פקודת התעבורה
פקודת התעבורה מתוך
פקודת התעבורה [נוסח חדש]
2000933
נוסח ישן: פקודת ההובלה בדרכים: חא״י כרך ב׳ פרק קכ״ח, עמ׳ 1271; ע״ר 1937, תוס׳ 1, 98; 1941, תוס׳ 1, 32; ע״ר 1942, תוס׳ 2, 1183, 1508; ע״ר 1944, תוס׳ 1, 27; 1945, תוס׳ 1, 124; 1947, תוס׳ 1, 60; ע״ר תש״ט, תוס׳ א׳, 51, תוס׳ א׳, 169; ס״ח תשי״ג, 42, 129, VI; תשי״ח, 123; תשכ״א, 94, 116. חוק חגורות בטיחות ברכב: ס״ח תשל״ג, 250; תשל״ד, 28; תשנ״ג, 86.
נוסח חדש: דמ״י תשכ״א, 173; ס״ח תשכ״ב, 8, 64; תשכ״ד, 78; תשכ״ה, 115, 183, 202; תשכ״ו, 58; תשכ״ז, 146; תשכ״ט, 224, 224; תשל״א, 83; תשל״ה, 219; תשל״ו, 90, 193; תש״ם, 18, 58; תשמ״א, 315; תשמ״ד, 30; תשמ״ה, 56; תשמ״ו, 198; תשמ״ח, 50, 216; תשמ״ט, 29; תש״ן, 175; תשנ״א, 12, 35, 116, 174, 174, 206, 214; תשנ״ב, 72, 138; תשנ״ג, 86; תשנ״ד, 26, 70; תשנ״ה, 154, 174, 197, 198, 330, 346, 486; תשנ״ו, 82, 379; תשנ״ז, 96, 130, 180, 196, 201; תשנ״ח, 54, 253, 301; תשנ״ט, 97; תש״ס, 73, 102, 103, 192; תשס״א, 227; תשס״ג, 62, 100, 100, 415, 538; תשס״ד, 306, 338, 419, 504, 504; תשס״ה, 421, 430, 456, 464, 728, 736, 747; תשס״ו, 33, 91, 107, 108, 124, 381, 383; תשס״ז, 13, 156, 383, 430; תשס״ח, 97, 145, 147, 208, 232, 382, 466, 467, 605, 646, 783; תשס״ט, 132; תש״ע, 237, 305, 621; תשע״א, 38, 38, 91, 95, 1025, 1203, 1204; תשע״ב, 2, 57, 221, 274, 350, 454, 605, 758; תשע״ד, 406, 644, 744, 812; תשע״ה, 238, 292; תשע״ו, 325, 654, 832, 976, 1202; תשע״ז, 46, 67, 501, 1009; תשע״ח, 112, 130, 493, 661, 692, 748, 748; תשע״ט, 40, 159, 232, 318; תש״ף, 14; תשפ״א, 296, 372; תשפ״ב, 113, 772; תשפ״ג, 182; תשפ״ד, 466, 1154, 1342, 1490; תשפ״ה, 104.
שינוי תוספות: ק״ת תשל״ב, 388; תשמ״ו, 1142; תשמ״ז, 382; תש״ן, 712; תשנ״א, 938; תשנ״ב, 674, 950; תשנ״ג, 327; תשנ״ד, 1304; תשנ״ה, 1554; תשנ״ז, 199, 862; תש״ס, 654; תשס״ב, 83; תשס״ג, 364; תשס״ד, 277; תשס״ז, 210, 595; תשס״ח, 476, 855; תשע״א, 162; תשע״ב, 1389; תשע״ד, 1191; תשע״ה, 52; תשע״ז, 332. דחיית תחילה: ק״ת תשס״ז, 840, 1042; תשע״ה, 1108, 1330; תשפ״ב, 1720. הארכת תקופת רשיונות: ק״ת תשע״א, 148; תשע״ד, 1190; תשע״ה, 564; תשע״ו, 683, 1458. שינוי שיעורי קנסות: ק״ת תשמ״ג, 1503; תשמ״ד, 949, 2065; תשמ״ה, 1000; תשמ״ו, 299; תשמ״ז, 358; תשמ״ט, 1234; תשנ״ג, 487; תשנ״ו, 994; תשס״ג, 123; תש״ע, 948. שינוי תארים: ק״ת תשמ״ה, 142. הודעות אגרת שידור: ק״ת תשנ״ט, 377; תש״ס, 328; תשס״א, 974; תשס״ב, 1196; תשס״ד, 368; תשס״ה, 330; תשס״ו, 579; תשס״ז, 682; תשס״ח, 624; תשס״ט, 641; תשע״א, 874; תשע״ב, 883; תשע״ג, 801; תשע״ד, 954; תשע״ה, 968; תשע״ו, 798; תשע״ז, 728; תשע״ח, 955; תשע״ט, 2296; תש״ף, 514; תשפ״א, 2086; תשפ״ב, 2136; תשפ״ד, 1749. הארכת הוראת שעה: ק״ת תשע״ג, 1128.
תוכן עניינים
פרק ראשון: מבוא
הגדרות [תיקון: תשל״א, תשל״ו, תש״ם, תשמ״ו, תשנ״א, תשנ״ג, תשנ״ו־2, תשנ״ח, תשנ״ח־3, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ג־5, תשס״ד־4, תשס״ז, תשס״ח־2, תשס״ח־7, תשע״ב־4, תשע״ה, תשע״ו־3, תשע״ח־3, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ד־3]
בפקודה זו –
”בוחן נהיגה“ ו”בוחן רכב“ – מי שרשות הרישוי הסמיכה להיות בוחן נהיגה או בוחן רכב, לפי הענין;
”בית דין לתעבורה“, ”החלטה להטיל קנס“, ”החלטה סופית להטיל קנס“ ו”הפרת תעבורה“ – (החל מיום 7.11.2025): כהגדרתם בחוק הפרות תעבורה מינהליות;
”בעל“ – אחד מאלה:
(1)
הבעל הרשום ברשיון הרכב;
(2)
לענין רכב שיש עליו הסכם שכירות או הסכם של מִקָח־אגב־שכירות או הסכם מכר – האדם המחזיק ברכב מכוח ההסכם;
(3)
לענין רכב הרשום על שם חבר בני אדם – מנהל פעיל, שותף או עובד מינהלי בכיר בחבר, האחראים לאותו רכב;
(4)
לענין רכב הרשום על שם קטין או אדם שמונה לו אפוטרופס – הורו או מי שמונה אפוטרופסו, לפי הענין;
(5)
לעניין רכב עצמאי שניתן לגביו היתר הפעלה כאמור בסעיף 16ו – בעל היתר ההפעלה;
”דרך“ – לרבות כל מסילה, דרך, רחוב, סמטה, ככר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות לעבור בהם;
”היתר נהיגה“ – רישיון נהיגה הניתן לנהג חדש צעיר;
”התליה“, של רישיון נהיגה – פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה עד להתקיימותו של תנאי שציינה רשות הרישוי בהחלטת ההתליה;
”אוטובוס“ – רכב מנועי המיועד להסיע שמונה אנשים או יותר מלבד הנהג ואשר צוין ברשיון הרכב כאוטובוס;
”אוטובוס ציבורי“ – רכב ציבורי שהוא אוטובוס;
”מסוף לתחבורה ציבורית“ – מתחם המשמש כתחנת מוצא ויעד לקו שירות או המשמש כמקום מעבר לנוסעים בין קו שירות אחד לאחר;
”חוק הפרות תעבורה מינהליות“ – (החל מיום 7.11.2025): חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ״ד–2024;
”חוק נתיבים מהירים“ – חוק נתיבים מהירים, התש״ס–2000;
”חניה תפעולית“ – חניה לאוטובוסים לפני כניסתם לרציפי הנוסעים;
”תחנה מרכזית“ – מסוף לתחבורה ציבורית ובו חניה תפעולית, המאפשר לנוסע קישור, בין קווי שירות בין־עירוניים או בין קווי שירות עירוניים, בינם לבין עצמם, או בין קווי שירות בין־עירוניים לבין קווי שירות עירוניים, והוא תחנת מוצא בעבור קו שירות בין־עירוני אחד או יותר, ועשויים להימצא בו מיתקני שירות להפעלת קווי השירות כגון חניה, תדלוק, קופות, משרדים וכדומה;
”מיתקן תחבורתי“ – מסוף לתחבורה ציבורית או תחנה מרכזית;
”קו שירות“ – מסלול ההסעה של אוטובוס ציבורי או מונית, שקבועות בו תחנות להעלאת נוסעים ולהורדתם, כפי שנקבע ברשיון קו השירות;
”קו שירות מותאם ביקוש“ לאוטובוסים ציבוריים או למוניות, לפי העניין – מסלול הסעה באזור פעילות מסוים, שבו מתאפשרת עצירה גם בתחנות אוטובוס לשם העלאת נוסעים והורדתם ושאינו מחייב תחנות קבועות; המסלול ומקומות העצירה ייקבעו בהתאם להזמנות מראש של נוסעים, באמצעות אמצעי טכנולוגי, ובכלל זה יישומון סלולרי, הכול כפי שנקבע ברישיון קו השירות מותאם הביקוש;
”טכוגרף“ – מכשיר המותקן ברכב לפי הוראות פקודה זו, המיועד לסמן או לרשום את היות הרכב במצב נסיעה או עצירה, וכן את מרחק הנסיעה, את מהירות הנסיעה ואת זמן הנהיגה של הנוהג ברכב;
”מונית“ – רכב מנועי ציבורי המיועד להסיע עד עשרה אנשים מלבד הנהג ואשר צויין ברשיון הרכב כמונית;
”מיתקן מגביל מהירות“ – מכשיר מסוג שקבע השר, המגביל את מהירות הרכב והמותקן ברכב כפי שקבע השר;
”מנהל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים“ – המנהל כהגדרתו בחוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, התשס״ו–2006;
”נהג חדש“ – כמשמעותו בסעיף 12א;
”נהג חדש צעיר“ – נהג חדש שטרם מלאו לו 24 שנים;
”רכב“ – רכב הנע בכוח מיכני או הנגרר על ידי רכב כזה או על ידי בהמה, וכן מכונה או מיתקן הנעים או הנגררים כאמור, לרבות אופניים ותלת־אופן, ולמעט רכב שהשר פטר אותו בצו מהוראות פקודה זו כולן או מקצתן;
פורסם צו התעבורה (פטור קורקינט חשמלי מהוראות הפקודה), התשס״ד–2004, לפיו קורקינט חשמלי פטור מהוראות הפקודה.
”רכב מנועי“ – רכב המונע בכוח מיכני מכל צורה שהיא, ולרבות תלת אופנוע ואופנוע עם רכב צדי או עם גרור או בלעדיהם ולמעט רכב הנגרר על ידי רכב מנועי;
”רכב מסחרי“ – רכב המשמש, או המיועד לשמש, להובלת משא, בין בשכר ובין בקשר לעסקו או למסחרו של בעל הרכב;
”רכב עבודה“ – רכב שציוד עבודה מורכב עליו באופן קבוע, או שמבנהו עשוי לביצוע עבודה, ואינו מיועד להובלת משא או להסעת נוסעים;
”רכב עצמאי“ – רכב מנועי שמותקנות בו מערכת לנהיגה עצמאית ומערכות מחשוב נוספות, ואשר צוין ברישיון הרכב כרכב עצמאי, בין שמערכת הנהיגה העצמאית המותקנת בו מסוגלת לפעול בלא שהוגדר בה מרחב הפעלה כהגדרתו בסעיף 16ד, ובין שהמערכת האמורה מסוגלת לפעול רק במסגרת המרחב כאמור שהוגדר בה;
”רכב ציבורי“ – רכב המשמש, או המיועד לשמש, להסעת נוסעים בשכר;
”רכב פרטי“ – רכב שאיננו רכב ציבורי ולא רכב מסחרי;
”רכבת מקומית“ – כהגדרתה בסעיף 46 לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972 (בפקודה זו – פקודת מסילות הברזל);
”עבירת קנס“ – עבירת תעבורה שהוכרזה כעבירת קנס לפי סעיף 30(א);
”עבירת תעבורה“ – עבירה על פקודה זו ועל התקנות, לרבות חוקי העזר שהותקנו לפיה;
”עגלה“ – רכב הנגרר על ידי בהמה;
”ערובה“ – ערובה לביטוח סיכוני צד שלישי הנובעים מן השימוש ברכב מנועי כשהיא עשויה לפי כל הדרישות של פקודת הביטוח;
”פוליסה“ – פוליסה לביטוח סיכוני צד שלישי הנובעים מן השימוש ברכב מנועי כשהיא עשויה לפי כל הדרישות של פקודת הביטוח, ולרבות הודעת כיסוי;
”פקודת הביטוח“ – פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970;
”מפקח על התעבורה“ – מי שהשר מינה אותו, בהודעה ברשומות, מפקח על התעבורה לכל שטח המדינה (להלן – המפקח הארצי על התעבורה) או לחלק ממנו, לרבות מי שהמפקח הארצי על התעבורה אצל לו, בהודעה ברשומות, מסמכותו לכל שטח המדינה או לחלק ממנו, לענין פלוני או לסוגי ענינים;
”רשות הרישוי“ – עובד משרד התחבורה שמונה כדין להיות סגן מנהל כללי לתנועה במשרד התחבורה, לרבות עובד ציבור אחר, שהוא אצל לו מסמכותו כרשות הרישוי לשטח המדינה כולה או לחלק ממנו, לענין פלוני או לסוג של ענינים; בהגדרה זו, ”עובד ציבור“ – עובד בשירות המדינה, קצין בצבא הגנה לישראל או מי שממלא תפקיד של קצין כאמור, או קצין במשטרת ישראל;
”רשות תימרור מרכזית“, ”רשות תימרור מקומית“ ו”תמרור“ – כהגדרתם בתקנות התעבורה;
”רשיון להפעלת מונית“ – רשיון המקנה לבעלו זכות להסיע נוסעים במונית לפי רשיון הסעה שניתן לפי תקנות התעבורה;
”רישיון נהיגה“ – רישיון שניתן לפי סעיף 11;
”תעודת ביטוח“ ו”תעודת ערובה“ – כמשמעותן בפקודת הביטוח;
”תקנות התעבורה“ – תקנות התעבורה, התשכ״א–1961;
”השר“ – שר התחבורה והבטיחות בדרכים.
פרק שני: רישוי ורישום
סימן א׳: רשיון רכב ורישום רכב
רשיון רכב [תיקון: תשפ״ב־2]
(א)
לא ינהג אדם רכב ולא ירשה לאחר לנהוג רכב שברשותו, אלא אם נרשם הרכב בהתאם להוראות פקודה זו ויש עליו רשיון רכב תָּקֵף שניתן לפי הפקודה; ובלבד שלא יהיה בעל רכב אחראי לפי סעיף זה על נהיגת רכבו על ידי אדם אחר, אם הוכיח שנקט כל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב.
(ב)
תקופת תקפו של רשיון רכב [תיקון: תשנ״ח־3, תשס״ה־3, תשפ״ב־2, תשפ״ד]
(א)
רשיון רכב או חידושו יהיה לתקופה שנקבעה בתקנות ובלבד שלא תעלה על שנה אחת; לרכב עבודה, לטרקטור או לרכב שלפי מבנהו אין מהירותו עולה על ארבעים וחמישה קילומטר לשעה, מותר ליתן או לחדש את הרשיון לתקופה שנקבעה בתקנות ושלא תעלה על שתי שנים.
(א1)
השר רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך, בצו, את התקופות האמורות בסעיף קטן (א), דרך כלל או לענין רישיונות רכב מסוימים, לתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 90 ימים, ורשאי הוא להתנות את ההארכה בתנאים.
(ב)
בחידוש רשיון רכב יתחיל תקפו של הרשיון המחודש מהיום האחרון לתקופת תקפו הקודמת, ולענין זה לא תבוא בחשבון כל תקופת הארכה לפי סעיף קטן (א1).
(ג)
בעד רשיון רכב או חידושו תשולם האגרה שנקבעה בתקנות.
סמכות להסדיר רישוי רכב [תיקון: תשע״ב־2, תשפ״ב־2]
(א)
השר רשאי, בתקנות, לקבוע הוראות המסדירות מתן רשיון רכב, חידושו, העברתו, צורתו, כללי החזקתו ותנאיו, לרבות תנאים בדבר הגבלת השימוש ברכב.
(ב)
בתקנות לפי סעיף קטן (א) המסדירות העברת רישיון רכב יקבע השר הוראות לעניין בדיקות שתבצע רשות הרישוי כדי לוודא כי שולמו כל האגרות והמסים החלים על הרכב, ובדיקות נוספות שתבצע כדי לברר, בין השאר, קיום עיקול על הרכב או הגבלה אחרת שבשלה נקבע כי אין להעביר רישיון רכב, וכן – בהתייעצות עם שר המשפטים – כדי לברר רישום משכון על הרכב לפי חוק המשכון, התשכ״ז–1967.
בעל רכב בלי רשיון חייב באגרה [תיקון: תשנ״א]
על אף האמור בסעיף 2, בעל רכב שאיננו פטור מחובת רשיון רכב או מאגרת רשיון, ולא קיבל רשיון רכב לתקופה פלונית, ישלם תשלום חובה לרשות הרישוי בשיעור האגרה שהיה עליו לשלם בעד הרשיון או חידושו, לאותה תקופה.
רישום רכב [תיקון: תשמ״ה]
בעל רכב המבקש רשיון רכב, חייב עם הגשת הבקשה, לרשום את הרכב בלשכת רשות הרישוי, זולת אם פוטר מהוראות פקודה זו בדבר רישוי ורישום.
תו רישום [תיקון: תשמ״ה]
(א)
רשות הרישוי תייחד לכל רכב הרשום אצלה מספר ותו המציינים את מספר הרישום.
(ב)
תו הרישום יודבק אל הרכב, או אל כל רכב אחר הנגרר על ידיו, או אל זה ואל זה, הכל כפי שנקבע.
אגרת רישום
בעד רישום רכב תשולם האגרה שנקבעה.
תו־
על אף האמור בסעיף 7(א) רשאית רשות הרישוי, לאחר ששולמה האגרה שנקבעה, לייחד ליצרן או ליבואן של רכב, לבעל מוסך שיש לו רשיון כדין, לסוחר של רכב או למעבדה לבדיקת רכב שאישרה רשות הרישוי, תו־סוחר כללי שמותר להשתמש בו, בדרך שנקבעה, לכל רכב הנמצא במבחן לאחר ייצורו או לאחר ייבואו או במבחן על ידי המתעתד לקנותו או אחרי תיקונו.
רכב של מערכת הביטחון – הוראות לעניין רישום ורישוי [תיקון: תשע״ו־4]
(א)
על אף ההוראות לפי פקודה זו, רשות הרישוי רשאית לרשום רכב שמערכת הביטחון ייבאה לישראל לפי הוראות סעיף 224 לחוק הרישוי, וכן לתת לו רישיון רכב לפי פקודה זו, אף אם הרכב אינו עומד בתנאים לרישום ורישוי לפי פקודה זו, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
(1)
הרכב הוא בשימוש מערכת הביטחון;
(2)
מעבדה מוסמכת לרכב אישרה כי הרכב עומד בתנאים שהורתה רשות הרישוי למבקש הרישום והרישוי.
(ב)
בסעיף זה –
”חוק הרישוי“ – חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016;
”מעבדה מוסמכת לרכב“ ו”מערכת הביטחון“ – כמשמעותן בחוק הרישוי.
