פרי יצחק על ספר יצירה/ד

<< · פרי יצחק על ספר יצירה · ד · >>

א

שבע כפולות בג"ד כפר"ת מתנהגות בשתי לשונות. ר"ל אלו האותיות משתמשות בדגש ורפה שהם בז' ספירות התחתונות שהם מתהפכים מרחמים לדין ומדין לרחמים כי יש בהם דין ורחמים לכן הם כפולות כמ"ש זה בפרק א' משנה ב' ע"ש לכן מהם באו כל הדברים ותמורתם:

תבנית רך וקשה. ר"ל מי שהוא רך בטבעו ומי שהוא קשה בטבעו הכל הוא לפי שרשו אם הוא מצד הרחמים או מצד הדין:

חכמה ועושר וזרע וחיים וממשלה שלום וחן. ר"ל אלו הז' הדברים הנפעלים בעולם הם באים מז' ספירות בנין העולם שהם חג"ת נהי"ם חכמה מצד החסד כי הרוצה להחכים ידרים ועושר מצד הגבורה כי הרוצה להעשיר יצפין מצפון זהב יאתה וזרע מצד התפארת בסוד ותפארת בנים אבותם וחיים מצד הנצח בסוד נעימות בימינך נצח כי נעימות החיים הנצחיים הוא מצד ימין כי חיים גי' חכם החכמה הוא בצד ימין קו החסד ונצח וממשלה מצד הוד כי הוד בסוד הוד והדר תשוה עליו וכבוד והדר תעטרהו תמשילהו במעשה ידיך שלום מצד יסוד שהוא עושה שלום במרומיו המטיל שלום בין איש לאשתו לזו"נ הוא יעשה שלום עלינו וחן מצד המלכות בסוד ונח מצא חן בעיני ה' עי"ן גי' ק"ל בסוד דעתן של נשים ק"ל:

ד

שבע כפולות בג"ד כפר"ת מעלה ומטה מזרח ומערב צפון ודרום וכו'. ר"ל מעלה ומטה הם נצח והוד כי ידוע שהם סוד שחקים רחים העליונים דטוחנים מן לצדיקים ב' ריחיים העליונה נצח ותחתונה הוד מזרח ת"ת מערב יסוד שבו מתערבים כל הכחות צפון גבורה ודרום חסד ובעל ספר יצירה מונה הו' קצוות ממטה למעלה לכן אמר צפון קודם דרום ומזרח ת"ת שהוא הפנים אמר קודם מערב יסוד שהוא אחור:

והיכל הקודש מכוון באמצע וכו'. ר"ל המלכות נוקבא דז"א שהיא היכל דז"א ביתו זו אשתו והיכל גי' שם אדני שבמלכות והיא נקראת בשם היכל הקודש בסוד בחכמה שהיא נקראת קודש יסד ארץ והיא מכוון באמצע כי מלכות מקום קומתה מב' שליש ת"ת ונה"י דז"א בסוד והארץ הדום רגלי:

והוא נושא את כולן. כי כל המשכת שפע העליונה מכל המדות נמשכין לה להשפיע בכל העולמות כולן:

ה

שבע כפולות בג"ד כפר"ת שבע ולא שש שבע ולא שמונה וכו'. ר"ל בעל ספר יצירה בא לפרש מ"ש מתחילה והיכל הקודש מכוון באמצע שלא תטעה לומר שהיכל הקודש מכוון באמצע קאי על עצם המלכות דז"א סוד עטרה של ברית קודש לכך אמר שבע ולא שש כי העטרה אינה בחשבון בפני עצמה כי היא אינה מדה בפני עצמה רק היא מכללות כולם דלית לה מגרמה כלום ע"כ היא נכללת בששה קצוות ולא בפני עצמה. וג"כ שלא יאמר שהיכל הקודש מכוון באמצע קאי ג"כ על הבינה שנה"י שלה מתפשטים בתוך פנימות הששה קצוות דז"א והוה היא כנקודה עצמית הפנימית אשר ממנה יוצאים הששה קצוות והיא שביעית להם שאע"פ שהיא למעלה היא באמצע מאחר שהיא פנימית להם איתפשטת בהם וזהו מכוון באמצע והיא היכל הקודש שהיא היכל לחכמה הנקראת קודש וכמ"ש כי ידוע עיקר התפשטות בינה בששה קצוות דז"א הוא מלכות שלה סוד התבונה שמקומה בנה"י דבינה ומלכות היא נקראת בשם היכל גי' שם אדני שבמלכות לכך אמר שבע ולא שמונה כי כשתחשוב הבינה עם שבע כפולות שהם בז' ספירות התחתונות עם מלכות נוקבא דז"א שהם מתהפכים מרחמים לדין ומדין לרחמים אז יהיה שמונה. אבל כדי שלא תאמר מעיקרא דדינא פירכא יהיה באמת שמונה עם בינה או לא נחשוב רק שבע עם בינה ולא עם מלכות נוקבא דז"א לכן חזר ואמר אח"כ בחון בהם וחקור בהם וכו', ר"ל בחון בהם שהוא מלשון ה' צדיק יבחן הנאמר בתהלים (תהילים י״א:ה׳) שהוא יבחן ביסורים מצד הדין שיש בהם בז' ספירות בנין העולם ובבינה אין בה דין רק רחמים גדולים שאינם מתהפכים מרחמים לדין ומדין לרחמים ואין שייך בה האותיות הכפולות המשתמשות בדגש ורפה שהם מרמזים על דין ורחמים שיש בהם. ומ"מ כדי שלא תאמר באמת בבינה ג"כ יש בה דין מפני שהיא קו הגבורה לכך אמר ג"כ וחקור בהם ר"ל כי בשבע הכפולות יש בהם חקירה ז' חקירות בסוד כי שאל נא לימים ראשונים למקצה השמים ועד קצה השמים בז' ספירות התחתונות מותר אתה לשאול לדבר מהם אבל בג' ראשונות שלח תשלח את האם ממחשבתך למשאל אלא ואת הבנים תקח לך כמ"ש בזוהר פ' יתרו דף צ"ג ע"א ע"ש א"כ מאחר שאפילו בבינה צריך אתה לשלח מחשבתך ממנה למשאל לדבר בה א"כ דבר שנעלם מחשבה לדבר בו איך יכול לומר בו דבר מה שיש בו דין ורחמים אלא הכל הוא דבר פשוט הנעלם שהכל הוא אור פשוט רחמים גדולים:

