פקודת הדרכים והמפעלים בכפר

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
פקודת הדרכים והמפעלים בכפר מתוך ספר החוקים הפתוח

פקודת הדרכים והמפעלים בכפר

פקודה הקובעת הוראות בענין בנינם והחזקתם של דרכי כפר ושאר מפעלי כפר


קישור למאגר החקיקה הלאומי חא״י כרך ב׳ פרק קמ״ט, עמ׳ 1508; ע״ר 1943, תוס׳ 1, 29; 1944, תוס׳ 2, 260; 1945, תוס׳ 1, 125; 1946, תוס׳ 1, 173; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1, 39; ע״ר תש״ח, 22; ס״ח תשי״ט, 193; תשמ״ד, 94.


מכוח האמור בסעיפים 14 ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. סמכויות הנציב העליון הועברו לשר העבודה והבינוי (ע״ר תש״ח, 22). מכוח האמור בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948 – לפיו החוק הקיים בארץ־ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה – מקום בו נאמר ”מושל המחוז“ ייקרא מעתה ”הממונה על המחוז“. לפי סעיף 2 לפקודת המטבע, תש״ח–1948, כל מקום בו נאמר ”פונט“ הכוונה היא ללירה ישראלית, ולפי חוק לתיקון פקודת המטבע, תשי״ט–1959, כל מקום בו נאמר סכום במילים או בפרוטות יראו כאילו נאמר בו סכום אגורות השווה לחלק העשירי של סכום הפרוטות או המילים.


לפי חוק לביטול דינים שנושנו, התשמ״ד–1984, פקודת הדרכים והמפעלים בכפר בוטלה ביום 30.3.1984.


השם הקצר
פקודה זו תקרא פקודת הדרכים והמפעלים בכפר.
פירוש [תיקון: 1946, תש״ח]
בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר –
”תושב בר־מסים“ פירושו:
(א)
כל זכר בריא בגופו מבן שש עשרה שנה ועד בן ששים שנה היושב בקביעות לפנים מתחומי הכפר; וכן
(ב)
כל שיש לו רכוש לפנים מתחומי הכפר, בין שהוא יושב בכפר ובין שאינו יושב בו;
”כפר“ מובנו -
(א)
מקום שהוכרז, או יוכרז להבא, על שטח שהוא כפר או יחידת־שבט לפי סעיף 11 של דברי־המלך במועצה על ארץ־ישראל, 1922–1939, ושום חלק מאותו שטח אינו נמצא בתחום שיפוטה של מועצת עירייה – כלל אותו שטח, וכן
(ב)
מקום שחלק של שטח, שהוכרז עליו, או יוכרז עליו להבא, שהוא כפר או יחידת־שבט לפי סעיף 11 של דברי־המלך במועצה, 1922–1939, נמצא בתחום שיפוטה של מועצת עירייה – אותו חלק מאותו שטח, שאינו נמצא בתחום שיפוטה של אותה מועצת עירייה;
”רשות־כפר“ מובנה –
(א)
במקרה כפר הנמצא כולו או חלק ממנו בתחומי השטח של מועצה מקומית – המועצה המקומית,
(ב)
במקרה כפר אחר כל־שהוא, שהובא כולו או מקצתו בגדר פעולתו של חלק ב׳ מפקודת הנהלת הכפרים, 1944 – המועצה הכפרית,
(ג)
במקרה אחר כל־שהוא – המוכתר והזקנים של אותו כפר באותה שעה.
אילו הם מפעלים הצריכים להעשות [תיקון: 1943, תש״ח]
מותר לעשות המפעלים דלקמן עפ״י הוראות פקודה זו:–
(א)
בנינם, החזקתם ותיקונם של כל כביש, נתיב או שביל המחברים את הכפר אל הכביש הראשי או אל כפר אחר או אל כפרים אחרים;
(ב)
נקוי כל תעלה, ברכה, בור, אמת מים צבורית, הסמוכים לכפר, אם הם נתונים במצב שיש בו כדי להזיק לבריאותם של האוכלוסין;
(ג)
כל מפעל לשם השבחת הנקיון והבריאות בכפר;
(ד)
כל מפעל, מלבד מפעל המפורט בפסקא (א), (ב) או (ג), שהממונה על המחוז [במקור: מושל המחוז] העיד עליו שהוא לתועלת הכפר.
[תיקון: תש״ח]
(1)
רשות הכפר תגיש לממונה על המחוז [במקור: מושל המחוז], קודם לתאריך שיפורסם על ידו, תכנית העבודות שעומדים להוציאן לפועל על חשבון הכפר במשך השנה, ובתכנית יפורטו:–
(א)
מקומות העבודות העומדות להעשות, טיבן והיקפן;
(ב)
הסכום שעומדים להקציב לביצוען של אותן עבודות;
(ג)
באיזה תאריך, לערך, תוצא לפועל כל עבודה ועבודה;
(ד)
מספר התושבים בני־מסים.
(2)
התרשלה רשות כפר להגיש בזמן שנקבע לכך את תכנית העבודות הצריכות להעשות, או הגישה תכנית שלדעת הממונה על המחוז [במקור: מושל המחוז] היא לקוייה או בלתי מספיקה, יקבע הממונה על המחוז [במקור: מושל המחוז] מה הן העבודות הצריכות להעשות על חשבון הכפר במשך השנה ויכין תכנית של עבודות אלה וישלח את התכנית לרשות הכפר בצירוף הוראות להוצאתה לפועל.
הסמכות לדרוש השתתפות כספית [תיקון: 1944, 1945, תש״ח, תש״ח־2]
(1)
משעה שנקבעה תכנית העבודות הצריכות להעשות על חשבון הכפר יכין הממונה על המחוז [במקור: מושל המחוז] אפשרות כספית לביצועה של העבודה בדרשו מכל תושב בר־מסים בכפר לתרום סכום שייקבע על ידו מתוך שימלך בדעת רשות הכפר, ובלבד שלא יעלה הסכום על חמש לירות.
(2)
הממונה על המחוז [במקור: מושל המחוז] יודיע את דרישתו זאת בהדביקו במקום בולט בכפר הנוגע בדבר מודעה חתומה על ידו ובה יפורש מהי העבודה שצריך לבצעה ומהו סכום התרומה שכל תושב בר־מסים יהא חייב לתרום: כמו כן יפורש בהודעה שכל תושב בר־מסים הרוצה שיעסיקוהו במפעל חייב להודיע על כך לרשות הכפר.
תרומת עבודה תחת תרומת כסף [תיקון: תש״ח, תשי״ט]
יכולה רשות הכפר להעביד בבצועו של המפעל כל תושב בר־מסים שמסר את ההודעה המוזכרת בסעיף הקודם, והיא תשלם את שכרו, ככל אשר ייקבע ע״י הממונה על המחוז [במקור: מושל המחוז], מתוך התיעצות בדעת רשות הכפר, ובלבד שלא יעלה השכר על עשר אגורות ליום [במקור: מאה מיל ליום], והסכום המגיע מאיש כזה לחשבון תרומת הכסף ינוכה מן השכר המגיע לו.
גבית התרומות
(1)
רשות הכפר תמסור לכל תושב בר־מסים שלא מסר לה את המודעה הנזכרת בסעיף 5(2) או שאינו עובד במפעל, מודעה הדורשת מאתו לפרוע את התרומה המגיעה ממנו.
(2)
אם לא שולמה התרומה במשך עשרים יום מיום מסירת המודעה, גובין אותה כדרך שגובין מסים המגיעים לממשלה.
ישוב מחלוקות [תיקון: תש״ח]
נפלה מחלוקת בין שתי רשויות כפר בנוגע לכפר שעל חשבונו יבוצע איזה מפעל שיהא דרוש לבצעו, יביאוה לפני הממונה על המחוז [במקור: מושל המחוז] והחלטתו של הממונה [במקור: המושל] תהא החלטת גמר.
כוח לדַחות ביצוע עבודות [תיקון: 1944, 1945, תש״ח]
הממונה על המחוז [במקור: מושל המחוז] רשאי להורות – מזמן לזמן, בהודעה שבכתב, בחתימת ידו, המכוונת לרשות כפרית כל־שהיא, – כי תדוחה – לאותה תקופה שיראה אותה נכונה – הוצאתה לפועל של עבודה כל־שהיא הכלולה בתכנית־עבודות, שהובאה לפניו על־ידי אותה רשות כפרית לפי סעיף־קטן (1) של סעיף (4), ומשניתנה הוראה כזאת, תהיה לפקודה הזאת נפקות ביחס לאותה עבודה כאילו –
(א)
הושמטו מסעיף 6 המלים מן ”והסכום המגיע מאיש כזה“ עד ”מן השכר המגיע לו“;
(ב)
הושמטו מסעיף־קטן (1) של סעיף 7 המלים מן ”שלא מסר לה את המודעה“ עד ”שאינו עובד בפועל“.
סייג [תיקון: 1945]
כל הודעה, שניתנה לפי סעיף 9 כפי שחוקק בתקנות ההגנה (תיקון פקודת דרכים ומפעלים בכפר), 1944, ועמדה בתקפה סמוך לפני תחילת תקפן של תקנות ההגנה (הפקעה), 1945, יהיו רואים אותה כאילו ניתנה לפי סעיף 9 כפי שחוקק בפקודת תחיקת־ההגנה (הכללה בפקודות מסויימות), 1945.
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.