סימן ב׳: רשיון נהיגה
איסור לנהוג בלי רשיון נהיגה
(א)
לא ינהג אדם רכב מנועי אלא אם הוא בעל רשיון נהיגה תקף לרכב מאותו סוג, שניתן על פי פקודה זו, ולא ינהג אדם אלא בהתאם לתנאי הרשיון זולת אם פוטר מחובת רשיון נהיגה ובמידה שפוטר.
(ב)
בעל רכב ומי שהשליטה על הרכב בידו לא ירשה לנהוג ברכב למי שאינו רשאי לפי סעיף קטן (א) לנהוג בו, ובלבד שלא יהיה בעל רכב או מי שהשליטה על הרכב בידו, אחראי בעד נהיגתו על ידי אדם שאינו רשאי לנהוג בו, אם הוכיח שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב.
(ג)
לענין סעיף זה, אין נפקא מינה אם הרכב רשום בארץ או בחוץ־לארץ.
כשירות לרשיון נהיגה [תיקון: תשע״ב־4]
רשות הרישוי רשאית ליתן רשיון לפי סימן זה, ואם המבקש הוא נהג חדש צעיר – היתר נהיגה, אם שוכנעה שמבקש הרשיון כשיר לנהוג ברכב שעליו הוגשה הבקשה ואיננו פסול לפי הוראות פקודה זו ושילם את האגרה שנקבעה.
סייג למתן רישיון [תיקון: תשס״ו־4]
(א)
רשות הרישוי לא תיתן רישיון נהיגה לאדם שהורשע, בפסק דין סופי, בעבירה לפי פקודת הסמים, כל עוד לא חלפה שנה ממועד הרשעתו כאמור; ואולם בית המשפט המוסמך לדון בעבירה כאמור, רשאי, לבקשתו של אותו אדם, להורות אחרת, בנסיבות מיוחדות שיפרט.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על אדם שהיה בידו רישיון נהיגה ומבקש לחדשו, או על אדם, שבית משפט החליט לפסול אותו מלקבל רישיון נהיגה בהתאם להוראות סעיף 37א לפקודת הסמים.
(ג)
בסעיף זה –
”פסק דין סופי“ – פסק דין שאין עליו ערעור עוד;
”פקודת הסמים“ – פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973.
רשיון נהיגה לקטין [תיקון: תשע״ב־4, תשפ״ב־2]
לא יינתן רשיון נהיגה לאדם שלא מלאו לו שמונה עשרה שנה, אלא שהשר רשאי בתקנות, להתיר, בתנאים או ללא תנאי, ליתן רשיון נהיגה בסוגים מסויימים של כלי רכב מנועיים למי שמלאו לו שש עשרה שנה; ואולם לעניין רישיון נהיגה לרכב פרטי, לא יינתן רישיון לאדם שלא מלאו לו 16 שנים ותשעה חודשים, אלא אם כן השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, קבע גיל אחר; נתעורר ספק לגבי הגיל, רשות הרישוי היא המחליטה.
נהג חדש [תיקון: תש״ם, תש״ן, תשנ״א־4, תשנ״א־5, תשנ״ג, תשנ״ה־5, תשס״ז, תשע״ב־4, תשפ״ד־3]
(א)
מי שניתן לו רישיון נהיגה ולא היה בידו קודם לכן רישיון נהיגה שאינו רישיון לנהוג באופנוע, בטרקטור או במכונה ניידת, יהיה נהג חדש למשך שנתיים מיום מתן הרישיון כאמור (בסימן זה – התקופה הבסיסית), או לתקופות נוספות בהתאם להוראות סעיף זה; תוקף רישיון הנהיגה שניתן לנהג חדש יהיה לשנתיים.
(ב)
(1)
הוגש נגד נהג חדש כתב אישום בשל עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת השלישית, תוארך תקופת היותו נהג חדש עד תום ההליכים המשפטיים בעניין האישום האמור.
(2)
נמסרה לנהג חדש הודעת תשלום קנס כמשמעותה בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, בשל עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת השלישית, תוארך תקופת היותו נהג חדש עד תשלום הקנס, ואם ביקש להישפט על העבירה – עד תום ההליכים המשפטיים בעניין אותה עבירה.
(הוראת שעה לשישה חודשים מיום 7.11.2025): נמסרה לנהג חדש הודעת תשלום קנס כמשמעותה בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, בשל עבירה מהעבירות המפורטות בתוספת השלישית, או שהומצאה לו הודעה על החלטה להטיל קנס בשל עבירת תעבורה המנויה בתוספת השלישית המהווה הפרת תעבורה, תוארך תקופת היותו נהג חדש עד תשלום הקנס, ואם ביקש להישפט על העבירה או הגיש ערר לפי סעיף 19 לחוק הפרות תעבורה מינהליות, לפי העניין – עד תום ההליכים המשפטיים בעניין אותה עבירה או בעניין אותה הפרת תעבורה, לפי העניין.
(החל מיום 8.5.2026): הומצאה לנהג חדש הודעה על החלטה להטיל קנס לפי חוק הפרות תעבורה מינהליות, בשל עבירת תעבורה המנויה בתוספת השלישית המהווה הפרת תעבורה, תוארך תקופת היותו נהג חדש עד תשלום הקנס כאמור, ואם הגיש ערר לפי סעיף 19 לחוק האמור – עד תום ההליכים המשפטיים בעניין אותה הפרת תעבורה.
(3)
פקע תוקפו של רישיון הנהיגה של הנהג החדש לפני תום ההליכים המשפטיים או לפני תשלום הקנס, כאמור בפסקאות (1) או (2), לפי העניין, תחדש רשות הרישוי את רישיון הנהיגה שלו לתקופה נוספת של שנתיים.
(ג)
נהג חדש שההליכים המשפטיים בעניינו, כאמור בסעיף קטן (ב), הסתיימו בלא הרשעה, יחדל להיות נהג חדש בתום התקופה הבסיסית או בתום ההליכים המשפטיים כאמור, לפי המאוחר.
(החל מיום 7.11.2025): נהג חדש שההליכים המשפטיים בעניינו, כאמור בסעיף קטן (ב), הסתיימו בלא הרשעה או שהודעה על החלטה להטיל קנס, שהומצאה לו בשל הפרת התעבורה לפי חוק הפרות תעבורה מינהליות, בוטלה בהתאם להוראות החוק האמור, לפי העניין, יחדל להיות נהג חדש בתום התקופה הבסיסית או בתום ההליכים המשפטיים כאמור, לפי המאוחר.
(ד)
הורשע נהג חדש בעבירה מן העבירות המנויות בתוספת השלישית, תוארך תקופת היותו נהג חדש בשנתיים נוספות ובלבד שעמד בהצלחה בבחינות ובבדיקות כפי שקבע השר; הארכת התקופה כאמור תימנה מתום התקופה הבסיסית או ממועד ההרשעה, ואם נגזרה פסילת רישיון בהרשעה כאמור – מתום תקופת הפסילה, לפי המאוחר.
(החל מיום 7.11.2025): הורשע נהג חדש בעבירה על הוראה המנויה בתוספת השלישית או שניתנה לגביו החלטה סופית להטיל קנס בשל עבירת תעבורה המנויה בתוספת השלישית המהווה הפרת תעבורה, לפי העניין, תוארך תקופת היותו נהג חדש בשנתיים נוספות ובלבד שעמד בהצלחה בבחינות ובבדיקות כפי שקבע השר; הארכת התקופה כאמור תימנה מתום התקופה הבסיסית או ממועד ההרשעה, ואם נגזרה פסילת רישיון בהרשעה כאמור – מתום תקופת הפסילה, לפי המאוחר.
(ה)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל סמכות אחרת של רשות הרישוי לפי פקודה זו.
נהג חדש צעיר [תיקון: תשנ״ח־3, תש״ס־2, תשס״ד־5, תשס״ז, תשע״ב־4]
(א)
נהג חדש צעיר חייב בביצוע תכנית הליווי שנקבעה לפי סעיף קטן (ה), (בסעיף זה – תכנית הליווי) כל עוד לא מלאו לו 24 שנים.
(ב)
על אף הוראות סעיף 12א(א), תוקפו של היתר נהיגה הניתן לנהג חדש צעיר יהיה לשישה חודשים או עד שימלאו לו 24 שנים, לפי המוקדם; פקע תוקפו של היתר הנהיגה יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
(1)
הוכיח נהג חדש צעיר, בדרך שנקבעה לפי סעיף קטן (ה), כי ביצע את תכנית הליווי, תיתן לו רשות הרישוי רישיון נהיגה שתוקפו יהיה עד תום התקופה הבסיסית או עד שימלאו לו 24 שנים, לפי המוקדם, אף אם הוגש נגדו כתב אישום או נמסרה לו הודעת תשלום קנס, כאמור בסעיף 12א(ב);
(2)
לא הוכיח נהג חדש צעיר, כאמור בפסקה (1), כי ביצע את תכנית הליווי, תיתן לו רשות הרישוי היתר נהיגה נוסף שיהיה בתוקף עד שיוכיח כי ביצע את תכנית הליווי או עד שימלאו לו 24 שנים, לפי המוקדם; הוכיח כאמור, יחולו הוראות פסקה (1).
(ג)
בעת מתן היתר נהיגה כאמור ברישה של סעיף קטן (ב), תיתן רשות הרישוי לנהג החדש הצעיר הסברים ומידע, בשפות שונות, בדבר חובת הליווי החלה עליו, תקופת הליווי ותכנית הליווי, כאמור בסעיפים קטנים (ד) ו־(ה); הסברים ומידע כאמור יכול שיינתנו, לפי החלטת רשות הרישוי, גם על ידי מי שבידו רישיון להוראת נהיגה לפי סעיף 16 (בסימן זה – בעל רישיון להוראת נהיגה).
(ד)
בתקופות המפורטות להלן לא ינהג נהג חדש צעיר ברכב מנועי, למעט אופנוע, מכונה ניידת וטרקטור, אלא אם כן יושב, במושב שלצדו, מלווה:
(1)
בשלושת החודשים ממועד מתן היתר הנהיגה כאמור ברישה של סעיף קטן (ב);
(2)
בשעות הלילה – בשלושת החודשים שמתום התקופה האמורה בפסקה (1), ואם ניתן לו היתר נהיגה נוסף כאמור בסעיף קטן (ב)(2) – כל עוד היתר הנהיגה בתוקף; לעניין זה, ”שעות הלילה“ – השעות שבין 21:00 ל־6:00.
(ה)
השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין תכנית הליווי, שנהג חדש צעיר חייב בביצועה, ובכלל זה –
(1)
הוראות לעניין היקף השעות הכולל של נהיגה עם מלווה, מספר השעות מתוכן שייוחד לנהיגה בדרכים מסוגים שונים ובשעות היממה השונות, תכנית הליווי למי שהמלווה שלו הוא בעל רישיון להוראת נהיגה, הדרך להוכחת ביצועה של תכנית הליווי ופטורים מביצוע תכנית הליווי, לרבות למי שעבר חונכות בנהיגה בצבא ההגנה לישראל; בתקנות כאמור לא תיקבע הגבלה על מספר המלווים לשם ביצוע תכנית הליווי או חובת התייצבות של מלווה במשרדי רשות הרישוי;
(2)
כללים, תנאים ואמות מידה לקביעת זכאותו של נהג חדש צעיר למימון מאוצר המדינה של ביצוע תכנית הליווי באמצעות מלווה שהוא בעל רישיון להוראת נהיגה, אם הוכיח לרשות הרישוי כי נבצר ממנו לבצע את תכנית הליווי באמצעות מלווה;
(3)
הוראות לעניין אופן מתן הסברים ומידע, בשפות שונות, לנהג החדש הצעיר ולמלווה שלו, בדבר תכנית הליווי.
(ו)
הוראות סעיף זה וסעיף 12א2 לא יחולו על חייל או על שוטר, הנוהג ברכב במסגרת מילוי תפקידו בשירות, מכוח רישיון נהיגה בר־תוקף מטעם צבא הגנה לישראל או מטעם המשטרה, ולעניין זה יחולו ההוראות החלות על נהג חדש לפי פקודות הצבא ופקודות המשטרה.
(ז)
(1)
מי שבידו רישיון נהיגה בר־תוקף לאותו סוג רכב חמש שנים לפחות, ומלאו לו 24 שנים, ואם הוא בעל רישיון להוראת נהיגה – אף אם טרם מלאו לו 24 שנים;
(2)
מי שבידו רישיון נהיגה בר־תוקף לאותו סוג רכב שלוש שנים לפחות, ומלאו לו 30 שנים.
הגבלת מספר נוסעים לנהג חדש [תיקון: תשס״ד־5, תשס״ז, תשע״ב־4]
נהג חדש שטרם מלאו לו 21 שנים וחלפה לגביו התקופה שבה חלה עליו חובת הליווי האמורה בסעיף 12א1, לא יסיע ברכב מנועי יותר משני נוסעים עד שימלאו לו 21 שנים, אלא אם כן יושב, במושב שלצדו, מלווה.
דיווח על מחלות מסויימות של נוהגי רכב [תיקון: תש״ם, תשמ״ה]
(א)
רופא המטפל באדם שמלאו לו 16 שנים והוא מאבחן אצלו מחלה וסבור כי אותו אדם עלול בנהיגתו לסכן את עצמו או את זולתו מחמת אותה מחלה, ידווח על המחלה לרשות שקבע שר הבריאות (להלן בסעיף זה – הרשות הרפואית).
(ב)
הרשות הרפואית רשאית להשתמש בידיעות על מחלה כאמור בסעיף קטן (א) המצויות במשרד הבריאות או במערכת הבטחון על שלוחותיה, וכל הוראה שבדין האוסרת מסירת ידיעה כאמור לא תחול על מסירת ידיעה לפי הוראות סעיף זה.
(ג)
קיבלה הרשות הרפואית דיווח כאמור בסעיף קטן (א) או מידע כאמור בסעיף קטן (ב), תודיע לרשות הרישוי המלצתה לענין מתן רשיון נהיגה, התלייתו או ביטולו.
(ד)
מידע שהגיע לאדם מכוח סעיף זה, לא ימסרנו אלא למי שהוסמך לכך על פי דין או לפי רשות מאת בית המשפט או בתשובה על שאלה שהציג לו מי שהוסמך לערוך חקירות על ביצוע עבירות.
(ה)
העובר על הוראות סעיף קטן (א) – ייאשם בעבירה.
[תיקון: תש״ן, תשנ״א־5]
(פקע).
רישום תאריך הלידה ברישיון נהיגה [תיקון: תשע״ד־2]
רשות הרישוי תרשום ברישיון נהיגה שנתנה לפי סימן זה את תאריך הלידה העברי והלועזי של מי שהרישיון ניתן לו, ואולם מי שזכאי לקבל רישיון רשאי להודיע לרשות הרישוי, באופן שתורה, כי הוא מבקש שיירשם תאריך הלידה הלועזי שלו בלבד, ואם הודיע כאמור לאחר שניתן לו הרישיון, תיתן לו רשות הרישוי כפל רישיון, שבו יירשם התאריך הלועזי בלבד.
סמכות להסדיר רישוי נהגים [תיקון: תשפ״ב־2]
השר יקבע בתקנות הוראות המסדירות מתן רשיון נהיגה, חידושו, צורתו, תנאיו ותקופת תקפו.
[תיקון: תשמ״ו, תשנ״ח]
סימן ג׳: רשיון להפעלת מונית
רישיון להפעלת מונית [תיקון: תשס״ה־2, תשע״ד]
(א)
לא יפעיל אדם מונית אלא אם כן קיבל רישיון להפעלת מונית לפי הוראות סימן זה.
(ב)
ברישיון רכב הרשום כמונית יירשמו פרטי בעל הרכב וכן פרטי הרישיון להפעלת המונית, ובכלל זה מספרו, שם בעליו ומספר תעודת הזהות שלו.
(ג)
השר –
(1)
יקבע הוראות לעניין דרך שינוי רישום הבעלות ברכב הרשום כמונית ושינוי פרטי רישיון להפעלת מונית הרשום ברישיון הרכב;
(2)
רשאי לקבוע הוראות לעניין דרך רישום פרטי הרישיון להפעלת המונית ופרטים נוספים שיירשמו ברישיון רכב הרשום כמונית.
זכאות לקבלת רשיון להפעלת מונית [תיקון: תשל״א, תשמ״ו, תשנ״א־2, תשנ״ב־2, תשנ״ה־6, תשנ״ח, תשע״ט־3, ק״ת תשפ״ב]
זכאי לקבל רשיון להפעלת מונית מי שנתקיימו בו כל אלה:
(1)
הוא תושב ישראל;
(2)
לא הורשע בעבירה שלדעת ועדת המוניות, מפאת חומרתה או נסיבותיה, יש בה כדי למנוע מתן רשיון להפעלת מונית או שחלפה לגבי ההרשעה תקופת ההתיישנות לפי חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019, ואם הוא תאגיד הרשום בישראל – בעלי השליטה בתאגיד או מנהליו לא הורשעו בעבירה כאמור; לענין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
(3)
לדעת ועדת המוניות אין בהפעלת מונית על ידו כדי לפגוע בבטחון המדינה; החלטה שלא לאשר לאדם לקבל רשיון בשל האמור בפסקה זו, לא תתקבל אלא על פי פניה של משטרת ישראל;
(4)
שילם אגרה בעד מתן רשיון להפעלת מונית לפי סעיף 14ה(א).
ועדת מוניות [תיקון: תש״ם, תשמ״ו, תשנ״ח, תשפ״ב־2]
(א)
השר יפרסם בהודעה ברשומות רשימה של אנשים שניתן למנותם כחברים בועדת מוניות (להלן – רשימת החברים), וימנה שופט שיציע שר המשפטים שיהיה יושב ראש הועדה.
(ב)
ועדת המוניות תדון במותבים של שלושה שימנה יושב ראש ועדת המוניות, מתוך רשימת החברים; כיושב ראש מותב יכהן יושב ראש ועדת המוניות או מי שהוא מינה לכך מתוך רשימת החברים.
(ג)
נבצר מאחד מחברי מותב של ועדת מוניות להשתתף בהמשך הדיון במועד שנקבע, ימנה יושב ראש ועדת המוניות חבר אחר מתוך רשימת החברים, והדיון יימשך במותב החדש מאותו שלב שאליו הגיע הדיון בפני המותב הראשון של הועדה.
הסדרים להגשת בקשות [תיקון: תשמ״ו, תשנ״א־2, תשנ״ח, תשפ״ב־2]
(א)
בקשה לקבלת רשיון להפעלת מונית תוגש למפקח על התעבורה.
(ב)
השר יקבע דרכים להגשת הבקשה, מועדי הגשתה והמסמכים שיצורפו לאימותה.
(ג)
המבקש רשיון להפעלת מונית, ישלם בעד הגשת הבקשה אגרה בסכום שיקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
הוצאת רשיון להפעלת מונית [תיקון: תשמ״ו, תשנ״א־2, תשנ״ז־4, תשנ״ח]
(א)
המפקח על התעבורה יעביר לועדת המוניות את הבקשות שהוגשו לו על צירופיהן.
(ב)
ועדת המוניות תבדוק את הבקשות ותחליט לגבי קיום התנאים, המנויים בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 14, במבקשים לקבל רשיון להפעלת מונית.
העברת רשיון להפעלת מונית [תיקון: תשמ״ו, תשנ״א־2, תשנ״ה־6, תשנ״ח, תשפ״ב־2]
(א)
מי שקיבל רשיון להפעלת מונית רשאי להעבירו לאדם שמתקיימים בו התנאים המנויים בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 14 ושקיבל היתר לפי סעיף זה.
(ב)
המבקש לקבל היתר יגיש בקשה בכתב למפקח על התעבורה, בדרכים ובצירוף מסמכים לאימותה, כפי שיקבע השר.
(ג)
המפקח על התעבורה יעביר לועדת המוניות את הבקשה על צירופיה, וועדת המוניות תחליט לגבי כשירותו של המבקש; החליטה ועדת המוניות כי מתקיימים במבקש התנאים האמורים בסעיף 14, יתיר המפקח על התעבורה את העברת הרשיון להפעלת מונית למבקש.
אגרות [תיקון: תשמ״ו, תשנ״ח, תשס״א, תשס״ה־2, תשפ״ב־2]
(א)
(1)
בעד מתן רישיון להפעלת מונית, ישלם מקבל הרישיון אגרה בסכום של 205 אלף שקלים חדשים (להלן – אגרה רגילה), ואולם בשנים 2001 עד 2007, מי שהוא בעל רישיון בתוקף בישראל לנהיגה במונית, ונהג במונית כעיסוק עיקרי במשך תקופה של 5 שנים לפחות, שקדמו למועד הגשת הבקשה, ממנה לכל הפחות שנתיים וחצי בישראל, ישלם אגרה בסכום של 110 אלף שקלים חדשים בלבד; לענין זה, ”עיסוק עיקרי“ – עבודה בפועל בישראל בנהיגת מונית הרשומה בישראל או עבודה בפועל בחוץ לארץ בנהיגת מונית;
(2)
החל בשנת 2000, יהיה השר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בצו לענין פסקה (1) תקופה הקצרה מ־6 שנים.
(ב)
ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי וב־1 באוקטובר של כל שנה, החל באפריל 1998, יעודכנו סכומי האגרות שבסעיף קטן (א) לפי שיעור עליית המדד הידוע באותו מועד לעומת המדד לחודש נובמבר 1997; לענין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ג)
החל בשנת 2000 יהיה השר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להפחית בצו את סכום האגרה הרגילה, אם ראה כי צורכי המשק מצדיקים זאת, ותקופת הפחתת סכומי האגרה הרגילה, כאמור בסעיף קטן (ב), תקוצר בהתאם.
(ד)
השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע אגרה בעד מתן היתר להעברת רשיון להפעלת מונית.
ערעור על החלטת ועדת המוניות [תיקון: תשמ״ו, תשנ״א־2, תשנ״ה־6, תשנ״ח, תש״ס־4]
(א)
על החלטתה של ועדת המוניות בענין מתן רשיון להפעלת מונית או היתר להעברתו, רשאי מבקש הרשיון או ההיתר לערער לפני בית משפט לענינים מינהליים בירושלים.
(ב)
(בוטל).
(ג)
(בוטל).
(ד)
(בוטל).
[תיקון: תשס״ה־2, תשפ״ב]
סימן ג׳1: רישיון להפעלת מונית בקו שירות או בקו שירות מותאם ביקוש למוניות ורישיון לנסיעת שירות
הגדרות [תיקון: תשמ״ו, תשנ״ח, תשס״ה־2, תשע״ב־6, תשע״ח־2, תשפ״ב]
בסימן זה –
”אמצעי שליטה“, ”בעל עניין“ ו”שליטה“ – כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”המועד הקובע“ – (נמחקה);
”נושא משרה“ – כהגדרתו בסעיף 1 בחוק החברות, התשנ״ט–1999;
”קו שירות למוניות“ – מסלול הסעה קבוע של מוניות, שבו תחנת מוצא ותחנת יעד קבועות, ושכל נוסע, במונית, באותו מסלול, משלם בנפרד בעבור הנסיעה;
”רישיון לנסיעת שירות“ – כמשמעותו בסעיף 14יא;
”רישיון קו שירות“ – כמשמעותו בסעיף 14ח(א);
”רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות“ – כמשמעותו בסעיף 14ח(א2).
רישיון להפעלת קו שירות למוניות וקו שירות מותאם ביקוש למוניות [תיקון: תשס״ה־2, תשע״ב־6, תשע״ח־2, תשפ״ב]
(א)
לא יפעיל אדם קו שירות למוניות, אלא אם כן נתן לו המפקח על התעבורה רישיון לכך לפי סעיף זה, והוא מפעיל את קו השירות בהתאם לתנאי הרישיון ובאמצעות מוניות שניתן עליהן רישיון לנסיעת שירות, בלבד.
(א1)
המפקח על התעבורה רשאי לתת רישיון קו שירות לגבי קו שירות למוניות, אחד או כמה יחד, בהתאם לרשימה שפרסם לפי סעיף 14טז.
(א2)
לא יפעיל אדם קו שירות מותאם ביקוש למוניות, אלא אם כן נתן לו המפקח על התעבורה רישיון לכך לפי סעיף זה, והוא מפעיל את קו השירות מותאם הביקוש למוניות בהתאם לתנאי הרישיון ובאמצעות מוניות שניתן עליהן רישיון לנסיעת שירות, בלבד.
(א3)
המפקח על התעבורה רשאי לתת רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות לגבי קו שירות מותאם ביקוש למוניות, אחד או כמה יחד, בהתאם לרשימה שפרסם כאמור לפי סעיף 14טז1.
(א4)
לא ייתן המפקח על התעבורה רישיון המשלב קו שירות למוניות וקו שירות מותאם ביקוש למוניות, אולם הוא רשאי לתת למונית שניתן עליה רישיון לנסיעת שירות, רישיון קו שירות למוניות וכן רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות, ובלבד שהמונית לא תפעל תחת שני הרישיונות באותו הזמן.
(ב)
המפקח על התעבורה רשאי לתת רישיון קו שירות או רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות לפי סעיף זה, למי שמתקיימים לגביו כל אלה:
(1)
הוא תאגיד שהתאגד בישראל, ולפחות אחד מבעלי העניין בו ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל; תאגיד כאמור יהיה תאגיד נפרד שהוקם לשם הפעלת קווי שירות למוניות או לשם הפעלת קווי שירות מותאמי ביקוש למוניות;
(1א)
הוא נבחר בהליך תחרותי, שוויוני ופומבי, שיובאו בו בחשבון בין השאר המחיר שהציע מבקש הרישיון וניסיונו, לרבות ניסיונו של תאגיד קשור למבקש הרישיון, וכן שיקולים של קידום התחרות בתחום התחבורה הציבורית; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מההוראות לפי חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013;
(2)
(נמחקה);
(3)
הוא, בעל שליטה בו או נושא משרה בו, לא הורשעו בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה, אין זה ראוי לתת לתאגיד רישיון קו שירות או רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות, או לא הוגש נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן לגביו פסק דין סופי;
(3א)
המפקח על התעבורה אישר את תכנית ההפעלה שלו, הכוללת –
(א)
פירוט של מספר המוניות שבכוונתו להפעיל במסגרת רישיון קו השירות או רישיון קו השירות מותאם הביקוש למוניות ולוח זמנים מתוכנן להפעלה כאמור;
(ב)
פירוט בעלי התפקידים שיעסיק לשם ההפעלה;
(ג)
אמצעים טכנולוגיים לשם גביית תשלום בעד הנסיעה במונית השירות, ניהול של קווי השירות או קווי השירות מותאמי הביקוש למוניות ותפעולם ומתן מידע למפקח על התעבורה ולמרכז המידע לפי סעיף 71ב;
(4)
(נמחקה);
(5)
אושרו לו, לפי הוראות הפקודה, תחנת מוצא ותחנת יעד בקו השירות למוניות שלגביו מבוקש רישיון קו השירות, ועומד לרשותו מקום מתאים לחניית המוניות בסמוך לאחת התחנות האמורות; ואולם לעניין רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות, לא יידרש אישורן של תחנות מוצא ויעד לפי הפקודה ומקום חניית המוניות לא יידרש להיות בסמוך לאחת התחנות האמורות, אלא אם כן קבע המפקח אחרת ברישיון;
(6)
(נמחקה);
(7)
(נמחקה);
(8)
הוא הפקיד בידי המפקח על התעבורה ערבות בנקאית עצמאית בסכום שלא יפחת, בכל עת, מ־225,000 שקלים חדשים, להבטחת קיום תנאי רישיון קו השירות או רישיון קו השירות מותאם הביקוש למוניות, ואם מספר המוניות שבכוונתו להפעיל במסגרת רישיון קו השירות או רישיון קו השירות מותאם הביקוש למוניות עולה על 35 – ייווסף לסכום הערבות הבנקאית כאמור סכום של 10,000 שקלים חדשים בעד כל חמש מוניות נוספות מעבר ל־35 או חלק מהן;
(9)
הוא עומד בתנאי ההליך התחרותי כאמור בפסקה (1א) שעניינם איתנות פיננסית.
(ג)
(בוטל).
(ד)
(בוטל).
(ה)
(1)
על אף האמור בסעיפים 14, 14ב ו־14ה, תאגיד שמתקיימים לגביו התנאים לקבלת רישיון קו שירות או רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות כאמור בסעיף קטן (ב) זכאי לקבל רישיונות להפעלת מונית במספר זהה למספר המוניות שבכוונתו להפעיל במסגרת רישיון קו השירות או רישיון קו השירות מותאם הביקוש למוניות לפי תכנית ההפעלה שלו, בכפוף להוראות פסקה (2).
(2)
רישיונות להפעלת מונית שיינתנו לפי פסקה (1) יעמדו לרשותו של בעל רישיון קו שירות או בעל רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות (בפסקה זו – הרישיון) לשם הפעלת המוניות בקו השירות או בקו השירות מותאם הביקוש למוניות, לפי העניין, בלבד, כל עוד הרישיון שלו בתוקף וניתנו לגבי אותן מוניות רישיונות לנסיעת שירות; רישיונות כאמור אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לפי היתר מאת המפקח על התעבורה ובהתאם לתנאיו; אין להשתמש ברישיונות כאמור לשם הסעת נוסעים אלא בקו השירות או בקו השירות מותאם ביקוש למוניות שלגביו ניתנו, לפי העניין.
[תיקון: תשס״ה־2, תשע״ח־2]
(בוטל).
פרטים ותנאים ברישיון קו שירות וברישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות [תיקון: תשס״ה־2, תשע״ב־6, תשע״ח־2, תשפ״ב]
(א)
ברישיון קו שירות או ברישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות יכלול המפקח על התעבורה, בין השאר, את אלה:
(1)
לעניין רישיון קו שירות – פרטי קו השירות למוניות שלשם הפעלתו ניתן הרישיון, לרבות ציון תחנת המוצא ותחנת היעד שאושרו לפי סעיף 14ח(ב)(5) ומסלול ההסעה של המוניות הפועלות בו, ולעניין רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות – אזור הפעילות של קו השירות מותאם הביקוש, לרבות תחנות מוצא, יעד, חניון ותחנות אוטובוס שבהן תיאסר עצירה, אם נקבעו;
(2)
המספר המזערי של מוניות שהתאגיד בעל הרישיון יפעיל בקו השירות למוניות או בקו השירות מותאם הביקוש למוניות שלגביו ניתן הרישיון;
(3)
פרטי המוניות הפועלות במסגרת התאגיד בעל הרישיון בקו השירות למוניות או בקו השירות מותאם הביקוש למוניות שלגביו ניתן הרישיון;
(4)
מחיר הנסיעה בקו השירות למוניות או בקו השירות מותאם הביקוש למוניות שלא יעלה על המחיר שנקבע לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996, תקופת הפעלת קו השירות למוניות או קו השירות מותאם הביקוש למוניות ותנאי ההפעלה.
(ב)
המפקח על התעבורה רשאי לקבוע תנאים נוספים ברישיון קו שירות או ברישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות, לרבות תנאים הדרושים לדעתו לשם הפעלה יעילה ומקצועית של קו השירות למוניות או של קו השירות מותאם הביקוש למוניות שלגביו ניתן הרישיון ובין השאר בעניינים הנוגעים למספר המוניות המזערי שבאמצעותן יינתן השירות ולמספר הרישיונות להפעלת מונית שבבעלותו, ולרבות סימני היכר למונית כפי שיפורטו בתנאי הרישיון ובמפרט הטכני המופקד במשרדי המפקח על התעבורה, ורשאי הוא להוסיף, בכפוף להוראות לפי פקודה זו, תנאים ברישיון קו השירות או ברישיון קו השירות מותאם הביקוש למוניות, לגרוע מהם או לשנותם, אם נוכח כי הדבר דרוש לשם הפעלה יעילה ומקצועית כאמור.
רישיון לנסיעת שירות [תיקון: תשס״ה־2, תשע״ח־2, תשפ״ב]
(א)
לא יסיע אדם נוסע, במונית, בקו שירות למוניות או בקו שירות מותאם ביקוש למוניות, בנסיעה שבעבורה משלם כל נוסע בנפרד, אלא אם כן נתן המפקח על התעבורה רישיון לכך, לגבי אותה מונית, לפי סעיף זה, ויפעילה בהתאם לתנאי הרישיון.
(ב)
המפקח על התעבורה רשאי לתת רישיון לנסיעת שירות רק לגבי מונית הכלולה ברישיון קו שירות או ברישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות.
(ג)
(בוטל).
סייג להעברת רישיונות [תיקון: תשס״ה־2, תשע״ב־6, תשפ״ב]
(א)
רישיון קו שירות ורישיון לנסיעת שירות אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא לפי היתר מאת המפקח על התעבורה ובהתאם לתנאיו.
(ב)
בעל שליטה בתאגיד שניתן לו רישיון קו שירות או רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות לא יעביר לאחר את השליטה בתאגיד האמור, אלא לפי היתר כאמור בסעיף קטן (א).
(ג)
במתן היתר לפי סעיף זה, יתחשב המפקח על התעבורה בשיקולים של קידום התחרות.
ביטול רישיונות וחילוט ערבויות [תיקון: תשס״ה־2, תשע״ב־6, תשע״ח־2, תשפ״ב]
(א)
המפקח על התעבורה רשאי, בכל עת, לבטל רישיון קו שירות, רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות או רישיון לנסיעת שירות, להגבילו, להתלותו או לחלט את הערבות הבנקאית שהופקדה, כולה או מקצתה, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
(1)
הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או מטעה;
(2)
חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן הרישיון;
(3)
בעל הרישיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון;
(4)
בעל הרישיון הפר חובה או איסור שהוטלו עליו כבעל רישיון קו שירות, כבעל רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות או כבעל רישיון לנסיעת שירות, לפי העניין, לפי פקודה זו;
(5)
בעל הרישיון לא החל להפעיל את קו השירות למוניות או את קו השירות מותאם הביקוש למוניות במועד שנקבע לכך ברישיונו, או חדל להפעילו בלא אישור מראש לכך מהמפקח על התעבורה; הוראות פסקה זו יחולו, בשינויים המחויבים, גם על זוכה בהליך תחרותי לפי סעיף 14ח(ב)(1א);
(6)
ניתן לגבי בעל הרישיון צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין.
(ב)
(בוטל).
(ג)
(בוטל).
עדכון סכומי ערבות [תיקון: תשס״ה־2, תשע״ח־2]
(א)
סכומי הערבות הבנקאית הנקובים בסעיף 14ח(ב)(8) יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם בחודש אוקטובר של השנה שקדמה למועד האמור לעומת המדד שפורסם בחודש אוקטובר של השנה שלפניה, ויעוגלו לעשרת השקלים החדשים הקרובים, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ביום ט״ז בשבט התשע״ח (1 בפברואר 2018); לענין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ב)
המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יפרסם את סכומי הערבות הבנקאית כפי שהשתנו לפי סעיף קטן (א), בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד.
תוקף רישיון קו שירות, רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות ורישיון לנסיעת שירות [תיקון: תשס״ה־2, ק״ת תשע״א, תשע״ב־6, ק״ת תשע״ד, ק״ת תשע״ה־2, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ו־2, תשע״ז, תשע״ז־4, תשע״ח־2, תשפ״ב]
תוקפם של רישיון קו שירות, רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות ורישיון לנסיעת שירות יהיה עד 31 בדצמבר של השנה שבה ניתנו, וניתן לחדשם, על פי בקשת בעל הרישיון, לתקופות נוספות של שנה, בהתקיים התנאים למתן הרישיונות האמורים לפי סימן זה, ובלבד שרישיון קו שירות או שרישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות לא יחודש אלא עד לתום התקופה שנקבעה לגבי קו השירות או קו השירות מותאם הביקוש למוניות בהליך התחרותי לפי סעיף 14ח(ב)(1א).
פרסום רשימות קווי שירות למוניות והגבלת מספר הרישיונות [תיקון: תשס״ה־2, תשע״ב־6, תשע״ח־2]
(א)
המפקח על התעבורה יפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים את רשימת קווי השירות למוניות שלגביהם יינתנו רישיונות קו שירות לפי סימן זה (בסימן זה – הרשימה), ובכלל זה קווי השירות שלגביהם יינתן רישיון קו שירות אחד, ככל שיינתן; המפקח על התעבורה רשאי לעדכן, מזמן לזמן, את הרשימה, ובלבד שחלפה שנה ממועד עדכונה האחרון.
(ב)
בקביעת הרשימה ובעדכונה, יתחשב המפקח על התעבורה בשיקולים של קידום השירות בענף וקידום התחרות בענף, לרבות מניעת ריכוזיות והגבלות בהחזקת אמצעי שליטה בענף, וכן ישקול בין השאר, את אלה:
(1)
אמדן של כמות המוניות הדרושה בקו השירות למוניות;
(2)
(נמחקה);
(3)
שמירת התנועה הסדירה של כלי רכב בקווי השירות למוניות;
(4)
מידת ההשפעה על התחבורה הציבורית המופעלת בקווי השירות למוניות או סמוך להם;
(5)
הצורך במתן שירות באמצעות קווי שירות למוניות באזורים מסוימים, בשים לב לצרכים ציבוריים, לאמצעי תחבורה ציבורית חלופיים באזורים אלה ולקווי שירות שהופעלו לפי רישיון שניתן בהתאם לסימן זה.
(ב1)
(בוטל).
(ג)
(בוטל).
(ד)
(בוטל).
(ה)
(בוטל).
פרסום אזורי הפעילות של קווי שירות מותאמי ביקוש למוניות [תיקון: תשפ״ב]
המפקח על התעבורה יפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים את פירוט אזורי הפעילות של קווי השירות מותאמי הביקוש למוניות, שלגביהם יינתנו רישיונות קווי שירות מותאמי ביקוש למוניות לפי סימן זה; המפקח על התעבורה רשאי לעדכן מזמן לזמן את הפרסום האמור, ובלבד שחלפה שנה ממועד העדכון האחרון.
[תיקון: תשס״ה־2, תשע״ב־6, תשע״ח־2]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ב־6, תשע״ח־2]
(בוטל).
תקנות לענין רישיונות [תיקון: תשס״ה־2, תשע״ב־6, תשע״ח־2, תשפ״ב]
השר יקבע הוראות בענינים אלה:
(1)
אופן הגשת בקשה לרישיון קו שירות, לרישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות ולרישיון לנסיעת שירות ולחידושם, לפי סימן זה, מועדי הגשתן, הפרטים שייכללו בהן והמסמכים שיצורפו להן;
(1א)
מידע ונתונים שימסור בעל רישיון קו שירות או בעל רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות למפקח על התעבורה בעניין הפעלת קו השירות או קו השירות מותאם הביקוש למוניות על ידו ובעניין מספר הנוסעים בקווים אלה, אמצעי התשלום שבהם שילמו הנוסעים בעד הנסיעה והסדר הנסיעה ששימש לכך, וכן המועד והאופן שבו יימסרו מידע ונתונים כאמור;
(2)
(נמחקה);
(3)
נוסח הערבות הבנקאית שיש להפקידה לפי סעיף 14ח(ב)(8), מועדי חידושה ואופן חילוטה.
[תיקון: תשע״ז־3]
סימן ג׳2: נסיעה שיתופית במונית
הגדרות [תיקון: תשע״ז־3]
בסימן זה –
”מונה“, ”נסיעה מיוחדת“ ו”רישיון לנסיעה מיוחדת“ – כמשמעותם לפי הפקודה;
”מחיר משוער לנסיעה מיוחדת“ – המחיר שהיה משולם בעד נסיעה ליעד המבוקש אילו היתה מתקיימת כנסיעה מיוחדת, כפי שהוא מוערך בהתאם לכללי חישוב המפורסמים באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים או בדרך אחרת שנמסרה לגביה הודעה באתר האמור;
”נסיעה שיתופית“ – נסיעה במונית של כמה נוסעים שהזמינו את נסיעתם מראש, ממקום איסוף אחד או יותר אל יעד אחד או יותר, בהתאם לבחירת כל נוסע, שכל אחד מהנוסעים משלם בעדה בנפרד.
נסיעה שיתופית [תיקון: תשע״ז־3]
במונית שניתן לגביה רישיון לנסיעה מיוחדת מותר להסיע נוסעים בנסיעה שיתופית, בהתאם להוראות לפי סימן זה.
הזמנת נסיעה שיתופית [תיקון: תשע״ז־3]
נהג מונית יסיע בנסיעה שיתופית רק נוסע שהזמין את נסיעתו מראש באמצעות שירות מקוון או טלפוני, ובלבד שבעת ההזמנה מתקיימים כל אלה:
(1)
נמסרו למזמין הנסיעה פרטים אלה:
(א)
מחיר הנסיעה השיתופית בהתאם להוראות סעיף 14כב;
(ב)
המחיר המשוער לנסיעה מיוחדת;
(ג)
הערכת זמן משוערת לנסיעה עד ליעד המבוקש;
(ד)
מספר העצירות המרבי לשם איסוף הנוסעים והורדתם עד להורדתם ביעד המבוקש;
(2)
מזמין הנסיעה הסכים לכל אלה:
(א)
מחיר הנסיעה השיתופית, בהתאם להוראות סעיף 14כב;
(ב)
מקום האיסוף וההורדה שלו;
(ג)
מועד האיסוף המשוער שלו.
מחיר נסיעה שיתופית [תיקון: תשע״ז־3]
(א)
מחיר נסיעה שיתופית שהוסכם עליו לפי סעיף 14כא(2)(א) יהיה נמוך מהמחיר המשוער לנסיעה מיוחדת בשיעור שלא יפחת מהשיעור שקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר, ולא יהיה ניתן לשנותו במהלך הנסיעה.
לפי צו התעבורה (שיעור ההפחתה מהמחיר המשוער לנסיעה מיוחדת לצורך קביעת מחיר מרבי לנסיעה שיתופית), התשע״ז–2017 (ק״ת תשע״ז, 1134), שיעור ההפחתה מהמחיר המשוער לנסיעה מיוחדת, לצורך רביעת מחיר מרבי לנסיעה שיתופית, יהיה 20 אחוזים לפחות.
(ב)
בנסיעה שיתופית לא יופעל מונה.
תקנות בדבר נסיעה שיתופית [תיקון: תשע״ז־3]
(א)
השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
(1)
אופן הזמנת נסיעה שיתופית;
(2)
אופן התשלום בעד נסיעה שיתופית ומועד התשלום;
(3)
פיקוח ובקרה על הפעלת נסיעה שיתופית, לרבות חובות דיווח החלות על בעל רישיון להפעלת מונית או על נהג מונית לגבי נסיעה שיתופית.
(ב)
תקנות לפי סעיף קטן (א)(2) ייקבעו בהסכמת שר האוצר.
סימן ד׳: רשיון הוראה
בתי ספר לנהיגה
לא יחזיק אדם ולא ינהל בית ספר לנהיגת רכב מנועי, אלא ברשיון מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאים שנקבעו.
מורים לנהיגה [תיקון: תשס״ח]
(א)
לא יעסוק אדם בהוראת נהיגה, אלא ברשיון מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאים שנקבעו.
(ב)
מי שבידו רישיון להוראת נהיגה לא ישתמש, בשעת הוראת נהיגה, בטלפון קבוע או נייד, אלא באמצעות דיבורית; בסעיף זה –
”דיבורית“ – התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו, ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו;
”טלפון“ – מכשיר המיועד לתקשורת שיש בו לחצנים לחיוג.
[תיקון: תש״ס]
סימן ה׳: רשיון למיתקן תחבורתי
מיתקן תחבורתי [תיקון: תש״ס, תשפ״ב־2]
(א)
לא יחזיק אדם ולא יפעיל מיתקן תחבורתי, אלא אם כן קיבל רשיון מאת המפקח על התעבורה לפי סעיף זה, ובהתאם לתנאיו.
(ב)
השר יקבע תנאים למתן רשיון למיתקן תחבורתי לרבות לענין תקופת תוקפו, מתוך מגמה להבטיח שירות תקין, סדיר והוגן לנוסעים בתחבורה הציבורית ולמשתמשים אחרים במיתקן.
(ג)
המפקח על התעבורה רשאי לבטל רשיון שניתן לפי סעיף זה, או להתלותו, לתקופה שקבע, אם נוכח שהופר תנאי מתנאיו או מטעמים של טובת ציבור המשתמשים.
שימוש במיתקן תחבורתי [תיקון: תש״ס, תשפ״ב־2]
(א)
סבר המפקח על התעבורה כי תפעולו התקין של קו שירות, קיומה של תחרות או טעמים של טובת הציבור מחייבים שימוש במיתקן תחבורתי, רשאי הוא לחייב את מחזיק או מפעיל המיתקן התחבורתי לאפשר שימוש במיתקן בידי כל בעל רשיון קו שירות, וכן לקבוע את אופן השימוש בו ואת היקפו.
(ב)
מחזיק או מפעיל מיתקן תחבורתי, שנעשה שימוש במיתקן תחבורתי שלו לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי לדרוש מחיר סביר בשל השימוש; באין הסכמה על המחיר – יקבעו השר ושר האוצר את המחיר על בסיס העלות הכוללת של השימוש, בתוספת רווח סביר.
[תיקון: תשפ״ב־2]
סימן ו׳: הפעלה ניסיונית של רכב עצמאי בלא נהג
מטרה – סימן ו׳ [תיקון: תשפ״ב־2]
מטרתו של סימן זה לקבוע הסדרים שיאפשרו הפעלה של רכב עצמאי בלא נהג, בדרך, למטרת ביצוע ניסוי, תוך שמירה על בטיחות הנוסעים ברכב ועוברי הדרך ושימוש במגוון טכנולוגיות, כדי להביא לגיבוש תשתית ידע לגבי בטיחות הרכב העצמאי, יכולתו להשתלב באופן בטוח בין עוברי הדרך ולתת שירות לנוסעים והשפעתו על התנועה בדרך, לאפשר הנגשה של הידע האמור לציבור ולבסס את אמון הציבור בו.
הגדרות – סימן ו׳ [תיקון: תשפ״ב־2]
בסימן זה –
”אירוע בטיחותי“ – אירוע שהשפיע או שעלול היה להשפיע על בטיחות הפעלתו של רכב עצמאי, לרבות הפרת הוראה מההוראות לפי פקודה זו לעניין התנהגות בדרך;
”אירוע בטיחותי חמור“ – אירוע בטיחותי שבשלו נפגע אדם או נגרם נזק של ממש לרכוש;
”הגנת סייבר“ – הגנה על מחשב, על חומר מחשב ועל תקשורת הנתונים אל המחשב וממנו מפני תקיפת סייבר, ובכלל זה פעולות לאיתור תקיפה כאמור, היערכות לה, מניעתה או טיפול בה וצמצום הנזקים הנגרמים ממנה, במהלכה או לאחריה; לעניין זה, ”תקשורת נתונים“ – מעבר של חומר מחשב ממחשב אחד למחשב אחר באמצעות התקשרות או התחברות של מחשב עם מחשב אחר;
”היתר הפעלה“ – היתר להפעלה של רכב עצמאי למטרת ניסוי, שנתן המפקח הארצי על התעבורה לפי סעיף 16ו;
”הפעלה“, לעניין רכב עצמאי – מתן פקודה בשפה קריאת מחשב, למערכת נהיגה עצמאית, הגורמת לנסיעה אחת או יותר של רכב עצמאי, בלא נהג, ללא תלות ביעד הנסיעה או במסלול הנסיעה;
”הפעלה ניסיונית של רכב עצמאי“ – הפעלה למטרת ביצוע ניסוי ברכב כאמור בסעיף 16ו רישה;
”הוועדה המייעצת“ – הוועדה שהוקמה לפי סעיף 16כא;
”חומר מחשב“, ”מחשב“, ”פלט“, ”שפה קריאת מחשב“ ו”תוכנה“ – כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;
”מערכת נהיגה עצמאית“ – מערכת חומרה ותוכנה המותקנת ברכב, עומדת בדרישות שנקבעו לפי סעיף 16יד ומסוגלת בעצמה לעשות את כל אלה:
(1)
לבצע בלא נהג את פעולת הנהיגה ברכב;
(2)
לקיים תקשורת דו־כיוונית מאובטחת עם מרכז הבקרה;
(3)
לעבור למצב סיכון מזערי ולפעול במצב כאמור, כאשר קיימת מניעה מהמשך ביצוע הנסיעה באמצעות המערכת;
”מצב סיכון מזערי“ – מצב הפעלה של רכב עצמאי, שנועד לצמצם ככל האפשר את הסיכון לפגיעה בעוברי דרך, לגרימת נזק לרכוש או להפרעה לתנועה, בידי הרכב, ובכלל זה מצב עצירה מוחלטת של הרכב העצמאי בצד הדרך ובמידת האפשר שלא בנתיב הנסיעה בדרך;
”מרחב הפעלה“, לעניין מערכת נהיגה עצמאית – התנאים הסביבתיים והפיזיים שבהם מערכת נהיגה עצמאית יכולה לפעול, ובכלל זה תנאים הנוגעים למרחב גאוגרפי, היקף התנועה, זמן, מזג האוויר וסוג הדרך;
”מרכז בקרה“ – מיתקן מאויש העומד בכל עת לרשות בעל היתר, שניתן לקיים באמצעותו תקשורת דו־כיוונית מאובטחת עם מערכת לנהיגה עצמאית, לשם כל אחת מאלה:
(1)
מתן הוראה למערכת נהיגה עצמאית לבצע פעולת נהיגה מסוימת;
(2)
מתן הוראה למערכת נהיגה עצמאית להעביר רכב למצב סיכון מזערי כאשר יש מניעה מהמשך ביצוע הנסיעה באמצעות המערכת, ביוזמתו או לפי חיווי מאת המערכת;
(3)
קבלת הודעות ממערכת הנהיגה העצמאית, ובכלל זה הודעה על העברת רכב למצב סיכון מזערי;
”ניסוי“, ברכב עצמאי – שימוש בטכנולוגיה חדשה או שימוש חדש בטכנולוגיה קיימת, בהפעלה של רכב עצמאי, במטרה לבחון את אופן תפקודה בדרך של אותה טכנולוגיה;
”שליטה“ – כהגדרתה בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982;
”תקיפת סייבר“ – אחת מאלה:
(1)
פעולה המבוצעת בחומר מחשב שנועדה לפגוע במחשב, בחומר מחשב או בתקשורת הנתונים אל המחשב או ממנו;
(2)
גישה לחומר מחשב או לתקשורת נתונים אל המחשב או ממנו, בלא הרשאה.
חובת קבלת היתר הפעלה [תיקון: תשפ״ב־2]
(א)
לא יפעיל אדם רכב מנועי, בדרך, באמצעות מערכת לנהיגה עצמאית, אלא אם כן בידו היתר הפעלה לגבי אותו רכב, ובהתאם לתנאיו ולהוראות לפי פקודה זו.
(ב)
לא יתקשר מי שבבעלותו או בהחזקתו רכב עצמאי עם אדם אחר בהסכם להפעלת הרכב אלא אם כן בידי האדם האחר היתר הפעלה לגבי אותו רכב.
(ג)
הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין הפעלתו בדרך של רכב עצמאי בלא נוסעים, באמצעות מערכת לנהיגה עצמאית, שהמפקח הארצי על התעבורה נתן לגביו פטור מהוראה אחת או יותר מתקנות התעבורה מכוח סמכותו לפי אותן תקנות, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
(1)
ההפעלה נעשית בנוכחות בעל רישיון נהיגה היושב במושב הנהג או בכל מושב אחר שניתן לבצע ממנו את כלל פעולות הנהיגה;
(2)
תנאים שהמפקח הארצי על התעבורה הורה עליהם, וכל עוד הרכב מופעל בהתאם לתנאים שנקבעו במסגרת הפטור.
תנאים למתן היתר הפעלה [תיקון: תשפ״ב־2]
(א)
המפקח הארצי על התעבורה רשאי לתת היתר להפעלה של רכב עצמאי בלא נהג, אחד או יותר, באמצעות מערכת לנהיגה עצמאית, בדרך, למטרת ביצוע ניסוי ברכב, לרבות תוך הסעת נוסעים, בשכר או שלא בשכר, למי שהגיש בקשה לכך לפי סעיף 16ז (בסעיף זה – המבקש), אם מתקיימים כל אלה ובכפוף להוראות סעיף קטן (ד):
(1)
המבקש הוא חברה שהתאגדה בישראל לפי חוק החברות, התשנ״ט–1999 (בסעיף זה – חוק החברות), ושמרכז עסקיה בישראל;
(2)
המבקש, בעל שליטה במבקש או נושא משרה בו לא הורשעו בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין המבקש ראוי להיות בעל היתר, ולא הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה כאמור; לעניין זה, ”נושא משרה“ – כהגדרתו בחוק החברות;
(3)
המבקש מפעיל מרכז בקרה הנמצא בישראל או שהוא התקשר עם מרכז בקרה כאמור לשם הפעלה של רכב עצמאי, ומתקיימים לגבי מרכז הבקרה התנאים כמפורט בתוספת הארבע עשרה;
(4)
המבקש הוכיח את קיומה של תשתית לתקשורת דו־כיוונית מאובטחת בין מרכז הבקרה כאמור בפסקה (3) ובין מערכת הנהיגה העצמאית המותקנת ברכב העצמאי נושא הבקשה;
(5)
המבקש הגיש למפקח הארצי על התעבורה תוכנית הפעלה מפורטת לפי הוראות התוספת הארבע עשרה והוכיח את יכולתו לבצע את התוכנית האמורה;
(6)
המבקש קיים, בעת תכנון ההפעלה, הליך מתועד של ניהול סיכונים, שבו ננקטו אמצעים לצמצום סיכונים, לרבות אמצעים הנוגעים להגנת סייבר;
(7)
המבקש הוכיח כי יוכל לעמוד בחובות החלות על בעל היתר לפי סעיף 16יב;
(8)
בידי המבקש פוליסת ביטוח תקפה לפי פקודת הביטוח שרכש, המבטחת את הפעלת הרכב העצמאי שלגביו מבוקש ההיתר, ואם קבע שר האוצר חובת ביטוח אחריות כלפי אדם שלישי כאמור בסעיף 16יז(ג) – בידי המבקש גם פוליסת ביטוח תקפה כאמור שרכש; על אף האמור, לא הייתה בידי המבקש פוליסה כאמור במועד הגשת הבקשה, רשאי הוא שיהיה בידו, חלף הפוליסה, אישור התחייבות להפיק פוליסה מאת מבטח, אולם לא יחל בהפעלה לפי ההיתר ללא פוליסת ביטוח תקפה;
(9)
קבע השר, לפי סעיף קטן (ג)(1) כי על המבקש להמציא ערבות או התחייבות כאמור באותו סעיף קטן – המבקש המציא ערבות או התחייבות כאמור;
(10)
המבקש הציג תוכנית להגנת סייבר על כלל המערכות הנדרשות להפעלת הרכב העצמאי, כמפורט בתוספת הארבע עשרה;
(11)
מתקיים כל תנאי נוסף שקבע השר לפי סעיף קטן (ג).
(ב)
השר רשאי לקבוע הוראות נוספות על האמור בתוספת הארבע עשרה לעניין התנאים כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
(1)
ניהולו והפעלתו של מרכז הבקרה, ובכלל זה הוראות בעניין –
(א)
קבלת עובדים למרכז, לרבות תנאי כשירות ותנאים לעניין עבר פלילי;
(ב)
תוכנית הכשרה לעובדי המרכז;
(2)
הגשת תוכנית הפעלה מפורטת כאמור בסעיף קטן (א)(5) והפרטים שייכללו בתוכנית כאמור, ובכלל זה פרטים אלה:
(א)
אם מערכת הנהיגה העצמאית המותקנת ברכב העצמאי היא מערכת שיכולה לפעול רק במסגרת מרחב הפעלה שמוגדר בה – תיאור מרחב ההפעלה ותיאור התנהלות הרכב העצמאי במקרה של יציאה מהמרחב האמור;
(ב)
תוכנית בטיחות לעניין ההפעלה וההתנהלות של הרכב העצמאי במצבים שונים;
(ג)
אמצעים להגנה מפני תקיפות סייבר.
(ג)
השר רשאי לקבוע בתקנות –
(1)
הוראות לעניין ערבויות והתחייבויות שעל בעל היתר הפעלה להמציא להבטחת מילוי תנאי ההיתר ולקיום מטרות סימן זה וההוראות לפיו, ובכלל זה אופן חילוטן או הפעלתן;
(2)
דרכים להוכחת התקיימותם של התנאים המנויים בסעיף קטן (א);
(3)
תנאים לקבלת היתר הפעלה, נוסף על התנאים המנויים בסעיף קטן (א).
(ד)
מספר כלי הרכב העצמאיים שהמפקח הארצי על התעבורה רשאי לתת היתר להפעלתם לפי הוראות סעיף זה לא יעלה על 500; השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את המספר האמור, בהתחשב בין היתר בניסיון שיצטבר מההפעלה הניסיונית של רכב עצמאי לפי סימן זה.
בקשה להיתר הפעלה ומתן ההיתר [תיקון: תשפ״ב־2]
(א)
מבקש היתר הפעלה יגיש למפקח הארצי על התעבורה בקשה להיתר הפעלה; המפקח הארצי על התעבורה יורה בדבר אופן הגשתה של בקשה להיתר הפעלה, ובכלל זה הגשה באמצעים דיגיטליים.
(ב)
בהחלטה על מתן היתר הפעלה לפי סימן זה ישקול המפקח הארצי על התעבורה, בין השאר, את אלה:
(1)
בטיחות עוברי דרך במהלך הפעלת הרכב העצמאי, ובכלל זה בטיחות הנוסעים בו;
(2)
ההשפעה הצפויה על זרימת התנועה בדרכים ועל אפשרות הפעולה של רכב ביטחון כהגדרתו לפי פקודה זו, כתוצאה מההפעלה הניסיונית של הרכב העצמאי, והשפעות אחרות שעשויות להיות להפעלה על התנועה ועל עוברי דרך.
(ג)
הגישה הוועדה המייעצת לשר דוח לפי הוראות סעיף 16כא(ג)(7), יביא המפקח הארצי על התעבורה את האמור בו בחשבון, בבואו לתת החלטה כאמור בסעיף קטן (ב).
(ד)
המפקח הארצי על התעבורה רשאי לדרוש ממבקש היתר הפעלה כל מידע הנדרש לו לשם קבלת החלטה בבקשה להיתר הפעלה, והמבקש ימסור לו כל מידע שנדרש ממנו כאמור.
(ה)
נתן המפקח הארצי על התעבורה היתר הפעלה לפי הוראות סעיף זה, יידע ללא דיחוי את ראש אגף התנועה במשטרת ישראל על מתן ההיתר ועל פרטיו.
תנאים בהיתר הפעלה [תיקון: תשפ״ב־2]
(א)
בהיתר הפעלה יקבע המפקח הארצי על התעבורה את אלה:
(1)
תנאים לביצוע ההפעלה הניסיונית, ובכלל זה –
(א)
הוראות לעניין הסעת נוסעים ברכב עצמאי שנעשה בו שימוש במסגרת ההפעלה הניסיונית, בשכר או שלא בשכר;
(ב)
לאחר התייעצות עם ראש אגף התנועה במשטרת ישראל – אזור, אחד או יותר, שבו תבוצע ההפעלה הניסיונית; לא נמסרה עמדת ראש אגף התנועה כאמור בתוך 21 ימים מיום שהמפקח הארצי על התעבורה פנה אליו בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות עימו לפי פסקת משנה זו;
(ג)
אם מערכת הנהיגה העצמאית המותקנת ברכב העצמאי שלגביו ניתן ההיתר יכולה לפעול רק אם מוגדר בה מרחב הפעלה ובהתאם לאותו מרחב – מרחב ההפעלה כאמור;
(ד)
הוראות לעניין הגנת סייבר;
(2)
מספר כלי הרכב העצמאיים כאמור שבעל ההיתר רשאי להפעיל במסגרת ההפעלה הניסיונית, וכן פרטים לעניין כלי הרכב האמורים שקבע השר, אם קבע.
(ב)
המפקח הארצי על התעבורה רשאי לקבוע בהיתר הפעלה חובות שיחולו על בעל ההיתר נוסף על החובות לפי סעיף 16יב, והוראות לעניין ניהולו והפעלתו של מרכז הבקרה, שיחולו נוסף על ההוראות שקבע השר לפי סעיף 16ו(ב)(1).
(ג)
המפקח הארצי על התעבורה רשאי, בכל עת בתקופת תוקפו של היתר הפעלה, לשנות, ובכלל זה להוסיף או לגרוע, תנאים שקבע בהיתר לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב), ובלבד שנתן קודם לכן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו; שינוי תנאים כאמור יכול שיהיה, בין השאר, בהתאם לתחקיר אירוע כאמור בסעיף 16טו(ד); שונו תנאים כאמור, יודיע על כך המפקח הארצי על התעבורה, ללא דיחוי, לראש אגף התנועה במשטרת ישראל.
(ד)
בעת קביעת תנאים וחובות ושינויים בהם לפי סעיף זה ישקול המפקח הארצי על התעבורה, בין השאר, את השיקולים המנויים בסעיף 16ז(ב).
תקופת היתר הפעלה וחידושו [תיקון: תשפ״ב־2]
(א)
תוקפו של היתר הפעלה יהיה לשלוש שנים, אלא אם כן מבקש ההיתר ביקש כי היתר ההפעלה יינתן לו לתקופה קצרה יותר או אם המפקח הארצי על התעבורה החליט לתיתו לתקופה קצרה יותר, מנימוקים שיפרט בהחלטתו.
(ב)
בכפוף להוראות סעיף 16יא, המפקח הארצי על התעבורה, לאחר התייעצות עם ראש אגף התנועה במשטרת ישראל, רשאי לחדש את תקופת תוקפו של היתר הפעלה לתקופות נוספות לפי בקשת בעל ההיתר, ובלבד שסך תקופות תוקפו של ההיתר לא יעלה על תשע שנים; לא נמסרה עמדת ראש אגף התנועה כאמור בתוך 14 ימים מיום שהמפקח הארצי על התעבורה פנה אליו בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות עימו לפי סעיף קטן זה.
(ג)
המפקח הארצי על התעבורה רשאי לחדש את תקופת תוקפו של היתר הפעלה כאמור בסעיף קטן (ב), אם סבר כי המשך ההפעלה הניסיונית של הרכב העצמאי שלגביו ניתן ההיתר נדרש לשם השגת מטרות הניסוי, ובלבד שממשיכים להתקיים התנאים למתן ההיתר כאמור בסעיף 16ו והתנאים בהיתר כאמור בסעיף 16ח, ובעל ההיתר מילא את החובות החלות עליו לפי הפקודה; החלטה של המפקח הארצי על התעבורה בדבר חידוש ההיתר תינתן בתוך תקופה שלא תעלה על 90 ימים מיום הגשת הבקשה לחידוש תוקפו של ההיתר.
איסור העברה [תיקון: תשפ״ב־2]
(א)
היתר הפעלה שניתן לפי סימן זה אינו ניתן להעברה אלא באישור המפקח הארצי על התעבורה ובהתאם לתנאיו.
(ב)
העברת שליטה בבעל היתר הפעלה טעונה אישור מראש ובכתב מאת המפקח הארצי על התעבורה, ורשאי הוא לקבוע כי העברה כאמור טעונה היתר הפעלה חדש.
(ג)
אישור לפי סעיף קטן (ב) יינתן בתוך 60 ימים מיום הגשת הבקשה לאישור, אם שוכנע המפקח הארצי על התעבורה שמתקיימים בנעבר כל התנאים הנדרשים למתן היתר הפעלה.
ביטול היתר הפעלה, התלייתו, הגבלתו או סירוב לחדשו [תיקון: תשפ״ב־2]
(א)
המפקח הארצי על התעבורה רשאי לבטל היתר הפעלה, להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם, להגבילו או לסרב לחדשו, בהתקיים אחד מאלה:
(1)
ההיתר ניתן על יסוד מידע כוזב, שגוי, מטעה או חלקי;
(2)
חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת ההיתר;
(3)
בעל ההיתר הפר תנאי מהותי מתנאי ההיתר;
(4)
בעל ההיתר הפר חובה או איסור שחלים עליו לפי פקודה זו;
(5)
רכב עצמאי שמופעל מכוח ההיתר היה מעורב באירוע בטיחותי חמור;
(6)
תלוי ועומד לגבי בעל ההיתר צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018, הוא החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו.
(ב)
המפקח הארצי על התעבורה לא יבטל, לא יתלה, לא יגביל ולא יסרב לחדש היתר הפעלה לפי סעיף זה, אלא לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו; ואולם, היה למפקח הארצי על התעבורה יסוד סביר להניח כי מתקיימת בבעל היתר הפעלה עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א), ושוכנע כי בשל כך יש צורך דחוף להתלות את ההיתר לשם הגנה על שלום הציבור, רשאי הוא להתלות את ההיתר, לאלתר, ובלבד שייתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה; התליה כאמור תהיה לתקופה המזערית הנדרשת.
(ג)
המפקח הארצי על התעבורה יודיע לראש אגף התנועה במשטרת ישראל, ללא דיחוי, על ביטול היתר הפעלה, התלייתו, הגבלתו או סירוב לחדשו לפי סעיף זה.
חובות בעל היתר הפעלה [תיקון: תשפ״ב־2]
(א)
בעל ההיתר הפעלה ימלא אחר החובות המוטלות עליו כמפורט בתוספת הארבע עשרה.
(ב)
(1)
נוסף על האמור בסעיף קטן (א), בעל היתר הפעלה ישמור את המידע שנאסף כאמור בתוספת הארבע עשרה ומידע נוסף שהשר רשאי לקבוע (בסעיף קטן זה – מידע), וימסור אותו למפקח הארצי על התעבורה וכן לראש אגף התנועה במשטרת ישראל או למי מטעמו; לעניין החובה למסור מידע לראש אגף התנועה במשטרת ישראל או למי מטעמו, בעל היתר הפעלה ימסור מידע גם בזמן אמת, אם הדבר נדרש למשטרת ישראל בדחיפות בשל אירוע הקשור להפעלת רכב עצמאי.
(2)
המפקח הארצי על התעבורה ימסור את המידע שקיבל לפי פסקה (1) למנהל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים וכן לגורם אחר שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשם מילוי תפקידיהם לפי דין.
(3)
בעל היתר הפעלה לא ימסור מידע המאפשר את זיהויו של אדם שאינו משתתף בהפעלה הניסיונית מטעמו של בעל היתר ולא הסכים למסירת מידע כאמור.
(ג)
איסוף ושמירה של מידע לפי סעיף זה יתבצעו באופן הממזער ככל האפשר את הסיכון לפגיעה בפרטיותם של הנוסעים ברכב העצמאי ושל עוברי דרך אחרים.
(ד)
אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי למנוע העברת מידע ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים למערך הסייבר הלאומי לשם מילוי תפקידיו.
(ה)
השר רשאי לקבוע חובות ודרישות נוספות שיחולו על בעל היתר הפעלה לעניין פעילותו לפי היתר ההפעלה, בעניינים אלה:
(1)
אופן שמירת מידע שייאסף לפי סעיף זה ומשך שמירתו; אין בהוראות לפי פסקה זו כדי לגרוע מהוראות לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981;
(2)
הסעת נוסעים ברכב עצמאי במסגרת ההפעלה;
(3)
אופן קיום החובות המנויות בסעיף זה ובתוספת הארבע עשרה ובכלל זה דרישות שעניינן הגנת סייבר.
(ו)
בעל היתר הפעלה יידע כל נוסע ברכב עצמאי על כך שנסיעתו ברכב כאמור היא במסגרת הפעלה ניסיונית של רכב עצמאי.
(ז)
בעל היתר הפעלה יגיש למפקח הארצי על התעבורה דיווח תקופתי, בין השאר על אירועים חריגים שאירעו במהלך ההפעלה הניסיונית, ודוח מסכם על ההפעלה הניסיונית, והכול כמפורט בתוספת הארבע עשרה; המפקח הארצי על התעבורה רשאי להורות לבעל היתר הפעלה לכלול בדיווחים כאמור פרטים נוספים כפי שיורה לו.
פטור מתחולה, תחולה בהתאמות או החלת הוראות לעניין רכב עצמאי [תיקון: תשפ״ב־2]
(א)
(1)
השר רשאי לקבוע בתקנות –
(א)
כי הוראה מההוראות לפי פקודה זו, החלה לעניין רכב מנועי או המערכות המותקנות בו, לא תחול לעניין רכב עצמאי או המערכות המותקנות בו או שתחול בהתאמות שיקבע;
(ב)
כי הוראה מההוראות לפי פקודה זו, החלה לעניין בעל רכב, לא תחול לעניין בעל היתר הפעלה או שתחול בהתאמות שיקבע;
(ג)
כי הוראה מההוראות לפי פקודה זו, החלה לעניין נהג רכב מנועי או נהיגה של רכב כאמור, תחול לעניין מפעיל רכב עצמאי או הפעלה של רכב כאמור, בהתאמות או בלא התאמות כפי שיקבע.
(2)
השר רשאי להתנות את הפטור מתחולה, את ההתאמות או את החלת ההוראות כאמור בפסקה (1)(א) עד (ג), בתנאים, ורשאי הוא לקבוע הוראות שיחולו במקום הוראות שניתן לגביהן פטור כאמור.
(ב)
המפקח הארצי על התעבורה רשאי, לאחר ששקל את השיקולים האמורים בסעיף 16ז(ב), ואם מצא כי הדבר נדרש לגבי בעל היתר הפעלה מסוים לשם השגת המטרה שלשמה ניתן היתר ההפעלה, לקבוע בהיתר ההפעלה כי בעל ההיתר יהיה פטור מתחולת הוראות נוספות על ההוראות שקבע השר בתקנות לפי סעיף קטן (א), כמפורט בחלקים א׳, ב׳ ו־ג׳ לתוספת השלוש עשרה, כולן או חלקן, או שההוראות האמורות יחולו עליו בהתאמות שיקבע כאמור, ורשאי הוא, בהיתר, להתנות את הפטור מתחולה או את ההתאמות בתנאים או לקבוע הוראות שיחולו על בעל ההיתר במקום ההוראות שניתן לגביהן פטור כאמור.
(ג)
לא יפעיל המפקח הארצי על התעבורה את סמכותו לפי סעיף קטן (ב) לגבי ההוראות המנויות בחלק א׳ לתוספת השלוש עשרה אלא לאחר התייעצות עם רשות הרישוי, ולגבי ההוראות המנויות בחלק ג׳ לתוספת האמורה – לאחר התייעצות עם ראש אגף התנועה במשטרת ישראל; לא נמסרה עמדת ראש אגף התנועה כאמור בתוך 21 ימים מיום שהמפקח הארצי על התעבורה פנה אליו בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות עימו לפי סעיף קטן זה.
(ד)
פעל המפקח הארצי על התעבורה בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב), יודיע על כך לראש אגף התנועה במשטרת ישראל בדרך שיסכימו עליה.
(ה)
על אף האמור בסעיף זה, לעניין הפעלת רכב עצמאי כמונית, לא יקבע השר או המפקח הארצי על התעבורה תקנות או הוראות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין, בדבר פטור, התאמות או שינויים מהוראות לפי פקודה זו הנוגעות להפעלת מונית, ובכלל זה בדבר רישיון להפעלת מונית ואגרות לפי סימן ג׳ לפרק השני, אלא אם כן הדבר מתחייב מהפעלת רכב כאמור בלא נהג או משימוש באמצעים הטכנולוגיים המותקנים בו לשם עמידתו בהוראות לפי סימן זה.
רישיון רכב עצמאי [תיקון: תשפ״ב־2]
בלי לגרוע מהוראות לפי פקודה זו לעניין מתן רישיון רכב, רשות הרישוי תיתן רישיון רכב לרכב עצמאי בהתאם להוראות ולתנאים כמפורט בתוספת הארבע עשרה, ובין השאר –
(1)
תנאים לעניין הגנת סייבר לגבי מערכות הרכב העצמאי שאינן מערכת הנהיגה העצמאית;
(2)
תנאים לעניין מערכת הנהיגה העצמאית המותקנת ברכב העצמאי, ובכלל זה תנאים בעניינים שלהלן:
(א)
יכולותיה של המערכת, בטיחותה ואמינותה, לרבות בכל הנוגע להגנת סייבר;
(ב)
התאמת המערכת לרכב העצמאי;
(3)
דרכים להוכחת התקיימותם של התנאים כאמור בפסקאות (1) ו־(2), ובכלל זה –
(א)
התנאים המנויים בפסקה (1), שהוכחת התקיימותם תיעשה בין השאר בהסתמך על מסמך, ובכלל זה הצהרה מטעם יצרן הרכב או המערכות;
(ב)
התנאים המנויים בפסקה (2), שהוכחת התקיימותם תיעשה בין השאר בדרך של ביצוע ניסוי או בדיקת מעבדה.
אירוע בטיחותי ואירוע בטיחותי חמור [תיקון: תשפ״ב־2]
(א)
אירע אירוע בטיחותי, ידווח על כך בעל היתר הפעלה של הרכב העצמאי המעורב באירוע, בכתב, למפקח הארצי על התעבורה ולראש אגף התנועה במשטרת ישראל, בתוך 24 שעות מקרות האירוע, ולעניין אירוע כאמור שהוא אירוע בטיחותי חמור – ללא דיחוי; הדיווח יימסר באמצעות בעל תפקיד האחראי לעניין אצל בעל היתר ההפעלה, כפי שהמפקח הארצי על התעבורה יקבע בהיתר ההפעלה.
(ב)
דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יכלול בין השאר את תיאור האירוע הבטיחותי, מועדו ומיקומו, פרטי הרכב העצמאי המעורב בו, מידע על נפגעים או נזק שנגרמו בשלו, מידע ממצלמות וחיישנים ברכב העצמאי, פרטיו של רכב אחר שהיה מעורב באירוע, אם ישנו, וכל פרט אחר שעשוי לתרום להבנת נסיבות האירוע וגורמיו, והכול כמפורט בתוספת הארבע עשרה.
(ג)
השר רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין דיווח כאמור בסעיף זה, ובכלל זה לעניין דרך הדיווח, הפרטים שייכללו בו וחובת דיווח על מידע נוסף הקשור לאירוע שברשותו של בעל ההיתר.
(ד)
(1)
בסעיף קטן זה, ”תחקיר אירוע“ – דוח הכולל תחקור של אירוע בטיחותי והלקחים שהופקו בעקבותיו.
(2)
אירע אירוע בטיחותי, רשאי המפקח הארצי על התעבורה לדרוש מבעל היתר ההפעלה של הרכב העצמאי המעורב באירוע להגיש לו תחקיר אירוע; דרש כאמור, יגיש בעל ההיתר את התחקיר בתוך פרק זמן שיורה עליו המפקח הארצי על התעבורה.
(3)
אירע אירוע בטיחותי חמור, יגיש בעל היתר ההפעלה של הרכב העצמאי המעורב באירוע תחקיר אירוע למפקח הארצי על התעבורה, בתוך פרק זמן שייקבע בהיתר ההפעלה.
(4)
המפקח הארצי על התעבורה יעביר בהקדם האפשרי תחקיר אירוע שהוגש לפי פסקאות (2) ו־(3) לראש אגף תנועה במשטרת ישראל; כלל האירוע תקיפת סייבר, יעביר המפקח הארצי על התעבורה את תחקיר האירוע גם לראש מערך הסייבר הלאומי.
(5)
המפקח הארצי על התעבורה, עובד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים או מי מטעמם, או כל מי שהגיע לידיו תחקיר אירוע לפי סעיף קטן זה לא יגלה את המידע הכלול בו, כולו או חלקו, ולא יעשה בו כל שימוש אלא לשם ביצוע ההוראות לפי פקודה זו או לפי צו של בית משפט או אם ניתנה לכך הסכמת בעל היתר ההפעלה הנוגע לעניין.
(ה)
אירע אירוע בטיחותי חמור, רשאי המפקח הארצי על התעבורה, אם סבר שהדבר נדרש באופן מיידי לשם הגנה על שלום הציבור ושמירה על הבטיחות, נוסף על סמכותו לשנות תנאים שנקבעו בהיתר כאמור בסעיף 16ח(ג), לתת כל הוראה לבעל היתר הפעלה, ובכלל זה הוראה להפסיק באופן מלא או חלקי את ההפעלה הניסיונית של הרכב העצמאי לתקופה שיורה, ובלבד שנתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו בטרם קבלת החלטה על מתן הוראה כאמור.
(ו)
בלי לגרוע מהוראות סעיף 16יא, אירע אירוע בטיחותי חמור וראה המפקח הארצי על התעבורה כי יש צורך דחוף להתלות את היתר ההפעלה לשם הגנה מיידית על שלום הציבור, רשאי הוא להתלות את ההיתר, לאלתר, ובלבד שייתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה; התליה כאמור תהיה לתקופה המזערית הנדרשת; המפקח הארצי על התעבורה ימסור ללא דיחוי הודעה על התליית היתר הפעלה כאמור לראש אגף התנועה במשטרת ישראל.
(ז)
בוצעה תקיפת סייבר נגד מערכות רכב עצמאי שעלולה להביא לאירוע בטיחותי, או שיש חשש לביצוע תקיפה כאמור, ידווח על כך בעל היתר ההפעלה של הרכב העצמאי לעובד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שהשר מינה לעניין זה, וימסור לו מידע בעניין התקיפה האמורה, והכול כמפורט בתוספת הארבע עשרה.
מידע לציבור [תיקון: תשפ״ב־2]
(א)
המפקח הארצי על התעבורה יפרסם לציבור באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מידע כמפורט להלן, ורשאי הוא לפרסם כאמור פרטים נוספים על הפעלה של רכב עצמאי שהוא סבור כי יש להביאם לידיעת הציבור, או לפרסמם, כולם או חלקם, בדרכים נוספות:
(1)
מידע על היתרי הפעלה תקפים, הכולל, בין השאר, לגבי כל היתר, את פרטי בעל ההיתר, מרחב ההפעלה של הרכב העצמאי שההיתר חל לעניין הפעלתו, האזורים שבהם ניתן לבצע את ההפעלה הניסיונית לפי ההיתר, מספר כלי הרכב העצמאיים שההיתר חל לעניין הפעלתם, תקופת תוקף ההיתר והתנאים המהותיים שנקבעו בו;
(2)
הודעה על ביטול היתר הפעלה, התלייתו, הגבלתו או סירוב לחדשו, לפי סעיפים 16יא ו־16טו(ו).
(ב)
התרחש אירוע בטיחותי חמור, יפרסם המפקח הארצי על התעבורה, בהקדם האפשרי לאחר קרות האירוע, מידע על האירוע שיכלול פרטים שהוא סבור שיש להביאם לידיעת הציבור.
(ג)
המפקח הארצי על התעבורה לא יפרסם לפי הוראות סעיף זה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, ורשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.
ביטוח [תיקון: תשפ״ב־2]
(א)
על אף האמור בכל דין, בעל היתר הפעלה אינו רשאי לרכוש מהפול פוליסת ביטוח לפי דרישות פקודת הביטוח.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), בתקופה של שלוש שנים מהמועד הקובע, רשאי בעל היתר הפעלה שלא השיג כיסוי ביטוחי באופן ישיר אצל מבטח, לרכוש מהפול פוליסת ביטוח לפי דרישות פקודת הביטוח; שר האוצר, לאחר התייעצות עם הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון שבחן בין השאר את זמינות הכיסוי הביטוחי באמצעות מבטחים ואת עלות הסיכון הטהור של כלי הרכב העצמאיים, ולאחר ששקל גם הוא את השיקולים האמורים, רשאי להאריך בצו את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על שלוש שנים.
(ג)
שר האוצר, לאחר התייעצות עם הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, רשאי לקבוע כי בעל היתר הפעלה חייב לרכוש פוליסת ביטוח אחריות כלפי צד שלישי בשל נזק רכוש שעשוי להיגרם מהפעלת רכב עצמאי באמצעות מערכת לנהיגה עצמאית.
(ד)
בסעיף זה –
”מבטח“ ו”הפול“ – כהגדרתם בחוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת, הסדרים לתקופת מעבר והוראות לעניין אבנר), התשנ״ז–1997;
”המועד הקובע“ – המועד שבו הוגשה לראשונה בקשה כלשהי להיתר הפעלה על ידי מי ממבקשי ההיתר לפי הוראות סעיף 16ז; השר יפרסם ברשומות הודעה על המועד האמור;
”עלות הסיכון הטהור“ – כהגדרתה בסעיף 7א(א) לפקודת הביטוח.
הסמכת מפקחים [תיקון: תשפ״ב־2]
(א)
השר רשאי להסמיך, מקרב עובדי משרדו, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי סעיף 16יט, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי סימן זה.
(ב)
לא יוסמך מפקח לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים לגביו כל אלה:
(1)
הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, להיות מפקח;
(2)
הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סימן זה, כפי שהורה השר;
(3)
הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.
(ג)
הודעה על הסמכת מפקח כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.
סמכויות פיקוח [תיקון: תשפ״ב־2]
(א)
לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי סימן זה, רשאי המפקח הארצי על התעבורה או מפקח –
(1)
לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(2)
לדרוש מבעל היתר הפעלה או מכל אדם אחר הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע ההוראות לפי סימן זה או להקל את ביצוען; לעניין זה, ”מסמך“ – לרבות פלט;
(3)
להיכנס לכל מקום שמבוצעת בו פעולה הנוגעת להפעלה ניסיונית של רכב עצמאי, לרבות למרכז בקרה או לרכב עצמאי כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
(4)
לבצע בדיקות במערכות המחשב ברכב, ובכלל זה במערכת הנהיגה העצמאית, במערכות מרכז הבקרה ובמערכות התקשורת עם הרכב העצמאי, במטרה לפקח על עמידתן בהוראות שנקבעו לפי סימן זה לעניין הגנת סייבר.
(ב)
מצא מפקח בבדיקה לפי סעיף קטן (א)(4) כי חל שינוי במערכות כאמור באותו סעיף קטן המעלה חשש לפגיעה בבטיחות בשל אי־עמידה בהוראות כאמור לעניין הגנת סייבר, מאז בדיקתן האחרונה, ובכלל זה לפני מתן היתר ההפעלה, רשאי הוא להורות על העמדת הרכב העצמאי והמערכות שבו לבדיקה במעבדה שתימשך עד שלושה ימי עסקים; בדיקה במעבדה כאמור תתקיים לא יותר מפעמיים בשנה ובכל פעם יועמד לבדיקה רק רכב אחד מאותו אב־טיפוס; בסעיף קטן זה –
”מעבדה“ – מעבדה שרשות הרישוי הסמיכה לעניין בדיקות סייבר לרכב עצמאי;
”שינוי“ – לרבות עדכונים ושינויים בגרסאות תוכנה.
זיהוי מפקח [תיקון: תשפ״ב־2]
המפקח הארצי על התעבורה או מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סימן זה אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שני אלה:
(1)
הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
(2)
יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של המפקח ושאותה יציג על פי דרישה.
ועדה מייעצת [תיקון: תשפ״ב־2]
(א)
מוקמת בזה ועדה מייעצת לשר לעניין הפעלה ניסיונית של רכב עצמאי שחבריה הם כמפורט להלן, ובהם שתי נשים לפחות:
(1)
המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, והוא יהיה היושב ראש;
(2)
שני עובדי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, שימנה השר;
(3)
המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה או עובד משרד ראש הממשלה, שימנה המנהל הכללי;
(4)
המנהל הכללי של הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית שהוקמה לפי סעיף 5 לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ״ד–1984, או עובד הרשות האמורה, שימנה המנהל הכללי;
(5)
הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון או עובד רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שימנה הממונה;
(6)
ראש אגף התנועה במשטרת ישראל או נציגו;
(7)
היועץ המשפטי לממשלה או נציגו שהוא עובד משרד המשפטים;
(8)
המנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים או עובד המשרד לביטחון הפנים, שימנה המנהל הכללי;
(9)
מנהל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים או עובד הרשות שימנה מנהל הרשות;
(10)
ראש מערך הסייבר הלאומי או עובד המערך שימנה ראש המערך;
(11)
שני נציגי ציבור בעלי מומחיות בנושאים הנוגעים לסמכויות הוועדה המייעצת, שימנה השר.
(ב)
השר רשאי למנות עובד בכיר ממשרדו הכשיר להיות חבר הוועדה המייעצת כממלא מקום יושב ראש הוועדה; מי שמוסמך למנות חבר בוועדה המייעצת, מוסמך למנות לו ממלא מקום, ובלבד שהוא עומד באותם תנאי כשירות למינויו.
(ג)
הוועדה המייעצת –
(1)
תעקוב אחרי ההתפתחויות הטכנולוגיות בעולם בתחום הרכב המופעל באמצעות מערכת נהיגה עצמאית וההתפתחויות בעולם בתחום שיטות ההפעלה של רכב כאמור;
(2)
תעקוב אחרי הממצאים המתקבלים מהפעלת רכב באמצעות מערכת נהיגה עצמאית, בארץ ובעולם, בין השאר על בסיס המידע שהעביר לה המפקח הארצי על התעבורה לפי סעיף 16כט;
(3)
תאסוף נתונים, מהארץ ומהעולם, על אירועי בטיחות ותקיפות סייבר שבהם היו מעורבים כלי רכב המופעלים באמצעות מערכת נהיגה עצמאית ואירועים חריגים שהתרחשו במהלך הפעלתם ואופן ההתמודדות עימם;
(4)
תבחן את השפעת ההפעלה של רכב עצמאי לפי הוראות סימן זה על שירותי התחבורה הציבורית וגודש התנועה בדרכים;
(5)
תבחן את אופן השימוש במידע הנאסף במהלך הפעלה ניסיונית של רכב עצמאי, באמצעות מערכות הרכב העצמאי או מרכז הבקרה, הצורך בשיתוף במידע כאמור והגנה על הפרטיות ואבטחת מידע אגב שימוש או שיתוף כאמור;
(6)
תבחן את היכולת המקצועית הנדרשת מעובדי מרכז בקרה;
(7)
תגיש לשר, מזמן לזמן, לבקשתו או מיוזמתה, דוחות בעניינים הנוגעים לתפקידיה כאמור בפסקאות (1) עד (6);
(8)
תבחן, אחת לשלוש שנים לפחות, את הוראות ההסדר הקבוע בסימן זה וההתאמות הנדרשות בהן בעקבות הניסיון שהצטבר מיישומו, ואם מצאה כי נדרש שינוי בהסדר, תמליץ על כך לשר, ותמסור לוועדת הכלכלה של הכנסת דוח הכולל את המלצותיה כאמור;
(9)
(ד)
הוועדה המייעצת תמסור לשר את חוות דעתה לעניין התקנת תקנות כאמור בסעיף קטן (ג)(9) בתוך 45 ימים מיום שפנה אליה בבקשה להתייעצות בעניין, ורשאי השר, לבקשת הוועדה, לדחות את המועד האמור לתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 45 ימים (בסעיף זה – התקופה להתייעצות); לא מסרה הוועדה לשר את חוות דעתה בתקופה להתייעצות, יראו, בתום אותה תקופה, את חובת ההתייעצות עימה כאילו קוימה, אולם הוועדה רשאית להודיע לשר כי לא נדרשת חוות דעתה לעניין התקנתן של אותן תקנות; הודיעה כאמור, יראו את חובת ההתייעצות עימה כאילו קוימה במועד ההודעה.
(ה)
במילוי תפקידיה כאמור בסעיף קטן (ג) תביא הוועדה המייעצת בחשבון, בין השאר, את אלה:
(1)
הצורך לשמור על בטיחותם של הנוסעים ועוברי הדרך, ובכלל זה מי שמשתתפים בהפעלה ניסיונית של רכב עצמאי, ולמנוע נזק לרכוש במהלך ההפעלה הניסיונית;
(2)
קיום אפשרות להפרעה לפעילויות אחרות במשק מהפעלה ניסיונית של רכב עצמאי ודרכים לצמצומה;
(3)
היבטים הנוגעים לביטוח בקשר להפעלה ניסיונית של רכב עצמאי ולכיסוי נזקים מהפעלה כאמור;
(4)
התיאום הנדרש עם רשות מקומית או רשות תימרור מקומית שבתחומה מבוצעת הפעלה ניסיונית של רכב עצמאי או עם תאגיד שהוקם לפי חוק או חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975, הנוגעים לעניין;
(5)
הצורך בעידוד התחרות וצמצום הריכוזיות;
(6)
הצורך בעידוד חדשנות בתחום התחבורה והטמעת טכנולוגיות נהיגה חדשניות;
(7)
הצורך בשיפור שירותי התחבורה בישראל והפחתת גודש התנועה בדרכים;
(8)
מידת הטמעת הטכנולוגיה של כלי רכב עצמאיים בקרב הציבור.
(ו)
הודעה על מינוי חברי הוועדה המייעצת תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים; באתר האמור יפורסם גם הרכב הוועדה המכהן.
סייגים למינוי [תיקון: תשפ״ב־2]
לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת מי שהורשע בעבירה פלילית או עבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה המייעצת או מי שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.
מניעת ניגוד עניינים [תיקון: תשפ״ב־2]
(א)
לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת ולא יכהן בה כחבר מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו בוועדה המייעצת.
(ב)
חבר הוועדה המייעצת לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים.
(ג)
נודע לחבר הוועדה המייעצת כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה המייעצת; היה חבר הוועדה המייעצת כאמור היושב ראש, יודיע על כך לשר.
(ד)
בסעיף זה –
”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, הורה של הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב (חורג);
”בעל עניין“ – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”טיפול“ – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון;
”ניגוד עניינים“, של חבר הוועדה המייעצת – ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו בוועדה המייעצת ובין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו;
”קרוב“, של חבר הוועדה המייעצת – כל אחד מאלה:
(1)
בן משפחה של חבר הוועדה;
(2)
אדם שלחבר הוועדה המייעצת יש עניין במצבו הכלכלי;
(3)
תאגיד שחבר הוועדה המייעצת, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו;
(4)
גוף שחבר הוועדה המייעצת, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו.
הפסקת כהונה [תיקון: תשפ״ב־2]
(א)
חבר הוועדה המייעצת יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
(1)
הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ראש הוועדה;
(2)
הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או עובד או חבר הגוף שהוא מייצג בוועדה המייעצת, ולגבי נציג ציבור – אם התמנה להיות עובד המדינה;
(3)
הוא הורשע בעבירה כאמור בסעיף 16כב, או הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה כאמור;
(4)
התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מהיות חבר הוועדה המייעצת;
(5)
נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
(6)
לעניין חבר הוועדה המייעצת שהוא נציג ציבור – השר, לאחר התייעצות עם יושב ראש הוועדה המייעצת ולאחר שנתן לחבר הוועדה הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה, רשאי להעבירו מכהונתו אם חבר הוועדה נעדר בלא סיבה מוצדקת מארבע ישיבות רצופות של הוועדה המייעצת או מיותר משלוש ישיבות שקיימה הוועדה בשנה אחת.
(ב)
התפטר נציג ציבור או נציג משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מחברותו בוועדה המייעצת או חדל מסיבה אחרת לכהן כחבר הוועדה לפני תום תקופת כהונתו, יפעל השר בהקדם האפשרי למינוי חבר אחר במקומו, באותה דרך שבה התמנה אותו חבר לפי סעיף 16כא; התפטר חבר בוועדה המייעצת שהוא נציג אחד מבעלי התפקידים האמורים בסעיף 16כא(א)(3) עד (10), יכהן במקומו בעל התפקיד האמור בסעיף האמור או ימנה נציג אחר מטעמו.
החלת דינים [תיקון: תשפ״ב־2]
נציגי ציבור חברי הוועדה המייעצת, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה ולעניין פעולותיהם בוועדה המייעצת:
(1)
(2)
חוק העונשין, התשל״ז–1977, לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
(3)
(4)
פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971, לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי ציבור.
תוקף פעולות [תיקון: תשפ״ב־2]
קיום הוועדה המייעצת, סמכויותיה ותוקף המלצותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחבריה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה.
סדרי עבודתה של הוועדה המייעצת [תיקון: תשפ״ב־2]
(א)
יושב ראש הוועדה המייעצת יקבע את מועד הישיבות, מקומן וסדר יומן.
(ב)
המלצות הוועדה המייעצת יתקבלו ברוב קולות הנוכחים בישיבה, ובלבד שנכחו בישיבה שלושה חברים לפחות; במקרה של קולות שקולים בהצבעה, יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
(ג)
המלצות הוועדה המייעצת יהיו מנומקות, ויכללו פירוט של דעות מיעוט, אם היו.
(ד)
הוועדה המייעצת רשאית להזמין לישיבותיה נציגים של בעלי היתר הפעלה ונציגים אחרים מקרב הציבור.
(ה)
הוועדה המייעצת רשאית לקבוע את סדרי עבודתה ודיוניה, אם לא נקבעו לפי פקודה זו.
גמול לחברי הוועדה המייעצת [תיקון: תשפ״ב־2]
חבר הוועדה המייעצת שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך יהיה זכאי לתשלום מאת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בעד השתתפות בישיבות הוועדה המייעצת, בהתאם להוראות החשב הכללי במשרד האוצר החלות לעניין חברי ועדות ציבוריות; בסעיף זה, ”עובד המדינה“, ”עובד גוף מתוקצב“ ו”עובד גוף נתמך“ – כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985.
העברת מידע לוועדה המייעצת [תיקון: תשפ״ב־2]
המפקח הארצי על התעבורה יעביר לוועדה המייעצת את ממצאי פעולות הפיקוח שנערכו לפי סעיף 16יט, וכן מידע לעניין אירוע בטיחותי שנמסר לו לפי סעיף 16טו וכל מידע אחר לעניין הפעלה ניסיונית של רכב עצמאי שהגיע לידיו לפי פקודה זו, ולמעט מידע כאמור המאפשר את זיהויו של אדם שאינו משתתף בהפעלה הניסיונית מטעמו של בעל היתר ההפעלה ושלא הסכים למסירת מידע כאמור.
התקנת תקנות לפי סימן ו׳ – שיקולים, הליכים ושמירת סמכויות [תיקון: תשפ״ב־2]
(א)
תקנות לפי סימן זה, למעט לפי סעיף 16יז, יותקנו לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, בכפוף להוראות סעיף 16כא(ד).
(ב)
בעת התקנת תקנות כאמור בסעיף קטן (א) ישקול השר את כל אלה:
(1)
שמירה על הבטיחות בדרכים תוך זרימה יעילה של התנועה;
(2)
הפחתת גודש התנועה בדרכים;
(3)
שיפור שירותי התחבורה הציבורית ועידוד השימוש בה;
(4)
קידום התחרות בתחום הרכב העצמאי;
(5)
עידוד הפיתוח של מגוון טכנולוגיות חדשניות בתחום הרכב העצמאי וביסוס אמון הציבור בהן;
(6)
שמירה על עניין ציבורי אחר שאינו מנוי בפסקאות (1) עד (5), קידומו או עידודו.
(ג)
ההוראות בתקנות לפי סימן זה ייקבעו באופן שיאפשר שימוש במגוון טכנולוגיות.
(ד)
אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מסמכותו של השר לפי פקודה זו לקבוע בתקנות הוראות מיוחדות לעניין רכב עצמאי.
סימן ו׳ – סייג לתחולה [תיקון: תשפ״ב־2]
ההוראות לפי סימן זה לא יחולו על רכב עצמאי כשנוהג בו נהג והוא אינו מופעל באמצעות מערכת נהיגה עצמאית, ויחולו על רכב כאמור ההוראות לפי פקודה זו החלות על רכב מנועי.
סימן ו׳ – שמירת דינים [תיקון: תשפ״ב־2]
אין בהוראות לפי סימן זה כדי לגרוע מחובתו של בעל היתר לעמוד בהוראות כל דין, ובכלל זה חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975, ובהוראות הדין לעניין חובת ביטוח, ובכלל זה הוראות פקודת הביטוח.
הוראות לעניין התוספת הארבע עשרה [תיקון: תשפ״ב־2]
(א)
ההוראות המפורטות בתוספת הארבע עשרה יחולו על רכב עצמאי, על בעל היתר הפעלה, על הפעלה ועל מתן רישיונות רכב והיתרי הפעלה לפי סימן זה, כל עוד לא התקין השר תקנות לפי סעיף קטן (ב).
(ב)
ביקש השר לבטל במלואו סעיף אחד או יותר מהתוספת הארבע עשרה או את התוספת כולה, רשאי הוא לקבוע בתקנות הוראות במקום הסעיף או במקום התוספת כולה, בעניינים המוסדרים בסימן זה שנקבעו לגביהם הוראות כמפורט בתוספת הארבע עשרה, ולא יחולו לעניין זה הוראות סעיף 41.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), ביקש השר לשנות את התוספת הארבע עשרה שלא כאמור באותו סעיף קטן, רשאי הוא לעשות כן בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת; שינוי סעיפים 1(א)(1), 2(ב)(1) ו־3(ו) לתוספת הארבע עשרה טעון התייעצות עם השר לביטחון הפנים; לא מסר השר לביטחון הפנים לשר את עמדתו בתוך 45 ימים מיום שהשר פנה אליו בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות עימו לפי סעיף קטן זה.
(ד)
תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהתייעצות עם הוועדה המייעצת לפי סעיף 16כא(ד), לאחר שהשר שקל את השיקולים המפורטים בסעיף 16ל(ב) ובכפוף להוראות סעיף 16ל(ג).
(ה)
הותקנו תקנות לפי סעיף זה, יראו את ההפניה בסימן זה לתוספת הארבע עשרה כהפניה לתקנות האמורות.
פרק שלישי: פטור
פטורים על פי דין [תיקון: תשמ״א]
(א)
פטורים מאגרות רישום ומאגרות רשיון רכב לפי פקודה זו –
(1)
אמבולנס של מגן דוד אדום;
(2)
רכב של אחד מאלה או של נציגו או פקידו שהם אזרחי חוץ ואינם עוסקים בכל עסק או מקצוע אחר:
(א)
ארגון האומות המאוחדות;
(ב)
נציגות קרן המטבע הבינלאומית והבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח;
(ג)
נציגות של ארגון בינלאומי אחר – בהתאם לצו מאת שר החוץ לפי חוק מעמד ארגונים בינלאומיים, התשמ״א–1980;
(3)
רכב של נציגות דיפלומטית או קונסולרית של מדינת חוץ או של עובד או פקיד של נציגות כאמור שהם אזרחי חוץ ואינם עוסקים בכל עסק או מקצוע אחר, כשאותה מדינה מעניקה לישראל פטורים מקבילים;
(4)
טרקטור שאינו משמש אלא לצרכי חקלאות.
(ב)
כל פטור מאגרת רישום או מאגרת רשיון רכב שניתן לא מכוח פקודה זו – בטל.
סמכות לפטור [תיקון: תשנ״א, תשפ״ב־2]
השר רשאי, בתקנות, לפטור, בנסיבות שנקבעו, בעל רכב מחובת רישום ומחובת רשיון רכב לפי סעיף 2 או מאגרת רישום או מאגרת רשיון, כולן או מקצתן, ולהורות על החזרת אגרת רשיון ששולמה, כולה או מקצתה.
פטור באישור ועדת הכספים [תיקון: תשפ״ב־2]
השר רשאי, בתקנות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לפטור, בתנאים שיקבע –
(1)
סוגי אנשים – מאגרת רשיון נהיגה, כולה או מקצתה;
(2)
רכב השייך לסוג אנשים או לרשות פלונית או המשמש בתפקידים מסויימים – מאגרת רישום ומאגרת רשיון רכב, כולן או מקצתן.
רכב של צה״ל ושל משטרת ישראל ונהגיהם [תיקון: תשכ״ה־3]
(א)
רכב של צבא־הגנה לישראל או של משטרת ישראל אינו חייב ברישום או ברשיון רכב לפי פקודה זו, ואולם חייב הוא לשאת סימן זיהוי כפי שהורתה רשות הרישוי.
(ב)
חייל או שוטר שבידו רשיון נהיגה תקף מטעם צבא־הגנה לישראל או מטעם משטרת ישראל, אינו חייב ברשיון נהיגה לפי פקודה זו, שעה שהוא נוהג רכב של צבא־הגנה לישראל או של משטרת ישראל, הכל לפי הענין; שוטר שבידו רשיון נהיגה תקף מטעם משטרת ישראל וכן תעודת בוחן מטעם משטרת ישראל, רואים אותו כאילו היה בעל רשיון נהיגה לפי פקודה זו, שעה שהוא בוחן כדין רכב מנועי מכל סוג שהוא.
(ב1)
שוטר שבידו רשיון נהיגה תקף מטעם משטרת ישראל, רואים אותו כאילו היה בעל רשיון נהיגה לפי פקודה זו, שעה שהוא נוהג רכב שאינו רכב של משטרת ישראל לשם ביצוע הוראות פקודה זו והתקנות, לרבות חוקי עזר שהותקנו לפיה, או לשם מילוי תפקידיו כשוטר לפי חיקוק אחר, אם הנסיבות מחייבות זאת.
(ג)
מתלמד
מי שנוהג רכב מנועי שעה שהוא לומד נהיגה בהתאם לכללים שנקבעו בתקנות ומלווה מורה או מדריך, או שעה שהוא נבחן בחינת נהיגה ומלווה בוחן שנתמנה על ידי רשות הרישוי, אינו זקוק לרשיון נהיגה.
אופניים ותלת־
אופניים ותלת־אופן שבעליהם אינם תושבי שטח עיריה או מועצה מקומית, פטורים מרשיון ומרישום.
פרק רביעי: שפיטה וסדרי דין
[תיקון: תשנ״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ה־2]
(בוטל).
סמכותו של שופט תעבורה [תיקון: תשכ״ב־2, תשכ״ד, תשכ״ה, תשכ״ה־3, תש״ם, תש״ם־2, תשנ״ה־2, תשס״ג־5, תשס״ו־5, תשס״ח־11, תשע״ו־4, תשפ״ב־2, תשפ״ד־2, תשפ״ד־3]
(א)
מי שנתמנה שופט תעבורה לענין פקודה זו מוסמך לדון בעבירות אלה:
(החל מיום 7.11.2025): מי שנתמנה שופט תעבורה לענין פקודה זו מוסמך לדון באלה:
(1)
עבירות תעבורה;
(2)
עבירות לפי הסעיפים 2, 17, 39, 40, 41 ו־46 לפקודת הביטוח, ולפי סעיף 48 לפקודה האמורה במידה שהוא מתייחס לעבירות שפורטו בפסקה זו;
(3)
עבירות על חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957, ועל התקנות והצווים שניתנו על פיו, הנוגעים לתעבורה ולכלי רכב;
(4)
(5)
עבירות על חוק למניעת מפגעים, תשכ״א–1961, והתקנות לפיו, אם העבירות נוגעות לכלי רכב;
(6)
עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, תשל״ז–1977, שנעברה תוך כדי שימוש ברכב;
(7)
עבירות לפי חוק שירותי הובלה, התשנ״ז–1997;
(8)
(9)
עבירות לפי חוק אוויר נקי, התשס״ח–2008, אם העבירות נוגעות לרכב מנועי;
(10)
(11)
(11)
(ספרור שגוי במקור; החל מיום 7.11.2025): ערעור על החלטת בית דין לתעבורה לפי סעיף 24 לחוק הפרות תעבורה מינהליות.
(ב)
(בוטל).
(ג)
אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מסמכות שופטים שאינם שופטי תעבורה לדון בעבירות תעבורה (החל מיום 7.11.2025): או בערעורים על החלטות בית דין לתעבורה לפי סעיף 24 לחוק הפרות תעבורה מינהליות.
(ד)
לגבי העבירות המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) ולגבי סמכויותיו האחרות לפי פקודה זו דין שופט תעבורה כדין שופט בית משפט שלום ויהיו לו כל הסמכויות המסורות לשופט בית משפט שלום.
(החל מיום 7.11.2025): לגבי העבירות המפורטות בסעיף קטן (א)(1) עד (10), לגבי ערעור על הפרות תעבורה כאמור בסעיף קטן (א)(11) ולגבי סמכויותיו האחרות לפי פקודה זו דין שופט תעבורה כדין שופט בית משפט שלום ויהיו לו כל הסמכויות המסורות לשופט בית משפט שלום.
מינוי שופטי תעבורה [תיקון: תשכ״ב־2, תשנ״א־3, תשנ״ה־2, תשס״ד, תשס״ז־3]
(א)
מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום לפי סעיף 4 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 (להלן – חוק בתי המשפט), כשיר להתמנות לשופט תעבורה.
(ב)
(בוטל).
(ג)
בבית משפט שלום, שיש בו יותר משופט תעבורה אחד, רשאי שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, למנות שופט תעבורה להיות סגן נשיא בית משפט שלום לעניני תעבורה.
(ד)
בכפוף להוראות סעיף זה, יחולו על מינוי שופט תעבורה ועל מינוי של סגן נשיא בית משפט שלום לעניני תעבורה, ועל כהונתם, הוראות חוק בתי המשפט החלות על מינויו ועל כהונתו של שופט בית משפט שלום או של סגן נשיא בית משפט שלום, לפי הענין.
(ה)
רשם של בית משפט שהחל בדיון ונתמנה שופט תעבורה, יהיה מוסמך לסיים את הדיון תוך שלושה חודשים מיום שנתמנה כאמור.
הודעה בכתב ודו״ח בוחן [תיקון: תש״ם, תשמ״ד, תשנ״א, תשפ״ד־3]
(א)
בית המשפט הדן בעבירת תעבורה רשאי, לענין העבירה, לקבל כראיה –
(החל מיום 7.11.2025): בית המשפט או בית הדין הדן בעבירת תעבורה או בהפרת תעבורה רשאי, לענין העבירה או ההפרה, לקבל כראיה –
(1)
הודעה בכתב של שוטר או של מי שהוסמך כדין לערוך הודעה כאמור, או דו״ח בוחן של משטרת ישראל, אם אלה נעשו במילוי תפקידו של עורכם;
(2)
הודעה בכתב של אדם שנכח בשעת ביצוע עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת הרביעית, אם ההודעה נערכה בפני שוטר או בידו ואושרה בחתימת ידו של נותן ההודעה;
ובלבד שהודעה או דו״ח בוחן כאמור נעשו סמוך ככל האפשר לאירוע העבירה.
(ב)
הודעה ודו״ח בוחן לפי סעיף זה יצויינו בהם מועד עריכתם ומועד אירוע העבירה, וחתימת בוחן תאומת בידי קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה, הכל לפי טופס שנקבע בתקנות.
(ג)
הודעה בכתב ודו״ח בוחן שניתנו לפי סעיף זה – דינם כדין עדות לענין סעיף 237 לחוק העונשין, תשל״ז–1977.
(ד)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכוחו של בית המשפט לצוות, כי נותן הודעה או דו״ח בוחן ייחקר בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך; אם בעל דין לא מיוצג בידי עורך דין, יודיע בית המשפט לבעל הדין על זכותו להזמין לחקירה נותן הודעה או דו״ח בוחן; בית המשפט רשאי להטיל את הוצאות החקירה על המבקש אם נוכח שהבקשה באה לשם קנטור; (החל מיום 7.11.2025): הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על הליך משפטי לפי חוק הפרות תעבורה מינהליות.
(ה)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין המקנה לעובד הציבור חסיון ממסירת עדות, או מכל הוראה בדבר הוכחת עובדה בתעודת עובד הציבור, או מכל דין הפוסל או מסייג קבלתה של תעודה כאמור כראיה.
צילום רכב – ראיה קבילה [תיקון: תשכ״ו, תשכ״ז, תשכ״ט, תש״ם, תשע״ה, תשע״ח־3, תשפ״ב, תשפ״ד־3]
(א)
צילום שנעשה בדרך שנקבעה בתקנות, במצלמה המופעלת באופן אוטומטי או בידי שוטר, יהיה ראיה קבילה בכל הליך משפטי לגבי –
(1)
מספר הרישום של הרכב המצולם המופיע בלוחית הזיהוי של הרכב שבצילום;
(2)
מקום הימצא הרכב בעת הצילום;
(3)
הימצאו של הרכב במקום האמור בפסקה (2), או נסיעתו שם, בניגוד לאות ”עמוד“ או באופן אחר בניגוד להוראות פקודה זו או תקנות שהותקנו לפיה;
(4)
זמן הימצא הרכב המצולם במקום האמור בפסקה (2) כפי שצויין בצילום או על גביו, אם צויין, הכל כפי שייקבע בתקנות;
(5)
מהירות נסיעתו של הרכב;
(6)
מספר הנוסעים ברכב;
ובלבד שהוכח כי הצילום המוגש הוא העתק אמין של הצילום שנשמר בסרט, וכי מרגע ביצוע הצילום עד שהוגש לבית המשפט לא נעשתה שום פעולה שיש בה כדי לשנות פרט מפרטיו.
(החל מיום 7.11.2025): ובלבד שהוכח כי הצילום המוגש הוא העתק אמין של הצילום שנשמר בסרט, וכי מרגע ביצוע הצילום עד שהוגש לבית המשפט או לבית הדין לא נעשתה שום פעולה שיש בה כדי לשנות פרט מפרטיו.
(ב)
שר המשפטים יקבע בתקנות –
(1)
אופן השמירה, האחזקה והטיפול במצלמות ובסרטים;
(2)
בדיקתן וקביעת תקינותן של מצלמות;
(3)
אופן הגשתם לבית המשפט של צילומים שנעשו כאמור בסעיף זה.
(ג)
(בוטל).
(ד)
בסעיף זה, ”סרט“ – לרבות התקן אלקטרוני, שבב או כל אמצעי אחר שנועד לאחסון של מידע חזותי, מידע מילולי, מידע מספרי או מידע אחר, המופק ממצלמה.
אכיפת עבירות תעבורה בידי רשויות מקומיות באמצעות מצלמות [תיקון: תשע״ה, תשע״ז־3, תשע״ח־3, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ד־3]
(א)
מונו רשות מקומית, ראש רשות מקומית או עובד רשות מקומית כרשות תימרור מקומית לגבי דרך, רשאית הרשות המקומית לבצע פעולות כמפורט להלן באותה דרך, או בדרך עירונית שבתחום הרשות המקומית שגוף אחר מונה לגביה כרשות תימרור מקומית:
(1)
להציב, לתפעל ולתחזק מצלמות, למטרת תיעוד של עבירות תעבורה המנויות בתוספת האחת עשרה (בסעיף זה – עבירות);
(2)
להפיק צילומים של אירועים שתועדו במצלמות האמורות בפסקה (1) למטרה האמורה באותה פסקה (בסעיף זה – מצלמות), המעידים על ביצוע עבירות.
(א1)
על אף האמור בסעיף קטן (א), בדרכים המנויות בתוספת השתים עשרה שגוף אחר מונה לגביהן כרשות תימרור מקומית ושנמצאות בתחומה של רשות מקומית מסוימת, רשאית אותה רשות מקומית לבצע פעולות כמפורט בפסקאות (1) ו־(2) של סעיף קטן (א), לעניין עבירה המנויה בפרט 1 לתוספת האחת עשרה; השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים, רשאי לשנות את התוספת השתים עשרה, להוסיף לה או לגרוע ממנה דרכים נוספות כאמור.
(ב)
עובד הרשות המקומית שהוסמך לכך כאמור בסעיף 228(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, רשאי למסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף 228 לאותו חוק, אם נוכח על סמך צילום כאמור בסעיף קטן (א)(2), כי אדם עבר עבירה.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין עבירה המנויה בפרט 1 לתוספת האחת עשרה, עובד הרשות המקומית לא ימסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף קטן (ב), למי שרשאי לפי דין לנסוע בנתיב אשר יועד וסומן בתמרור לפי פקודה זו כנתיב לתחבורה ציבורית, לרבות למי שניתן לגבי רכבו תג נכה כמפורט בתוספת התשיעית.
(ד)
בצילום שהופק לפי סעיף קטן (א)(2) יופיעו הנתונים המנויים בסעיף 27א(א), כולם או חלקם, והתמרור הנוגע לעבירה המתועדת, הנדרשים להוכחת ביצוע העבירה.
(ה)
צילום לפי סעיף זה לא יהיה ניתן לצפייה ולא יישמר, אלא באופן שלא יביא לזיהוי הנוסעים ברכב המצולם או עוברי דרך אחרים.
(ו)
מאגר המידע שיכלול את הצילומים ואת הדוחות המופקים מהם לא יחובר לכל מאגר מידע אחר ברשות המקומית, אלא במידה הנדרשת ליישום הוראות סעיף זה.
(ז)
תפעול המצלמות, שמירת המידע המתועד בצילומים והפקת הצילומים והדוחות, לפי סעיף זה, ייעשו באופן שמפחית את סיכוני אבטחת המידע.
(ח)
המנהל הכללי של עירייה או מי שממלא תפקיד מקביל בעירייה או במועצה מקומית, לפי העניין, או מי שהוא הסמיכו לכך, יהיה אחראי לשמירת הצילומים ברשות המקומית.
(ט)
שמירת הצילומים ברשות המקומית תיעשה בדרך שתבטיח הגנה מפני שימוש לא מורשה במידע המופיע בצילומים, שיבושו, חשיפתו או העתקתו בלא רשות כדין.
(י)
צילום שהופק לפי סעיף קטן (א)(2) יהיה ראיה קבילה בכל הליך משפטי לגבי הנתונים כאמור בסעיף קטן (ד), ובלבד שהוכח כי מתקיימים לגבי הצילום התנאים שבסעיף 27א(א) סיפה; ההוראות לפי סעיף 27א(ב) יחולו לעניין זה.
(יא)
קנס שהטיל עובד רשות מקומית לפי סעיף זה, או שהטיל בית משפט בשל הפעלת סמכות הרשות המקומית לפי סעיף זה, ישולם לקופת הרשות המקומית.
(יב)
הפעלת סמכויות הרשות המקומית לפי סעיף זה מותנית באישור מליאת מועצת הרשות המקומית.
(יג)
אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכויות הרשות המקומית לפי כל דין, ככל שניתנו.
(יג1)
רשות מקומית תקצה מחצית לפחות מההכנסות שהפיקה מקנסות על עבירה של שימוש שלא כדין בנתיב תחבורה ציבורית כאמור בפרט 1 לתוספת האחת עשרה, בניכוי הוצאותיה לשם אכיפת העבירה האמורה (בסעיף זה – הכספים המיועדים), למטרות של תפעול ותחזוקה של התחבורה הציבורית, תשתיות התחבורה הציבורית ושבילי אופניים, הפחתת השימוש ברכב פרטי ועידוד תחבורה שיתופית, בתחומה.
(יג2)
(1)
על אף האמור בסעיף קטן (יג1), הרשות המקומית רשאית להקצות, מתוך הכספים המיועדים, סכום שלא יעלה על 15% מההכנסות שהפיקה מקנסות על עבירה כאמור באותו סעיף קטן בניכוי הוצאותיה לשם אכיפת העבירה האמורה, למטרות של בטיחות בתחבורה הציבורית, בטיחות הולכי רגל וסלילת שבילי אופניים, בתחומה.
(2)
הקצאת הכספים לפי סעיף קטן זה תיעשה בתיאום עם הרשות כהגדרתה בחוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, התשס״ו–2006.
(3)
הקצתה הרשות המקומית כספים לפי סעיף קטן זה, יפחת הסכום שעליה להקצות לפי סעיף קטן (יג1), בגובה הסכום שהקצתה כאמור.
(יג3)
רשות מקומית תנהל את הכספים המיועדים בחשבון בנק נפרד המיועד למטרה זו בלבד.
(יג4)
(1)
מצא השר, לאחר יום ז׳ בטבת התשפ״ג (31 בדצמבר 2022), כי רשות מקומית אינה אוכפת את העבירה המנויה בפרט 1 לתוספת האחת עשרה, רשאי הוא לפנות לרשות המקומית בבקשה כי תחל לאכוף את העבירה כאמור בתוך 18 חודשים ממועד פנייתו; הרשות המקומית תשיב לבקשתו של השר בתוך 180 ימים ממועד פנייתו.
(2)
לא השיבה הרשות המקומית לפנייתו של השר כאמור בפסקה (1) או הודיעה לו שאינה מעוניינת לאכוף את העבירה כאמור באותה פסקה, רשאי השר להורות כי מפקחים שהוסמכו לפי סעיף 61ז יאכפו את העבירה המנויה בפרט 1 לתוספת האחת עשרה בתחום אותה רשות מקומית; הורה השר כאמור, יפרסם הודעה ברשומות על העברת סמכויות האכיפה למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ועל מועד תחילת האכיפה על ידי המשרד.