והעמד דבר על בוריו וחושב יוצר על מכונו. זה מבואר ע"פ מ"ש במשנה ד' דפ' א' שאמר שם כמו כאן וע"ש מ"ש ותבין היטב כאן:

ו

שבע כפולות בג"ד כפר"ת יסוד חקקן צרפן שקלן והמירן וצר בהם וכו'. כי כל הדברים שבכל העולמות נצטיירו באותיות וע"י צירופיו וחילופיו בכל מיני חילופיו הן ע"י שיקול אותיות או מה שהיה ראש להיות בסוף ומה שהיה בסוף להיות בראש כמ"ש בסוף המשנה דפרק ב' ע"ש מ"ש בהם נחתמו ונצטיירו ונתחלפו מעולם לעולם כחותם המתהפך בנחתם עד שנחתמו שרשים העליונים בעולם השפל הזה. ובע"ח שער טנת"א פרק ו' כתב ז"ל אותיות בג"ד כפר"ת הם בז' נקבי הראש אות ב' אזן ימין חכמה ג' אזן שמאל בינה ד' כ' ב' עיינין נצח הוד פ' ר' חוטם דעת שיש בו ב' נקבים ת' פה מלכות שבראש עכ"ל. ולפי זה צריך להיות בספר יצירה הסדר של ז' נקבי הראש לפי אותיות בג"ד כפר"ת כמו ע"פ הסדר שכתב בע"ח מתחילה ב' אזנים ואח"כ ב' עינים וב' נקבי חוטם ופה. וגם השבעה כוכבים באותיות בג"ד כפר"ת של ז' בבות שהמליך אות כמו שאמר אח"כ צריך להיות ג"כ בס"י בסדר הזה שבתי צדק מאדים חמה נוגה כוכב לבנה כמ"ש מתחילה כי כן כתב בע"ח ובמ"ח במס' המלאכים והרקיעים ובמשנה ו' בסדר הזה כמש"ש ע"ש ותבין:

ח

המליך אות ב' בחכמה וכו'. סוד הענין המליך הוא מבואר בפרק ג' ע"ש מ"ש ותבין כאן:

טו

והיכל הקודש. ר"ל עטרת יסוד ברית קודש הוא נחקק ונצטייר בז' אותיות הכפולות בג"ד כפר"ת כי כל האותיות אלו נחתמו בו כי הוא מכללות כולם ולית ליה מגרמיה כלום והבן:

לפיכך חבב השבעי תחת כל השמים. ר"ל מלכות שהיא היכל הקודש תחת כל השמים יסוד ז"א הנקרא כל השמים:

טז

כיצד צרפן ב' אבנים בונות ב' בתים וכו'. ר"ל הב' אותיות בצירוף אינה יכולים לבנות בהם אלא ב' בתים ב' צירופי גלגולים כמו אב הפך זה בא ושלש אותיות מתהפך לששה צירופי גלגולים כמו אמש אשם מאש משא שמא שאם, וכמו עד"ז בכל מה שמרבים האותיות כן מתרבים צירופי הגלגולים. ונקראו האותיות בשם אבנים כי כמו שהאבנים נחצבו מהר הסלע כן האותיות נחקקו ונחצבו משם ה' סלעי צורי וע"י כל כ"ב אותיות התורה נצטיירו כל הדברים שבכל העולמות: