר בכמה חילוקי דינים ארכ'א בחיי'ם. ושוב נדפס ספר ולע"א [ןלא עוד אלא] וראיתי למוה"ר בדף קי"ב ע"א שנכנס בחקירה זו ותי' בב' פנים יע"ש. ו
באומרו למה לא בא אביך בעצמו והלא הוא עבד שלי. נראה לפרש דהמן לא רצה לילך אחריו לבית המרחץ שלא יחזיקנו לעבד, כדאיתא בכתובות [צו א] כל המלאכות שהעבד עושה לרבו תלמיד עושה לרבו חוץ מהתרת מנעל ולהוליך כליו לבית המרחץ ולגוררו ולסוכו ע"ש. ובספר באר שבע דע"א ע"ב, ולכן בתחילה לבנו הכה אותו ברגלו לרמוז לו על התרת מנעל דאתה ואביך חד הוא, ולמה לא בא אביך בעצמו לאשתמוטי שלא יהא נראה לעבד, והלא הוא עבד שלי וחייב לשמשני מן הדין.
אל המשתה אשר עשתה אסתר בשבעה עשר בניסן. בכל הדפוסים לא הדפיסו בר"ת והוא חידוש איך נפל טעות כזה דצ"ל ט"ז בניסן.