פקודת המכרות
פקודת המכרות מתוך 
פקודת המכרות
פקודה המסדירה את דבר כרית מכרות.
חא״י כרך ב׳ פרק צ״ד, עמ׳ 910, ת״ט; ע״ר 1938, תוס׳ 1, 48; ע״ר 1940, תוס׳ 1, 37; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1, 18, 39; ס״ח תש״ט, 1; תשט״ו, 86; תשל״ג, 192; תשל״ט, 85; תשמ״ט, 94; תש״ס, 287; תשס״ח, 858; תשס״ט, 157, 331; תשע״א, 742; תשע״ב, 388; תשע״ו, 232; תשפ״ב, 12; תשפ״ד, 150.
שינוי סכומים: ע״ר תש״ט תוס׳ ב׳, 30; ק״ת תשי״ג, 846; תשי״ט, 194, 1726; תשל״ז, 645; תשמ״א, 633; תשמ״ז, 1208; תשנ״ט, 307. שינוי התוספות: ק״ת תשפ״ב, 1142.
הואיל ובתוקף סעיף 12(2) מדבר המלך במועצה על פלשתינה (א״י), 1922, מסורים לנציב העליון כל המכרות והמחצבים מכל סוג ומין אשר באדמה, מתחתיה או עליה, או במים, מתחת למים או על פני המים, אחד מי אגמים שבפנים הארץ ואחד מימי החוף או ימים, בהתחשב עם כל זכות שהיתה קיימת בתאריך דבר מלך זה ושעל פיה היה אדם זכאי לנהל מכרות או מחצבים כאלה בתוקף זיכיון חוקי; ובתוקף סעיף 13 בדבר המלך הנזכר לעיל מורשה הנציב העליון ליתן או להחכיר מכרות או מחצבים כאלה באותם התנאים שימצא לנכון לקבעם, בהתחשב עם הוראותיה של כל פקודה;
והואיל ורצוי להורות הוראות בדבר רכישת מחצבים ובדבר התנאים שעל פיהם אפשר לרכוש מחצבים, ולחוק חוקים אשר יבואו במקום החוקים העותומניים הקיימים בעניין זה;
לפיכך מחוקק בזה הנציב העליון לפלשתינה (א״י) בעצתה של המועצה הפלשתינאית (א״י) לאמור:
לפי סעיף 38 לפקודת כרית שמן, 1938, הוראות פקודת המכרות לא יחולו על חיפוש שמן או כרית שמן.
מכוח האמור בסעיפים 14 ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. פורסמה הודעה על הענקת סמכויות הנציב העליון לשר הפיתוח (י״פ תשי״ג, 1245). מכוח האמור בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948 – לפיו החוק הקיים בארץ־ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה – מקום בו נאמר ”מושל המחוז“ ייקרא מעתה ”ממונה על המחוז“, ומקום בו נאמר ”היועץ המשפטי“ ייקרא מעתה ”היועץ המשפטי לממשלה“. לפי סעיף 2 לפקודת המטבע, תש״ח–1948, כל מקום בו נאמר ”פונט“ הכוונה היא ללירה ישראלית. לפי סעיף 13 לחוק המעבר, תש״ט–1949, כל מקום בו נאמר בחוק ”עתון רשמי“ ייקרא מעתה ”רשומות“. לפי סעיף 10(א) לפקודת בתי משפט (הוראות מעבר), תש״ח–1948 וסעיף 45(א) לחוק בתי המשפט, תשי״ז–1957, כל סמכות מינהלית וכל סמכות להתקין תקנות סדרי דין שהוענקו לזקן השופטים, נתונות לשר המשפטים.
תוכן עניינים
השם הקצר
פקודה זו תקרא ”פקודת המכרות“.
חלק א׳ – הקדמה
פירוש [תיקון: [1926], [1934], תש״ח, תש״ט, תשמ״ט, תש״ס, תשפ״ד]
(1)
בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן, מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר –
”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – (החל מיום 1.10.2024): כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;
”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – (החל מיום 1.10.2024): חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;
”מחצבים אלוביאליים“ פירושם מחצבים, יקרים ושאינם יקרים, המצויים בצורת גרגרים, גבישים או שברים בחולות או בחצץ;
”חברה“ כוללת חברה יחידה וקבוצת חברות שאחת מהן או כמה מהן נתונות לפיקוחה של חברה אחרת מאותה קבוצה או מסונפת לה או בנות לה;
”מפקח“ פירושו מפקח על מכרות, לרבות כל אדם שנתמנה כדין למלא את מקומו;
”מנהל“ פירושו מנהל המחלקה הממונה על ביצועה של פקודה זו או פקיד אחר של ממשלת ישראל הממונה על כך;
”מקום היסטורי“ – אתר עתיקות כמשמעותו בחוק העתיקות, התשל״ח–1978;
”מקום קדוש“ – כולל כל מקום קדוש, בנין דתי או מקום דתי המסור להשגחתו של כל מוסד דתי בהתאם לסעיף 14 מכתב הממונות על פלשתינה (א״י);
”בעל תעודת היתר לחיפוש או לחקירה, בעל רשיון לחיפוש שמן, בעל תעודת תגלית או זכות כריה“ פירושו מי שניתנו לו לכתחילה אותה תעודת היתר או אותו רשיון או אותה זכות, ואילו לגבי תעודת היתר לחקירה, רשיון חיפוש או רשיון לחיפוש שמן, תעודת תגלית או זכות כריה כולל המונח גם את מי שאותה תעודת היתר או אותו רשיון או אותה תעודה או אותה זכות עברו לידו כלם או מקצתם בדרך ירושה, בדרך העברה, בדרך הנחלה או בדרך אחרת;
”קרקע“ כוללת כל סוגי הקרקע הכלולים בחוק הקרקעות העותומני וגם כל מימי החוף ומימי הנהרות והאגמים שבארץ;
”מכרה“ פירושו כל חפירה לצורך כרית מחצבים וכל מכמני מחצבים, שמנצלים אותם מעל פני האדמה לצורך תכלית כריה כמוגדר בסעיף זה, לרבות הבנינים, המבנים, המיסדר, המנגנון, החשמליות, הרכבות, הכלים, המחסנים, ערמות הזבל והאשפה, השייכים או נוגעים לכך, בין שהם מעל לאדמה ובין שהם מתחת לאדמה;
”מחצבים“ אפשר להם שיהיו מחצבים יקרים או מחצבים שאינם יקרים;
”מחצבים“ פירושם כל החמרים בעלי ערך כלכלי שהם חלק מקליפת האדמה או שמוצאם הטבעי הוא מקליפת האדמה, לרבות שמן מינרלי, חמר וגז טבעי, ולמעט מחצבי תמיסה או כבול (Peat) אילנות, עצי בנין וכל תוצרת יער כיוצא בזה או החמרים שהוגדרו במונח ”מחצבה“ בסעיף 108;
”תכלית כריה“ פירושה כל עבודה הנחוצה או קשורה לקבלת מחצבים, מיצויים והטיפול בהם, לרבות חיצוב ובנין של ניקבה, אמת מים, סכר, תעלה או בריכה, בנית מסילת ברזל צרה, או חשמלית, הנחת צנורות איזו שהם, הקמת כל מנגנון או בנין אם לשם פעולות הכריה או לשם שיכון העובדים, וכל עבודה אחרת שיכריז עליה שר הפיתוח במודעה כי היא תכלית כריה;
”מחצבים שאינם יקרים“ כוללים את כל המחצבים, פרט למחצבים יקרים;
”מודעה“ פירושה מודעה ”ברשומות“;
”שמן“ פירושו שמן מינרלי, לרבות גז טבעי;
”כמויות כדאיות“ פירושן כמויות מספיקות של מחצבים המאפשרות לנהל או להמשיך את פעולות הכריה על בסיס מסחרי;
”מתכות יקרות“ כוללות פלטינה, זהב וכסף ואותן המתכות האחרות שיכריז עליהן שר הפיתוח במנשר שיפורסם ברשומות כעל מתכות יקרות;
בתנאי שלא יחשב רגב מתכת כמחצב יקר אלא אם כן יש בו אותה מכסה של מתכת יקרה או מתכות יקרות שתאפשר את כריתו בגושים בכמויות כדאיות, מלבד הרוחים שאפשר להפיק ממנו מתוך שיהיו ממצין ממנו חומר מינרלי אחר;
”מחצבים יקרים“ כוללים אבנים יקרות, מתכות יקרות ורגבי מתכות יקרות;
”אבנים יקרות“ כוללות יהלומים, אודם, ספיר, ברקת וכל אותן האבנים האחרות שיכריז עליהן שר הפיתוח במנשר שיפורסם ברשומות כעל אבנים יקרות;
”קרקעות צבור“ פירושן כל הקרקעות בישראל, הנתונות לפיקוחה של ממשלת ישראל בתוקף אמנה, ברית, הסכם או ירושה וכל הקרקעות שנרכשו או שעומדים לרכשן לשרות הצבור או לכל צורך אחר;
”נזק לפני הקרקע“ כולל נזק לבנינים או לכל מבנים אחרים שהוקמו על פני האדמה;
”לחקור“ פירושו לנהל חקירה גיאולוגית על מנת לברר אם יש מחצבים ואם אין, ועל מנת לקבל ידיעות אחרות על טיבה של קליפת האדמה ועל המבנה שלה ועל התפלגות המים אשר על פני האדמה ואשר מתחת לה;
”לכרות“ כולל את כל הפעולות הנחוצות למדי לשם ניצולם, רכישתם וקבלתם של מחצבים והעלאתם אל פני האדמה או הובלתם;
”לחפש“ כולל את כל הפעולות הקשורות בחפוש מחצבים והנחוצות למדי כדי לאפשר למחפש לבדוק עד לאיזו מדה נושאת בה האדמה מחצבים.
(2)
שום דבר האמור בפקודה זו לא יחשב כאילו הוא בא לגרוע מן הזכויות לגבי מחצבי תמיסה או לגבי מעינות מינרליים.
אסור לחפש מחצבים, לחקרם או לכרותם אלא עפ״י הוראות פקודה זו
שום אדם לא יחקור ולא יחפש ולא יכרה מכרות אלא אם כן יש בידו תעודת היתר לחפוש או לחקירה או רשיון לחפוש, רשיון לחפוש שמן, זכות כריה או חוזה חכירה לכריה שקבלם עפ״י הוראות פקודה זו.
מינוי מפקח על המכרות [תיקון: [1934], תש״ח]
(1)
יכול שר הפיתוח למנות בצו פקיד שיכונה בתואר מפקח על המכרות (המכונה בפקודה זו ”המפקח“) ופקידים אחרים שיהא צורך בהם כדי לבצע את הוראות הפקודה הזאת.
(2)
אם יצוה שר הפיתוח אפשר לצרף את משרתו של המפקח למשרה אחרת בשרות ממשלת ישראל.
אין המפקח אחראי על מעשים שעשה אותם בתום לב
אין מביאים במשפט את המפקח באפן אישי או את כל פקיד שנתמנה עפ״י פקודה זו על כל מעשה שעשה אותו בתום־לב אגב מילוי חובותיו.
אסור לפקיד הממשלה לרכוש זכויות [תיקון: תש״ח]
כל המשרת בממשלת ישראל אם במשרה אזרחית ואם במשרה צבאית לא ירכוש ולא יחזיק במישרין ובעקיפין כל זכות או טובת הנאה עפ״י כל תעודת היתר, רשיון, זכות או חכירה הניתנים בהתאם לפקודה זו וכל תעודה או טראנסאקציה שנראה מגופם כי הם מקנים לאותו אדם זכות כזאת או טובת הנאה כזאת תהיינה בטלות ומבוטלות.
יכול שר הפיתוח לסגור איזורים ידועים ולא להרשות בהם חפושים או חקירות [תיקון: [1934], 1934, תש״ח]
בצו שיפורסם ברשומות יכול שר הפיתוח להכריז כל אזור כאזור סגור בפני חפושים או חקירות, אם למשך זמן מסויים שיפורש בצו ואם ללא הגבלה בזמן.
קרקעות היוצאות מן הכלל [תיקון: [1933], [1934], תש״ח, תשמ״ט]
(1)
שום תעודת היתר לחפוש או לחקירה, רשיון חפוש או רשיון לחפוש שמן או זכות כריה או חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן או רשיון חציבה לא ירשו ולא יחשבו כמרשים את בעליהם לחפש, לחקור או לכרות בתוך האזורים דלקמן –
(א)
(I)
בכל אזור שיש בו מקום קדוש או הנמצא בתוך תחום של מאה מטר ממקום קדוש, אלא אם הסכים לכך המוסד הדתי הממונה על השגחת המקום הקדוש;
(II)
בכל אזור שיש בו מקום הסטורי או הנמצא בתוך תחום של מאה מטר ממקום הסטורי, אלא אם הסכים לכך המנהל כמשמעותו בחוק רשות העתיקות, התשמ״ט–1989;
(III)
בכל אזור יער סגור או ביער השייך למדינה או המסור להשגחתה, אלא אם הסכים לכך מנהל משרד החקלאות [במקור: מנהל מחלקת החקלאות והיערות] בהתחשב עם אותם תנאים שיתנה לשם שמירת תוצרת היער;
(ב)
בקרקע הנמצאת בתוך אזור עיריה או באזור של כפר, אלא אם הסכימה לכך הרשות המקומית;
(ג)
בקרקע שיחדוה לצורך איזו מסלת ברזל או הנמצאת בתוך תחום של מאה מטר מכל מסלת ברזל, אלא אם הסכים לכך המנהל הכללי של מסלות הברזל;
(ד)
בקרקע שנמצא עליה או במרחק של מאה מטר ממנה סכר או אוצר מים המשמש לצורך הספקת מים לצבור, או קרקע שעובר עליה או במרחק של מאה מטר ממנה צנור המשמש בקשר עם סכר או אוצר מים כזה, אלא אם הסכים לכך המוסד הצבורי הנוגע בדבר;
(ה)
בקרקע ששר הפיתוח יכריז עליה בצו כסגורה בפני חקירות, חפושים או כריות, אם לזמן מה או לתמיד;
(ו)
בקרקע שעדיין קיימת לגביה תעודת היתר לחקירה, רשיון לחפוש או זכות כריה שניתנו קודם לכן, שלא ע״י האדם או בשמו של האדם שניתנו לו אותה תעודת היתר או אותו רשיון או אותה זכות;
(ז)
בקרקע שמחזיקים בה עפ״י חוזי כריה בני־תוקף ובקרקע שהוגשה על אודותיה בקשה לזכות כריה או לחכירה, כל זמן שלא נדחתה אותה בקשה;
(ח)
בקרקע שניתנה או נרכשה עליה זכות לחפוש או לכריה בימי השלטון העותומני, עד שיכריז שר הפיתוח בצו שהקרקע פתוחה בפני חקירה או חפושים:
בתנאי שלגבי קרקע הנכללת בפסקאות (ו), (ז) ו־(ח) יכול המפקח, למרות קיומן של אותן זכויות, ליתן תעודות היתר לחקירה באזורים כאלה, ויוכל לתת גם רשיונות חפוש או רשיונות לחפוש שמן, ויכול שר הפיתוח ליתן זכויות כריה או חכירות כריה או חכירות לכרית שמן לגבי מחצבים השונים מאלה המפורטים בתעודות ההיתר, ברשיונות או בזכויות או בחכירות הקיימים, לכשיוברר לו שלא יגרם כל נזק לעניניהם של בעלי תעודות ההיתר, בעלי הרשיונות, בעלי הזכויות או בעלי החכירות.
(2)
אם תתעורר שאלה אם איזו קרקע מסויימת מוצאת מן הכלל, תובא השאלה לפני המפקח, והחלטתו תהא נתונה לערעור בפני שר הפיתוח.
הוראה בדבר הסכמת בעל הקרקע או המחזיק בה, וכו׳
אין ליתן תעודת היתר לחפוש או לחקירה או רשיון לחפוש או רשיון לחפוש שמן, או זכות כריה או חכירה לכריה או לכרית שמן לגבי קרקע שאינה קרקע הצבור, אלא בהסכמת בעל הקרקע, כשאותה קרקע לא הוחכרה לתקופה של יותר משלוש שנים, ובהסכמתו של בעל הקרקע ושל החוכר כשאותה קרקע הוחכרה לתקופה העולה על שלוש שנים:
בתנאי שאם לא ניתנה הסכמה כזאת תוך חודש ימים לאחר שהמפקח ביקש אותה, ואין בידי בעליה או בידי החוכר תעודת היתר לחקירה או רשיון או זכות או חוזה חכירה לגבי הקרקע הנידונה, ואף לא הגישו בקשה על כך, הרי מותר לתת תעודת היתר, רשיון, זכות או חוזה חכירה בהתאם לפקודה זו על תנאי שהמבקש יתן אותו בטחון שידרוש ממנו המנהל כי שלם ישלם פיצויים הוגנים בעד כל נזק שיגרם תוך כדי פעולות הכריה שהורשו כאמור בזה.
התנאים המשתמעים מתוך תעודת ההיתר וכו׳ [תיקון: 1934, תש״ח]
כל תעודת היתר לחפוש או לחקירה וכל רשיון לחפוש או לחפוש שמן וכל זכות כריה וכל חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן, ישתמעו מתוכם הדברים הבאים –
(א)
התחייבות מצד בעל תעודת ההיתר, הרשיון, הזכות או חוזה החכירה לשלם לבעלים או למחזיקים של שטח קרקע הכלול בתעודת ההיתר או ברשיון או בזכות או בחוזה החכירה ולבעלים או למחזיקים של קרקע הסמוכה לאותו שטח קרקע, פיצויים בעד כל נזק שיהא נגרם תוך כדי פעולות החקירה, החפוש או הכריה לכל זכויות שעל הקרקע, הן זכויות שנוצרו לפני מתן תעודות ההיתר, הרשיון, הזכות או חוזה החכירה והן זכויות שנוצרו לאחר מכן; ומקום שסבור המפקח כי החקירה, החפוש או הכריה עלולים לגרום נזק כזה, הרי בטרם ינתנו תעודת ההיתר, רשיון, זכות או חוזה חכירה יכול הוא לדרוש ממי שהגיש בקשה עליהם לתת ערובה שיראה צורך בה, אם בצורת השלשת פקדון ואם בדרך אחרת, כנגד אפשרות של נזק, ומשניתנה אותה ערובה שוב לא תהא לבעל הקרקע או למחזיק בה הנזכרים לעיל הזכות למנוע בדרך משפט או בדרך אחרת את פעולת החקירה, החיפוש או הכריה;
(ב)
שמירה על כל הסמכויות של שר הפיתוח לעלות על אותן הקרקעות ולתת לאיזה אדם או לכמה בני אדם את הרשות לעלות על אותן קרקעות לכל תכלית שהיא, פרט לתכליות שלשמן ניתנו תעודת ההיתר, הרשיון, הזכות או חוזה החכירה, ובפרט (ומבלי לצמצם במאומה את הסמכות הכללית הזאת ואת הרשות הזאת) לבנות או להקים על פני אותן הקרקעות, דרכן או ממעל להן כל אותן הדרכים, החשמליות, מסלות הברזל, קוי הטלגרף וקוי הטלפון וקוי צנורות שיהיו נחוצים ודרושים לכל תכלית שהיא, ולקבל מתוך הקרקעות הכלולות באותם תעודת ההיתר, הרשיון, הזכות או חוזה החכירה את כל אותם האבנים, העצים או החמרים האחרים שיהיו נחוצים ודרושים לצורך בניתם או תקונם או החזקתם של אותם הדרכים, החשמליות, מסלות הברזל, קוי הטלגרף וקוי הטלפון, כבלי חשמל וקוי צנור או לכל צורך אחר, ולעבור ולחזור ולעבור על פני אותן הקרקעות או באותם הדרכים, החשמליות, מסלות הברזל וקוי הצנור לכל צורך שהוא ובכל עת שיתעורר הצורך בכך ובכפוף לאותה הנחה בדמי השכירות או לתשלום אותו סכום פיצויים שייקבעו בדרך הסכם או שייקבעו בדרך בוררות בצורה הקבועה, כשאין הצדדים באים לכלל הסכם בענין;
(ג)
התחייבות מצד בעל תעודת ההיתר, הרשיון, הזכות או חוזה החכירה לשחרר את שר הפיתוח ואת כל פקיד מפקידי הממשלה מכל משפט, תביעה ודרישה מכל מין שהוא שיובאו ע״י איזה אדם שהוא בגין כל נזק שיגרם לרכושו ע״י אותו בעל תעודת ההיתר, הרשיון, הזכות או חוזה החכירה תוך כדי ההשתמשות בסמכויות המסורות לו באותם תעודת היתר, הרשיון, זכות או חוזה חכירה, ומכל הוצאות משפט ומכל הוצאות אחרות הכרוכות בכך.
גבולות הזכויות למחצבים
הזכויות למחצבים לגבי כל קרקע יצומצמו לאותם המחצבים שבגבולות המאונכים של אותו שטח קרקע ולא ישתרעו על כל הסתעפות של עורקי מחצבים, גידיהם, רוכסיהם או אפיקיהם מעבר לאותם גבולות:
בתנאי שהזכות לקחת שמן מינרלי, חמר או אספלט לא תהא נפגעת מחמת העובדא שחמרים אלה זורמים אל שטח הקרקע ממקום שמעבר לגבולותיו:
בתנאי שהזכות לקחת שמן מינרלי, חמר או אספלט לא תהא נפגעת מחמת העובדא שחמרים אלה זורמים אל שטח הקרקע ממקום שמעבר לגבולותיו.
כריה יהא דינה כדין תכלית צבורית
הכריה תחשב לתכלית צבורית בגדר כל חוק או פקודה הדנים בהפקעת קרקע לצרכי הצבור.
חלק ב׳ – חיפוש וחקירה
תעודות היתר לחיפוש
תעודת היתר לחיפוש [תיקון: תש״ח]
(1)
יכול המפקח ליתן תעודת היתר לחיפוש לכל שיגיש בקשה על כך באפן הקבוע וישלם את המס הקבוע:
בתנאי שלא יתן תעודת היתר –
(א)
למי שאינו יודע קרוא; או
(ב)
למי שלא מלאו לו שמונה עשרה שנה; או
(ג)
למי שנתחייב בדין על עברה עפ״י פקודה זו או למי שהחזיק בידו קודם לכן תעודת היתר, רשיון, זכות או חכירה שניתנו לו עפ״י פקודה זו והפקיעום מידיו מחמת שהפר תנאי מתנאיהם, חוץ אם הסכים שר הפיתוח כי תנתן לו תעודת ההיתר; או
(ד)
למי שאין בידו להוכיח באפן המניח את הדעת כי יש לו כסף או אשראי די לאפשר לו לשלם את הוצאות הנסיעה והחיפוש שיהא עליו להוציא וכל פיצויים שיהא עליו לשלם אגב ההשתמשות בסמכויות הנתונות בתעודת היתר.
(2)
תעודת היתר אפשר להגבילה ואפשר לא להגבילה הן בנוגע לאזור בו יחפש בעל התעודה והן בנוגע למחצבים אותם יחפש ולא יהא בה בתעודת ההיתר משום מתן זכות יחיד לבעליה הן לגבי האזור הכלול בה והן לגבי מחצב או מחצבים שיחפשם בתוקף תעודת ההיתר.
(3)
תעודת היתר לחיפוש לא תקנה לבעליה זכות לחפש שמן.
תעודת היתר לחיפוש תהא לטובת בעליה או לטובת מרשהו. זכות חיפוש תהא נתונה לבעל התעודה בלבד
(1)
תעודת היתר יכול בעליה להחזיק בה לטובתו הוא בלבד או בתורת שליח לטובת מרשהו ולא תהא ניתנת להעברה מאיש לאיש ומועדה יתם מקץ שנים עשר חדשים למן תאריך נתינתה, אלא שיכול המבקר, לפי הכרעת דעתו, לחדשה באפן ובתנאים שיקבעו, ולא יעכב ללא צורך את חידושה.
(2)
בעליה של תעודת ההיתר, הוא בלבד ולא מרשהו, יוכל לחפש בתוקף תעודת ההיתר.
(3)
תעודת היתר שניתנה למי שעובד אצל אדם אחר לטובתו של המעביד ואותו מעביד שילם את מס התעודה, הרי עפ״י בקשת המעביד אפשר לתת את תעודת ההיתר על תנאי שמועדה יתם מיד לכשיפסיק בעליה את שרותו אצל המעביד; תנאי זה יכתב על גבי תעודת ההיתר, ובכל מקרה כזה יהיו המעביד ובעל התעודה אחראים שניהם כאחד וכל אחד מהם בפני עצמו לתשלום כל סכום כסף שיידרש מבעליה לשלם עפ״י פקודה זו.
זכויותיו של בעל תעודת היתר לחיפוש
יכול בעליה של תעודת היתר לחיפוש –
(א)
לעלות על כל קרקע הכלולה בתעודת היתר, כשאין אותה קרקע מוצאת מן הכלל, על מנת לברר אם יש בה מחצבים ואם אין, וגם
(ב)
לחפור בורות, לשם אותו חיפוש, ולחפור בדרך כלל כל החפירות הנחוצות, בעומק לא יותר משני מטרים, חוץ אם נתקבלה לכך רשות מיוחדת מטעם המפקח, ולחפור תעלות בעומק לא יותר מעשרה מטרים, חוץ אם נתקבלה רשות כיוצא בזו, ואולם אסור לו לקדוח קדיחות או לנקוט בפעולות אחרות שתכליתן או תוצאתן הישרה היא רכישת מחצבים.
תעודות היתר לחקירה
מתן תעודת היתר לחקירה
יכול המפקח ליתן תעודת היתר לחקירה לכל שיגיש בקשה באפן הקבוע ויביא הוכחות המניחות את הדעת כי יש ברשותו הון חוזר די הצורך וכי יש לו השכלה טכנית או עזרה טכנית די הצורך לנהל חקירה נאותה ומספקת, וישלם את המס הקבוע לגבי אזור בגבולות המקסימום הקבוע ובתנאי שיתחייב למדוד את האזור מדידה גיאולוגית ולחקור אותו מבחינות אחרות בהתאם להוראות פקודה זו ובתוך מועד שיקבע.
זכות בכורה לרשיון חיפוש או לרשיון חיפוש שמן
(1)
חלף התחייבות זו תהא לבעליה של תעודת היתר לחקירה זכות יחיד לחקור את האזור הכלול בתעודתו ונוסף על כך תהא לו, בהתחשב עם הסעיפים 7, 8, 23(1) ו־24(2), זכות בכורה וזכות יחיד להשיג רשיון לחיפוש או לחיפוש שמן בחלק או בחלקים מן האזור שיבחר בהם ושלא יעלו על המכסות דלקמן מן האזור הנחקר על ידו כדי הנחת דעתו של המפקח –
ארבעה אחוזים למאה, אם הוא מבקש רשיון לחיפוש שמן;
אחד אחוז למאה, אם הוא מבקש רשיון לחיפוש מחצבים שאינם יקרים, פרט לשמן;
מחצית האחוז למאה, אם הוא מבקש רשיון לחיפוש מחצבים יקרים.
(2)
החלקים שבחר בהם יהיו ישרי זוית בצורתם, אך לא תהא כל הגבלה לגבי מספר החלקים האלה, אלא בזה בלבד שההיקף הכללי של כל החלקים הנבחרים לא יהא יותר מפי שניים מהיקפו של ריבוע של שטח אותם החלקים.
חובותיו של בעל תעודת היתר לחקירה
מי שיש בידו תעודת היתר לחקירה חייב להעסיק מודדים גיאולוגיים בני סמך ושאר מומחים שיהיו טעונים אישור מטעם המפקח ועל אלה להוציא לפועל את המדידה בהתאם להוראות הכלליות שיתן המפקח מזמן לזמן, למדוד את הסלעים, המחצבים, האדמה וכמות המים שלהם, כדי הנחת דעתו של המפקח, ולהגיש לו מזמן לזמן דו״חות, ידיעות, מפות, תרשימים, דיאגרמות, פרטים, דוגמאות, אנליזות ונסיונות של בדיקות ככל אשר ימצא לדרוש.
זכות הממשלה לפרסם את הידיעות
הממשלה תקבל העתקות מכל הדו״חות, הידיעות, המפות, התרשימים, הדיאגרמות והפרטים, האנליזות והנסיונות של בדיקות, ביחד עם שתי דוגמאות מן החומר הנידון בהם, ותהא זכאית לפרסם את הידיעות שתתקבלנה מתוך כך או לטפל בהן באפן אחר ככל אשר תמצא לנכון, אם מקץ שלש שנים לאחר שקבלה אותן או מיד עם נתינת הרשיון לחיפוש או הרשיון לחיפוש שמן שהוא זכאי לקבלם עפ״י הוראות סעיף 17 או סעיף 23(1), הכל לפי התאריך המוקדם יותר.
עונשו של מי שאינו מגיש דו״חות וכו׳ [תיקון: [1926]]
החזרת תעודת היתר לחקירה
בעל תעודת היתר לחקירה רשאי להחזיר את תעודתו בהגישו מודעה בכתב למפקח ובשלמו את המס הקבוע.
ביטול תעודת היתר לחקירה
אם בזמן מן הזמנים יהא המפקח סבור שבעל תעודת ההיתר לחקירה אינו מוציא לפועל את החקירה בכל הזריזות הדרושה או בכל המומחיות והדיוק הדרושים בהתאם להוראות פקודה זו ולדרישות המפקח, יהא מותר לו למפקח לבטל את תעודת ההיתר אם לגבי כל האזור הכלול בתעודה או לגבי מקצתו, מבלי לתת לבעליה כל פיצויים לחשבון העבודה שעשה או לחשבון ההוצאות שהוציא.
זכותו של בעל תעודת היתר לחקירה לקבל עפ״י תעודה מאת המפקח, זכות חיפוש או זכויות כריה אחרות בחלק מן האזור הנחקר
(1)
אם יעיד המפקח בתעודה שמדידת השטח, המהוה את כל האזור הכלול בתעודת ההיתר או את מקצתו, נשלמה כדי הנחת דעתו, יברור לו בעל תעודת ההיתר, תוך שלשת חדשי חמה, חלק או חלקים מאותו האזור, שהוא רוצה לקבל ביחס אליהם רשיון לחיפוש או לחיפוש שמן, ואותו חלק או אותם החלקים לא יהיו בגבולות אזור המוצא מן הכלל עפ״י סעיף 7 או 8 ולא יהיו למעלה מן המכסות הקבועות בסעיף 17, ובהתחשב עם האמור בזה תחשב תעודת ההיתר מאז ואילך כתעודת היתר שתם מועדה לגבי השטח שניתנה עליו תעודה כאמור בזה.
(2)
פרט למותנה בסעיפים 16 עד 23, הרי רשיונות לחיפוש או לחיפוש שמן שניתנו בהתאם לאותם סעיפים יהיו כפופים להוראות הסעיפים 24 עד 38.
רשיונות חיפוש (פרט לרשיונות לחפוש שמן)
למי ינתנו רשיונות חיפוש
(1)
כל שיש בידו, ישירות או באמצעות סוכנו, תעודת היתר לחיפוש או לחקירה, הרי בשלמו את המס הקבוע יכול הוא לפנות באפן הקבוע בבקשת רשיון לחיפוש, שיהא מקנה לו זכות יחיד לחפש באזור המפורט ברשיון למשך תקופה שלא תהא עולה על המקסימום שייקבע לאותו מחצב או לאותם מחצבים, פרט לשמן, שיפורשו ברשיון.
(2)
בהתחשב עם הוראות הסעיפים 16 עד 23, יכול המפקח להענות לאותה בקשה:
בתנאי שלא ייענו לאותה בקשה אלא אם כן –
(א)
הוכיח המבקש בהוכחות המניחות את הדעת שהמחצב או המחצבים שמוסבת עליהם בקשתו קיימים באזור שעליו מוסבת בקשתו, וכן
(ב)
סמן המבקש את גבולות האזור ההוא באפן הקבוע בטרם הגיש את בקשתו, וכן
(ג)
הוכיח למפקח שיש ברשותו הון חוזר די הצורך ויש לו השכלה טכנית או עזרה טכנית די הצורך להבטחת חקירה נאותה ומספקת.
יכול אדם להחזיק יותר מרשיון חיפוש אחד
יכול המפקח, לפי הכרעת דעתו המוחלטת, ליתן רשיון אחד או יותר מרשיון אחד לאדם אחד, לרבות אדם הזכאי ברשיון או שיש בידו רשיון עפ״י סעיף 17:
בתנאי שלא יתן המפקח רשיון חיפוש למי שאין בידו, לא ישירות ולא באמצעות סוכנו, תעודת היתר לחיפוש או לחקירה לגבי כל אזור שהגיש עליו בקשת רשיון.
חובה לחפש במומחיות ובזריזות די הצורך
(1)
מחובתו של בעל רשיון חיפוש לחפש באזור הנזכר ברשיונו במומחיות ובזריזות די הצורך, אם הוא עצמו או באמצעות סוכנו.
(2)
כל שלא ינהל את החיפוש במומחיות ובזריזות די הצורך, הרי יהא דבר זה משמש נימוק לבטול הרשיון מטעם המפקח.
טופס הרשיון והאיזור הכלול ברשיון
(1)
הרשיון יהא ערוך בטופס הקבוע.
(2)
האזור הכלול ברשיון החיפוש לא יהא עולה על המקסימום הקבוע ויהא בצורה שתקבע.
(3)
מי שיש בידו רשיון חיפוש חייב לסמן באפן הקבוע את גבולות האזור שניתן עליו הרשיון.
הזכויות שעפ״י רשיון חיפוש
בעל רשיון חיפוש תהא לו זכות יחיד לחפש בקרקעות האזור הכלול ברשיון החיפוש שלו, ולשם כך יכול הוא –
(א)
לעלות על הקרקעות שבאותו האזור, הוא וסוכניו ופועליו, להשתמש שם בזכויות הנתונות לבעל תעודת היתר לחיפוש, בכלן או במקצתן, ומלבד זאת יוכל לקדוח בהן קדיחות ולעשות שם חפירות ושאר עבודות שתהיינה דרושות או רצויות כדי לברר אם יש באזור המחצבים המפורשים ברשיונו בכמויות כדאיות ואם אין;
(ב)
להעסיק בעבודת החיפוש באותה קרקע כמה אנשים שירצה, ולצורך אותו חיפוש לא יידרש מאותם האנשים להיות בעלי תעודות היתר לחיפוש;
(ג)
להקים ולהחזיק על הקרקע הפנויה שבאזור הרשיון שלו מנגנון ומיסדר ולבנות בו דרכים, ככל שיהא דרוש לצורך פעולות החיפוש שלו או בקשר אתן.
העברת רשיון חיפוש
(1)
לא יעביר בעל רשיון חיפוש לאדם אחר את רשיונו או כל זכות מן הזכויות הנתונות לו על פיו אלא בהסכמת המפקח שתהא נכתבת על גבי הרשיון.
(2)
מי שקבל בהעברה רשיון חיפוש יהא כפוף לכל ההתחייבויות שהיו מוטלות על המעביר בשעת ההעברה.
רשיונות לחיפוש שמן
[תיקון: 1938]
(בוטל).
[תיקון: 1938]
(בוטל).
[תיקון: 1938]
(בוטל).
זכות ערעור
ערעור על החלטת המפקח [תיקון: תש״ח]
כל המוצא את עצמו מקופח בשל סרובו של המפקח לתת תעודת היתר או רשיון או לחדש אותם או בשל סרובו להסכים להעברתו של רשיון או בשל החלטת המפקח לבטל תעודת היתר או רשיון עפ״י חלק זה, יכול לערער על כך באפן הקבוע לפני שר הפיתוח, והחלטת שר הפיתוח תהא החלטת גמר.
הפרוצידורה של ערעור [תיקון: תש״ח]
מקום שנקבעה בפקודה זו זכות ערעור יכול כל המוצא את עצמו מקופח בשל החלטת המפקח לדרוש מאת המפקח לפרש בכתב את נימוקי החלטתו ויכול להגיש ערעור בכתב אל שר הפיתוח בתוך חמשה עשר יום למן היום שיקבל בו את נימוקי החלטתו של המפקח; החלטה בערעור אפשר לה שתנתן אם על יסוד המסמכים ואם לאחר שמיעת טענות המערער וטענותיהם של אנשים אחרים; יכול שר הפיתוח להביא את הערעור לפני היועץ המשפטי לממשלה לבירור או לחות־דעת.
שונות
זכויות וחובות המשתמעות מתוך תעודות היתר ורשיונות
נוסף על הזכויות הנתונות בפירוש בפקודה זו או על פיה לבעל תעודת היתר לחיפוש או לחקירה או לבעל רשיון לחיפוש או לחיפוש שמן, תהיינה משתמעות מתוך אותם התעודות והרשיונות גם הזכויות הכלליות דלקמן, כשבעל התעודות או הרשיונות יהא עוסק בתום־לב בחיפוש או בחקירה, הכל לפי הענין, –
(א)
לרעות בחנם לא יותר מעשרים בהמות רכיבה או בהמות משא נקיות מכל מחלה מדבקת או מנגעת על כל אדמת בור צבורית הסמוכה לשדה פעולתו ושאינה מוצאת מכלל חיפוש או חקירה עפ״י סעיף 7 או סעיף 8 וכשאין לאדם אחר על אותה אדמה תעודת היתר לחקירה או רשיון לחיפוש או רשיון לחיפוש שמן או זכות כריה או חוזה חכירה לכריה:
בתנאי שלא יעלה על אדמת בור צבורית התפושה ע״י אדם אחר כל בהמות בעלות קרנים או בהמות אוכלות עשב וממין הזכר, אלא בהסכמת המחזיק בה;
(ב)
להוציא מכל קרקע צבורית עצי דלק ומים ולהשתמש בהם לצרכי בית, כשאותה קרקע צבורית –
(I)
אינה מוצאת מכלל חיפוש, חקירה או כריה, או
(II)
אין חלים עליה מנשר או הודעה האוסרים כריתתם ועקירתם של עצי דלק ולקיחת מים מתוכה;
(ג)
לקחת לצרכי בית מכל קרקע שאינה מוצאת מן הכלל כאמור לעיל מים מכל אגם, נהר או פלג ועצי דלק, פרט לעצים המחוברים לקרקע, לכשיקבל את הסכמת בעל הקרקע לכך או לכשיציע לו תמורתם תשלום סכום הוגן;
(ד)
לנטות ולעקור אהלים, סוכות מחסה ובנינים זמניים למחסה ולנוחיות לעצמו ולפקידיו ולפועליו:
בתנאי שלא תחשב זכות זו כאילו היא מקנה כל זכות, זכות קנין או טובת הנאה בקרקע שהוקמו עליה בנינים כאלה;
ובתנאי שזכות זו לא תהא קיימת לגבי קרקע שהיא רשות יחיד אלא בהסכמת הבעלים או המחזיקים בה, לכשיש לה בעלים או מחזיקים, וכי זכות זו תהא גוררת עמה את החובה לעקור את הבנינים הזמניים הללו לכשתושלם המטרה שלשמה הוקמו ולכשתבוא דרישה על כך מאת הבעלים או המחזיקים.
דין מחצבים שנתגלו [תיקון: תש״ח]
(1)
מחצבים שהוגשו או נתקבלו תוך כדי חיפוש או חקירה עפ״י תעודת היתר לחיפוש או לחקירה או עפ״י רשיון לחיפוש או לחיפוש שמן, הרי הם קנינה של ממשלת ישראל ואסור לו לבעל תעודת ההיתר או לבעל הרשיון או לכל אדם אחר להעבירם מן הקרקע ולהוציאם לרשות אחרת אלא בהסכמת המפקח, ואולם שום דבר האמור בזה לא יפורש כאילו הוא בא לאסור על בעל התעודה או הרשיון להעביר משם מזמן לזמן דוגמאות מאותם המחצבים בכמות שתהא מספקת לבחינתם ובדיקתם ועשיית נסיונות בהם על מנת לברר את טיבם ואת ערכם המסחרי.
(2)
בעל רשיון לחיפוש או לחיפוש שמן הרוצה לשמור לעצמו או להוציא מרשותו מחצבים שהוגשו או נתקבלו תוך כדי החיפוש, חייב להגיש בקשה למפקח באפן הקבוע, ואם נתברר לו למפקח שלא נהל המחפש עבודת חיפוש אלא במדה שהיתה נחוצה לו כדי לאפשר לו לבחון את סגולותיה המחצביות של הקרקע, יכול הוא להרשות למבקש לשמור אצלו או להוציא מרשותו את המחצבים שעליהם מוסבת בקשתו בשלמו את דמי־הזכות הקבועים.
(3)
יכול המפקח להרשות להעביר מחצבים מן הקרקע שנתקבלו מתוכה לכל מקום אחר שיאושר ע״י המפקח לשם שמירתם הבטוחה, בשים לב לאותם התנאים שיאבה להטילם.
הסתלקות
(1)
יכול בעל תעודת היתר לחיפוש או לחקירה או בעל רשיון לחיפוש או לחיפוש שמן להסתלק מאזור החיפוש או החקירה שלו במסרו הודעה על כך באפן הקבוע.
(2)
משהסתלק מאזור החיפוש או החקירה שלו, עליו לגדור או לסתום יפה וכדי הנחת דעתו של המפקח את כל התעלות, הבורות, הגומות והחפירות.
(3)
כל שלא ימלא אחר הוראות סעיף זה יהא חייב לשלם אותם הסכומים שיעיד עליהם המפקח או פקיד קבוע אחר כי הם סכומים שהוצאו לשם גידורם או סתימתם של אותם התעלות, הבורות, הגומות והחפירות; נעשו אותן העבודות בקרקע הצבור ישולמו סכומים אלה למפקח, ואם נעשו בקרקע השייכת לבעלים פרטיים או תפושה בידי מחזיקים ישולמו הסכומים לאותם בעלים או מחזיקים.
(4)
משנסתלקו מאזור חיפוש או חקירה עוקרין משם את כל סימני הגבולות ולוחות המודעות.
חייב בעל תעודת היתר או רשיון להגיש דו״חות
(1)
כל שיש בידו תעודת היתר לחיפוש או רשיון לחיפוש או לחיפוש שמן, הרי בנהלו עבודת חיפוש על פיהם הוא חייב להגיש למפקח אותם הדו״חות על דבר המחצבים או הסלעים שנבחנו על ידו ועל דבר הפעולות והעבודות שנעשו על ידו למסור לו אותם הפרטים האחרים ואותן הדוגמאות, אשר ידרוש ממנו המפקח.
(2)
כל הפרטים שמסרם כאמור למעלה יהיו נחשבים בגדר סוד ולא תפרסמם הממשלה אלא בהסכמת בעל תעודת ההיתר או הרשיון.
חלק ג׳ – תגלית
תגלית
(1)
כל שיש בידו רשיון לחיפוש או לחיפוש שמן וגילה מחצבים בכמויות כדאיות כפי הנראה לעין, חייב להקים ציון על מקום התגלית באפן הקבוע.
(2)
משקיבל המפקח הודעה על דבר התגלית יצוה לערוך חקירה בדבר טיב התגלית, ואם נתברר לו שקיימים שם מחצבים בכמויות כדאיות יתן לבעל התגלית או ליורשיו או למקבלי זכותו בהעברה תעודת תגלית בטופס הקבוע.
(3)
הטוען כי קיימים מחצבים בכמויות כדאיות עליו הראיה.
זכויותיו של בעל תעודת תגלית [תיקון: תש״ח]
(1)
כל אימת שניתנה לאדם תעודה על תגלית מחצבים תהא הזכות לבעל התעודה לקבל זכות כריה או חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן באפן המותנה בסעיף זה ובגבולות הסייגים המותנים בו ובהתחשב עם אותם סייגים, ואותה זכות או אותו חוזה חכירה ינתנו ע״י שר הפיתוח בהתחשב עם הוראות פקודה זו.
(2)
נותנים לו לבעל תעודת תגלית זמן שנה אחת מיום מתן התעודה להגיש בקשה לזכות כריה או לחוזה חכירה לכריה או לכרית שמן לגבי המחצב או המחצבים הנזכרים בתעודת התגלית ולגבי אזור שלא יעבור את שעורי המקסימום הקבועים לאותן הזכויות או זכויות החכירה; על בעל תעודת התגלית לברור לו אותו אזור בהקדם האפשרי מיד לאחר קבלת תעודת התגלית ועליו לתחם אותו אזור באפן הקבוע.
(3)
למשך שנה אחת מיום מתן תעודת תגלית לא ינתנו לשום אדם אחר, פרט לבעל התעודה, כל זכות כריה או חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן לגבי אזור המתוחם כמותנה בסעיף קטן הקודם, אלא אם כן ויתר בעל תעודת התגלית בכתב ובתוך אותו זמן על זכותו לבקש זכות או חוזה חכירה לגבי האזור הנידון או אם לא הניח את דעתו של שר הפיתוח בענין המותנה בסעיף 44.
(4)
זכות כריה או חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן תנתן לו לבעל תעודת תגלית לכשיגיש בקשה בתוך מועד שנה אחת כאמור לעיל ולכשיוכיח להנחת דעתו של המפקח כי יש ברשותו הון חוזר די הצורך וכי יש לו השכלה טכנית או עזרה טכנית די הצורך להבטחת פיתוח ראוי ונאות של מקורות המחצבים אשר באזור הנידון.
חלק ד׳ – חוזי חכירה לכריה וזכויות כריה
הוראות כלליות
זכות כריה כיצד היא ניתנת
(1)
זכות כריה אפשר לה שתנתן בדרך מתן זכות כריה או בדרך מתן חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן.
(2)
על המפקח להחליט לפי מסבות הענין אם רצוי שהכריה תתנהל בתוקף זכות כריה או בתוקף חוזה חכירה לכריה.
טופס של בקשה לזכות כריה או לחוזה חכירה [תיקון: תש״ח]
(1)
בקשה לזכות כריה או בקשת חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן תוגש באפן הקבוע וכל זכות או חוזה יהיו ערוכים בטופס הקבוע.
(2)
כל זכות או חוזה ינתנו על ידי שר הפיתוח או על ידי פקיד שימלא את ידו לכך.
סמכותו של שר הפיתוח לתת ולהציע זכויות וחוזי חכירה בהתחשב עם זכויותיו של בעל תעודת תגלית [תיקון: תש״ח]
בהתחשב עם הוראות סעיף 40 יכול שר הפיתוח להציע או לתת, באותו אפן שייטב בעיניו, זכויות כריה או חוזי חכירה לכריה או לכרית שמן לגבי האזורים דלקמן –
(א)
לגבי כל אזור שיצאה על אדותיו הודעה האוסרת כל חיפוש בו;
(ב)
לגבי כל אזור שאינו כלול ברשיון לחיפוש או לחיפוש שמן שהוא בר־תוקף באותה שעה ושנתגלו בו באזור או שלפי הידוע קיימים בו באזור מחצבים בכמויות כדאיות כפי הנראה לעין, כשלא הוגשה בקשה לחוזה חכירה לגבי אותו אזור על ידי אדם שהיה יכול לקבל חוזה חכירה עפ״י סעיף 40;
(ג)
לגבי כל אזור שהוגשה על אדותיו בקשה לזכות כריה או לחוזה חכירה לכריה או לכרית שמן ונדחתה אותה בקשה או שחזר בו המבקש מבקשתו;
(ד)
לגבי כל אזור שזכות כריה או חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן בו הוחרמו או הוחזרו או תם מועדם.
על המבקש להראות הון מספיק והכשרה טכנית [תיקון: תש״ח]
(1)
יכול שר הפיתוח לדרוש מאת המבקש זכות כריה או חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן, אחד בעל תעודת תגלית ואחד שאינו בעל תעודת תגלית, להראות לו כדי הנחת דעתו כי יש ברשותו הון חוזר די הצורך וכי יש לו ידיעה טכנית או עזרה טכנית די הצורך להבטחת פיתוחן הראוי של פעולות הכריה באזור שמוסבת עליו הבקשה.
(2)
לא הניח המבקש את דעתו של שר הפיתוח בענין זה, יכול שר הפיתוח לדחות את בקשתו או להענות לבקשתו לגבי אותו אזור קטן יותר אשר ייטב בעיניו.
למי ינתן חוזה חכירה [תיקון: תש״ח]
זכות כריה או חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן לא תנתן למי שאין לו תעודת תגלית לגבי הקרקע והמחצבים שעליהם מוסבת בקשתו לקבלת זכות כריה או חוזה חכירה:
בתנאי שאם בתוך המועד המפורש בסעיף 40 לא יבקש בעל תעודת התגלית זכות כריה או חוזה חכירה לכריה או אם הוחלט לבלי לתת לאותו בעל תעודת תגלית זכות או חוזה לגבי האזור, כלו או מקצתו, מפני הטעמים המפורשים בסעיף 40(4), יכול שר הפיתוח לתת זכות כריה או חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן לגבי אותו אזור עפ״י סעיף 43(ב) או (ג).
הגנה לאדמת מולק, לווקף אמתי ולפני הקרקע שמחזיקים בה כדין [תיקון: תש״ח]
אם איזה חלק מקרקע שהוגשה על אודותיה בקשה לקבלת זכות כריה או חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן הוא אדמת מולק או אדמת ווקף אמתי, הרי אין לתת אותה זכות או אותו חוזה לגבי אותו חלק, אלא בהסכמת הרשות בת הסמך – אם היתה האדמה אדמת ווקף אמתי:
בתנאי שאם לא ניתנה ההסכמה וסבור שר הפיתוח שטובת עניני הצבור מחייבת את הכריה, יכול שר הפיתוח ליתן אותה זכות או אותו חוזה כאילו נתקבלה ההסכמה ותהא הזכות בידי האיש או הרשות שלא נזקקו להסכמתם, לקבל פצויים מאת בעל זכות הכריה או מאת בעל חוזה החכירה לכריה, והערכת אותם פצויים תהא על בסיס של תשלום דמי נזק בעד ההיזק שנגרם, וסכום אותם פצויים יקבע בדרך הסכם, ואם לא יבואו לכלל הסכם יקבע בדרך בוררות באפן הקבוע;
ובתנאי שארבע חמישיות מדמי הזכות, פרט לדמי זכות נוספים שחייבים בתשלומם עפ״י הסעיף הבא, לגבי המחצבים שנרכשו או נתקבלו מתוך הקרקע שהיא מולק או וקף אמתי, ישולמו לבעליה של אותה הקרקע או לרשות בת הסמך, הכל לפי הענין.
אפשר להטיל דמי זכות נוספים לטובת בעל תעודת התגלית, מקום שחוזה החכירה לכריה לא ניתן לו [תיקון: תש״ח]
ניתנה זכות כריה או חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן לאדם אחר ולא לבעל תעודת תגלית, יהא רשאי שר הפיתוח להטיל דמי זכות נוספים שלפי הכרעת דעתו ימצאם לצודקים במסבות הענין ולשלם מתוכם אותו סכום שימצא לנכון לבעל תעודת התגלית.
זכויות כריה
זכויותיו וחובותיו של בעל זכות כריה [תיקון: תש״ח]
(1)
שטחו של האזור שיהא נכלל בזכות הכריה לא יהא גדול מן המקסימום הקבוע ולא תנתן הזכות אלא לאחר תשלום המס הקבוע; כחה של הזכות יהא יפה לשנה אחת אך יכול שר הפיתוח לחדשה לתקופות בנות שנה אחת, והיא תקנה לבעליה את הזכות לעלות על הקרקעות שניתנה עליהן זכות כריה ולכרות בתוכן לשם חיפוש המחצבים האלוביאליים המפורשים בזכות ולקחת ולהעביר כל אותם המחצבים שיתקבלו, בתנאי שישולמו דמי השכירות הקבועים בעד פני הקרקע ודמי הזכות הקבועים.
(2)
לא תנתן זכות כריה אלא לגבי מחצבים אלוביאליים.
(3)
יכול בעל זכות כריה להשתמש בכל הזכויות או במקצת מן הזכויות הנתונות בסעיף 50(2) לבעל חוזה חכירה ובהתחשב עם אותם תנאים, במדה שהשימוש בזכויות אלו יהא נחוץ לו לשם הנהלת כרית המחצבים האלוביאליים המתוארים בתעודת ההיתר שלו.
חוזי חכירה לכריה (פרט לחוזי חכירה לכרית שמן)
חוזי כריה פרט לחוזי כרית שמן [תיקון: תש״ח]
(1)
אפשר לתת חוזה חכירה לכריה, לאחר תשלום המס הקבוע, לגבי אזור שיהא בגבולות המקסימום הקבוע או בגבולות המקסימום המפורש בסעיף 17, מקום שניתן החוזה לבעל תעודת היתר לחקירה.
(2)
מועד תקפו של החוזה לא יהא למעלה משלשים שנה:
בתנאי שכל זמן שמחצבים יהיו מופקים בכמויות כדאיות תהא לו לחוכר זכות בכורה לחידוש החוזה בתנאים הוגנים ונאותים.
(3)
החוזה יהא בו משום מתן המכרות והמחצבים באזור החכור ויקנה לחוכר את הזכות להחזיק בפני הקרקע של אותו אזור ובשכבותיה התחתונות של הקרקע כאשר יוגדר בחוזה, על מנת לחפור תעלות ומבואות ולעשות עבודות על פני הקרקע גופא, ולהקים מיסדר ומחסנים שיהא צורך בהם לשם כרית האזור החכור ואף יקנה לו את הזכות לדרוש חוזה לחכירת פני הקרקע באזור נוסף, אם יהא צורך בכך, על מנת לצבור או לעבד שם את המחצב או את המחצבים שנכרו או את הפסולת שנתקבלה או פונתה תוך כדי כריה.
(4)
חוזי חכירה לכריה יהיו מאותם המינים וינתנו בהתחשב עם אותם ההסכמים והתנאים ולגבי אותם האזורים שיקבעו ע״י שר הפיתוח:
בתנאי שחוזה חכירה עפ״י סעיף זה לא יהא ניתן לגבי כרית שמן.
(5)
השטח הכללי של האזור שינתן עליו חוזה חכירה לכל חברה אחת או לכל איגוד של חברות לא יהא עולה על פי שנים מן האזור המקסימלי הניתן עפ״י תעודת היתר לחקירה.
זכויותיו של בעל חוזה חכירה לכריה [תיקון: תש״ח]
(1)
חוזה חכירה לכריה יקנה לחוכר את הזכות לעלות על הקרקעות הכלולות בחוזה, ובהתחשב עם התנאים הקבועים תהא לו זכות יחיד לכרות ולפנות ולהעביר את המחצבים המפורטים בחוזה החכירה בשלמו את דמי השכירות הקבועים בעד פני הקרקע ואת דמי הזכות הקבועים.
(2)
הזכויות הבאות נתונות לחוכר לגבי הקרקעות הכלולות בחוזה הכריה שלו, במדה שיהא לו צורך בהן לשם פעולות הכריה שלו או בקשר אתן ובהתחשב עם התנאים הקבועים –
(א)
לחפור את כל התעלות הנחוצות;
(ב)
להקים, לבנות ולהחזיק בתים ובנינים לצרכו הוא ולצורך סוכניו, שכיריו ושאר פקידיו;
(ג)
להקים, לבנות ולהחזיק אותם מכונות, מנגנון, בנינים ובתי מלאכה ושאר מבנים שיהיו נחוצים לו או לנוחיותו;
(ד)
לצבור אשפה שהופקה מן הכריה;
(ה)
להניח צנורות מים וליצור אמות מים, ברכות ואוצרות מים, בהתחשב עם הוראות חלק ו׳;
(ו)
לבנות ולהחזיק כל אותם החשמליות, אמצעי התחבורה ושאר נוחיות שיהא צורך בהם.
(3)
חייב החוכר לשלם דמי שכירות (המכונים בזה ”דמי שכירות פני הקרקע“) באותו שיעור שנתי שייקבע ע״י שר הפיתוח לגבי כל הקרקע שהוא מחזיק בה או משתמש בה לשם מטרה מן המטרות הנזכרות בפסקאות הקודמות או במקום אחר לצורך פעולות הכריה שלו או בקשר אתן.
חוזי חכירה לכרית שמן
[תיקון: 1938]
(בוטל).
[תיקון: 1938]
(בוטל).
חכירות של פני הקרקע
חכירת שטחי קרקע נוספים [תיקון: תש״ח]
בעל חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן הרוצה לחכור לצרכי כריה פני קרקע של אזור שמחוץ לגבולות האזור הכלול בחוזה החכירה שלו, יפנה בבקשה אל המפקח לשם חכירת פני הקרקע; ושר הפיתוח יתן לו עפ״י הכרעת דעתו אותו חוזה חכירה שיהא צורך בו לדעתו לאחר שישלם המבקש את המסים הקבועים ודמי שכירות הוגנים בתורת פצויים; חוזה חכירה שניתן כאמור בזה יקנה לחוכר להחזיק בשטח הקרקע לצורך מפעל הכריה שלו למשך תקופה השוה לשארית תקופת חוזה החכירה לכריה; ואפשר לחדש חוזה חכירה זה למשך אותה תקופה שמחדשים בעבורה את חוזה החכירה של המבקש.
רכישת כפיה של זכויות פרטיות בפני קרקע [תיקון: תש״ח]
(1)
היתה קרקע שייכת לרשות אחת או לאדם אחד, ולא לממשלת ישראל, או נתונה לחזקתם, וסבור המפקח שצריך להשתמש באותה קרקע לשם מפעל כריה הכלול בחוזה חכירה לכריה או לכרית שמן או בחוזה לחכירת פני הקרקע או שדרושה הקרקע לצרכי כריה, ובעליה או המחזיק בה, מסרב למכרה או מסרב להחכירה או אינו מוכן למכרה או להחכירה אלא באותם תנאים שלדעת המפקח אינם הוגנים, יכול שר הפיתוח להפקיע אותה קרקע לטובת בעל חוזה החכירה לכריה; אם מפעל הכריה יהא מונע לעולמים את החזרת פני הקרקע לאותו מצב שהיו נתונים בו בעת שנרכשה הקרקע לצורך הכריה, יפקיע שר הפיתוח את הקרקע לאחר שישלם החוכר בעדה אותו מחיר שיקבע בדרך הסכם, או, באין הסכם, בדרך בוררות באפן הקבוע, ואם אין בו במפעל הכריה כדי למנוע לעולמים את החזרת פני הקרקע למצבם הקודם כאמור לעיל, יתן שר הפיתוח חוזה חכירה על אותה קרקע שלא בהסכמת בעליה או המחזיקים בה לאחר שישלם החוכר אותם דמי שכירות שייקבעו בדרך הסכם או, באין הסכם, בדרך בוררות באפן הקבוע:
בתנאי שבהשתמש שר הפיתוח בסמכויות הנ״ל או באיזו מהן לכל צורך כריה, יכול הוא לדרוש שבעלי חוזי חכירה לכריה או לכרית שמן, ולא בעל חוזה חכירה שרכש את הזכויות בפני האדמה, ישתמשו במפעלים שהוקמו לצורך כריה ויהנו מהם באותם תנאים שייקבעו בדרך הסכם או, באין הסכם, בדרך בוררות.
(2)
הפקעה או חוזה חכירה המותנים בזה לא יחולו אלא על פני האדמה בלבד, ואם זה חוזה חכירה יהא החוזה מרשה להשתמש בקרקע לצרכי הכריה המפורטים בו בחוזה ולא יהא מרשה לחפש בה או לכרות בה מכרות או ליטול משם מחצבים.
שונות
מדידות
לפני נתינת רשיון חיפוש או רשיון לחיפוש שמן או זכות כריה או חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן או חוזה לחכירת פני האדמה, ידרוש המפקח שאזור הקרקע הכלול באותו רשיון או באותה זכות או באותם החוזים יהא נמדד ע״י מודד ממשלתי והוצאות המדידה ישולמו לפי הדרגה הקבועה ע״י האיש המבקש את הרשיון או את הזכות או את החוזה:
בתנאי שאם ימצא המפקח לנכון רשאי הוא להסכים למדידת האזור ע״י מודד בעל רשיון על חשבון המבקש, ובמקרה זה צריך להמציא למפקח ארבע העתקות מקוימות מתרשים המדידה חנם אין כסף.
אזורים שתחומיהם מובלעים זה בתוך זה [תיקון: תש״ח]
היו אזורים שונים משמשים כל אחד נושא לרשיון, לזכות או לחוזה עפ״י פקודה זו ונמצא שתחומיו של אזור אחד מובלעים בתחומיו של אזור שני, הרי תחשב אדמת המחלוקת ככלולה בתחומי אותו אזור שהרשיון, הזכות או החוזה ניתנו עליו לראשונה ושום פיצויים לא ישולמו בעד אותה אדמה למי שקבל רשיון או זכות או חוזה חכירה לאחר כך, אלא מפחיתים לו מדמי החכירה בשיעור יחסי להפחתת האזור הכלול באותו רשיון או באותה זכות או באותו חוזה חכירה:
בתנאי שאם ניתנו איזו רשיון או זכות או חוזה חכירה מתוך אי ידיעת תביעותיו הקודמות של כל אדם אחר, או אם נראה לשר הפיתוח מאיזה טעם אחר שמתן כל רשיון, זכות או חוזה היה שלא כשורה, בשים לב אל פעולות החיפוש או הכריה שנתנהלו ע״י אדם אחר, יכול שר הפיתוח, בשלחו הודעה לבעל הרשיון, הזכות או החוזה, להביא לידי גמר את הרשיון, את הזכות או את החוזה, אם לגבי כל הקרקע הכלולה בהם או לגבי מקצתה, והוא יכול לעשות זאת בכל עת שהיא בתוך שלשה חדשים מיום מתן הרשיון, הזכות או החוזה.
על בעלי זכויות וחוזי חכירה להגיש דו״ח אחת לחצי שנה
כל שיש בידו זכות כריה או חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן חייב להגיש למפקח בכל חצי שנה, בחדש ינואר ובחדש יולי, דין וחשבון שלם ונכון בדבר כמותם וערכם של החמרים המחצביים שנרשמו או נתקבלו במשך חצי השנה שחלף; אם ניתנו הזכות או החוזה לחברה צבורית יוגש הדו״ח ע״י מנהל החברה או ע״י מי שממלא את מקומו או ע״י מזכיר החברה, ואם לא יוגש הדו״ח יהא אותו מנהל או אותו ממלא מקום או אותו מזכיר צפוי לעונש הקבוע.
תשלום דמי זכות וכו׳
(1)
דמי זכות המגיעים עפ״י פקודה זו ישולמו למפקח בסוף כל חצי שנה.
(2)
דמי חכירה לגבי זכויות כריה וחוזי חכירה לכריה ולכרית שמן ישולמו למפקח בכל שנה ושנה למפרע.
(3)
דמי חכירה בעד פני האדמה עפ״י חוזים לחכירת פני האדמה ישולמו למפקח בסוף כל חצי שנה.
כיצד גובין דמי חכירה
דמי חכירה הקצובים בעד כל זכות כריה או חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן או חוזה לחכירת פני האדמה, יגבו ע״י המפקח או ברשותו כדרך שגובה מחכיר פרטי דמי חכירה בדרך החוק.
ענשו של מי שאינו משלם דמי חכירה
אם דמי החכירה או כל סכום אחר שחייבים בתשלומו עפ״י זכות כריה או עפ״י חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן או עפ״י חוזה לחכירת פני האדמה לא שולמו ביום הפרעון או קודם לכן, מוסיפים עליהם חמשה אחוזים למאה, ואם עבר חדש ימים מיום הפרעון ולא שולמו דמי החכירה או הסכום האחר ביחד עם דמי הענושים, הרי נוסף על דמי הענושים של חמשת האחוזים למאה מוסיפים על החוב עוד דמי ענושים בשיעור של עשרה אחוזים למאה, ואם עבר חדש ימים לאחר תום אותו חדש ראשון ולא שולמו דמי החכירה או הסכומים האחרים ביחד עם דמי הענושים, יכול המנהל לגבות אותם דמי חכירה או אותם סכומים אחרים בדרך הגשת משפט בשמו הוא לפני כל בית משפט בר שיפוט מוסמך.
המותר על זכויותיו בחכירה [תיקון: [1934], תש״ח]
(1)
מי שיש לו זכות כריה או חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן או חוזה לחכירת פני האדמה, רשאי לותר על אותה זכות או על אותם חוזים בהסכמת שר הפיתוח ובהתחשב עם תקנות שיתקינו עפ״י פקודה זו ועם זכויותיהם של אנשים התובעים מאת בעל הזכות או בעל החוזים הנ״ל או מכחו.
(2)
כל ויתור כזה לא יפטור את המותר מן האחריות למלא את החובות המוטלות עליו ושהיה חייב למלאן ביום הויתור או לפניו.
שלילת הזכות או חוזה החכירה [תיקון: תש״ח, תש״ט]
(1)
עברו ששה חדשים מיום הפרעון של דמי חכירה או דמי זכות ולא נפרעו סכומים אלה, יכול שר הפיתוח לשלול את הזכות או את חוזה החכירה, הכל לפי הענין, ומיד לאחר כך יפרסם ברשומות מודעה על דבר שלילת אותה זכות או אותו חוזה.
(2)
הופר הסכם מן ההסכמים או תנאי מן התנאים הכלולים באיזו זכות או באיזה חוזה חכירה, חוץ מן ההסכם לתשלום דמי חכירה או דמי זכות וחוץ מן ההסכמים בנוגע לתנאי עבודה, ימסור המנהל הודעה בכתב למפר ובה יפרט את ההסכמים או את התנאים שהופרו כך וידרוש מאתו לתקן אותה הפרה בתוך מועד שיפורט באותה מודעה; אם לא ימלא המפר אחרי ההודעה בטרם יעבור המועד הקבוע בה, יהא צפוי לשלילת זכותו או חוזהו על ידי שר הפיתוח.
(3)
מקום שבעל זכות כריה או בעל חוזה חכירה מרשה ביודעין או מוציא לפועל מעשים ופעולות בקשר עם מכרה שיש בהם משום בזבוז מחצבים, בין שאותם מחצבים כלולים בזכותו או בחוזהו ובין שאינם כלולים בהם, יהא צפוי לשלילת זכותו או חוזהו ע״י שר הפיתוח.
(4)
אם ישלול שר הפיתוח זכות או חוזה כאמור לעיל תפורסם לאחר מכן מודעה ברשומות המכריזה על שלילת אותה זכות או אותו חוזה, ואותה מודעה תשמש עדות מכרעת שהזכות או החוזה המוזכרים בה נשללו כחוק ויהא אפשר לטפל בקרקע ובמחצבים הכלולים בהם כאילו לא ניתן החוזה מעולם.
ארכא שלאחר הפרה [תיקון: [1934], תש״ח]
מקום שזכות כריה או חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן או חוזה לחכירת פני האדמה צפויים להיות נשללים, יכול שר הפיתוח עפ״י הכרעת דעתו להאריך את המועד בו יוכל המפר למלא את התנאים שבזכותו או בחוזהו למשך זמן ולפי תנאים שימצא לנכון לקבוע, והתנאים שיקבע שר הפיתוח כאמור בזה יהיו מחייבים אותו אדם וכל מקבלי העברה, מקבלי משכנתא ונוחלי זכויותיו ושאר אנשים התובעים באמצעותו או מכחו, והזכות או החוזה יפורשו מאז ואילך כאילו היו אותם תנאים כלולים בהם.
גידור וסתימה
אפשר לדרוש מבעל זכות או מבעל חוזה חכירה, בשעה שהוא מותר עליהם או בשעה שהם נשללים ממנו, לגדור או לסוכך, כדי הנחת דעתו של המפקח, כל בור וכל תעלה וכל מקום עבודה פרוץ וכל מפעל שעל פני האדמה באזור הכלול בזכות הכריה שויתר עליה או ששללוה ממנו, באפן שלא ישמשו סכנה לבני אדם ולבהמות בית.
הסרת מפעלים שעל פני האדמה [תיקון: תש״ח]
(1)
בעל זכות שנשללה זכותו ממנו ובעל חוזה חכירה שויתר על חוזהו או שנשלל ממנו, חייב, בתוך שלשה חדשים או בתוך מועד נוסף שירשה המפקח בכתב, לעקור את כל העבודות שעל פני האדמה וכל המבנים, המיסדר, המכונות, המנגנונים וכל שאר כלי הכריה באזור הכלול בזכות הכריה או בחוזה החכירה שויתר עליהם או ששללום ממנו:
בתנאי שאם ויתר אדם על זכותו או על חוזה יכול המנהל למסור למותר הודעה בה ידרוש ממנו למכור לממשלת ישראל כל אותם העבודות, המבנים, המיסדר, המנגנון ושאר כלי הכריה שיפורשו באותה הודעה במחיר שיוסכם עליו או שיקבע, באין הסכם, בדרך בוררות באפן הקבוע; ומן אותו היום שנמסרה הודעה כזאת יהיו העבודות, המבנים, המיסדר, המנגנון ושאר כלי הכריה נחשבים לקנין הממשלה.
(2)
משויתר אדם על זכותו או על חוזה חכירה שלו או משעה ששללו אותם ממנו, אסור לו לעקור או להשמיד את עמודי הבטון או את מלאכת העץ או את הרצפות, הדפנות, תקרות הדרכים שמתחת לאדמה, דרכי ההובלה או את מקומות העבודה בנקבות או בבורות אשר במכרה ואסור לו לשלוח יד בכל אלה, אלא לשם העמדתם במצב של בטחון כמותנה בסעיף 64.
(3)
עבר המועד הקבוע בסעיף קטן (1) ולא עקרו הבעלים את המיסדר, המנגנון, המכונות או המכשירים העומדים על קרקע הכלולה בזכות שנשללה ממנו או בחוזה חכירה שנשלל ממנו או שויתר עליו ואשר לא נקנו ע״י הממשלה, אפשר למכרם במכירה פומבית עפ״י צו המנהל ועל חשבון הבעלים, וכל הכספים שיתקבלו מאותה מכירה, בניכוי ההוצאות, ישולמו לבית האוצר ויהיו מונחים שם עד שיבוא ויתבעם בעל המיסדר או הרכוש האחר שנמכרו כאמור בזה.
יכול שר הפיתוח למחול על התחייבויות [תיקון: תש״ח]
בכל עת שהיא לפני הפרת ההתחייבויות והתנאים הכלולים בזכות כריה או בחוזה חכירה לכריה או לכרית שמן או בחוזה לחכירת פני האדמה, לרבות כל תנאי המגביל את המחצבים שמותר לכרותם עפ״י אותה זכות או אותו חוזה, יכול שר הפיתוח, באותם תנאים שייטבו בעיניו, לדחות את מלויים של אותם תנאים והתחייבויות או למחול עליהם, כלם או מקצתם, או לשנותם, כלם או מקצתם, כל מקום שיתברר לו לשר הפיתוח שמפאת מסבות מיוחדות לא יהא זה בגדר האפשרות למלא אחרי אותם התנאים וההתחייבויות או שביצועם יסב תלאה מרובה לבעל הזכות או החוזה.
מי שלא מלאו לו 21 שנה אסור לו להיות בעל חוזה חכירה לכריה, וכו׳
כל שלא מלאו לו עשרים ואחת שנה אסור לו להיות, לא ישרות ולא בעקיפין, בעל זכות כריה, חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן או בעל חוזה לחכירת פני האדמה, אלא בתורת בא כחו של אדם אחר.
חלק ה׳ – בקרת מכרות
סמכויותיהם של פקידים [תיקון: תשס״ח]
(1)
יכול פקיד שהורשה לכך כהלכה מטעם המפקח לעשות את המעשים דלקמן בכל עת נוחה, הן ביום והן בלילה, ובלבד שלא יפריע ולא יעכב את עבודת הכריה שלא לצורך –
(א)
להכנס, לבדוק ולבחון כל מקום וכל מפעל התפוס או המשמש בקשר עם עבודת כריה;
(ב)
לבדוק ולחקור במצבם של מכרות ובאיורורן ובכל הענינים הנוגעים לבטחון חייהם ולבריאותם של העובדים במכרות;
(ג)
לבדוק ולבחון את מצב החלקים החיצוניים של המכונות המשמשות מעל למכרות או בתוך המכרות ואת מצב כל המיסדר, המפעלים והדרכים;
(ד)
לבדוק את מקום אצירת חמרי הפיצוץ מעל לכל מכרה ולהורות כיצד יאצרום וכיצד ישתמשו בהם;
(ה)
לבדוק כל פנקס, חשבון, ניר, תרשים ומסמך הדנים בפעולותיו של בעל זכות כריה או בעל חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן, לקחת העתקות מהם ולהוציא קטעים מתוכם;
(ו)
להשתמש בכל הסמכויות הנחוצות לשם הוצאת חלק זה לפועל.
(2)
אם ימצא אותו פקיד פגם באיזו מכרה או בחלק הימנה או פגם בענין, דבר או פעולה הנעשים בה או בקשר עמה, ימסור הודעה בכתב לבעלי המכרה, לסוכנו או למנהל המכרה ויפרט בה את הפרטים הפגומים לדעתו באותה מכרה או בחלק הימנה או בכל ענין, דבר או פעולה וידרוש מהם לתקן את הפגם; כל פעולה שיש בה כדי בזבוז מקורות המחצבים הריהי פעולה פגומה.
(3)
בחלק זה, ”מכרה“ ו”כרייה“ – לרבות מחצבה וחציבה, בהתאמה.
כיצד נוהגין כשמתנגדים לקיים את האמור בהודעה
אם בעל המכרה, סוכנו או המנהל מתנגדים לתיקון הדבר המפורט בהודעה עפ״י הסעיף הקודם, רשאים הם, בתוך עשרים ואחד יום מיום קבלת ההודעה, לשלוח למפקח את דבר התנגדותם בכתב ולפרש את נימוקי התנגדותם, ולאחר כן יובא הדבר להחלטה למפקח או לפקיד שהמפקח ימנהו לכך.
כיצד נוהגין כשאין מקיימים את האמור בהודעה
אם לא מלא בעל המכרה או סוכנו או המנהל אחרי האמור בהודעה או לא הגיש התנגדות בתוך הזמן הקבוע לעיל או אם לא מלא אחרי החלטת המפקח על ההתנגדות תוך עשרים ואחד יום לאחר תום מועד ההתנגדות או לאחר ההחלטה, הכל לפי הענין, יהא צפוי לעונש הקבוע.
יכול בית המשפט לצוות לדחות כל פעולות משפטיות
אם נתברר לבית המשפט שבעל המכרה או הסוכן או המנהל נקטו בפעולות ממשיות, על מנת למלא אחרי ההודעה או אחרי החלטת המפקח אלא שעם כל הזריזות המספקת לא היה באפשרותם להשלים את העבודה, יכול בית המשפט לדחות כל מו״מ משפטי בשל אותה עברה ולמחול את העונש לכשתעשה העבודה בתוך מועד שיצוה.
הסכם אינו פוטר ואינו מונע
שום הסכם לא יפטור אדם ולא ימנעהו מעשות כל אותם המעשים שיהא צורך בהם כדי למלא אחרי הוראות הסעיפים 68, 69 ו־70 ושום חוזה לא יטיל עליו אחריות לתשלום דמי נזק, לקבלת עונש או להחרמה על עשיית אותם המעשים.
יש למסור הודעה בדבר תאונה
(1)
אם נגרמה אבדה בנפש או חבלה חמורה בגוף כתוצאה מתאונה במכרה או בקרבת מכרה, אחד מעל לפני האדמה ואחד מתחת לאדמה, חייב בעל המכרה או הסוכן או המנהל, בתוך עשרים וארבע השעות שלאחר התאונה, להודיע בכתב למפקח או לפקיד קבוע אחר את דבר התאונה ואת דבר האבדה בנפש או החבלה החמורה בגוף שנגרמה כתוצאה מהתאונה, ויפרט בהודעתו את טיבה של התאונה ואת מספר ההרוגים והפצועים.
(2)
אם נגרמה חבלה גופנית שעפ״י סעיף זה חובה למסור מודעה עליה ונסתיימה במותו של האיש הנחבל, חייב בעל המכרה או הסוכן או מנהל המכרה לשלוח למפקח הודעה בכתב על מקרה המות בתוך עשרים וארבע שעות לאחר שנודע לו דבר המות.
(3)
יכול המפקח לצוות על פקיד לערוך חקירה מיוחדת ולהגיש הרצאה בענין תאונה במכרה או בקרבת מכרה שגרמה אבדה בנפש או חבלה בגוף ויצוה לפרסם הרצאה כזאת ברבים באותו זמן ובאותו אפן שימצא למועיל.
הוראות חלק ה׳ תחולנה על חיפוש ועל חקירה
כל ההוראות שבחלק זה תחולנה על פעולות חיפוש ופעולות חקירה ממש כשם שהן חלות על פעולות כריה.
חלק ו׳ – זכויות מים
אין זכות קנין על מים ולא זכות להטותם ממסלולם
לא תהא לשום אדם, בתוקף תעודת היתר, רשיון, זכות או חוזה שניתנו לו עפ״י פקודה זו, כל זכות קנין במימיו של כל נהר, נחל, אגם, אמת־מים או ערוץ הסמוכים לשטח אזור הכלול באותם תעודת היתר או רשיון או זכות או חוזה או העוברים בדרכו של אותו שטח, ולא תהא לו זכות לקחת אותם המים או להטותם ממסלולם.
בקשה לקבלת זכות מים תוגש למנהל
כל שיש בידו רשיון לחיפוש או לחיפוש שמן או זכות כריה או חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן והוא דורש זכות שמוש במים לצורך החיפוש או הכריה או לצורך הטיפול במחצבים שנכרו או לכל צרכים אחרים הקשורים בכך ישרות, יפנה באפן הקבוע אל המפקח בבקשה ליתן לו זכות מים, חוץ אם מתקבלים המים ממקורות שמתחת לאדמה עפ״י הוראות סעיף 50 או 52 וחוץ אם אין השימוש בהם פוגע לרעה בהספקת מים של נהר, נחל, אגם, אמת־מים, ערוץ, בור או באר.
מודעה בדבר הבקשה תפורסם ברשומות [תיקון: תש״ט]
המפקח ידאג לפרסום מודעה ברשומות ויאמר בה שנתקבלה בקשה למתן זכות מים ויפורט בה מקומה, היקפה וטיבה של אותה זכות ויצויין בה שאותה זכות ניתנה בתוך חדש ימים מיום פרסום המודעה אלא אם כן הוגשה למפקח התנגדות על כך, וכן ידאג המפקח למסירת העתקה מאותה מודעה לכל אדם שלפי המשוער נפגעות זכויותיו הפרטיות מחמת כן.
הגשת התנגדות ובירורה [תיקון: תש״ח]
(1)
אם יש התנגדות למתן זכות מים תוגש ההתנגדות באפן הקבוע.
(2)
אם הוגשה התנגדות יועיד המפקח יום ומקום לברור ההתנגדות על ידו הוא או ע״י אדם אחר כאשר ימצא לנכון לקבוע, ותהא זכות למבקש ולכל האנשים שהגישו התנגדות ולכל פקיד מפקידי ממשלת ישראל, להשמיע את טענותיהם.
(3)
יש לנהל פרוטוקול ממהלך הברור והאיש הדן בהתנגדות תהא לו הסמכות –
(א)
ליתן זכות מים כמבוקש, או
(ב)
לצמצם את היקפה או לשנות את טיבה של זכות המים המבוקשת, או
(ג)
ליתן זכות מים כמבוקש,
בתנאי שבכל אחד מן המקרים האלה, ישלם המבקש למתנגד או למתנגדים אותו סכום פצויים שיישר בעיני האיש הדן בהתנגדות, או
(ד)
לסרב לתת את זכות המים אם סבור הוא שאותה זכות איננה נחוצה לצרכי מפעל הכריה או שיש טעמים צבוריים מכריעים המחייבים את סרוב מתן זכות המים.
ערעור לבית המשפט לערעורים על החלטות האיש הדן בהתנגדות
ערעור על החלטת האיש הדן בהתנגדות יוגש תמיד אל בית המשפט העליון שישב כבית משפט לערעורים כאילו היה זה ערעור על החלטת בית משפט מחוזי.
טופס של מתן זכות מים
מתן זכות מים יהא ערוך בטופס הקבוע.
מועד זכות המים
זכות מים לא תנתן לתקופה העולה על שארית תקופת הרשיון, הזכות או החוזה של מי שניתנה לו או למענו זכות המים, ואולם אם חודשו הרשיון או הזכות או החוזה, הרי גם זכות המים וכל הוראותיה יחודשו מאליהן למשך אותו מועד שבעבורו חודש הרשיון או הזכות או החוזה ובהתחשב עם תשלום אותו סכום פיצויים נוסף שיקבע המפקח; אם שללו רשיון או זכות או חוזה מידי בעליהם או אם ויתרו עליהם בעליהם, תסתיים בעת ובעונה אחת כל זכות מים הקשורים בהם.
שלילת זכות מים
(1)
אם סבור המפקח שאין מנצלים את זכות המים די הצורך או שמנצלים אותה שלא כהוגן, יכול הוא לצוות לשלוח לבעל זכות המים הודעה בטופס הקבוע בה ידרוש ממנו להביא נימוקים מדוע אין לשלול ממנו את זכות המים.
(2)
הנימוקים יובאו לפני המפקח או לפני אדם שימנהו המפקח במקום ובמועד שיועיד המפקח והפרוצידורה בענין זה תהא כאותה הפרוצידורה הנהוגה בבירור היסודי של התנגדות למתן זכות מים.
(3)
ערעור על החלטה בענין זה יובא לפני בית המשפט העליון שישב כבית משפט לערעורים.
הזכויות הניתנות אגב מתן זכות מים [תיקון: תשט״ו]
זכות מים מקנה לבעליה את הזכויות דלקמן, כלן או מקצתן, וטיב הזכות או הזכויות המוקנות כאמור בזה יפורש בטופס של מתן זכות המים –
(א)
הזכות לדלות מים, כדי השיעור המפורט בזכות המים, מכל נהר, נחל, אמת־מים, אגם, בור, ערוץ או באר;
(ב)
הזכות לטפל בזרם המים הטבעי או הנורמלי לאורך נהר, נחל, אמת־מים או ערוץ, בין ע״י הקמת סכרים ובין ע״י הטייתם ממסלולם;
(ג)
הזכות לחפור ערוצים או להניח צנורות להולכת מים מכל נהר, נחל, אגם, אמת־מים או ערוץ;
(ד)
(בוטלה).
חלק ז׳ – העברה, שעבודים וויתורים
הגדרת טובות הנאה בכריה לצורך חלק זה
טובות הנאה בכריה בגדר חלק זה תכלולנה זכויות הניתנות לפי כל תעודת היתר, רשיון, זכות או חוזה חכירה שניתנו עפ״י פקודה זו או בתקפה.
העברתן ושעבודן של טובות הנאה בכריה והויתור עליהן יהיו כפופים להסכמות ולתנאים ידועים [תיקון: 1940, תש״ט]
בהתחשב עם הוראות פקודה זו, הרי כל טובות ההנאה בכריה יהא אפשר להעבירן, הן לחלוטין והן בדרך שעבוד, או לותר עליהן או למזגן או לטפל בהן בדרך אחרת:
בתנאי –
(א)
שלא תעשה כל העברה אלא באישור המנהל;
(ב)
שכל העברת טובת הנאה בכריה וכל ויתור עליה יפורסמו ברשומות.
חלק ח׳ – רישום
רישום [תיקון: 1940]
(1)
כל תעודת היתר לחיפוש או לחקירה וכל רשיון לחיפוש או לחיפוש שמן וכל זכות כריה, חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן וכל חוזה לחכירת פני האדמה וכל זכות מים שניתנו בתוקף פקודה זו או על פיה וכל מסמך שעל פיו מעבירים את הזכויות או חלק מן הזכויות שניתנו עפ״י תעודת ההיתר, הרשיון, הזכות או החוזה או מותרים עליהן או ממזגים אותן או מטפלים בו בדרך אחרת יהיו טעונים רישום בפנקסים המתאימים שיתנהלו לתכלית זו ע״י המפקח ואם לא הוגשו למפקח לרישום תוך חדש ימים מתאריך נתינתם או בתוך מועד נוסף שירשה המפקח, יהיו בטלים ומבוטלים.
(2)
הפנקס שבסניף המכרות יהא פתוח לצבור לעיון בתשלום המס הקבוע.
(3)
מקום שרושמים מסמך עפ״י סעיף זה, ישלם האיש הרושם אותו את המס הקבוע ויקבל תעודת רישום בטופס הקבוע.
(4)
העתק מכל מסמך הטעון רישום בסניף המכרות כאמור לעיל, בצירוף העתק של כל מפה או תכנית הדרושים לזיהוי הקרקע הנזכרת במסמך, יוגשו למשרד ספרי האחוזה המתאים.
חלק ט׳ – עונשין
הוראות כלליות [תיקון: [1934], תש״ח, תש״ח־3]
(1)
כל העושה את המעשים דלקמן בלא סבה חוקית, –
(א)
מפריע לפעולות חיפוש או חקירה או כריה שהותרו עפ״י פקודה זו, או
(ב)
מפריע לאדם להשתמש בכל זכות הנתונה לו עפ״י פקודה זו או לקיים כל חובה המוטלת עליו עפ״י פקודה זו, או
(ג)
שולח יד בכל ציון גבול, בלוח מודעות, במנגנון, במיסדר, במפעלים או בכל נכס שהוקמו על כל קרקע או בה או מתחת לה או ממעל לה תוך כדי ההשתמשות בכל זכות הנתונה עפ״י פקודה זו או תוך כדי קיום חובה המוטלת עפ״י פקודה זו,
יאשם בעברה ויהא צפוי למאסר שנה אחת או לקנס בסכום חמש מאות לירות או לשני הענשים כאחד, וכל תעודת היתר, רשיון, זכות או חוזה שניתנו לאותו אדם עפ״י פקודה זו יכול המנהל לבטלם אם יהא סבור שיש צורך לבטלם, ואשר לכל תעודת היתר, זכות או חוזה, פרט לתעודת היתר לחיפוש, יכול המנהל לבטלם אם אישר שר הפיתוח את ביטולם.
(2)
כל שלא ימלא אחרי תקנה שהתקינו עפ״י פקודה זו או עובר עליה יאשם בעברה ואם לא נקבע עונש אחר בפקודה זו יהא צפוי למאסר ששה חדשים או לקנס בסכום חמשים לירות.
המחפש או חוקר שלא עפ״י הוראות פקודה זו הריהו עובר עברה [תיקון: תש״ח־3]
כל המחפש או חוקר או כורה שלא לפי הוראות פקודה זו יאשם בעברה ויהא צפוי למאסר שנה אחת ולתשלום כסף ענושים בסך עשרים לירות לכל יום שבו הוא עוסק בחיפוש או בחקירה או בכריה כאמור בזה ולקנס בסכום חמש מאות לירות.
המחפש או חוקר או כורה בקרקעות המוצאת מן הכלל הריהו עובר עברה [תיקון: תש״ח־3]
כל שאינו ממלא אחר הוראות סעיף 36(1) או סעיף 57 יהא דינו כדין עובר עברה ויהא צפוי למאסר שנים עשר חדשים או לקנס בסכום מאה לירות.
ענשו של העובר על סעיף 37(2) ו־
כל שאינו ממלא אחר הוראות סעיף 37(2) או (4) דינו כדין עובר עברה ויהא צפוי למאסר שנים עשר חודש או לקנס בסכום מאה לירות.
ענשו של מי שאינו מגיש דו״חות או אינו מודיע דבר תגלית [תיקון: תש״ח־3]
המוציא עצים ממכרה שהסתלק הימנה הריהו עובר עברה [תיקון: תש״ח־3]
כל המוציא עצים ממכרה שהסתלק הימנה לזמן מסויים או לחלוטין וכל השולח יד בהם, דינו כדין עובר עברה ויהא צפוי למאסר שנים עשר חדשים או לקנס בסכום חמש מאות לירות.
ענשו של העובר על סעיף 70 [תיקון: תש״ח־3]
כל שאינו ממלא אחר הוראות סעיף 70 דינו כעובר עברה ויהא צפוי לקנס בסכום חמש מאות לירות.
ענשו של העובר על סעיף 73 [תיקון: תש״ח־3]
כל שאינו ממלא אחר הוראות סעיף 73 דינו כעובר עברה ויהא צפוי לקנס בסכום חמש מאות לירות.
ענשו של העובר על סעיף 65 [תיקון: תש״ח, תש״ח־3]
(1)
כל שאינו ממלא אחר הוראות סעיף 65(1), הרי כל רכוש שלא פינוהו בתוך המועד המפורט יוחרם ע״י ממשלת ישראל, ויפנוהו על חשבון בעל הזכות שזכותו נשללה ממנו או על חשבון החוכר שויתר על חוזה החכירה או ששללוה ממנו.
(2)
כל שאינו ממלא אחר הוראות סעיף 65(2) יהא צפוי למאסר שנים עשר חדשים או לקנס בסכום אלף לירות.
פעולות שיש בהן גנבת דעת [תיקון: תש״ח־3]
כל המניח או טומן או מסייע להניח או לטמון מחצב או חומר אחר בכל מקום שהוא בכונה להוליך בני אדם שולל בדבר הסגולות המחצביות של איזו אדמה, וכל המטפל בדוגמאות של מחצבים באותה כונה להוליך אדם שולל או להונות, דינו כעובר עברה ויהא צפוי למאסר חמש שנים או לקנס בסכום חמש מאות לירות או לשני הענשים כאחד ואם יצא אותו אדם חייב בדין ישללו ממנו את כל הזכויות שהיו בידו עפ״י פקודה זו ומתקנים את פנקס סניף המכרות לפי זה.
חלק י׳ – מו״מ משפטי
שיפוט המפקח בתביעות משפטיות
(1)
יכול המפקח לשמוע טענות ולתת החלטתו, בדרך דחופה ובהתאם לפרוצידורה הקבועה, בכל המשפטים הנוגעים לזכויות שתובעין אותן עפ״י כל תעודת היתר, רשיון, זכות או חוזה חכירה או ביחס להם, או בכל המשפטים הנוגעים לכל יתרון או חובה הנובעים מהם, פרט לחובת נשיאת עונש או למשפטים בענין חוזה בקשר עם תעודת ההיתר, הרשיון, הזכות או חוזה החכירה.
(2)
שיפוטו של המפקח יקיף את כל אותם המשפטים שיש בהם לבעלי הדין או לאחד מהם תעודת היתר או רשיון או זכות או חוזה חכירה או שהם בעליו או מחזיקיו של שטח הקרקע הכלול בתעודת היתר, ברשיון, בזכות או בחוזה חכירה או כשבעלי הדין מקבלים את זכותם מכוח אנשים כאלה.
הסמכות לברר משפטים
רשאי המפקח להחליט בכל משפט כזה ובכל ענין הנובע מתוכו כאשר ימצא לצודק, ורשאי הוא ליתן את כל הצווים וההוראות שיהא צורך בהם לביצוע החלטתו ורשאי הוא לפסוק לצד מן הצדדים הוצאות משפט הוגנות.
צוויו של המפקח אינו צריך להיות ערוך באפן פורמלי
צוויו או החלטתו של המפקח אין מן הצורך שיהיו ערוכים באפן פורמלי אלא שזכרון הדברים בפנקס שיהא חייב המפקח לנהל לתכלית זו ישמש עדות מכרעת על דבר הצו או ההחלטה ויכול כל אדם לקבל העתקה מזכרון הדברים לאחר שישלם את המס הקבוע.
יכול המנהל לצוות על תפיסת מחצבים וכו׳
יכול המנהל, בשעה שהוא מברר משפט, לצוות לתפוש מחצבים בדרך דחופה ולמסרם למי שזכאי בהם.
ערעור
ערעור על כל החלטה מאת המפקח במשפט המתברר לפניו או על כל צו הדוחה את התביעה יוגש לבית המשפט העליון שישב כבית משפט לערעורים.
אין מוציאים מן הכלל את שיפוטם של בתי משפט רגילים
שום דבר האמור בסעיפים הקודמים אין לראותו כאילו הוא בא למנוע אדם הרשאי עפ״י הסעיפים הקודמים להגיש משפטים בפני המפקח, מלהגיש לפני בית משפט רגיל בארץ כל משפט שיכול היה המפקח לבררו ולהחליט בו:
בתנאי שבית המשפט שהובא לפניו משפט כאמור לעיל רשאי לצוות להביא את המשפט לפני המפקח, אם בקש זאת הנתבע או אם בקש זאת אחד הנתבעים, כשיש יותר מנתבע אחד, ואם יוברר לו שמן הדין הוא וכי רצוי הוא שיהא המפקח מברר את המשפט ומחליט בו.
חלק י״א – שונות
תקנות, מסים ודמי זכות [תיקון: [1934], תש״ח, תש״ט, תשע״ו]
(1)
יכול שר הפיתוח להתקין תקנות למימוש מטרות פקודה זו; כל תקנות כאלה יפורסמו ברשומות:
בתנאי שהתקנות הכלולות בתוספת הראשונה ובתוספת השניה של פקודה זו יהא כחן יפה כל זמן שלא שונו ולא בוטלו ע״י התקנות המותנות לעיל.
(2)
אותן התקנות וכל תקנות שישנו או יבטלו אותן יהא כחן יפה לכל דבר, ממש כאילו נכללו בפקודה זו.
(3)
יכול שר הפיתוח לקבוע בצו את האגרות שיש לשלם עפ״י פקודה זו:
בתנאי שהאגרות הקבועות בתוספת השלישית לפקודה זו יהא כוחן יפה כל עוד לא שונו או לא בוטלו.
(4)
דמי הזכות שיש לשלם לפי פקודה זו יהיו כמפורט בתוספת שלישית א׳; שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים רשאי, בצו, לשנות את התוספת.
רשיון סוחר
(1)
לא יקנה אדם מחצבים יקרים ולא יסחר בהם ולא יקבלם אלא אם כן יש בידו רשיון סוחר בטופס הקבוע; ויכול המנהל לתת רשיון כזה או לסרב לתתו, לפי הכרעת דעתו.
(2)
כל שיש בידו רשיון כזה חייב לנהל חשבונות נכונים מכל הטרנסאקציות שנעשו על ידו עפ״י אותו רשיון או בתוקף הרשיון או בקשר אתו ועפ״י דרישת המנהל יהא עליו להגיש חשבונות אלה לבקורת.
(3)
מי שיש לו רשיון סוחר אסור לו לשלם למי שעובד אצלו את שכרו במחצבים יקרים ומותר לו לשלמם רק במטבעות שהוצאו כמטבעות חוקיים.
(4)
כל רשיון כזה יתם ביום שלושים ואחד בדצמבר של השנה שבה ניתן.
(5)
רשיון סוחר אינו ניתן להעברה.
(6)
מי שיש לו רשיון סוחר לא יקנה מחצבים יקרים ולא יסחר בהם ולא יקבלם אלא אם כן ברר תחילה לעצמו מתוך חקירה מספקת כי המוכר רשאי להחזיק אצלו מחצבים כאלה ולמכרם ובשעת הקניה הזאת ירשום בפנקס שינהל לתכלית זו את שמו ואת כתבתו של האיש שממנו קבל את המחצבים היקרים, את טיבה של הטרנסאקציה, את טיבם ואת כמותם של המחצבים שנתקבלו ואת המחיר ששלם בעדם.
טובות הנאה קיימות טעונות רישום [תיקון: תש״ח]
(1)
כל הטוען שהוא זכאי או שיש לו באיזו דרך שהיא טובת הנאה בכל זכות, רכוש, זכיון או הנחה בקשר עם כריה, פרט להקנאות עפ״י פקודה זו, חייב לרשום את תביעתו אצל המפקח לא יאוחר מן היום שיקבע ע״י שר הפיתוח במודעה, ובלבד שאותו יום לא יקדם משלשה חדשים לאחר פרסום פקודה זו בעתון הרשמי, וכל טובת הנאה, זכות, רכוש, זכיון או הנחה שלא נרשמה עליהם תביעה כאמור לעיל יהא דינם כאילו נסתיימו לחלוטין, ויכול שר הפיתוח לעשות את המעשים דלקמן לגבי כל קרקע שטובת הנאה כזאת או זכות כזאת היתה חלה עליה קודם לכן, –
(א)
להכריז כי הקרקע פתוחה לחקירה או לחיפוש, או
(ב)
לתת חוזה חכירה לכרית אותה קרקע בהתאם להוראות פקודה זו.
(הנציב העליון פרסם מודעה (ע״ר 1925, עמ׳ 315), לפיה על אדם שיש לו זכות או אינטרס באפן מן האפנים בזכות, נכסים, קונסציה, או בהנחה בקשר עם מכרות בפלשתינה (א״י) חייב לרשם תביעה כזאת אצל מפקח המכרות, מחלקת קרקעות, ירושלים, לא יאוחר מביום 1 אוקטובר 1925.)
(2)
נרשמה תביעה או טובת הנאה כאמור לעיל, יצוה שר הפיתוח לערוך חקירה ואם נתברר לו שכוחה של אותה תביעה או טובת הנאה היה יפה עפ״י החוקים העותומניים שנהגו קודם לכן, יצוה לרשום אותן במשרד המפקח; אם נתברר לנציב העליון שלא היה יפה כחה של התביעה או של טובת ההנאה, יצוה למחות אותה מן הפנקס ויטפל בענין כאילו לא נרשמה התביעה או טובת ההנאה כלל ועיקר.
(3)
מי שיש לו רשיון חיפוש, זכות או חוזה חכירה לכריה שניתנו עפ״י החוק העותומני והם נחשבים בני תוקף, יהא זכאי לותר על זכויותיו עפ״י אותו רשיון או חוזה חכירה ולקבל במקומן בהתאם להוראות פקודה זו, זכויות הדומות בטיבן ושוות בערכן לזכויות ההן, כפי האפשר במסיבות הענין.
בוררות [תיקון: תש״ח, תש״ח־2]
(1)
מקום שמוסרים ענין עפ״י פקודה זו לבוררות, יובא הענין לפני מועצה המורכבת משני בוררים שכל אחד מהם מתמנה ע״י כל אחד מבעלי הדין ומבורר שלישי שיוסכם עליו בין שני הבוררים האחרים או שיתמנה ע״י נשיא בית המשפט העליון [במקור: זקן השופטים] של ישראל, לכשלא באו הבוררים לכלל הסכם ביניהם.
(2)
בוררות כזו תתנהל בהתאם להוראות כל פקודה בענין בוררות שתהא נוהגת מזמן לזמן בישראל ואם לא תהא נהוגת פקודה כזו תתקיים הבוררות בהתאם להוראות החוק הפרלמנטרי הקיסרי הידוע בשם חוק הבוררות, 1889, באותם השינויים שיהא צורך בהם.
[תיקון: [1926]]
חלק י״ב – מחצבות
פירוש [תיקון: [1926], [1934], תש״ס]
בחלק זה ובכל תקנות המתיחסות לחלק זה יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן, מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר –
”אזור המיוחד ליערות“ פירושו כפירוש הניתן לאותו מונח בפקודת היערות;
”שיש“ פירושו אבן סיד מגובשת, שאפשר לשוות לה שטח מלוטש מאוד;
”מחצבה“ פירושה מכרה שכרוהו על מנת לחצוב מתוכו אבן, צפחה, שחם וכל מיני אבני געש או סלעים מטמורפיים אחרים, צור (קווארטץ), שיש, חלמיש, גיר, חצץ, חול, חמר וגבס, ואין היא כוללת חציבת אבנים לשריפת סיד באזורים המיוחדים ליער כמוגדר בפקודת היערות;
”אבנים“ כוללות כל מיני אבני סיד, אבני חול, אבן חול סידית או בזלת, אך לא צור, שיש או אבני געש;
”הורשע“ – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה;
”חומר חציבה“ – כל אחד מהחומרים שניתן לכרותם במחצבה;
”רכב“ ו”בעל רכב“ – כהגדרתם בפקודת התעבורה.
רשיון לחצוב [תיקון: [1926], 1934, תש״ח]
(1)
למרות ההוראות הכלולות במקום אחר בפקודה זו יכול שר הפיתוח לתת לכל אדם מתאים, לאחר תשלום המס הקבוע בתוספת החמשית של פקודה זו, רשיון לפתוח מחצבה שיהא ערוך בטופס הקבוע בתוספת הרביעית של פקודה זו.
(2)
לא יפתח אדם מחצבה ולא ינצלה, אחד על אדמתו הוא ואחד על אדמת אחרים, אלא בהתאם לרשיון שניתן לו עפ״י חלק זה:
בתנאי שיכול אדם לפתוח, בלא רשיון, מחצבה באדמתו הוא על מנת לקבל מתוכה אבן, חצץ, חול או חמר לצרכיו הוא ולא לצורך מכירה.
(3)
לא יוציא אדם ממחצבה חמרים אחרים זולת החמרים המפורשים ברשיון שעל פיו פתח מחצבה.
(4)
יכול שר הפיתוח לתת לתושבי כפר, ללא תשלום מס, רשיון להוציא אבנים, חצץ, חול או חמר אחר מן האדמות המשותפות של הכפר לצרכיהם הם ולא לצואך מכירה.
רשיונות לסילוק חול וכו׳ מהחוף [תיקון: 1940, תש״ס]
(1)
למרות כל דבר האמור בכל חוק או פקודה, אסור לשום אדם לסלק, או לחפור מתוך כוונה לסלק חול או חצץ מכל חוף הנמצא בתוך אזור של כל עיריה או מועצה מקומית, אלא אם כן קיבל רשיון לכך מאת הממונה על המחוז [במקור: מושל המחוז]. רשאי הממונה על המחוז [במקור: מושל המחוז], לפי הכרעת דעתו המוחלטת, ליתן או למאן לתת רשיון כזה, או לבטל בכל זמן כל רשיון שניתן כך, והוא רשאי לצרף כל תנאים למתן אותו רשיון.
(2)
לצרכי סעיף זה, יהא פירושו של המונח ”חוף“ – הקרקע או השפה של הים ושל כל תעלה, נחל, מפרץ או תוצאות נהר, ושל כל נהר עד למקום שבו מגיעים מימיו בשעת גאות, וכל צוק, שפה, מחיצה, גבעת־חול, שפת־ים וכל קרקע שטוחה או קרקע אחרת הסמוכה לחוף.
(3)
שום דבר האמור בסעיף זה או בכל רשיון שניתן על פיו, אינו בא לפגוע בזכותו של כל אדם לאסור, להגביל או להטיל תנאים ביחס לחפירה, לסילוק או להפרעה אחרת בחמרים, אם היה רשאי להשתמש בזכות זו אלמלא הסעיף הזה:–
בתנאי שאסור לכל אדם, אגב השמוש בזכות כזאת, להרשות לעשות כל פעולה או דבר שהם אסורים עפ״י סעיף זה.
(4)
(בוטל).
איסור קבלה של חומר חציבה שנחצב בלא רישיון [תיקון: תשע״ב]
(א)
אדם העושה במסגרת עיסוקו שימוש, לרבות הובלה או מסחר, בחומרי חציבה, לא יקבל לידיו במישרין, בתמורה או בלא תמורה, חומר חציבה המיועד להעברה אל מחוץ לשטח המחצבה שלגביו ניתן רישיון לחיצוב, אלא אם כן קיבל תעודת משלוח הכוללת את הפרטים המנויים בתוספת השישית וכן העתק של רישיון לחיצוב בתוקף.
(ב)
(1)
על אף האמור בסעיף קטן (א), החובה לקבל העתק של רישיון לחיצוב בתוקף לא תחול על קבלה של חומר חציבה שנחצב בעת שהרישיון היה בתוקף, ובלבד שמי שמקבל את חומר החציבה כאמור קיבל לידיו העתק מאישור שנתן המפקח על המכרות לפי פסקה (2).
(2)
בעל רישיון לחיצוב או מי שהיה בעל רישיון כאמור, המבקש למסור חומר חציבה, בתמורה או בלא תמורה, בתקופה שבה רישיונו אינו בתוקף, רשאי לבקש מהמפקח על המכרות אישור כי חומר החציבה נחצב בתקופת תוקפו של הרישיון (בפסקה זו – אישור); לשם קבלת אישור, ימסור בעל הרישיון למפקח על המכרות מפת מדידה ולפיה חומר החציבה נחצב בתקופת תוקפו של הרישיון; האישור יהיה בתוקף במשך שישה חודשים לפחות ולא יותר משנה.
חוזים לחכירת פני אדמה וזכויות מים [תיקון: [1926]]
כרייה שלא כדין [תיקון: [1926], [1934], תש״ס, תשס״ח, תשע״ב]
(א)
החוצב או הכורה חומר חציבה בלי רשיון לפי פקודה זו, מקום שנדרש רשיון כאמור, או שלא על פיו, או העושה פעולה בניגוד להוראות סעיף 109א, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – חוק העונשין).
(א1)
(1)
בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיף קטן (א), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.
(2)
לעניין סעיף קטן זה, ”טובת הנאה“ – לרבות הוצאה שנחסכה.
(3)
אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין.
(ב)
נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) על ידי תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור בסעיף קטן (א).
(ג)
העובר על הוראות סעיף 109ב(א), דינו – מאסר שישה חודשים או הקנס האמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, ואם היה תאגיד – כפל הקנס האמור.
אחריות של נושא משרה בתאגיד [תיקון: תש״ס, תשע״ב]
(א)
נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 111 על ידי התאגיד או מי מעובדיו; המפר הוראות סעיף זה, דינו – לעניין סעיף 111(א) ו־(ב) – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין ולעניין סעיף 111(ג) – מחצית הקנס האמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, ”נושא משרה בתאגיד“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה ולעניין עבירה לפי סעיף 111(א) ו־(ב) – גם דירקטור.
(ב)
נעברה עבירה לפי סעיף 111 על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
אחריות בעל רכב [תיקון: תש״ס]
(א)
בעל רכב או אדם האחראי על הרכב מטעם בעל הרכב, חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 111 באמצעות הרכב; המפר הוראה זו, דינו – קנס פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; היה המפר תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור.
(ב)
נעברה עבירה לפי סעיף 111 באמצעות רכב, חזקה היא כי בעל הרכב או האחראי על הרכב מטעמו לפי הענין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
(ג)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו של בעל הרכב או אדם האחראי על הרכב לפי הוראות פרק ה׳ סימן ב׳, לחוק העונשין, אם היה צד לעשיית עבירה לפי סעיף 111.
איסור מינהלי על שימוש ברכב [תיקון: תש״ס]
(א)
הוחזר לבעליו רכב שנתפס בידי שוטר לפי סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969 (להלן – פקודת מעצר וחיפוש), בקשר לביצוע עבירה לפי סעיפים 111 או 111ב, רשאי שוטר למסור לבעל הרכב הודעה האוסרת את השימוש ברכב (להלן – הודעת איסור שימוש) לתקופה של 30 ימים וליטול את רשיון הרכב.
(ב)
בית משפט שלום רשאי להאריך, לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, את תקופת איסור השימוש שנקבעה לפי סעיף קטן (א), על פי בקשת שוטר שהוסמך לכך.
(ג)
על הודעת איסור שימוש לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 57א(ב) עד (ו) ו־57ב לפקודת התעבורה, בשינויים המחויבים.
איסור שיפוטי על שימוש ברכב [תיקון: תש״ס]
הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 111 או 111ב שנעברה באמצעות רכב, רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש אחר ועל אף האמור בכל דין –
(1)
לפסול אותו אדם מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת;
(2)
להורות בצו על איסור שימוש ברכב (להלן – צו איסור שימוש) שבאמצעותו נעברה העבירה, לתקופה שלא תעלה על שנה אחת; בצו איסור שימוש יקבע בית המשפט את המקום שבו יועמד הרכב במהלך איסור השימוש;
(3)
על איסור שימוש לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 57ג(ב) עד (ו) לפקודת התעבורה, בשינויים המחויבים.
החלת הוראות פקודת התעבורה [תיקון: תש״ס]
על איסור שימוש לפי סעיפים 111ג ו־111ד יחולו הוראות סעיפים 57ד עד 57ז לפקודת התעבורה, בשינויים המחויבים.
תפיסה וחילוט רכב [תיקון: תש״ס, תשפ״ב]
(א)
נתפס רכב לפי סעיף 32 לפקודת מעצר וחיפוש בקשר לביצוע עבירה לפי סעיפים 111 או 111ב יחולו, נוסף על הוראות הפרק הרביעי לפקודה האמורה, הוראות אלה:
(1)
הורשע בעל הרכב או האחראי על הרכב מטעם בעל הרכב, בתוך חמש שנים שקדמו לתפיסת הרכב, בעבירה לפי סעיפים 111, 111ב או סעיף 384 לחוק העונשין בקשר עם חומר חציבה, לא יורה בית המשפט על החזרת הרכב לפי סעיף 34 לפקודה האמורה עד תום ההליכים, אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שיוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיפים 111 או 111ב בתוך תשעים ימים מיום תפיסת הרכב;
(1א)
הורשע אדם שאינו בעל הרכב או שאינו האחראי על הרכב מטעם בעל הרכב, בתוך חמש שנים שקדמו לתפיסת הרכב, בעבירה שבוצעה לפי סעיף 111 או לפי סעיף 384 לחוק העונשין בקשר עם חומר חציבה, באמצעות אותו רכב (בפסקה זו – עבירה קודמת), לא יורה בית המשפט על החזרת הרכב לפי סעיף 34 לפקודה האמורה עד תום ההליכים, אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו או אם בעל הרכב הוכיח שלא ידע שבוצעה עבירה קודמת באמצעות הרכב או אם הוכיח שלא הייתה זיקה שיש בה כדי להעלות חשד סביר כי ידע שבוצעה עבירה קודמת ברכב וכי שילם תמורה הולמת עבור הרכב אם רכש אותו לאחר ביצוע העבירה הקודמת, והכול ובלבד שיוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיפים 111 או 111ב בתוך תשעים ימים מיום תפיסת הרכב; לעניין זה, ”זיקה“ – קרבת משפחה, קרבת מקום מגורים או קיום יחסי עבודה בין בעל הרכב ובין מבצע העבירה הקודמת או מי שהיה בעל הרכב בעת ביצוע העבירה הקודמת;
(2)
הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 111 או 111ב, והוא בעל רכב שבאמצעותו בוצעה העבירה, רשאי בית המשפט נוסף על כל עונש אחר, להורות על חילוט הרכב.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א)(2) יחולו גם לענין רכב שלא נתפס, אך העבירה נעברה באמצעותו.
(ג)
(בוטל).
צו להפסקה או למניעה של כרייה וחציבה שלא כדין [תיקון: תשס״ח]
(א)
נוכח המפקח על המכרות או מי שהוא הסמיך לעניין זה, כי מתבצעת כרייה או חציבה בלי רישיון לפי פקודה זו או שלא על פיו, וטרם הוגש כתב אישום, או כי קיים יסוד סביר שתתבצע כרייה או חציבה כאמור, רשאי הוא לצוות על מי שביצע את הכרייה או החציבה, במישרין או בעקיפין, או על מי שקיים יסוד סביר כי הוא עומד לעשות כן, למנוע, להפסיק או לצמצם את הכרייה או החציבה, לפי העניין, הכל באפן שיקבע בצו ובתוך תקופת הזמן שתיקבע בצו ושתחילתה ממועד מסירתו, ורשאי הוא לדרוש, במידת האפשר ובהתאם לנסיבות, להחזיר את המצב לקדמותו.
(ב)
לא קוימו הוראות צו שניתן לפי סעיף זה, רשאי המפקח על המכרות או מי שהוא הסמיך לעניין זה, לבצע את הנדרש לפי הצו; משעשה כן, יהיה מי שנצטווה אך לא מילא אחר הוראות הצו, חייב בתשלום כפל ההוצאות שהוצאו; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה).
(ג)
על מסירת צו לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים.
בקשה לביטול צו על ידי בית המשפט [תיקון: תשס״ח]
(א)
הרואה עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי הוראות סעיף 111ו1, רשאי להגיש לבית המשפט המוסמך לדון בעבירה נושא הצו, בקשה לביטולו.
(ב)
הגשת בקשה לביטול צו לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.
(ג)
בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו.
סמכויות בית משפט [תיקון: תשס״ח]
(א)
הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי פקודה זו, רשאי בית משפט ליתן צו עשה, צו אל תעשה, צו להחזרת המצב לקדמותו וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, והכל כדי למנוע, להפסיק או לצמצם כרייה או חציבה שלא כדין.
(ב)
על צווים שהוציא בית המשפט לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 20כג(ב) עד (ח) לחוק המים, התשי״ט–1959, בשינויים המחויבים.
חיוב בתשלום הוצאות ובנקיטת אמצעים [תיקון: תש״ס]
הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 111, רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש שיטיל עליו, לחייבו –
(1)
בתשלום ההוצאות שהוצאו לתיקון הנזק או לניקוי הזיהום הקשור לעבירה, אם הוגשה לבית המשפט בקשה על כך מאת מי שהוציאן;
(2)
לנקוט את האמצעים הדרושים כדי –
(א)
להפסיק, לצמצם או למנוע את המשך הנזק או הזיהום;
(ב)
לנקות את האתר וכל אשר זוהם עקב ביצוע העבירה;
(ג)
להחזיר את המצב לקדמותו;
(3)
בתשלום ההוצאות שהוצאו לגרירת הרכב ולהחסנתו, אם הוגשה לבית המשפט בקשה על כך מאת מי שהוציאן.
[תיקון: תשל״ג]
חלק י״ג: שיקום מחצבות
הגדרות – חלק י״ג [תיקון: תשל״ג, תשפ״ב]
בחלק זה –
”בעל מחצבה“ – לרבות מי שמפעיל אותה למעשה, בין אם ניתן לו רישיון חציבה ובין אם לאו;
”חוק המים“ – חוק המים, התשי״ט–1959;
”חוק הניקוז“ – חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, התשי״ח–1957;
”חוק התכנון“ – חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965;
”הקרן“ – הקרן לשיקום מחצבות שהוקמה לפי סעיף 120;
”תכנית“ – תכנית כהגדרתה בחוק התכנון, תכנית מפעל כמשמעותה בסעיף 62 לחוק המים או תכנית כמשמעותה בסעיף 17 לחוק הניקוז;
”תכנית לשיקום מחצבה“ – תכנית הכוללת הוראות לשיקום מחצבה.
הודעה בדבר הצורך בשיקום מחצבה [תיקון: תשל״ג]
ראה המפקח שניצול מחצבה פלונית או חלק ממנה הופסק, רשאי הוא להודיע לבעל המחצבה, בהודעה מנומקת, שאתר המחצבה טעון שיקום (להלן – הודעת שיקום); כן יודיע ברשומות שאתר המחצבה טעון שיקום.
ועדת ערר [תיקון: תשל״ג]
(א)
שר המשפטים ימנה ועדת ערר ויקבע את מושבה.
(ב)
ועדת הערר תהיה של שלושה; יושב־ראש הועדה יהיה שופט בית משפט מחוזי, ושני החברים האחרים יתמנו האחד בהמלצת שר הפיתוח והשני בהמלצת שר הפנים.
(ג)
ליושב־ראש ועדת הערר יהיו כל הסמכויות הנתונות ליושב־ראש ועדת חקירה לפי סעיפים 9 ו־11 לחוק ועדות חקירה, תשכ״ט–1968.
(ד)
ועדת הערר לא תהיה קשורה בדיני הראיות אלא תפעל בדרך שתיראה לה מועילה ביותר לבירור השאלות העומדות להחלטתה.
ערר [תיקון: תשל״ג]
(א)
הרואה עצמו נפגע בהודעת שיקום וכן בעל הקרקע או חוכרה בחכירה לדורות, כמשמעותו בחוק המקרקעין, תשכ״ט–1969, רשאים לערור על ההודעה לפני ועדת הערר.
(ב)
ועדת הערר רשאית לאשר את ההודעה בשינויים או בלי שינויים, או לבטלה.
(ג)
שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את המועדים והדרכים להגשת ערר לפי סעיף זה ואת סדרי הדין בו, לרבות הוראות בדבר הוצאותיו.
שיקום בידי בעל מחצבה [תיקון: תשל״ג, תשפ״ב]
(א)
בעל מחצבה שקיבל הודעת שיקום והודיע למפקח תוך חדשיים מיום קבלת ההודעה שרצונו לשקם את המחצבה בעצמו, ישקם אותה, ובלבד –
(1)
שיבצע את פעולות השיקום לפי הוראות חוק התכנון, חוק המים או חוק הניקוז, והתקנות והתכניות שעל פיהם, והכול לפי העניין;
(2)
שיתחיל בפעולות השיקום תוך שלושה חדשים מיום שהודיע על רצונו לשקם את המחצבה.
(ב)
לא המשיך בעל המחצבה את פעולות השיקום בשקידה ראויה או לא סיים אותן תוך התקופה שקבע המפקח, או לא ביצע את פעולות השיקום לפי ההוראות האמורות בסעיף קטן (א)(1), תהיה רשות שמורות הטבע רשאית לבצע את פעולות השיקום והמפקח יהיה רשאי לדרוש מבעל המחצבה את החזרת הסכומים ששולמו לו על חשבון השיקום לפי סעיף 120(ב)(3), כולם או מקצתם.
תכנית שיקום [תיקון: תשל״ג, תשפ״ב]
(א)
לא היתה תכנית שחלה על מחצבה פלונית, או לא כללה תכנית כאמור הוראות בדבר שיקום המחצבה, רשאי המפקח, לאחר התייעצות עם מנהל רשות שמורות הטבע, להכין תכנית לשיקום המחצבה או להורות לקרן להכין תכנית כאמור.
(ב)
המפקח יציין בהודעת השיקום את דרכי העיון בתכנית לשיקום מחצבה.
שיקום בידי הקרן או רשות שמורות הטבע [תיקון: תשל״ג, תשפ״ב]
חלפו שלושה חדשים מיום ששלח המפקח הודעת שיקום ולא הוגש ערר ולא הודיע בעל המחצבה שרצונו לשקם את המחצבה בעצמו, וקיימת תכנית לשיקום מחצבה, רשאית הקרן לשקם את המחצבה בהתאם למדיניותה לעניין ביצוע השיקום והשתתפות בהוצאות השיקום שפורסמה באתר האינטרנט שלה; הודיעה הקרן שאין בכוונתה לשקם את המחצבה בהתאם למדיניותה כאמור, רשאית רשות שמורות הטבע לשקם את אתר המחצבה.
ערר מעכב את הביצוע [תיקון: תשל״ג, תשפ״ב]
הוגש ערר על הודעת השיקום, יידחה ביצוע עבודת השיקום, בין בידי בעל המחצבה ובין בידי הקרן או רשות שמורות הטבע, עד לאחר החלטת ועדת הערר, או עד שחלפו חדשיים לפחות ממועד משלוח הודעת השיקום, הכל לפי המאוחר.
קרן לשיקום מחצבות [תיקון: תשל״ג, תשל״ט]
(א)
שר הפיתוח רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להקים בתקנות קרן לשיקום מחצבות.
(ב)
בתקנות כאמור רשאי השר –
(1)
לקבוע את הרכב הנהלת הקרן, דרכי עבודתה וסמכויותיה;
(2)
לחייב בעל מחצבה לשלם לקרן תשלומים לפי כמות החומר שנחצב בה או לפי סוגי חומר שונים, או לפי אחוזים מהכנסות המחצבה, או לפי קני־מידה סבירים אחרים שייקבעו בין לכלל המחצבות ובין לסוגים שבהן;
(3)
לקבוע הוראות בדבר החזר ההוצאות, כולן או מקצתן, לבעל מחצבה ששיקם אותה בעצמו, או לרשות שמורות הטבע, אם היא שיקמה את המחצבה בהתאם לסעיף 118, לרבות הוראות בדבר תשלום מקדמות.
הוראות מיוחדות לעניין העברת כספים חד־
(א)
על אף האמור בסעיף 120, הקרן תעביר לאוצר המדינה סכום של 500 מיליון שקלים חדשים בתוך 45 ימים מיום תחילתו של חוק לתיקון פקודת המכרות (מס׳ 13), התשפ״ב–2021 (ביום 20.10.2021).
(ב)
בתקופה שממועד העברת הכספים לאוצר המדינה כאמור בסעיף קטן (א) עד למועד השבת יתרת מסגרת ההחזר לפי סעיף קטן (ג), ישיב אוצר המדינה לקרן, מתוך מסגרת ההחזר, סכומים שישלימו את יתרת המזומן בקרן כך שלא תפחת, בכל עת, מ־50 מיליון שקלים חדשים (בסעיף זה – כרית הביטחון), והכול כדי להבטיח שלא תיפגע פעילות הקרן ובהתאם להוראות אלה:
(1)
הקרן רשאית להגיש לממונה על התקציבים במשרד האוצר דרישה להשבת הסכום הדרוש לשם שמירת כרית הביטחון (להלן – דרישת תשלום), אם צפתה כי בשלושת החודשים שלאחר מועד הגשת דרישת התשלום, ולאחר ביצוע התחייבויותיה הצפויות בתקופה האמורה, תפחת יתרת המזומן בקרן מכרית הביטחון; דרישת התשלום תיחתם בידי חשב הקרן ותפרט את הסכום שנדרש אוצר המדינה להשיב, את יתרת המזומן בקרן במועד הגשת דרישת התשלום ואת הוצאות הקרן הצפויות בשלושת החודשים שלאחר המועד האמור;
(2)
הגישה הקרן דרישת תשלום, ישיב לה אוצר המדינה, ללא דיחוי, את הסכום הנקוב בדרישת התשלום.
(ג)
(1)
עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025), יורו שר האנרגיה ושר האוצר על המועד שבו ישיב אוצר המדינה לקרן את יתרת מסגרת ההחזר, בהתחשב בצורכי הקרן ובצפי הוצאותיה לפי תכנית העבודה הרב־שנתית שלה, ובלבד שמועד ההשבה כאמור יהיה לא יאוחר מיום ל׳ בכסלו התשצ״ו (31 בדצמבר 2035).
(2)
לא הורו השרים על מועד השבה כאמור בפסקה (1) – ישיב אוצר המדינה לקרן את יתרת מסגרת ההחזר לא יאוחר מיום ל׳ בכסלו התשצ״ו (31 בדצמבר 2035).
(ד)
שר האנרגיה ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה ועד תום השנה הקלנדרית שבה הושבה יתרת מסגרת ההחזר, על יישום הוראות סעיף זה, ובכלל זה על דרישות תשלום שנמסרו ומועדיהן, על הסכום שהושב בהתאם לכל דרישת תשלום ומועד ההשבה וכן על מימוש תקציב הקרן ופעילותה; דיווח ראשון לפי סעיף קטן זה יימסר עד יום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023).
(ה)
בסעיף זה –
”יתרת מסגרת ההחזר“ – מסגרת ההחזר בניכוי כל סכום שהושב לקרן לפי סעיף קטן (ב) כשהוא צמוד למדד ובתוספת ריבית החשב הכללי, ממועד השבתו כאמור עד למועד ההחזר לפי סעיף קטן (ג);
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”מסגרת ההחזר“ – סכום של 500 מיליון שקלים חדשים כשהוא מוצמד למדד ובתוספת ריבית החשב הכללי, ממועד העברתו למדינה כאמור בסעיף קטן (א) עד למועד השבתו לפי סעיף קטן (ג);
”ריבית החשב הכללי“ – ריבית החשב הכללי כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.
[תיקון: תשס״ט]
חלק י״ד: מיחזור פסולת בניין
[תיקון: תשס״ט]
פרק א׳: הגדרות
הגדרות [תיקון: תשס״ט, תשע״א]
בחלק זה –
”בעל מחצבה“ – כהגדרתו בסעיף 112;
”בעל מחצבה החייב במיחזור“ – בעל מחצבה החייב במיחזור פסולת בניין לפי הוראות סעיף 122;
”חומר חציבה“ ו”מחצבה“ – כהגדרתם בסעיף 108;
”מיחזור“ – כהגדרתו בחוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ״ג–1993;
”פסולת בניין“ – חומרים ושיירי חומרים המשמשים לבנייה, או שמשתמשים בהם בקשר לעבודות בנייה, לרבות חלקי הריסות של מבנים;
”השר“ – השר להגנת הסביבה.
[תיקון: תשס״ט]
פרק ב׳: בעל מחצבה החייב במיחזור
חובת מיחזור של פסולת בניין [תיקון: תשס״ט]
(א)
בעל מחצבה המפיק חומר חציבה מסוג שקבע השר, חייב במיחזור פסולת בניין, בעצמו או באמצעות אחר, בשיעור מתוך כמות חומרי החציבה המופקים במחצבה, כפי שקבע השר ובאפן שקבע.
(ב)
בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע, בין השאר, כי החובה לפי הסעיף הקטן האמור תחול רק לגבי סוגי מחצבות שיקבע או לגבי סוגי פסולת בניין שיקבע, ורשאי הוא לקבוע שיעורי מיחזור שונים לסוגים שונים של מחצבות, חומרי חציבה או פסולת בניין.
(ג)
תקנות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, לאחר התייעצות עם שר האוצר, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בשים לב, בין השאר, למידת השפעתם של חומרי החציבה ותוצריהם על הסביבה ולהשפעות הכלכליות של הטלת החובה כאמור על בעלי המחצבות.
מיחזור בשטח המחצבה [תיקון: תשס״ט, תשס״ט־2]
(א)
(1)
בעל מחצבה החייב במיחזור רשאי לבצע את המיחזור שהוא חייב בו לפי סעיף 122, בשטח המחצבה, בכפוף להוראות כל דין, ובכלל זה חוק התכנון והתקנות והתכניות על פיו, ויראו רשות זו כחלק מרישיון החציבה של בעל המחצבה החייב במיחזור, ובלבד שמסר לממונה ולמפקח הודעה בכתב על כוונתו לבצע את המיחזור כאמור, זמן סביר מראש ולפחות 90 ימים לפני תחילת הביצוע.
(2)
היתה המחצבה במקרקעי ישראל, כמשמעותם בחוק יסוד: מקרקעי ישראל (בסעיף זה – מקרקעי ישראל), יראו את רשות מקרקעי ישראל כאילו הרשתה את ביצוע הפעילות כאמור בפסקה (1), ובלבד שהתנאים שלפיהם הוענקו הזכויות במקרקעין לא הופרו.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי הממונה, או המפקח לאחר התייעצות עם הממונה, להורות לבעל מחצבה החייב במיחזור כי המיחזור, כולו או חלקו, לא ייעשה בשטח המחצבה, בהתקיים המפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שנתן לבעל המחצבה הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין זה:
(1)
לעניין הוראת הממונה – אם סבר כי ביצוע המיחזור בשטח המחצבה עלול לפגוע בסביבה, במידה המצדיקה לאסור או למנוע את ביצוע המיחזור בשטח האמור; אי מתן הוראה לפי הוראות פסקה זו אין בו, כשלעצמו, כדי להתיר פגיעה בסביבה בניגוד להוראות כל דין;
(2)
לעניין הוראת המפקח – אם סבר כי ביצוע המיחזור בשטח המחצבה עלול לפגוע בניצול המיטבי של עתודות חומרי החציבה במחצבה; הוראת המפקח כאמור יראו אותה כחלק מרישיון החציבה של בעל המחצבה.
(ג)
בעל מחצבה הנמצאת במקרקעי ישראל, החייב במיחזור לפי הוראות סעיף 122, לא יבצע בשטח המחצבה מיחזור שהוא אינו חייב בביצועו לפי הסעיף האמור, אלא באישור רשות מקרקעי ישראל ובתנאים שעליהם תורה.
(ד)
נותרה במחצבה של בעל מחצבה החייב במיחזור פסולת בניין שאינה ניתנת למיחזור, יפנה אותה בעל המחצבה בהתאם להוראות כל דין.
הסמכת הממונה [תיקון: תשס״ט]
השר ימנה, מבין עובדי משרדו, ממונה לעניין חלק זה.
חובות רישום ודיווח [תיקון: תשס״ט]
(א)
בעל מחצבה החייב במיחזור ינהל רישום מלא ומפורט של אלה:
(1)
כמות חומרי החציבה שהופקו במחצבה;
(2)
כמות פסולת הבניין שמיחזר בעצמו או באמצעות אחר;
(3)
השימוש שעשה בפסולת הבניין שמיחזר בעצמו או באמצעות אחר;
(4)
עניינים נוספים שקבע השר.
(ב)
הממונה או מי מטעמו רשאי לעיין ברישום כאמור בסעיף קטן (א) ולקבל העתק ממנו.
(ג)
בעל מחצבה החייב במיחזור יגיש לממונה דיווח מאומת, בכתב, בעניינים המנויים בסעיף קטן (א) וכן בעניינים נוספים כפי שיקבע השר, והכל במועדים, לגבי תקופות ובאפן שיקבע השר.
(ד)
הממונה רשאי לדרוש מבעל מחצבה החייב במיחזור להמציא לו כל מידע ששימש בסיס לעריכת הרישום והדיווח לפי סעיף זה; נדרש בעל מחצבה להמציא מידע כאמור, ימציאו במועד ובאפן שצוינו בדרישה.
(ה)
פיצוי לבעל מחצבה החייב במיחזור [תיקון: תשס״ט]
שר האוצר יקבע בתקנות פיצוי לבעל מחצבה החייב במיחזור, שישולם לו בעד השקעה בציוד שרכש לצורך ביצוע המיחזור לפי הוראות סעיף 122, ואשר מטעמים שייקבעו ואינם תלויים בו, נמנע ממנו להמשיך לעסוק בחציבה.
[תיקון: תשס״ט]
פרק ג׳: סמכויות פיקוח
הסמכת מפקחי מיחזור פסולת בניין [תיקון: תשס״ט, תשע״א]
(א)
בלי לגרוע מסמכות השר למנות מפקחים מבין עובדי משרדו, לפי חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011 (בפקודה זו – חוק הגנת הסביבה), רשאי השר להסמיך מפקח מיחזור פסולת בניין מקרב עובדי המדינה שאינם עובדי משרדו.
(ב)
לא יוסמך מפקח מיחזור פסולת בניין לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
(1)
משטרת ישראל הודיעה, בתוך 90 ימים ממועד פנייתו של השר אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הצבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
(2)
הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חלק זה, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;
(3)
הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים.
סמכויות מפקח מיחזור פסולת בניין וחובת זיהוי [תיקון: תשס״ט, תשע״א]
(א)
לשם פיקוח על ביצוע הוראות חלק זה רשאי מפקח מיחזור פסולת בניין –
(1)
לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(2)
לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע הוראות חלק זה; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;
(3)
לערוך בדיקות או מדידות, וכן ליטול דוגמאות לשם בדיקה ולהורות על מסירת הדוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת;
(4)
להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.
(ב)
(נמחק).
(ג)
(נמחק).
(ד)
מפקח מיחזור פסולת בניין לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חלק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
(1)
הוא עונד באפן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, והוא לובש מדי מפקח, בצבע ובצורה שהורה לעניין זה השר, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה;
(2)
יש בידו תעודת מפקח החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.
(ה)
מפקח מיחזור פסולת בניין רשאי להפעיל סמכויותיו כלפי המדינה ומוסדותיה, למעט כלפי מערכת הביטחון, כהגדרתה בסעיף 10 לחוק הגנת הסביבה.
[תיקון: תשס״ט]
פרק ד׳: עיצום כספי
עיצום כספי [תיקון: תשס״ט]
(א)
הפר בעל מחצבה החייב במיחזור הוראה מההוראות לפי חלק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 25,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 50,000 שקלים חדשים:
(1)
לא ניהל רישום מלא ומפורט בהתאם להוראות לפי סעיף 125(א);
(2)
לא הגיש לממונה דיווח בהתאם להוראות לפי סעיף 125(ג);
(3)
לא פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי עליו בהתאם להוראות הממונה לפי סעיף 140.
(ב)
לא מיחזר בעל מחצבה החייב במיחזור פסולת בניין בשיעורים ובאפן שנקבעו לפי סעיף 122, או בהתאם להוראות הממונה שניתנו לפי סעיף 123(ב)(1), ככל שניתנו, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 100,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 200,000 שקלים חדשים.
הפרה נמשכת והפרה חוזרת [תיקון: תשס״ט]
(א)
בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
(ב)
הודעה על כוונת חיוב [תיקון: תשס״ט]
(א)
היה לממונה יסוד סביר להניח כי בעל מחצבה הפר הוראה מההוראות לפי חלק זה, כאמור בסעיף 129 (בפרק זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).
(ב)
בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה בין השאר את אלה:
(1)
המעשה או המחדל המהווה את ההפרה;
(2)
סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
(3)
זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 132;
(4)
שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 130.
זכות טיעון [תיקון: תשס״ט]
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 131 רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.
החלטת הממונה ודרישת תשלום [תיקון: תשס״ט]
(א)
טען המפר את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 132, יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 134.
(ב)
(1)
החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין הממונה, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו.
(2)
החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.
(ג)
לא הגיש המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 132, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.
סכומים מופחתים [תיקון: תשס״ט]
(א)
הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
(ב)
השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי הקבוע בפרק זה, בשיעורים שיקבע.
סכום מעודכן של העיצום הכספי [תיקון: תשס״ט]
(א)
העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור בסעיף 132 – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים ובית המשפט הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה סכום העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום מתן פסק הדין בעתירה.
(ב)
סכומי העיצום הכספי יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ג)
הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב), תפורסם ברשומות.
המועד לתשלום העיצום הכספי [תיקון: תשס״ט]
העיצום הכספי ישולם בתוך 60 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 133.
הפרשי הצמדה וריבית [תיקון: תשס״ט, תשפ״ד]
לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961 (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.
ריבית שקלית ודמי פיגורים [תיקון: תשס״ט, תשפ״ד]
(החל מיום 1.10.2024): לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים.
גבייה [תיקון: תשס״ט]
עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גבייה).
עתירה [תיקון: תשס״ט, תשפ״ד]
(א)
אין בהגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים על דרישה לתשלום עיצום כספי לפי פרק זה, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא בהסכמת הממונה או אם בית המשפט הורה על כך.
(ב)
התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
(החל מיום 1.10.2024): התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
פרסום [תיקון: תשס״ט]
הוטל עיצום כספי לפי פרק זה, רשאי הממונה לפרסם בעיתון או בכל דרך אחרת את דבר הטלת העיצום הכספי וסכומו, את שמו של המפר ואת מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבותיה, ורשאי הממונה להורות למפר לפרסם על חשבונו של המפר פרסום כאמור.
שמירת אחריות פלילית [תיקון: תשס״ט, תשפ״ד]
(א)
תשלום עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה לפי חלק זה כאמור בסעיף 129.
(ב)
הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרת הוראה לפי חלק זה כאמור בסעיף 129, לא ינקוט נגדו הממונה בהליכים לפי פרק זה, ואם שילם המפר עיצום כספי – יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
(החל מיום 1.10.2024): הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרת הוראה לפי חלק זה כאמור בסעיף 129, לא ינקוט נגדו הממונה בהליכים לפי פרק זה, ואם שילם המפר עיצום כספי – יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
[תיקון: תשס״ט]
פרק ה׳: עונשין
עונשין [תיקון: תשס״ט]
(א)
מי שאינו מבצע מיחזור פסולת בניין בשיעור או באפן שקבע השר לפי הוראות סעיף 122, דינו – מאסר שנה או קנס פי שלושה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – קנס פי שישה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק האמור.
(ב)
היתה העבירה כאמור בסעיף קטן (א) עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס האמור באותו סעיף קטן, לכל יום שבו נמשכת העבירה.
אחריות מעביד ונושא משרה בתאגיד [תיקון: תשס״ט]
(א)
מעביד ונושא משרה בתאגיד חייבים לפקח ולעשות כל. שניתן למניעת ביצוע עבירה לפי חלק זה בידי עובד מעובדי המעביד או בידי התאגיד או עובד מעובדיו, לפי העניין; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ב)
נעברה עבירה לפי חלק זה בידי עובד של מעביד או בידי תאגיד או עובד מעובדיו, חזקה היא כי המעביד או נושא המשרה בתאגיד, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
(ג)
בסעיף זה, ”נושא משרה בתאגיד“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.
[תיקון: תשס״ט]
פרק ו׳: שונות
תחולה על המדינה [תיקון: תשס״ט]
חלק זה יחול גם על המדינה.
דיווח לכנסת [תיקון: תשס״ט]
השר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אחת לשנה, על השגת היעדים שנקבעו לפי סעיף 122 למיחזור של פסולת בניין, בשנה שקדמה למועד הדיווח.
ביצוע ותקנות – חלק י״ד [תיקון: תשס״ט]
[תיקון: 1938, תש״ט]
תוספת ראשונה
(סעיף 104(1))
חלק א: חיפוש
תעודות היתר לחיפוש
1.
[תיקון: תש״ח]
בקשה לתעודת היתר לחיפוש תוגש ע״י המבקש עצמו למשרד סניף המכרות; על המבקש למסור בבקשתו את שמו ואת כתבתו בישראל, ואם הוא מבקש בתורת שליח או בא כח עליו למסור בבקשתו את שמו ואת כתבתו של שולחו.
2.
אפשר לדרוש מאת המבקש להוכיח את גילו ואת נתינותו או למסור הצהרה בשבועה על דבר גילו ונתינותו.
3.
על המבקש להצהיר, או, אם יידרש בכך, להצהיר בשבועה אם היו קודם לכן לו או למרשהו תעודה או רשיון או זכות או חוזה חכירה לצורך כריה שניתנו לו עפ״י כל חוק מכרות הנוהג עתה או שהיה נוהג לשעבר בארץ, ועליו למסור פרטים מספיקים לשם זיהויים של הנ״ל; ואפשר לסרב לתת לו למבקש תעודת היתר לחיפוש אם יתברר שהמבקש או מרשהו היו להם קודם לכן תעודה או רשיון או זכות או חוזה חכירה וחולטו מחמת שהמבקש או מרשהו עברו על עשה או לא תעשה בענין זה או אם מאיזה טעם אחר אין המפקח סובר כי המבקש הוא אדם כשר וראוי לקבל תעודת חיפוש.
4.
על המבקש לציין את השטח בו הוא רוצה לחפש ומה המחצב או המחצבים שהוא אומר לחפש.
5.
אם החליט המפקח לתת למבקש תעודת היתר לחיפוש, הרי לפני נתינת התעודה יירשמו הודעות המבקש בספר זכרונות שינהלוהו לתכלית זו בסניף המכרות ועל המבקש לחתום על אותן הודעות; לאחר כן ישלם המבקש את המס הקבוע; ומששלם את המס נותנים לו תעודת היתר לחיפוש ערוכה לפי טופס 1 שבנספח לתוספת זו וחתומה על גבה בחתימת המבקש בתורת בעליה של התעודה וחתומה בחתימת המפקח או בחתימת פקיד שיתמנה מטעם המפקח לתכלית זו.
6.
עפ״י בקשה שתוגש למפקח אפשר לחדש תעודת היתר לחיפוש לאחר תשלום המס הקבוע, חוץ אם יש מקום להאמין, על יסוד הנהגתו של בעל התעודה מאז ניתנה לו התעודה, שבעל התעודה איננו אדם שיש לחדש לו את תעודת ההיתר לחיפוש; חייב המפקח לפרש את נימוקי סרובו לחדש תעודת היתר לחיפוש.
7.
הוגשה בקשת החידוש בכתב יפורש בה מספר תעודת ההיתר שמבקשים את חידושה; תעודת ההיתר שמבקשים את חידושה תוגש ע״י המבקש לבקורת.
8.
משהוסכם לחדש תעודת היתר לחיפוש נותנים לו למבקש תעודת היתר חדשה מסומנת באותו המספר של תעודת ההיתר הישנה.
9.
תעודת היתר מחודשת אפשר לחזור ולחדשה ללא הגבלה במספר החידושים, באותו אופן ובכפוף לאותם התנאים.
תעודות היתר לחקירה
10.
בקשת תעודת היתר לחקירה תוגש ע״י המבקש עצמו למשרד סניף המכרות; המבקש יפרש בבקשתו את שמו ואת כתבתו ואם הוא מבקש בתורת שליח יפרש בבקשה את שמו ואת כתבתו של שולחו.
11.
על המבקש לפרש את השטח בו הוא אומר לחקור.
12.
על המבקש לפרש בבקשתו את שמותיהם ואת הכשרותיהם של הגיאולוגים והמומחים שהוא אומר להעסיקם בחקירת השטח ועליו להוכיח כדי הנחת דעתו של המפקח כי יש ברשותו אמצעים וכספים כדי לחקור את השטח די הצורך.
13.
אם החליט המפקח לתת למבקש תעודת היתר לחקירה ירשמו הודעות המבקש בספר זכרונות שינהלו לתכלית זו בסניף המכרות ועל המבקש לחתום על אותן הודעות.
14.
לאחר כן ישלם המבקש את המס הקבוע; ומששולם המס יערכו תעודת היתר לחקירה בטופס ב׳ שבנספח לתוספת זו והתעודה תחתם ע״י המבקש וע״י המפקח או ע״י פקיד שיתמנה מטעם המפקח לתכלית זו.
15.
תעודת היתר לחקירה לא תקיף שטח של יותר מחמש מאות קילומטרים מרובעים.
16.
מועד תעודת היתר לחקירה לא יהא עולה על שנתים ימים.
רשיונות חיפוש
17.
בקשה לרשיון חיפוש או לרשיון חיפוש שמן תוגש ע״י המבקש עצמו למשרד סניף המכרות; אם יש למבקש תעודת היתר לחיפוש שניתנה לו לעצמו חייב הוא להראותה לשם בקורת.
18.
היה המבקש שולח שבשמו קיבל שליח תעודת היתר לחיפוש, חייב הוא להראות אותה תעודה או להניח את דעת המפקח כי הוא הוא השולח.
19.
חייב המבקש לברר את זהותו של השטח שבו הוא מבקש זכות יחיד לחפש וחייב הוא לפרש מה המחצב או המחצבים שהוא אומר לחפש.
20.
היה השטח כלו או מקצתו נתון לבעלותו או לחזקתו של איש פרטי, יוכיח המבקש כדי הנחת דעתו של המפקח כי הוא עצמו או שליחו חיפשו בשטח הנידון או במקצתו את המחצב או המחצבים הנידונים והחיפוש נעשה בהסכמת הבעלים או בהסכמת המחזיק בזכויות שעל פני האדמה, או שהאזור ההוא או מקצתו לא נעשה בו חיפוש אלא שקבל המבקש את הסכמת הבעלים או את הסכמת המחזיק בזכויות של פני האדמה או את הסכמת בא כחו, כדרוש בסעיף 9.
21.
אם אין המבקש יכול להוכיח אחד משני הדברים המפורטים בתקנה הקודמת, לא ינתן רשיון חיפוש או רישיון לחיפוש שמן לגבי השטח הנתון לבעלותו או לחזקתו של איש פרטי אלא אם כן נתברר שהבעלים או המחזיקים בזכויות פני האדמה אינם מחפשים ואינם אומרים לחפש בשטח, לא הם עצמם ולא שליחיהם, באפן שהמפקח אישר, ובמקרה זה אפשר לתת לו למבקש רשיון לחיפוש או לחיפוש שמן לאחר שיתן ערובה כדרוש בסעיף 9.
22.
(1)
אם הוחלט לתת למבקש רשיון לחיפוש או לחיפוש שמן, הרי לפני נתינתו של הרשיון ירשמו בספר הזכרונות שינהלוהו לתכלית זו בסניף המכרות את כל ההודעות הנחוצות שמסר המבקש, ועל המבקש לחתום על אותן הודעות.
(2)
בטרם יתנו רשיון לחיפוש או לחיפוש שמן ישלם המבקש את המס הקבוע ויחתום את שמו על גב רשיון החיפוש שינתן לו.
23.
[תיקון: 1938]
24.
חייב בעל הרשיון להודיע למפקח היכן מצויה כל תעלת קדיחה או מחפורת ולהגיש תרשים על כך; עליו לנהל זכרון דברים מדויק מכל תעלת קדיחה ומכל מחפורת שקדח או חפר ועליו להעמיד לרשות המפקח דוגמאות בולטות מן החמרים שמצא בתעלת הקדיחה או במחפורת.
25.
מועדו של רשיון חיפוש יהא לא פחות משנה אחת ולא יותר מחמש שנים, אלא שאם ניתן הרשיון למועד פחות מחמש שנים יכול המפקח, לפי הכרעת דעתו, לחדש את הרשיון עד המקסימום של חמש שנים בס״ה.
26.
הודעה בדבר הסתלקות משטח חיפוש תמסר בכתב ותוגש לסניף המכרות; באותה הודעה יפורש מספר רשיונות החיפוש שעל פיהם החזיקו בשטח ועל בעל הרשיון לחתום על אותה הודעה.
27.
השטח יהא ישר זוית ככל האפשר וצלעותיו הקצרות לא תהיינה פחות משליש צלעותיו הארוכות.
28.
אם אין המבקש בעל תעודת היתר לחקירה, לא ישתרע השטח על יותר מעשרים הקטרים, אם מחפשים בו מחצבים יקרים; ולא על יותר מחמשים הקטרים, אם מחפשים בו מחצבים שאינם יקרים, פרט לשמן; ולא על יותר משני קילומטרים מרובעים, אם מחפשים בו שמן.
חלק ב׳: תגלית
29.
כל שיש בידו תעודת היתר לחיפוש או תעודת היתר לחקירה או רשיון חיפוש וגילה תגלית חייב להעמיד ציון במקום התגלית; הציון יהא עמוד עץ או גל אבנים שגבהו מעל פני הקרקע לא פחות משלשה רגלים; הציון יהא קבוע יפה או מוקף חפירה רגל אחד עמקה ורגל אחד רחבה; אם אי אפשר לחפור חפירה יקיפו את העמוד או את הגל בעיגול של אבנים גדולות; אל העמוד או אל הגל ידביקו שלט ובו יכתב שם האיש מגלה התגלית, תאריך התגלית, ושם המחצב שנתגלה.
30.
(1)
חייב מגלה התגלית להודיע למפקח בהקדם האפשרי את דבר התגלית, אם בעל פה או בכתב; הודעת דבר התגלית תהא ערוכה לפי טופס ה׳ בנספח לתוספת זו או בנספח דומה ככל האפשר לנוסחו של אותו טופס; בו בזמן יגיש המגלה פרטים ודוגמאות מן המחצבים ומן הסלעים שבקרבת מקום התגלית, ככל אשר ידרוש המפקח; יכול המפקח לדרוש מאת מוסר ההודעה והפרטים והדוגמאות לקיים את אלה בשבועה ויכול הוא לדרוש ממנו כל הוכחה אחרת שימצאנה לנחוצה או לרצויה.
(2)
תעודת תגלית תהא ערוכה בטופס ו׳ שבנספח לתוספת זו.
חלק ג׳: כריה
31.
בקשה לזכות כריה או לחוזה חכירה לכריה ע״י בעל תגלית עפ״י הוראות סעיף 40 תוגש תמיד ע״י המגלה עצמו או ע״י בא כחו אם לידי המפקח או לידי כל אדם שיתמנה לעיין בבקשה כזאת, ובאותו ראיון יידרש מאת המבקש להוכיח כדי הנחת דעתו של המפקח או של הפקיד האחר הנזכר לעיל שיש לו אמצעים ויכולת כדי לנצל די הצורך את אוצרות המחצבים שבשטח.
32.
בקשה לזכות כריה או לחוזה חכירה לכריה ע״י אדם הפונה בבקשתו שלא לפי הוראות סעיף 40 תוגש בכתב ויש לצרף אליה טופס הצעה שתכלול בה את הפרטים שידרוש המנהל.
33.
משנותנים זכות כריה או חוזה חכירה לכריה או חכירת פני האדמה, משלמין את המסים הקבועים.
34.
זכות הכריה לא תקיף שטח של יותר מקילומטר מרובע, ואם האזור הוא עמק אלוביאלי לא יהא שטחו עולה על קילומטר אחד לאורך רצועת הזרם ועל מאה מטרים משני צדדיו של מרכז הזרם.
35.
[תיקון: תש״ח]
חוזה חכירה לכריה לא יקיף יותר מן השטח המקסימלי של אזור שנותנים עליו רשיון חפוש לגבי המחצב שאומרים לכרותו, חוץ אם הסכים לכך שר הפיתוח:
בתנאי שבשום מקרה אחר לא ישתרע השטח המוחכר על יותר מעשרים הקטארים, אם אומרים לכרות בו מתכות יקרות; ולא על יותר מחמישים הקטארים, אם אומרים לכרות בו מתכות שאינן יקרות; ולא על יותר ממאה הקטארים, אם אומרים לכרות בו שמן.
חלק ד׳: תיחומו, סימונו, ציונו ומדידתו של השטח של רשיון חיפוש או של שטח שגילו בו תגלית וכל שטח הכלול בזכות כריה או בחוזה חכירה לכריה
36.
(1)
בטרם יפנה המבקש בבקשה לרשיון לגבי שטח חיפוש עליו להעמיד ככל האפשר במרכזו של השטח שעליו מוסבת הבקשה עמוד שקוטרו יהא לא פחות משלושה אינטשים ושיהא מתרומם מעל לקרקע כדי ארבעה רגלים לפחות ושיהא תקוע יפה בקרקע או עליה; אל אותו עמוד ידביקו לוח מודעות שירשמו עליו את שם המחפש, היום שבו הוקם העמוד, והיקפו של השטח (בקירוב) שעומדים להגיש בקשה בגינו.
(2)
אזור שנתגלתה בו תגלית, יתחמוהו ממש כדרך שמתחמים אזור חיפוש, אלא שיכתב בלוח המודעות שם המגלה, מספר רשיון החיפוש של המגלה, תאריך תעודת התגלית, שם המחצב או המחצבים שנתגלו וארכן המשוער של צלעות האזור שביחס אליו הוא אומר לבקש חוזה חכירה לכריה וכיוונן ביחס למצפן; משנשלם דבר זה ייבדק השטח המותחם ע״י פקיד מסניף המכרות שיישלח לשם כך ואם תיחמו את האזור הנכון ונעשה התיחום כהלכה, ירשום אותו פקיד על גבי תעודת התגלית את המלים ”התיחום נתאשר“ ויחתום עליה ויטביע בה חותמת רשמית; על הפקיד לערוך תרשים מקוצר מן השטח שתיחמוהו כאמור בזה ואותו תרשים מקוצר יוגש לסניף המכרות.
(3)
אם דרש המפקח שהאזור הכלול ברשיון או בזכות או בחוזה החכירה יהא נמדד ע״י מודד ממשלתי והסכים לכך מנהל מחלקת המדידות, ישליש המבקש בידי המפקח ערבון כדי כיסוי ההוצאות המשוערות וכדי כיסוי סכומים אחרים שיהא צורך לשלמם בעד מדידה הנעשית עפ״י תקנה זו.
(4)
היו ההוצאות הממשיות פחות מסכום הערבון, יוחזר העודף למבקש, ואם סכום הערבון אינו די ישלם המבקש את החסר בטרם ימלאו לו את בקשתו בדבר הרשיון, הזכות או חוזה החכירה.
(5)
עם האפשרות הראשונה לאחר שיתברר למפקח כי הושלש הערבון וכי סכומו נכון בערך, ימנה מודד למדוד את השטח; על המודד להודיע למבקש מתי והיכן יפגוש אותו המבקש או בא כחו כדי להראות לו את השטח המסומן.
(6)
על המבקש או על בא כחו להשאר ביחד עם פלוגת המודדים בכל שעת המדידה.
(7)
יכול המודד לדרוש מאת המבקש לסקל את הגבולות או יכול הוא לסקל בעצמו את הגבולות על חשבון המבקש, הכל לפי הכרעת דעתו.
(8)
רחבו של השטח המסוקל יהא לא פחות משמונה רגלים; היה הגבול משותף לשני אנשים יהא רחבו של השטח המסוקל לא פחות משלושה עשר רגלים; יש לסלק את כל הענפים, הצמחים המטפסים והשרשים החוסמים בעד המראה לאורך קו הגבול.
(9)
אין לפגוע בתבואה ובעצים אלא אם כן נחוץ הדבר לצרכי מדידה ובתנאי שישלם המבקש פיצויים לבעליהם.
(10)
יכול המודד לפי הכרעת דעתו לבלי לעקור ממקומו כל עץ העומד בקו הגבול.
(11)
התרשים שערך המודד יראה את הגבולות, את סימני הגבול ואת העמודים ושרטוטי הגובה והקוים הטופוגרפיים שעל הגבולות; התרשים יהא ערוך בקנה מדה של 1/10,000.
37.
[תיקון: ק״ת תש״ט]
(1)
ואלה הן ההוצאות שחייבים בתשלומן:
(א)
מס מוקדם (לכיסוי הוצאות הובלתה של פלוגת המודדים לשטח שיימדד) בסכום של מאה ל״י לכל שטח ושטח:
בתנאי שאם היו שני שטחים או יותר סמוכים ביותר זה לזה, יכול מנהל מחלקת המדידות, לפי הכרעתו, להפחית מסכום המס המוקדם;
(ב)
מס מדידת הגבול לכל קילומטר או חלק הימנו –
באדמת מישור או באדמת מעלות ומורדות – 14.000 ל״י
באדמת מישור או באדמת רכסים שיש בה עצי יער או שיחים מועטים – 16.000 ל״י
באדמת טרשים או באדמה משודדת או באדמת הרים או באדמת יער – 22.000 ל״י
החלטת מנהל המדידות בדבר אופי האדמה הנמדדת תהא החלטת גמר;
(ג)
הזכות בידי המבקש לקבל העתקת בד אחת מן התרשים שתצורף אל הרשיון, הזכות או אל חוזה החכירה ושלוש הדפסות שמש על נייר שעברו השני מצופה בד; אם רוצה המבקש בהעתקות או בהדפסות נוספות מן התרשים ישלם את המסים דלקמן –
שרטוט מוגמר על נייר שעברו השני מצופה דונג – 20.000 ל״י
העתקה על בד – 8.000 ל״י
הדפסת שמש על נייר שעברו השני מצופה בד –
בעד העתקה אחת – 10.000 ל״י
בעד כל העתקה נוספת – 2,000 ל״י
בתנאי שמנהל מחלקת המדידות רשאי להוריד ממחירי התרשים בכל מקרה שהמחירים דלעיל ייראו בעיניו מופרזים ביחס לעבודה שנעשתה;
(ד)
תשלום נוסף בסכום של 1.200 ל״י בעד כל סימן או עמוד שנקבע ע״י המודד.
(2)
בעת המדידה ישימו סימני גבול בזויות שנוצרו ע״י הגבולות; כמו כן ישימו סימני גבול מסוג שיאשר המודד בנקודות שבהן נחצים הגבולות ע״י דרכים ראשיות, מסלות ברזל, קוי טלגרף או אמות מים; במרחק של שני מטר מכל סימן גבול בפנים האזור יוקם עמוד ארעי:
בתנאי שאם מאיזו סבה שהיא אי אפשר למלא אחר הוראות אלו לכל חומרותיהן יכול המודד להרשות לשים סימנים ועמודים בנקודות אחרות שבהן יהא לפי דעתו נוח ביותר להגדיר את גבולות האזור.
(3)
חייב המבקש לספק את כל סימני הגבול והעמודים או חמריהם; אם לא יספקם או אם יאחר בהספקתם בזמן ובמקום שהוחלט עליהם יטילו עליו את כל ההוצאות שהוציאה הממשלה בשל אי הספקתם או בשל האיחור בהספקתם, ואותן ההוצאות יעריכן מנהל מחלקת המדידות; יכול מנהל מחלקת המדידות, אם ימצא לנכון, לספק את הסימנים, העמודים והחמרים ולהטיל על המבקש את ההוצאות על כך.
(4)
כל סימני הקבע של הגבולות יכוסו בגלי עפר או באבנים עד לגובה של 50 סנטימטר לפחות; לאורך קו הגבול וכדי מרחק של חמישה מטרים מכל עבריו של סימן גבול יערכו שורת אבנים או יחפרו חפירה בעומק של לא פחות מ־30 סנטימטרים.
(5)
כל סימני הגבול והעמודים בזויות יוקמו ע״י המבקש בטרם יעזוב המודד את הקרקע; כל סימני הגבול והעמודים האחרים יוקמו תוך שני חדשים מתאריך נתינתו של הרשיון, הזכות או חוזה החכירה.
(6)
השטח כפי שסומן בסימני גבול ובעמודים לפי הוראותיו של המודד יהא מתאים ככל האפשר אל השטח שסומן לפני שהוגשה הבקשה לרשיון, לזכות או לחוזה חכירה, ואם יהא צורך בכך יזיז המודד את העמוד שהוקם לפני הגשת הבקשה; הוראת המודד בדבר מקומם של הסימנים והעמודים תהא הוראת גמר; שטח הקרקע הכלול ברשיון חיפוש או בזכות כריה או בחוזה חכירה יקובל כפי שנקבע ע״י המדידה, והתרשים שערך המודד יקובל כתרשים הנכון.
(7)
אם מצא המודד שהשטח שהוגשה עליו בקשה גדול מן השטח שהותר בפקודה, תהא לו למודד סמכות הכרעה גמורה, בכפוף להוראות סעיף קטן (8), לשנות את מקום העמודים כדי לצמצם את השטח בגבולות המותרים.
(8)
חייב המודד להודיע למפקח באמצעות מנהל מחלקת המדידות אם השטח שהוגשה עליו בקשה אי אפשר לזהותו על המקום בעזרת התרשים המקוצר ובעזרת הסימנים והעמודים שהוקמו, או אם עולה השטח שסומן כדי עשרים אחוזים למאה על המקסימום שהותר בפקודה, ואם כן הדבר יכול המפקח לדחות את הבקשה.
(9)
אם נדחתה הבקשה יחרימו את דמי המדידה שהושלשו, כלם או מקצתם, ככל אשר ימצא המנהל לנכון.
(10)
כל איחור שנגרם לפלוגת המודדים בשל רשלנות או בשל אי מילוי הוראות חלק זה או במשך הזמן שהמבקש יהא מנקה את קוי הגבול, יטילו בעדו תשלום בשיעור שלא יעלה על עשר לירות בעד כל יום של אחור שנגרם לפלוגת המודדים.
(11)
אם נדחתה הבקשה ואם הוציאה הממשלה הוצאות בקשר עם מדידת האזור שהוגשה עליו בקשה, הרי כסף הערבון שהשליש המבקש עפ״י תקנה 36(3) יוחרם לזכותה של הממשלה, כלו או מקצתו, ככל אשר ימצא לנכון מנהל מחלקת המדידות.
חלק ה׳: זכויות מים
38.
[תיקון: תש״ח]
בקשה למתן זכות מים בהתאם לסעיף 76 תוגש בכתב למפקח ויפורטו בה הפרטים דלקמן –
(א)
שמו של המבקש וכתבתו בישראל;
(ב)
אם מבקש המבקש בשמו הוא או בשם אחרים; אם בשמו הוא, ימסור פרטים מספיקים שיהא אפשר לזהות על פיהם את רשיון החיפוש שלו או את זכות הכריה שלו או את חוזה החכירה שלו; אם בשם אחרים, ימסור את שמות האנשים שמטעמם הוא מגיש את הבקשה ביחד עם פרטים מספיקים שיהא אפשר לזהות על פיהם את רשיון החיפוש של אותם האנשים או את זכות הכריה שלהם או את חוזה החכירה שלהם;
(ג)
טיב הזכות המבוקשת, היינו איזו זכות מן הזכויות המפורשות בסעיף 8 הוא מבקש;
(ד)
התכלית שלשמה הוא מבקש את הזכות;
(ה)
היקף הזכות המבוקשת;
(ו)
הנהר, הנחל, האגם, אמת המים, הערוץ, הבור או הבאר, שיהיו נפגעים והיכן וכיצד יהיו נפגעים, ואם הוא מבקש את הזכויות המפורשות בפסקאות (ג) או (ד) של אותו סעיף, יפרט את טיב העבודה שהוא אומר לעשות ואת מקומה וכוונה של העבודה;
(ז)
אם ידועות למבקש זכויות פרטיות שבקשתו עלולה לפגוע בהן, ואם כן – ימסור את שמו וכתבתו של בעל הזכויות ההן ואם קבל את הסכמתו של אותו בעל זכויות; על המבקש להעיד על כל הפרטים הללו כי לפי מיטב ידיעתו ואמונתו הם נכונים ועליו לחתום עליהם.
39.
התנגדות למתן זכות מים תוגש בכתב למפקח ותחתם ע״י המתנגד ויפורש בה טיבה של טובת ההנאה הנפגעת של המתנגד ונימוקי התנגדותו; על המבקש לפרש את הכתבת שלפיה ישלחו לו את כל ההודעות הנוגעות להתנגדות.
40.
ההודעה הדורשת לתת טעם מדוע יבטלו זכות מים תהא ערוכה בטופס י״ב שבנספח לתוספת זו.
חלק ו׳: שונות
41.
תעודת הרישום הניתנת עפ״י סעיף 86 תהא ערוכה בטופס י״ג שבנספח לתוספת זו.
42.
רשיון יהא ערוך בטופס י״ד שבנספח לתוספת זו.
43.
מקום שנדרש אדם בתוקף הפקודה או בתוקף תקנות אלה לחתום את שמו ואין אותו אדם יודע לכתוב או לחתום את שמו הוא, יקריאו בפניו את המסמכים שנדרשת חתימתו עליהם למען יבין את הכתוב בהם ואם יסכים למה שאמור במסמך או בדו״ח יטביע בהם את סימן אגודלו; הכותב והמקריא את הדו״ח יחתום אף הוא את שמו ויכתוב בצד סימן האגודל את שמו של בעל הדו״ח והערה שהוקרא הדו״ח בפני החותם עליו וכי נראה הדבר כי החותם הבין את תכנו של הדו״ח.
הנספח לתוספת הראשונה
טופס א': תעודת היתר לחיפוש (תקנה 5)
טופס ב': תעודת היתר לחקירה (תקנה 14)
טופס ג': רשיון חיפוש (תקנה 23(1))
[תיקון: 1938]
טופס ד' (בוטל)
טופס ה': הודעה על תגלית (תקנה 30(1))
טופס ו': תעודת תגלית (תקנה 30(2))
טופס ז': זכות כריה
טופס ח': חוזה חכירה לכריה (שאינו חוזה לכרית שמן)
[תיקון: 1938]
טופס ט' (בוטל)
טופס י': חכירת פני האדמה
טופס י״א: מתן זכות מים
טופס י״ב: מודעה עפ״י סעיף 82(1) (תקנה 40)
טופס י״ג: תעודת רישום (תקנה 41)
טופס י״ד: רשיון סוחר (תקנה 42)
טופס ט״ו: בקשה לשטח קדיחה (תקנה 24)
התוספת השניה
(סעיף 104(1))
חלק א׳: פירוש
1.
בתוספת זו ובתקנות שיבואו לתקנה או להוסיף עליה יהיו למלים הבאות הפירושים דלקמן –
”סוכן“ פירושו כל שנתמנה וכל המשמש כבא כחו של בעל המכרה לגבי כל מכרה או לגבי חלק של מכרה;
”משגיח“ פירושו משגיח על מכרות או מי שמשמש בתפקיד זה באותה שעה בסמכות חוקית;
”מנהל“ פירושו האדם האחראי כלפי בעל המכרה לניצול המכרה;
”בעל מכרה“ פירושו החוכר הראשון של מכרה או בעל זכות כריה;
”יורה מקרוב“ פירושו פועל העוסק בפעולות פיצוץ, המכין אבקות לפיצוץ, הטוען חורים באבקת פיצוץ והיורה יריות;
”מכרה קטן“ פירושו מכרה שעובדים בו פחות משלשים אנשים מתחת לקרקע;
”סגן מנהל“ פירושו מי שיש לו תעודת היתר מטעם המפקח לשמש כסגן מנהל.
הגנת פני האדמה
2.
מקום שגרמו פעולות כריה לידי שקעים או שקערוריות בפני האדמה או כשידוע ששקעים או שקערוריות כאלה עלולים להתהוות במקום מסויים, יגדרו יפה את המקום ההוא ויעמידו שם לוחות מודעות בולטים להזהיר אנשים מפניהם.
3.
כל אימת שיהא סבור המשגיח שטובת עניני הצבור מחייבת למנוע בעד יצירת שקעים בחלק מפני האדמה ויש חשש שיתהוו שקעים כאלה כתוצאה מהמשכת פעולות כריה באיזה חלק מחלקי מכרה, יכול הוא לאסור בהודעה בכתב את המשכת הכריה באותו חלק של המכרה, אם לחלוטין או על תנאי שיתקינו שם אמצעי בטחון ע״י שיקבעו שם עצים או יניחו שם עמודים או בכל דרך אחרת שיקבע המשגיח; אפשר לערער על הודעה זו לפני המפקח אך כחה של ההודעה יהא יפה כל זמן שלא בוטלה.
4.
אם הסתלקו מאיזו מחפורת או אם הפסיקו את העבודה בה, הרי בכל עת שתחול אותה הסתלקות או הפסקה יש לגדור את המחפורת בעד אנשים ובהמות על ידי שיקיפוה בקיר חזק שגבהו יהא לפחות שלשה רגל וששה אינטשים ועביו לפחות שני רגל.
5.
מוצקים או נוזלים המכילים בהם חמרים מחלידים או ארסיים, צריך לשמרם באפן שימנע אנשים מהתקרב אליהם בלי משים וצריך להעמיד לוחות מודעות במקומות בולטים להזהיר אנשים מהשתמש באותם מוצקים או נוזלים.
6.
שפיכת מים המכילים חמרים מחלידים או ארסיים או מזיקים תהא אסורה אלא אם כן ניטלה מהם סכנתם לחי ולצומח.
חלק ב׳: מכרות
הפיקוח על מכרות מגולים ובדיקתם
7.
חובה לקיים את התקנות דלקמן בכל מכרה מגולה: –
(1)
העבודה בדפנותיו של המכרה המגולה, בראשו וליד ערמות הפסולת שעל פי המכרה תתנהל באפן שימנע בעד נפילות מסוכנות.
(2)
פי המכרה המגולה, אם יש בו סכנה לפועלים ולאנשים אחרים, יהא גדור יפה.
(3)
ערמות הפסולת שעל פי המכרה וכל קרקע תחוחה וחומר תחוח יורחקו אחורנית מפני המכרה המגולה עד כדי למנוע סכנה לעובדים.
(4)
מקום שהמכרה הפתוח עשוי מדרגות או טירסות, תהיינה המדרגות או הטירסות רחבות למדי בהשואה לגבהן, לשם הבטחון.
(5)
בין מקומות ההובלה ובין קצות הטירסות יהא ריוח שימנע בעד נפילת דברים או בני אדם ממקומות ההובלה או מן הטירסות אל הטירסות או המקומות שלמטה:
בתנאי שאם אי אפשר לשים ריוח כזה, צריך לגדור יפה את הקצה שעליו עלול אדם או חפץ ליפול.
(6)
אם עלולה להתעורר סכנה לצבור מן הפיצוץ, חובה לנקוט באמצעי אזהרה ראויים.
(7)
חובה להתקין מספר מספיק של מקומות מחסה לעובדים חוץ אם כל העובדים עוזבים את מקום העבודה בשעת הפיצוץ.
(8)
חובה להתקין אמצעי־גישה בטוחים שדרכם יוכלו פועלים להגיע אל מקומות עבודתם בטח.
(9)
חייב כל פועל, בטרם יתחיל בעבודה ותוך כדי עבודתו וביחוד לאחר פיצוץ, לבדוק את מקום עבודתו ולפנות משם כל סלע מפורק וכל אבן רפה וכל עפר תחוח העלולים לשמש מקור סכנה.
(10)
לא יזרוק פועל למטה כל סלע וכל אבן וכל עפר וכל חומר אחר העלול לסכן חיי אנשים אחרים אלא אם כן הזהירם על כך וראה שהללו הסתלקו למקום בטוח.
(11)
כל פועל המרגיש בדבר שנראה לו כבלתי בטוח או כעלול להמיט סכנה חייב להודיע על כך מיד לבעל המכרה או לסוכן או למנהל או לממונה על המקום.
(12)
העתקה מן התקנות הנוהגות באותה שעה בכל מכרה פתוח תהא מודבקת במקום בולט במכרה הפתוח ובאופן שכל העובדים במכרה יוכלו לקרוא אותן על נקלה.
פיקוח והשגחה על מקומות עבודה תחתיים
8.
כל מכרה ומכרה יהא נתון לרשותו של מנהל אחד והוא יהא אחראי להשגחתו ולהנהלתו של המכרה ובעליו של מכרה או סוכנו ימנו את עצמם או אדם אחר להיות מנהל המכרה.
9.
[תיקון: 1934, תש״ח]
(1)
לא ימנו אדם לשמש כמנהל אלא אם כן יש בידו תעודת היתר מטעם המפקח שתנתן לו לאחר שחקר היטב ונתברר שהוא כשר וראוי לשמש מנהל לאותו מכרה.
(2)
(I)
אם הוגשה בזמן מן הזמנים קובלנא למפקח או לרשות אחרת שאדם שיש לו תעודת כושר אינו כשר ואינו ראוי להוסיף ולהחזיק ברשותו תעודת כושר, אם מחמת חסרון מומחיות או מחמת שגילה רשלנות חמורה או התנהגות רעה כששמש בתור מנהל או סגן מנהל של מכרה או כששמש באפן זמני בתפקידיו של מנהל או של סגן מנהל, או מחמת שהוא נתחייב בדין על עברה עפ״י הפקודה או עפ״י כל חוק שבוטל או הוחלף ע״י הפקודה והיתה כרוכה בעברה סכנה לחיי אדם או לאבר מאבריו, יכול המפקח להציע לשר הפיתוח לערוך חקירה בענין הנהגתו של אותו אדם.
(II)
בית הדין החוקר ימונה ע״י שר הפיתוח.
(III)
החקירה תהא פומבית.
(IV)
יכול בית המשפט לדרוש מאת האדם שחוקרים בהתנהגותו, להחזיר את תעודת הכושר שלו; אותה תעודה תשאר למשמרת אצל בית המשפט עד שיוציא את מסקנותיו בחקירה ולאחר כן יחזיר את התעודה לבעליה או יבטלנה או יפסיקנה לזמן מה, הכל לפי הפסק דין שיצא בענין זה.
(3)
יכול שר הפיתוח בכל עת שהיא, אם יוכיחו לו שמן הצדק לעשות זאת, לחדש כל תעודת כושר שבוטלה או הופסקה או להחזירה לבעליה באותם התנאים שימצא לנכון.
10.
המנהל או סגן המנהל או שניהם יחד חייבים לבקר יום יום את המכרה.
11.
[תיקון: תש״ח]
כל שיש בידו זכות כריה או חוזה חכירה ואינו גר בעצמו בישראל או אם בעלי הזכות או החוזה הם חברה שמשרדה הראשי איננו בישראל, חייבים למנות ולהחזיק תמיד סוכן שתהא לו סמכות מלאה ליצג את בעל הזכות או את בעל החוזה בכל הענינים הנוגעים לזכות החכירה ולפיקוח על פעולות הכריה שעל פי הזכות או החוזה, ועליהם לשלוח למפקח בהקדם האפשרי לאחר המינוי או לאחר השנוי במינוי, העתקה מן המסמך המכיל את דבר המנוי ואת סמכויותיו של הסוכן ועליהם לפרש בשמו של הסוכן ואת כתבתו בישראל.
12.
חייב בעל המכרה או סוכנו להמציא בכתב למפקח את הפרטים הבאים –
(א)
שם המכרה, מקומו וטיבו;
(ב)
שמו וכתבתו של האיש המפקח על המכרה, ואם זוהי חברה – עליה להמציא ביחד עם זה גם העתק מהתזכיר ומהתקנות של ההתאגדות, שמו של כל אחד ואחד ממנהליה והכתובת של המשרד הראשי;
(ג)
שמו וכתבתו של המנהל;
(ד)
הודעה בדבר כל שנוי בשם ובכתבת של המכרה, של האיש המפקח עליו, של הסוכן או של המנהל.
13.
לא ישמש אדם כמנהל ליותר ממכרה אחד בלי אישור בכתב מטעם המנהל, אלא אם כן מספר הפועלים בכל המכרות יחד אינו עולה על מאתים ויש סגן מנהל לכל מכרה ומכרה.
14.
בעל המכרה, הסוכן והמנהל, וכשאין מנהל – סגן המנהל, יהיו אחראים כלם יחד וכל אחד ואחד מהם בפני עצמו לקיום התקנות האלה.
15.
כל מכרה יהא פתוח לבקורת המפקח או לבקורת המשגיח שימונה על ידו ותהא להם הסמכות להכנס בו, לבדוק אותו, למדוד אותו ולבחון אותו וכל חלק הימנו וגם לבדוק את כל הספרים, הדו״חות, התרשימים והרשימות הנזכרים בפקודה זו או שמצווים על פי הפקודה לנהלם ולערכם; סמכות זו תוצא לפועל בכל עת מתאמת, הן ביום והן בלילה, אך באפן שלא יהא נגרם עיכוב והפרעה שלא לצורך בעבודת המכרה.
דרכים, מפעלים ומנגנון
16.
צריך לגדור יפה כל פתח לכל מחפורת, כל מוצא, כל משקע, כל תעלה משופעת, כל מקום החלקה, כל גומה, כל מקום עבודה עזוב וכל מקום מסוכן אחר:
אלא שמותר לעקור את הגדר באפן זמני, ולאחר שנקטו באמצעי זהירות מספיקים, לצרכי תיקון או לכל עבודה נחוצה אחרת.
17.
כל מחפורת עבודה וכל מחפורת שאיבה יהיו תמיד ובשעת חפירתן טוחות או מצופות יפה או מוגנות בדרך אחרת.
18.
כל מחפורת לולינית שעמקה למעלה ממאה רגל צריך להתקין לה סימני הוראת דרך ואמצעים נאותים למסירת אותות ברורים ומסוימים מתחתית המחפורת ומכל מבוא המוביל אל פני המחפורת למעלה והמשמש אותה שעה כמבוא בין פני המחפורת מלמעלה ובין קרקעיתה, חוץ אם פיטר המפקח מחובה זו בכתב.
19.
(1)
ואלה יהיו האותות:–
הקשות או צלצולים.
הרם כשהמכונה נחה – 1
הפסק כשהמכונה נעה – 1
השפל – 2
אנשים עומדים לעלות או לרדת – 3
אנשים יכולים להכנס לכלוב או למכשיר ההובלה – 3 בתשובה, הפסקה, 1
פנה דרך, יכול הנהג להעלות או להוריד – 2
תאונה – 5
(2)
יכול מנהל מכרה להוסיף אל האותות הקודמים עוד אותות שלפי דעתו יש צורך בהם ובלבד שלא יהיו בסתירה עם האותות הקודמים.
(3)
צריך להתקין אות־הפסקה מיוחד שישמש בשעה שיהא צורך למנוע בעד תנועתו של הכלוב או של מכשיר ההובלה האחר בשעה שנעשית איזו עבודה מיוחדת; אם הושמע האות הזה לא יניעו את מכשיר ההובלה, יהיו מה שיהיו האותות שיתקבלו, עד שיתקבל האות המשחרר שיצא דוקא מאותה התחנה שיצא ממנה אות ההפסקה הראשון.
20.
העתקה מאותות אלה, מודפסת באותיות נוחות לקריאה, תודבק במקום בולט בחדר מכונת המעלית, ליד פי המחפורת ובכל תחנות העבודה שבמחפורת; כל העתקה תהא נשמרת במצב מתוקן ונדפסת בשפה או בשפות השגורות בפיהם של האנשים הנוגעים בדבר ותכנה יבואר לכל אלה שאינם יודעים קרוא.
21.
לא יניע מכונן המעלית את המעלית עד אם קבל אות ברור ונכון לעשות כן, חוץ אם נצטוה ע״י מנהל המכרה להניעה, ולא ימלא אחר שום אות אם לא יכול למלא אחריו בתוך רגע אחד מעת קבלת האות, אלא יחכה לאות חדש.
22.
אסור לאדם שאין לו הסמכות לכך לתת כל אות זולת אות תאונה; והרשות למתן אותות צריכה להתקבל בכתב מאת המנהל; ולא יקבל אדם רשות זו אלא אם כן הוא יודע יפה את טיבם ופירושם של האותות הניתנים.
23.
לא ישמש אדם כמכונן ליד המעלית אלא אם כן יש בידו תעודה מאת המפקח שתהא ניתנת לו לאחר חקירה:
בתנאי שבמקרה תאונה או דחק יכול מנהל המכרה להרשות אדם לשמש בתפקיד זה לשם הצלת נפשות או פיקוח נפשות.
24.
כל מכונת מעלית יהא לה –
(א)
מבלם טוב שיוכל להעמיד במצב של מנוחה כל תוף־משא כשהוא מנותק ובאפן שהכלוב או מכשיר ההובלה האחר לא ישמט כלפי מטה יותר מכדי רגל אחת כשהוא עמוס פי שנים מן העומס המותר;
(ב)
מחוג שיראה לאיש הממונה על מכונת המעלית כשהוא יושב על דוכנו את מצב העומס במחפורת בכל עת שהיא, ואותו מחוג יהא נוסף על כל סימן אחר שעל החבל;
(ג)
תוף משאות בעל צלעות או קרנים שימנעו את החבל מלהשמט ואם היה התוף קונאי או לוליני יתקינו לו כל אותם המכשירים האחרים שיהא צורך בהם כדי למנוע את החבל מלהשמט.
25.
בכל מכרה שלא התקינו בו למכונת המעלית איזה מכשיר מסוים למניעת העלאה יתרה על מדת ההעלאה שאושרה ע״י המפקח, הרי אם מעלים אנשים בכלוב או במכשיר ההובלה האחר לא יעלו את הכלוב או את מכשיר ההובלה במהירות של יותר ממאתים רגל לרגע לאחר שהגיע למרחק חמשים רגל מתחנת הירידה שעל פני המחפורת.
26.
בכל המחפורות שעמקן למעלה מחמשים רגל ישתמשו בחבל ברזל לצרכי העלאה ואסור להשתמש בשום חבל לצרכי העלאה אלא אם כן איכותו טובה ואפן ייצורו משובח, והוא נקי מכל פגם וחזק למדי.
27.
אם משמש חבל העלאה גם לצרכי העלאת אנשים והורדתם וגם לצרכים אחרים, הרי כשמשמש החבל להעלאת אנשים ולהורדתם לא יהא המשקל הרצוף אליו, בשעה שהוא נושא עמו את העומס המותר שלו, עולה על 0.85 מן המשקל המקסימלי בשעה שהוא משמש לצרכים אחרים.
28.
(1)
בכל מכרה יש לנהל פנקס רשימות לחבל ההעלאה ובו ירשמו הפרטים דלקמן –
(א)
נקודת השבירה של חבל עמוס;
(ב)
שם החרשתן;
(ג)
תאריך הייצור;
(ד)
תאריך הקניה;
(ה)
אורך החבל, לפי מדת רגל;
(ו)
משקל החבל, בפונטים לכל רגל;
(ז)
תאריך התקנת החבל;
(ח)
תאריכי קיצורו של החבל;
(ט)
תאריך חיבורו מחדש;
(י)
תאריך היפוך הקצוות;
(יא)
תאריך הנסיונות שנעשו בו;
(יב)
תאריך הסרת החבל;
(יג)
העומס המקסימלי שנושא עליו החבל.
(2)
כל רשימה בפנקס תהא חתומה ע״י האיש האחראי לדיוק העבודות שבאו בה. הפנקס יוגש למשגיח לכשידרוש זאת.
29.
איש מוסמך שיתמנה לתכלית זו מטעם המנהל יבדוק –
(א)
אחת ביום את מצב החבלים הלוליניים ואת חיבוריהם אל תופי המשאות ואל הכלובים או אל מכשירי ההובלה האחרים, ואת גלגלי ההעלאה וכל החלקים החיצוניים של כלי ההעלאה שבמצבם המתוקן תלויים חיי האדם.
(ב)
אחת בשבוע את סימני הוראות הדרך ואת אגפי ההעלאה בכלל ואת סדרי האיתות, ויגיש דו״ח נכון מתוצאות הבדיקה ויחתום עליו; אם יגלה הדו״ח איזה מצב מסוכן צריך לתקן את הדבר מיד בטרם יסוכנו חיי אדם בשל מצב זה; את הדו״ח צריך לרשום בספר שיתנהל לתכלית זו, ולצד הדו״ח צריך לרשום את הפעולה שנעשתה לצורך תיקון המצבים המסוכנים שנתגלו ע״י הדו״ח. הדו״ח והרשימה בענין הפעולה שנעשתה ישאו תאריך.
30.
במכרות מתכתיות יתקינו לכל מחפורת העומדת לשימוש מסלת סולם ואותה מסלה צריך לגדור בעדה ולהבדילה מהשביל הלוליני.
31.
במחפורות ששיפוען פחות מ־65° ויותר מ־30° או פחות מכן בקו מאונך, יתקינו מקומות משען במרחקים של לא יותר מחמשים וחמשה רגל לאורך שיפועה של המחפורת.
32.
במחפורות שיש בהן מסלות סולם והמהוות זוית של 25° או פחות מכן בקו מאונך, יתקינו פלטפורמות או מקומות משען (קולרים) במרחקים שלא יהיו יתרים על שלשים רגל ובאפן שתאי בדיקה סמוכים לא ימצאו בקו מאונך.
33.
(1)
מלבד מסלות הסולם במחפורות יתקינו שם עוד סולמות ושבילים שישמשו דרכי־מוצא הגונים מכל מקום עבודה תחתי ובמשך שעות העבודה, וצריך להתקין ולהחזיק אותם סולמות ושבילים כדי הנחת דעתו של המשגיח אשר יוכל לדרוש גם התקנת פלטפורמות נוחות.
(2)
סולמות מרחפים או מאונכים אסורים בשימוש, חוץ אם הם משמשים אמצעי זמני ואף זה לא יעשה אלא בהסכמת המשגיח.
34.
כל מקום עבודה שיש בו אפשרות של שקע עילי צריך לקרותו יפה בקורות או לתמכו בדרך אחרת.
35.
כל השבילים התחתיים יהיו מקורים יפה או מחוזקים בדרך אחרת, כשיהא צורך בכך לשם בטחון חייהם של העובדים בהם ועוברים דרכם, וגבהם יהא לא פחות מחמש רגל וחצי, אלא אם כן יפטור המפקח בכתב שביל מן השבילים מהוראות תקנה זו ביחס לגובה.
36.
ההוראות דלקמן תחולנה על דרכי סחיבה תחתיות: –
(1)
(I)
כשהסחיבה נעשית במכונות, פרט לקטרים ולמכשירי הובלה, יש להתקין מכשיר איתות על מנת לתת לנהג מכונות הסחיבה אותות ברורים ממקומות נוחים לאורך כל דרכי הסחיבה;
(II)
כשהסחיבה נעשית ע״י כח הכובד וארכו של המישור הנטוי הוא יותר ממאה וחמשים רגל, חובה להתקין מכשיר אותות טוב וברור למסירת סימנים בין מקומות העמידה;
(III)
כששיטת הסחיבה כרוכה בה אפשרות שהקרוניות יתפרקו ולא תהיה שליטה עליהן, יש לאחוז באותם אמצעי מניעה שימנעו בעד תאונות ושיהיו טעונים אישור בכתב מאת המשגיח.
(2)
אם התירו לבני אדם לנסוע על פני דרכי סחיבה יש להתקין מקומות מפלט (כדי מדת אדם) לאורך אותן הדרכים במרחקים של חמשים רגל, חוץ אם יש די מקום לריוח של שלשה רגל לפחות, שיוכל אדם לעבור בו לבטח בין הקרונית הנוסעת ובין צד הדרך; כל מקום מפלט כזה וכל המבואות אליו יהיו תמיד נקיים מכל מכשול ומעצור.
37.
לא יהא כל קשר תחתי עם מקומות עבודה שיצאו מידי שימוש אלא אם כן הוכיחו למשגיח כדי הנחת דעתו שנקטו באמצעים מספיקים לבטחון חיי אדם באותם מקומות עבודה ובסביבותיהם.
38.
סמוך למקומות עבודה העלולים לאצור בהם מקואות מים מסוכנים, צריך להתקין תעלות קדיחה במרחק של עשרים רגל לפנים, כאמצעי זהירות מפני התפרצות של מים, ושום תעלה או נקבה או כל חפירה אחרת לא ייעשו בתוך אותו מרחק ממקור־מים שיש בו משום סכנה.
39.
לפחות ארבעה עשר יום לפני שיעמדו לשימוש כל מיסדר מכונות להולדת כח, חייב בעל המכרה או הסוכן או המנהל להודיע למשגיח את דבר טיבו של המיסדר ופרטים על דבר כמות הכח ועל דבר התכלית שלשמה ישמש המיסדר.
40.
אם שוה כמות הכח לשנים עשר כחות סוס או ליותר מכן, יפקידו על המכונה מהנדס שיעיד עליו המפקח כי הוא בר סמכא; אם כמות הכח פחותה משנים עשר כחות סוס אפשר להפקיד על המיסדר כל אדם בר־סמכא.
41.
דודי קיטור, מכונות אויר לחוץ, מכונות חשמל שיש להן זרם למעלה מעשרים וחמישה וולטים, מעבירי גלי מים, מניעים ומשאבות כח יהיו נתונים להשגחתו האישית של איש בר־סמכא או להשגחתם האישית של אנשים בני סמכא שיתמנו לתכלית זו ע״י המנהל או להשגחתו האישית של מהנדס שהעיד עליו המפקח כי הוא בר־סמכא, ועליהם להיות במצב מתוקן ומובטח.
42.
כל גלגל תנופה וכל החלקים הגלויים של המנגנון המשמש במכרה או מסביב למכרה יהיו גדורים יפה, חוץ אם פיטרם מכך המשגיח במיוחד.
43.
לכל דוד קיטור יתקינו מד קיטור ומד מים מתוקנים כל צרכם ולכל קלטן של אויר יחובר מד אויר מתוקן, למען דעת את לחץ הקיטור, את גובה המים בדוד ואת לחץ האויר ולפחות פעם בשבוע יבדקם מהנדס.
44.
מכונות החשמל למיניהן וכל מובילי החשמל יהיו מושמים ומוגנים באפן שיהא בו כדי למנוע אפשרות של תאונה מתוך פעולת שוגג ובאפן שלא יביאו לידי דלקה בכל חלק מחלקי הבנין.
45.
לא יקלקל אדם בזדון ולא יסיר בלי רשות ולא יפסול לשימוש כל גדר, סייג, צפוי, ריפוד, סימני הוראות דרך, מכשירי איתות, אות, שרשרת עלית, צלע, קרון, בלם, אינדיקטור, מסתם־בטחון, מד־קיטור, מד־אויר, סולם־מדריך וכל מכשיר אחר וכל דבר אחר שהתקינוהו במכרה או מסביב למכרה לבטחון חיי העובדים בו.
46.
אם בזמן מן הזמנים יהא נראה למשגיח שאיזה דוד, מכונה או מכשיר אחר ממיסדר המכונות נתונים במצב העלול לשמש סכנה או לגרום אבדה בנפשות או היזק ברכוש, ידרוש לעשות בהם אותם התיקונים או הדברים שיציינם בכתב למנהל, וגם יציין אם יש להפסיק את העבודה עד העשות התיקונים או הדברים ההם, ואיזו מן העבודות יש להפסיק; התיקונים או הדברים שנצטוו לעשותם ייעשו כמצווה בהקדם האפשרי וכל עוד לא נשלמו תשבות העבודה עד למדה שצוינה.
איורור
47.
כל חלקי מסילה תחתית או מקום עבודה תחתי וכל מקום אחר שיהא אדם מצוי שם יאוררו אותם, כדי הנחת דעתו של המשגיח.
נקיון
48.
בכל מכרה ומסביב לו ובכל מקומות העבודה התחתיים יתקינו אמצעים מספיקים כדי הנחת דעתו של המשגיח לשמירת הנקיון ולמניעת מפגעים; יש להתקין מעונות מתאימים; על המנהל לקבוע ולהנהיג תקנות למניעת מפגעים ועליו לנקוט באמצעים המספיקים לשמירת כל מקומות העבודה והדרכים התחתיים מכל לכלוך, ועליו לנקוט באותם האמצעים שידרוש ממנו המשגיח כדי למנוע את מציאותם של יתושים ואת אפשרות ההתדבקות מן הטפיל הגורם לדלדול דם הכורים.
הארת מכרות בכלל
49.
כל הנמצא בחלק בלתי מואר של מכרה ישא עמו מאור המפיץ אור בכח של נר אחד למצער (פרט למנורות בטחון המשמשות במכרות פחם), חוץ אם יפטור המשגיח את המכרה מהוראת תקנה זו בנידון מינימום של אור; כשיעיין המשגיח בבקשות לפיטורים אלה יביא בחשבון את הקשיים בהשגת מנורות מתאימות מצד אחד ואת הצורך במניעת מחלת רעידת העינים של הכורים מצד שני.
50.
תחנות טעינה, פריקה, איתות ועבודה יהיו מוארות כך שכל אדם העובד שם יראה ברור מה הוא עושה, וכל מקום אחר שעובדות שם מכונות, פרט לקרוניות ומקדחים, יהא מואר כך שיהא אפשר להבחין ברור בחלקים הגלויים של המכונות המתנועעים במהירות פחות ממאה וחמשים רגל לרגע; יכול המשגיח לפטור כל מקום מהוראות אלה או לשנות את ההוראות הללו, כלן או מקצתן, במסבות יוצאות מן הרגיל ובתנאי שיהיו ערובות מספיקות.
חמרי פיצוץ, קדיחה ופיצוץ
51.
חמרי פיצוץ במכרה או מסביב לו לא ישאו אותם אלא בקופסאות העשויות במיוחד לדבר זה ומדוגמא שאושרה ע״י המפקח, אלא שיהא מותר להוציא מן המחסן חמרי פיצוץ לשימוש תכוף בתבות או בסלסלות מובטחות שלא יכילו יותר מחמש ליבראות חמרי פיצוץ ביחד עם פתילי ההצתה.
52.
החסנת חמרי פיצוץ בחלק התחתי של מכרה תהא אסורה, פרט למקרים אלה:
(א)
כמות קטנה של חמרי פיצוץ ונפצים שלא תהא יתרה על הכמות המאושרת מטעם המשגיח בכתב, יהא מותר לשמור בתבות מדוגמא מאושרת; הנפצים יהיו נשמרים בריחוק מקום מחמרי הפיצוץ והקופסאות תעמודנה באפן שלא יהא חשש סכנה שמא תתפוצץ או תידלק אחת מהן ע״י התפוצצותה או דליקתה של קופסה שניה או בכל דרך אחרת;
(ב)
כשאין מפוצצים בעת ובעונה אחת את כל החורים שהוכנו לפיצוץ צריך לשמור בינתים את חמרי הפיצוץ של החורים הבלתי טעונים במרחק בטוח; צריך לשמור אותם לפחות שלשים רגל הרחק מן הנפצים, וצריך למסרם לפיקוחו של אדם האחראי להם ולשימם במקום שאין שם חשש להתפוצצותם או לדליקתם.
53.
אין להוציא ממחסן המכרה חמרי פיצוץ למעלה מן הכמות הדרושה לשימוש באותו יום; ושום אדם זולת המנהל, סגן המנהל או מי שנתאשר בכתב ע״י המנהל, לא יחזיק לעולם ברשותו את המפתח של מחסן המכרה לחמרי פיצוץ; מחסן המכרה יהא נעול כשאין מוציאים מתוכו חמרי פיצוץ והוא צריך להתאים להוראותיה של כל פקודה הדנה בהחסנת חמרי פיצוץ.
54.
חמרי פיצוץ שלא השתמשו בהם יוחזרו בו ביום למחסן חמרי הפיצוץ ובינתים יש לשים אותם במקום מובטח ובלתי נעול שיתקינוהו לתכלית זו; כל המוצא חומר פיצוץ יקחהו מיד לאותו מקום כדי שיוחזר בו ביום למחסן חמרי הפיצוץ.
55.
לא יכנס אדם למחסן באור חשוף.
56.
כל התקנות של חלק זה הדנות בחמרי פיצוץ באות להוסיף על כל אותן התקנות האחרות בנידון חמרי פיצוץ הנהוגות בתוקף כל חוק ולא לגרוע מהן.
57.
משנעשית עבודת קדיחה בסלעים המכילים כמות גדולה של חומצת צורן ושהאבק היוצא מתוכם עלול להביא לידי שחפת ליפית, צריכים החורים להיות רטובים למדי כדי למנוע ככל האפשר בעד האבק מלהפלט אל האויר.
58.
לא ישמש אדם כיורה אלא אם כן הורשה לכך מטעם המנהל; בכל מכרה מסוים, שאינו מכרה קטן, יכול המשגיח לדרוש ששום אדם לא ישמש כיורה אלא אם כן נבחן ע״י המשגיח וקיבל ממנו תעודת כושר; במקרים אלה יבחן המשגיח מיד את המועמדים מאותו מכרה; ויכול המשגיח לבטל אח״כ אותן התעודות אם יש סבה מספקת לכך.
59.
בזמן טעינת החורים יש להרחיק למקום בטוח את כל המאורות וחמרי הבערה; בשום מכרה שהוא לא יעמיד אדם מאור על קופסה שיש בה חמרי פיצוץ, ולא יחזיקו מעל לקופסה כזאת.
60.
כשטוענים חורים באבקת פיצוץ אסור להשתמש בשום דקר, מגרד, מוט או מכשיר לסתימה עשויים ברזל או פלדה ואסור ללחוץ בכח חמר פיצוץ לתוך חור ואסור להקיש עליו כשהוא בקרקעית החור; לא ישתמשו אלא בחול דליל, בחומר רך או במים כחומר סתימה לאבקת פיצוץ המחייבת השתמשות בנפץ; אם משתמשים בחול או בחומר לשם סיתום צריך לשים סמוך לגולת הפיצוץ פיסת ניר עבה שארכה כאינטש אחד; צריך להעמיק את חומר הסיתום כדי ששה אינטשים לפחות; אסור לתחוב בכח את חומר הסיתום אלא כשטוענים את החורים באבקת שריפה בלבד ובפתיל הצתה, ובמקרה זה חובה להשתמש במכוש של עץ או במקל־בטישה עשוי עץ.
61.
[תיקון: 1934]
אסור להצית גילטינה של פיצוץ וחומר פיצוץ על מנת להבעיר בהם את פתילי השריפה ואסור להשתמש בהם לשום תכלית אחרת אלא לתכלית שהם יעודים לה מלכתחילה.
62.
בטרם יפוצצו חור צריך להזהיר כראוי את האנשים שבקרבת מקום ע״י הכרזת אות היריה ומספר היריות שעומדים לירות; ליד המבואות המוליכות אל מקום שעומדים לירות בו יעמידו משמר מספיק כדי שלא יקרב אדם בשגגה אל מקום היריות עד כדי לסכן את עצמו.
63.
בטרם יירו יריה במקום העלול להתפוצץ כולו ע״י הניפוץ באפן שההתפוצצות תחדור למקום אחר חייב היורה לברר לעצמו ששום אדם לא נמצא אותה שעה בצד השני בקרבת־מקום מסוכנת, ועל היורה לאחוז באמצעי זהירות לבלי תת לאנשים להתקרב סמוך למקום זה עד שנתפוצצו כל היריות או עד שנודע כי החורים לא נתפוצצו.
64.
אסור לקדוח חור שכבר טענוהו פעם ואסור ליטול מתוכו אבקת פיצוץ הן לפני היריה והן לאחר שלא נתפוצצה האבקה; אסור להעמיק חורים או לטפל בחורים שנשארו במצבם הקודם לאחר ניפוץ חמרי הפיצוץ; כל חור צריך לקדחו ככל האפשר הרחק מחור ישן ולעולם לא יקדחו חור בגבולות רגל אחת מן הנקודה הקרובה ביותר של חור שלא נתפוצץ.
65.
חורים הנקדחים בפני אדמה סמוך לחור שלא נתפוצץ, צריך לקדוח אותם כך שלא תתנגש הקדיחה בחור הטעון באבקת פיצוץ שלא נתפוצצה.
66.
אם בשעת חילוף משמרת נשאר חור שלא נתפוצץ צריך לסמן את החור באפן ברור ע״י שיקיפוהו בעיגול של סיד ברוחב של ששה אינטשים, וצריך להודיע את הדבר לראש המשמרת הבאה או לאיש הממונה עליה והלה יזהיר את הפועלים הנגשים לעבודה סמוך למקום שלא נתפוצץ להתרחק כדי מרחק בטוח מן המקום ההוא עד שיפוצץ המקום.
67.
בטרם יתחילו בעבודה לאחר הניפוץ חייב היורה או הממונה על העבודה ללכת ראשון אל מקום העבודה וכל זמן שלא הודיע שהמקום בטוח בתכלית לא יקרב לשם שום אדם אלא בשעת דחק או במקרה של תאונה.
עובדים
68.
כל שלא מלאו לו ארבע עשרה שנה אסור להעבידו מתחת לאדמה ואסור להעביד אשה מתחת לאדמה אלא בהסכמת המפקח.
תאונות
69.
אם היתה תאונה שגררה עמה אבדה בנפש או חבלה בגוף, הרי כל מי שהיה נוכח בשעת התאונה או שנמצא בחברת איש שנהרג או נפצע או מי שגילה את התאונה יהא אחראי לכך שהדבר יודע למנהל, אם ע״י שימסור את הידיעה ישר למנהל המכרה או לפקיד הגבוה ממנו; אם מסר את הידיעה לפקיד גבוה ממנו יהא אותו פקיד גבוה אחראי אחריות אישית לכך שהדבר יודע למנהל, כאמור לעיל.
70.
כל תאונה שקרתה במכרה או מסביב לו ושנסתיימה במות או בחבלה יודיעו עליה מיד למפקח, ובמשך עשרים וארבע שעות צריך להגיש לו דו״ח שיפרט כיצד, אימתי והיכן קרתה התאונה.
71.
אם לאחר שהודיעו על דבר תאונה נגרם מות כתוצאה מן התאונה, צריך להודיע למפקח את דבר המות.
72.
(1)
חובה לשמור תמיד הכן לשימוש כמות סבירה של מכשירי עזרה ראשונה.
(2)
בכל מכרה, פרט למכרות קטנים, יכול המפקח לדרוש שילמדו אדם או בני אדם את השימוש במכשירים האלה וכי יתקינו בנין שיוכלו לרפא בו חולים בשלוה ובנוחיות די הצורך.
תרשימים
73.
[תיקון: תש״ח]
(1)
יכול המפקח לדרוש מאת סוכנו של בעל מכרה, שנעשתה בו עבודת פיתוח שיש בה בסך הכל כדי יותר ממאה רגל מחפורות, שבילי־סולמות, מישרים ושבילים מצטלבים, להעסיק אחת בכל ששה חדשים או לפרקים יותר תכופים, אם יהא צורך בכך, מודד שיש לו רשיון כחוק לעסוק במקצוע זה בישראל על מנת שיכין את התרשימים והחתכים דלקמן בשתי העתקות (והעתקה אחת תהא על בד, אם תבוא דרישה על כך) ובהתאם להוראות הטכניות של המפקח: –
(א)
תרשים כללי של פני הקרקע;
(ב)
תרשים של מקומות העבודה;
(ג)
בליטות מאונכות וארכיות של העבודות בכל שכבה ושכבה או בכל מכמן של מחצבים, מקום שהשיפוע הממוצע הוא יותר מ־45°;
(ד)
חתכים מצטלבים בזויות ישרות אל הבליטה הארכית באותם מרחקים או באותו מצב שידרוש המפקח.
(2)
תרשים המכרה המקורי יהא שמור במכרה והעתקה הימנו תמסר למפקח.
74.
קני המדה לתרשימים של פני הקרקע יהיו 1 ל־500, 1 ל־1000 או 1 ל־2500; קני המדה לתרשימים תחתיים יהיו 1 ל־500 או 1 ל־1000.
75.
(1)
התרשים הכללי של פני הקרקע יראה –
(א)
את מצב כל המבנים שעל פני הקרקע ומצב כל המחפורות והעבודות המגיעות עד פני הקרקע;
(ב)
כל מסלות הברזל, הנהרות ודרכי הצבור החוצים את אדמת המכרה;
(ג)
גבולות השטח שיש לבעל המכרה זכויות עליו;
(ד)
קוים המראים את הגבהים במרחקים מאונכים של עשרים רגל.
(2)
התרשימים והחתכים יראו את כל המחפורות והמישרים, שבילי הסולמות, ההגבהות, המדרגות ועפר המילוא של השכבה העליונה או של המכמן ויציינו את מצב המחפורות, השבילים המצטלבים והחפירות האחרים.
(3)
התרשימים והחתכים יראו גם את השינויים בעבים, בטיבם ובערכם ובמשקעיהם של הכפים או המכמנים, את מצבם, גדלם וטיבם של המעברים המצטלבים והבקעים ופרטים אחרים בדבר משקעם וטיבם של צוקי הסביבה, ככל אשר ידרוש המפקח או המשגיח.
76.
(1)
כשמסתלקים ממכרה חובה לשלוח אל המפקח תרשים נכון מן המכרה כמו שהיה ביום שהסתלקו הימנו.
(2)
תרשים כזה יראה –
(א)
גבולות מקומות העבודה במכרה או גבולות שכבות הבינים, ובכללם לא רק את מקום התחלת העבודות אלא אף את הסתעפויותיהן והמשכיהן עד ליום שהסתלקו מן המכרה;
(ב)
עמודי המחצבים שנשארו ללא ניצול;
(ג)
מצבם, כיוונם והיקפם של כל שכבת בינים, עורק, או רצועה ושל כל תשבורת גלויה בכל שכבת בינים או בשכבת הבינים, הכל לפי הענין, השלכתה המאונכת, ושל כל סחף ובקע מתפרץ;
(ד)
מצב העבודות ביחס לפני הקרקע;
(ה)
כיוונו הכללי ושיעורו של משקע השכבה;
(ו)
עמקה של כל מחפורת, ואם זוהי שכבת בינים – עמקה של כל מחפורת מפני הקרקע עד לאותה שכבת־בינים;
(ז)
חתך לעמקה של השכבה, ואם דבר זה אינו אפשרי, חתך מכל שכבת בינים שבמכרה או משכבת הבינים האחת, הכל לפי הענין.
(3)
לצורך תקנה זו יהא דינם של מכרה או שכבת בינים כאילו הסתלקו מהם אם –
(א)
לא עבדו בהם במשך שנים עשר חודש, או
(ב)
לא החזיקו את השבילים ואת העבודות במכרות במצב שיהא אפשר לגשת אליהם.
דו״חות
77.
חייב מנהל המכרה לדאוג למשלוח הדו״חות דלקמן למפקח בשלש העתקות –
(א)
דין וחשבון שיערך אחת בכל רבע שנה, בו ירשם המספר הממוצע של העובדים במכרה; מספר הפועלים העובדים מתחת לקרקע ומספר הפועלים העובדים על פני הקרקע יצויינו כל אחד ואחד לחוד;
(ב)
דין וחשבון שיערך אחת בחדש, בו תרשם תפוקת החדש החולף;
(ג)
דין וחשבון שיערך אחת בכל רבע שנה, בו ירשם מהלך התפתחות העבודה ברבע השנה החולף;
(ד)
דינים וחשבונות אחרים שידרוש המפקח.
[תיקון: 1938]
חלק ג׳ – שדות שמן (בוטל)
78.
[תיקון: 1938]
(בוטל).
79.
[תיקון: 1938]
(בוטל).
80.
[תיקון: 1938]
(בוטל).
81.
[תיקון: 1938]
(בוטל).
82.
[תיקון: 1938]
(בוטל).
83.
[תיקון: 1938]
(בוטל).
84.
[תיקון: 1938]
(בוטל).
85.
[תיקון: 1938]
(בוטל).
86.
[תיקון: 1938]
(בוטל).
87.
[תיקון: 1938]
(בוטל).
88.
[תיקון: 1938]
(בוטל).
89.
[תיקון: 1938]
(בוטל).
90.
[תיקון: 1938]
(בוטל).
91.
[תיקון: 1938]
(בוטל).
92.
[תיקון: 1938]
(בוטל).
93.
[תיקון: 1938]
(בוטל).
94.
[תיקון: 1938]
(בוטל).
95.
[תיקון: 1938]
(בוטל).
96.
[תיקון: 1938]
(בוטל).
97.
[תיקון: 1938]
(בוטל).
98.
[תיקון: 1938]
(בוטל).
99.
[תיקון: 1938]
(בוטל).
100.
[תיקון: 1938]
(בוטל).
101.
[תיקון: 1938]
(בוטל).
102.
[תיקון: 1938]
(בוטל).
103.
[תיקון: 1938]
(בוטל).
104.
[תיקון: 1938]
(בוטל).
105.
[תיקון: 1938]
(בוטל).
106.
[תיקון: 1938]
(בוטל).
107.
[תיקון: 1938]
(בוטל).
108.
[תיקון: 1938]
(בוטל).
109.
[תיקון: 1938]
(בוטל).
110.
[תיקון: 1938]
(בוטל).
111.
[תיקון: 1938]
(בוטל).
112.
[תיקון: 1938]
(בוטל).
113.
[תיקון: 1938]
(בוטל).
114.
[תיקון: 1938]
(בוטל).
115.
[תיקון: 1938]
(בוטל).
116.
[תיקון: 1938]
(בוטל).
117.
[תיקון: 1938]
(בוטל).
118.
[תיקון: 1938]
(בוטל).
התוספת השלישית
(סעיף 104(3))
[תיקון: ק״ת תש״ט, ק״ת תשי״ג, ק״ת תשי״ט, ק״ת תשמ״א, ק״ת תשמ״ז, ק״ת תשנ״ט]
חלק א׳
אגרות
(כל הסכומים מתואמים לפי מדד אפריל 1998)
(1)
היתר חיפוש לפי סעיף 13 לפקודה –
(א)
עד 50 קמ״ר – 3000 ש״ח;
(ב)
לכל 50 קמ״ר נוספים או חלק מהם – 500 ש״ח;
(2)
היתר חקירה לפי סעיף 16 לפקודה –
(א)
עד 10 קמ״ר – 3000 ש״ח;
(ב)
לכל 10 קמ״ר נוספים או חלק מהם – 500 ש״ח;
(3)
רשיון חיפוש לפי סעיף 24 לפקודה –
(א)
עד 3 קמ״ר – 5000 ש״ח;
(ב)
לכל 3 קמ״ר נוספים או חלק מהם – 500 ש״ח;
(4)
רשיון הפקה –
(א)
עד 3 קמ״ר – 5000 ש״ח;
(ב)
לכל 3 קמ״ר נוספים או חלק מהם – 500 ש״ח;
לענין זה, ”רשיון הפקה“ – רשיון להפקה של מחצבים לפי סעיף 49 לפקודה, לרבות פינוים והעברתם, ללא זכות להחזיק בפני הקרקע.
[תיקון: תשמ״ז]
חלק ב׳
דמי חכירה
דמי החכירה שישולמו – בשקלים חדשים לשנה
(1)
בעד זכות כריה – לפי 100 מטר או חלק מהם, כשהשטח הוא לאורך נחל או לכל דונם או חלק ממנו, בכל מקרה אחר, או בעד מתן אופציה לזכות כריה כאמור – 50
(2)
חוכר בחוזה חכירה לכריה
(א)
אם חוזה החכירה הוא לכרית מחצבים מתכתיים יקרים או בעד מתן אופציה לחכירה לכריה כאמור – לכל דונם או חלק ממנו – 100
(ב)
אם חוזה החכירה הוא לכרית מחצבים מתכתיים שאינם יקרים או בעד מתן אופציה לכריה כאמור – לכל דונם או חלק ממנו – 15
(ג)
אם חוזה החכירה הוא לכרית מחצבים בלתי מתכתיים שאינם יקרים או בעד מתן אופציה לכריה כאמור – לכל דונם או חלק ממנו – 10
[תיקון: תשי״ט, תשע״ו]
חלק ג׳ (בוטל)
[תיקון: תשע״ו]
התוספת השלישית א׳
(סעיף 104(4))
דמי זכות
”מחיר המוצר הסחיר הראשון“ – הגבוה מבין אלה:
(1)
ממוצע המחירים החודשיים של המוצר הסחיר הראשון, המפורסמים בדרך המקובלת באותו ענף, בתקופה שבעדה משולמים דמי הזכות;
(2)
המחיר שבו נמכר המוצר הסחיר הראשון בידי בעל הזכות, אם נמכר;
”מחצב גולמי“ – כל מחצב עד להפיכתו למחצב שהוא מוצר סחיר ראשון.
1.
בעד כל מחצב שניתנה לגביו זכות כריה לפי פקודה זו, ישולמו דמי זכות בגובה 5% משווי המחצב שנקבע לפי הוראות סעיף 2.
2.
[תיקון: ק״ת תשפ״ב]
(א)
שוויו של מחצב ייקבע לפי מחיר המוצר הסחיר הראשון שניתן להפיק מהמחצב הגולמי בניכוי הוצאות בעד זיקוק, עיבוד והובלה, ככל שישנן, כפי שיקבע שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים (בסעיף זה – הוצאות נורמטיביות), ובניכוי סכום נוסף השווה ל־10% מהסכום המתקבל לאחר ניכוי ההוצאות הנורמטיביות ממחיר המוצר הסחיר הראשון.
(ב)
לא ידוע מחיר המוצר הסחיר הראשון או שנמכר המחצב הגולמי טרם הפיכתו למוצר הסחיר הראשון, יחושב שוויו של המחצב בהתאם להוראות שיקבע לעניין זה שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים.
(ג)
(1)
בסעיף קטן זה –
”חוק מיסוי רווחים“ – חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, התשע״א–2011;
”יחידת פוספט“ – טון סלע פוספט;
”כללי החשבונאות המקובלים“ – כהגדרתם בסעיף 20א לחוק מיסוי רווחים;
”סלע פוספט“ – המוצר הסחיר הראשון הניתן להפקה מן הפוספוריט שכורה בעל הזכות;
”פוספט גולמי“ – מחצב מסוג פוספט עד להפיכתו לסלע פוספט.
(2)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), שווייה של יחידת פוספט ייקבע לפי מחירה בניכוי הוצאות מוכרות, והכול כמפורט בסעיף קטן זה.
(3)
מחיר סלע פוספט במקרה של מכירה שלא בתנאים האמורים בסעיף 20כג(ב) לחוק מיסוי רווחים יהיה הגבוה מבין אלה:
(א)
ממוצע המחירים החודשיים של יחידת פוספט, מאותו סוג ומאותה איכות המפורסמים בדרך המקובלת, בתקופה שבעדה משולמים דמי הזכות;
(ב)
המחיר ליחידת פוספט מאותו סוג ומאותה איכות שנקבע בעסקה.
(4)
מחיר יחידת פוספט במקרה של מכירה או ייצור בתנאים האמורים בסעיף 20כג(ב) לחוק מיסוי רווחים או במקרה שבו לא ידוע מחיר המוצר הסחיר הראשון, יהיה הגבוה מבין אלה:
(א)
ממוצע המחירים החודשיים של יחידת פוספט מאותו סוג ומאותה איכות, המפורסמים בדרך המקובלת, בתקופה שבעדה משולמים דמי הזכות;
(ב)
המחיר ליחידת פוספט מאותו סוג ומאותה איכות שנקבע בעסקה;
(ג)
עלויות ההפקה והתפעול המיוחסות ליחידת פוספט;
(ד)
המחיר הנורמטיבי של יחידת פוספט שיחושב לפי הוראות סעיף 20כג(ג) לחוק מיסוי רווחים ולפי כללי החשבונאות המקובלים.
(5)
ההוצאות המוכרות בניכוי ממחיר יחידת פוספט הן הוצאות בעד זיקוק עיבוד והובלה כמפורט להלן, וכן סכום נוסף השווה ל־10 אחוזים מהסכום המתקבל לאחר ניכוי ההוצאות המפורטות להלן:
(א)
עלות השינוע בפועל של הפוספט הגולמי מפתח המכרה עד למפעל ייצור סלע הפוספט;
(ב)
הוצאות פעילות של בעל הזכות שהמפקח קבע שהן קשורות בתהליך ייצור סלע פוספט מן הפוספט שנכרה, למעט הוצאות שהמפקח אישר שאינן קשורות במישרין לתהליך הייצור כאמור, ובכלל זה הוצאות אלה:
(1)
עלות הסרת הטפל והכרייה של הפוספט הגולמי;
(2)
הוצאות כלליות;
(3)
הוצאות מימון;
(4)
עלות מיתקנים מושבתים ועובדים אשר אינם מועסקים בפועל בייצור כתוצאה מצמצום זמני בייצור, וכיוצא באלה.
(6)
הועבר פוספט גולמי לייצור מוצרי ההמשך או נמכר כפוספט גולמי – ינוכו ההוצאות כאילו יוצר סלע פוספט.
3.
דמי הזכות יחושבו בהתאם למועד הכריה בעד כמות המחצב שנכרה.
4.
על אף האמור בתוספת זו רשאי המפקח לגבות דמי זכות גבוהים יותר מהקבוע בה אם החליט להעניק זכות כריה לפי פקודה זו בהליך תחרותי שבו אחד ממדדי הבחירה הוא גובה דמי הזכות שישלם הזוכה באותו הליך.
[תיקון: [1933]]
התוספת הרביעית
(סעיף 109(1))
רשיון לחצוב
(הטופס הושמט).
[תיקון: [1933], ק״ת תש״ט, ק״ת תשי״ג, ק״ת תשי״ט, ק״ת תשמ״א, ק״ת תשמ״ז, ק״ת תשנ״ט]
התוספת החמישית
(סעיף 109(1))
אגרות מחצבות
בעד רשיון לחצוב תשולם אגרה שנתית של 3000 שקלים חדשים (מתואם לאפריל 1998).
[תיקון: תשע״ב]
התוספת השישית
(סעיף 109ב(א))
תעודת משלוח
1.
שם המחצבה שממנה התקבל חומר החציבה.
2.
שם מקבל חומר החציבה.
3.
סוג חומר החציבה שהתקבל וכמותו.
4.
מועד הקבלה של חומר החציבה.
5.
היעד שאליו יועבר חומר החציבה.
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.