(3)
רשות מקומית שסמכויות האכיפה שלה הועברו למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים כאמור בפסקה (2), רשאית לפנות לשר בבקשה להשיב לה את סמכויות האכיפה; ביקשה רשות מקומית כאמור, יורה השר למפקחים כאמור בפסקה (2) לחדול מביצוע האכיפה ויפרסם הודעה ברשומות על העברת סמכויות האכיפה לרשות המקומית ועל מועד תחילת האכיפה על ידי הרשות המקומית.
(יד)
שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בעניינים אלה:
(1)
אופן הצבת המצלמות ותפעולן;
(2)
אופן שמירת הצילומים והמידע המתועד בהם בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ז) ו־(ט) ומשך שמירת הצילומים;
(3)
אופן הגישה לצילומים וההרשאות לשימוש בהם, ובכלל זה חיבור מאגר המידע למאגרים אחרים שברשות המקומית בהתאם להוראות סעיף קטן (ו), ואופן הפקת הצילומים והדוחות בהתאם להוראות סעיף קטן (ז);
(4)
אופן המצאת הצילומים לבעליו של הרכב שתועד בהם.
(טו)
בסעיף זה –
”דרך עירונית“ – כהגדרתה בתקנות התעבורה;
”נתיב תחבורה ציבורית“ – חלק מדרך שהנסיעה בה אסורה, לפי תמרור, למעט לאלה:
(1)
רכבת מקומית, אוטובוס או מונית;
(2)
רכב המבצע פנייה בהתאם לסימון המופיע על גבי התמרור;
(3)
רכב אחר מסוגים שנקבעו בתמרור כאמור ובתנאים הקבועים בו.
אכיפת עבירות תעבורה והפרות תעבורה בידי רשויות מקומיות באמצעות מצלמות [תיקון: תשע״ה, תשע״ז־3, תשע״ח־3, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ד־3]
(החל מיום 7.11.2025):
(א)
מונו רשות מקומית, ראש רשות מקומית או עובד רשות מקומית כרשות תימרור מקומית לגבי דרך, רשאית הרשות המקומית לבצע פעולות כמפורט להלן באותה דרך, או בדרך עירונית שבתחום הרשות המקומית שגוף אחר מונה לגביה כרשות תימרור מקומית:
(1)
להציב, לתפעל ולתחזק מצלמות, למטרת תיעוד של עבירות תעבורה והפרות תעבורה המנויות בתוספת האחת עשרה (בסעיף זה – עבירות);
(2)
להפיק צילומים של אירועים שתועדו במצלמות האמורות בפסקה (1) למטרה האמורה באותה פסקה (בסעיף זה – מצלמות), המעידים על ביצוע עבירות.
(א1)
על אף האמור בסעיף קטן (א), בדרכים המנויות בתוספת השתים עשרה שגוף אחר מונה לגביהן כרשות תימרור מקומית ושנמצאות בתחומה של רשות מקומית מסוימת, רשאית אותה רשות מקומית לבצע פעולות כמפורט בפסקאות (1) ו־(2) של סעיף קטן (א), לעניין עבירה או הפרת תעבורה המנויה בפרט 1 לתוספת האחת עשרה; השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים, רשאי לשנות את התוספת השתים עשרה, להוסיף לה או לגרוע ממנה דרכים נוספות כאמור.
(ב)
עובד הרשות המקומית שהוסמך לכך כאמור בסעיף 228(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, רשאי למסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף 228 לאותו חוק, אם נוכח על סמך צילום כאמור בסעיף קטן (א)(2), כי אדם עבר עבירה.
(ב1)
הייתה עבירה הפרת תעבורה, רשאי עובד הרשות המקומית שהוסמך לכך כאמור בסעיף קטן (ב), להמציא הודעה על החלטה להטיל קנס כמשמעותה בסעיף 4(א) לחוק הפרות תעבורה מינהליות בשל הפרת התעבורה, אם היה לו יסוד סביר להניח, על סמך צילום כאמור בסעיף קטן (א)(2), כי אדם ביצע את ההפרה כאמור, והכול בהתאם להוראות לפי החוק האמור.
(ג)
על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ב1), לעניין עבירה המנויה בפרט 1 לתוספת האחת עשרה, עובד הרשות המקומית לא ימסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף קטן (ב), למי שרשאי לפי דין לנסוע בנתיב אשר יועד וסומן בתמרור לפי פקודה זו כנתיב לתחבורה ציבורית, לרבות למי שניתן לגבי רכבו תג נכה כמפורט בתוספת התשיעית.
(ד)
בצילום שהופק לפי סעיף קטן (א)(2) יופיעו הנתונים המנויים בסעיף 27א(א), כולם או חלקם, והתמרור הנוגע לעבירה המתועדת, הנדרשים להוכחת ביצוע העבירה.
(ה)
צילום לפי סעיף זה לא יהיה ניתן לצפייה ולא יישמר, אלא באופן שלא יביא לזיהוי הנוסעים ברכב המצולם או עוברי דרך אחרים.
(ו)
מאגר המידע שיכלול את הצילומים ואת הדוחות המופקים מהם לא יחובר לכל מאגר מידע אחר ברשות המקומית, אלא במידה הנדרשת ליישום הוראות סעיף זה.
(ז)
תפעול המצלמות, שמירת המידע המתועד בצילומים והפקת הצילומים והדוחות, לפי סעיף זה, ייעשו באופן שמפחית את סיכוני אבטחת המידע.
(ח)
המנהל הכללי של עירייה או מי שממלא תפקיד מקביל בעירייה או במועצה מקומית, לפי העניין, או מי שהוא הסמיכו לכך, יהיה אחראי לשמירת הצילומים ברשות המקומית.
(ט)
שמירת הצילומים ברשות המקומית תיעשה בדרך שתבטיח הגנה מפני שימוש לא מורשה במידע המופיע בצילומים, שיבושו, חשיפתו או העתקתו בלא רשות כדין.
(י)
צילום שהופק לפי סעיף קטן (א)(2) יהיה ראיה קבילה בכל הליך משפטי לגבי הנתונים כאמור בסעיף קטן (ד), ובלבד שהוכח כי מתקיימים לגבי הצילום התנאים שבסעיף 27א(א) סיפה; ההוראות לפי סעיף 27א(ב) יחולו לעניין זה.
(יא)
קנס שהטיל עובד רשות מקומית לפי סעיף זה, או שהטיל בית משפט בשל הפעלת סמכות הרשות המקומית לפי סעיף זה, ישולם לקופת הרשות המקומית.
(יב)
הפעלת סמכויות הרשות המקומית לפי סעיף זה מותנית באישור מליאת מועצת הרשות המקומית.
(יג)
אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכויות הרשות המקומית לפי כל דין, ככל שניתנו.
(יג1)
רשות מקומית תקצה מחצית לפחות מההכנסות שהפיקה מקנסות על עבירה של שימוש שלא כדין בנתיב תחבורה ציבורית כאמור בפרט 1 לתוספת האחת עשרה, בניכוי הוצאותיה לשם אכיפת העבירה האמורה (בסעיף זה – הכספים המיועדים), למטרות של תפעול ותחזוקה של התחבורה הציבורית, תשתיות התחבורה הציבורית ושבילי אופניים, הפחתת השימוש ברכב פרטי ועידוד תחבורה שיתופית, בתחומה.
(יג2)
(1)
על אף האמור בסעיף קטן (יג1), הרשות המקומית רשאית להקצות, מתוך הכספים המיועדים, סכום שלא יעלה על 15% מההכנסות שהפיקה מקנסות על עבירה כאמור באותו סעיף קטן בניכוי הוצאותיה לשם אכיפת העבירה האמורה, למטרות של בטיחות בתחבורה הציבורית, בטיחות הולכי רגל וסלילת שבילי אופניים, בתחומה.
(2)
הקצאת הכספים לפי סעיף קטן זה תיעשה בתיאום עם הרשות כהגדרתה בחוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, התשס״ו–2006.
(3)
הקצתה הרשות המקומית כספים לפי סעיף קטן זה, יפחת הסכום שעליה להקצות לפי סעיף קטן (יג1), בגובה הסכום שהקצתה כאמור.
(יג3)
רשות מקומית תנהל את הכספים המיועדים בחשבון בנק נפרד המיועד למטרה זו בלבד.
(יג4)
(1)
מצא השר, לאחר יום ז׳ בטבת התשפ״ג (31 בדצמבר 2022), כי רשות מקומית אינה אוכפת את העבירה המנויה בפרט 1 לתוספת האחת עשרה, רשאי הוא לפנות לרשות המקומית בבקשה כי תחל לאכוף את העבירה כאמור בתוך 18 חודשים ממועד פנייתו; הרשות המקומית תשיב לבקשתו של השר בתוך 180 ימים ממועד פנייתו.
(2)
לא השיבה הרשות המקומית לפנייתו של השר כאמור בפסקה (1) או הודיעה לו שאינה מעוניינת לאכוף את העבירה כאמור באותה פסקה, רשאי השר להורות כי מפקחים שהוסמכו לפי סעיף 61ז יאכפו את העבירה המנויה בפרט 1 לתוספת האחת עשרה בתחום אותה רשות מקומית; הורה השר כאמור, יפרסם הודעה ברשומות על העברת סמכויות האכיפה למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ועל מועד תחילת האכיפה על ידי המשרד.
(3)
רשות מקומית שסמכויות האכיפה שלה הועברו למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים כאמור בפסקה (2), רשאית לפנות לשר בבקשה להשיב לה את סמכויות האכיפה; ביקשה רשות מקומית כאמור, יורה השר למפקחים כאמור בפסקה (2) לחדול מביצוע האכיפה ויפרסם הודעה ברשומות על העברת סמכויות האכיפה לרשות המקומית ועל מועד תחילת האכיפה על ידי הרשות המקומית.
(יד)
שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בעניינים אלה:
(1)
אופן הצבת המצלמות ותפעולן;
(2)
אופן שמירת הצילומים והמידע המתועד בהם בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ז) ו־(ט) ומשך שמירת הצילומים;
(3)
אופן הגישה לצילומים וההרשאות לשימוש בהם, ובכלל זה חיבור מאגר המידע למאגרים אחרים שברשות המקומית בהתאם להוראות סעיף קטן (ו), ואופן הפקת הצילומים והדוחות בהתאם להוראות סעיף קטן (ז);
(4)
אופן המצאת הצילומים לבעליו של הרכב שתועד בהם.
(טו)
בסעיף זה –
”דרך עירונית“ – כהגדרתה בתקנות התעבורה;
”נתיב תחבורה ציבורית“ – חלק מדרך שהנסיעה בה אסורה, לפי תמרור, למעט לאלה:
(1)
רכבת מקומית, אוטובוס או מונית;
(2)
רכב המבצע פנייה בהתאם לסימון המופיע על גבי התמרור;
(3)
רכב אחר מסוגים שנקבעו בתמרור כאמור ובתנאים הקבועים בו.
אחריות בעל הרכב [תיקון: תשנ״א, תשנ״ז, תשפ״ד־3]
(א)
נעשתה עבירת תעבורה ברכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג ברכב אותה שעה או כאילו העמידו או החנה אותו במקום שהעמדתו או חנייתו אסורה על פי חיקוק, לפי הענין, זולת אם הוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנהו כאמור או אם הוכיח למי מסר את החזקה ברכב (להלן – המחזיק), או הוכח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.
(החל מיום 7.11.2025): נעשתה עבירת תעבורה או הפרת תעבורה ברכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג ברכב אותה שעה או כאילו העמידו או החנה אותו במקום שהעמדתו או חנייתו אסורה על פי חיקוק, לפי הענין, זולת אם הוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנהו כאמור או אם הוכיח למי מסר את החזקה ברכב (להלן – המחזיק), או הוכח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.
(ב)
הוכיח בעל הרכב למי מסר את החזקה ברכב, תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א) על המחזיק.
(ג)
הוכיח המחזיק כי מסר את החזקה ברכב לאדם אחר, תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א) על אותו אדם.
אחריות בעלים של בעל חיים או של מחזיק בו [תיקון: תשע״ח־5, תשפ״ד־3]
(א)
נעשתה עבירת תעבורה שמעורב בה בעל חיים או אירעה תאונת דרכים בין רכב ובין בעל חיים, יראו את מי שרשום כבעליו של בעל החיים במרכז הרישום כמחזיקו, אלא אם כן הוכיח כי מסר את החזקה בבעל החיים לאדם אחר.
(החל מיום 7.11.2025): נעשתה עבירת תעבורה או הפרת תעבורה שמעורב בה בעל חיים או אירעה תאונת דרכים בין רכב ובין בעל חיים, יראו את מי שרשום כבעליו של בעל החיים במרכז הרישום כמחזיקו, אלא אם כן הוכיח כי מסר את החזקה בבעל החיים לאדם אחר.
(ב)
הוכיח בעליו של בעל החיים למי מסר את החזקה בבעל החיים, תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א) על המחזיק.
(ג)
הוכיח המחזיק כי מסר את החזקה בבעל החיים לאדם אחר, תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א) על אותו אדם.
(ד)
בסעיף זה –
”בעל חיים“ – כהגדרתו בפקודת מחלות בעלי חיים, שמנוהל לגביו מרכז רישום;
”מחזיק“ בבעל חיים – לרבות מי שמוליכו בדרך או מי שבידו ההשגחה עליו;
”מרכז הרישום“ – מרכז הרישום שהוקם לפי פקודת מחלות בעלי חיים;
”פקודת מחלות בעלי חיים“ – פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985.
טכוגרף [תיקון: תשנ״ח־3, תשפ״ד־3]
(א)
רישום שנעשה בדיסקה או ברישום ממוחשב בטכוגרף המותקן ברכב כפי שנקבע בתקנות ובדרך שנקבעה בתקנות, והפועל באופן שנקבע בהן, יהיה ראיה קבילה בכל הליך משפטי לגבי –
(1)
שעות העבודה והמנוחה של הנוהג ברכב;
(2)
מהירות נסיעתו של הרכב;
(3)
מרחק נסיעתו של הרכב;
ובלבד שהוכח כי הרישום בדיסקה או ברישום הממוחשב שהוגש לבית המשפט הוא הרישום שנעשה על ידי הטכוגרף בעת ביצוע העבירה, וכי מרגע שהדיסקה או הרישום הממוחשב הוצא מהטכוגרף עד שהוגש לבית המשפט לא נעשתה בהם שום פעולה שיש בה כדי לשנות פרט מהפרטים שנרשמו בעת שהיו מותקנים בטכוגרף.
(החל מיום 7.11.2025): ובלבד שהוכח כי הרישום בדיסקה או ברישום הממוחשב שהוגש לבית המשפט או לבית הדין הוא הרישום שנעשה על ידי הטכוגרף בעת ביצוע העבירה או ההפרה, וכי מרגע שהדיסקה או הרישום הממוחשב הוצא מהטכוגרף עד שהוגש לבית המשפט או לבית הדין לא נעשתה בהם שום פעולה שיש בה כדי לשנות פרט מהפרטים שנרשמו בעת שהיו מותקנים בטכוגרף.
(ב)
שר המשפטים יקבע את אופן ההחזקה, השמירה והטיפול ברישום הממוחשב או בדיסקות שנרשמו על ידי הטכוגרף ואת אופן הגשתם לבית המשפט (החל מיום 7.11.2025): או לבית הדין.
(ג)
תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
רשומה אלקטרונית – ראיה קבילה [תיקון: תשע״ח־3, תשפ״ד־3]
(א)
רשומה אלקטרונית שהוגשה בדרך שנקבעה בתקנות לפי סעיף קטן (ב) תהיה ראיה קבילה בכל הליך משפטי לגבי מספר הנוסעים ברכב.
(ב)
שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות הוראות בעניינים אלה:
(1)
פיקוח ובקרה על המכשירים המפיקים את הרשומות האלקטרוניות, על הרשומות האלקטרוניות המוגשות כראיות, ועל דרך הטיפול בהם;
(2)
אופן ההגשה לבית המשפט של רשומות אלקטרוניות שהופקו בהתאם להוראות סעיף זה.
(החל מיום 7.11.2025): אופן ההגשה לבית המשפט או לבית הדין של רשומות אלקטרוניות שהופקו בהתאם להוראות סעיף זה.
(ג)
לעניין סעיף זה –
(1)
לא ייחשב פלט שהוא רשומה אלקטרונית כהעתק, אלא כמקור.
(2)
”פלט“ ו”רשומה אלקטרונית“ – כהגדרתם בסעיף 4ט(א) לחוק נתיבים מהירים.
[תיקון: תשס״ח־7]
פרק חמישי: מעצר ועבירות קנס
סמכות לעצור בלי צו
עבירת קנס בנסיבות מחמירות [תיקון: תשכ״ב־2, תשל״א, תשל״ה, תש״ם, תשס״ח־7, תשפ״ב־2]
(א)
היה לשוטר יסוד להניח כי אדם עבר עבירת קנס וכי התקיימו נסיבות מחמירות הקשורות באותו אדם או בביצוע העבירה, יודיע לו כי יוגש נגדו אישום ותימסר לו הזמנה למשפט לפי חוק סדר הדין הפלילי, תשכ״ה–1965.
(ב)
”נסיבות מחמירות“, לענין סעיף זה – כפי שנקבעו בהוראות מאת ראש מחלקת תנועה של משטרת ישראל בהסכמת שר המשפטים והשר ופורסמו ברשומות, בשלושה עיתונים יומיים שאחד מהם מתפרסם בשפה הערבית, ובאתר האינטרנט של משטרת ישראל.
נקבעו הוראות בדבר נסיבות מחמירות של עבירות קנס (י״פ תשס״ט, 1111).
עבירת קנס [תיקון: תשכ״ה־3, תשל״ה, תש״ם, תש״ם־2, ק״ת תשמ״ג, ק״ת תשמ״ד, ק״ת תשמ״ד־2, ק״ת תשמ״ה־2, ק״ת תשמ״ו, ק״ת תשמ״ז, ק״ת תשמ״ט, ק״ת תשנ״ג־2, ק״ת תשנ״ו, תשנ״ו־2, ק״ת תשס״ג, תשס״ח־2, תשס״ח־7, תשס״ח־10, ק״ת תש״ע, תשפ״ב־2, תשפ״ד־3]
(א)
השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להכריז, בצו שיפורסם ברשומות, על עבירת תעבורה כעל עבירת קנס; הוראות סעיף 221(ד) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, לא יחולו לעניין הכרזה על עבירת קנס לפי סעיף קטן זה.
(ב)
השר יקבע בצו את שיעור הקנס לכל עבירת קנס חוזרת או נוספת שעבר אותו אדם, ובלבד ששיעור הקנס לא יעלה על 2,900 שקלים חדשים לגבי עבירה ראשונה ועל 4,300 שקלים חדשים לגבי עבירה ולכל עבירת קנס חוזרת או נוספת, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה בהתחשב בנסיבות ביצועה.
(ג)
נעברה ברכב עבירת קנס, למעט עבירת חניה, ובעל הרכב או מי שהוכח כי הוא המחזיק לפי סעיף 27ב, הוא תאגיד, יהא שיעור הקנס בשל עבירת הקנס גבוה פי ארבעה מן השיעור שנקבע לאותה עבירה בצו לפי סעיף קטן (ב), אלא אם כן האחריות אינה חלה על תאגיד כאמור, לפי הוראות סעיף 27ב; ההוראות לפי סעיף קטן זה לא יחולו לעניין רכב עצמאי שהופעל, בעת ביצוע העבירה, באמצעות מערכת נהיגה עצמאית.
(החל מיום 7.11.2024): נעברה ברכב עבירת קנס, למעט עבירת חניה, ובעל הרכב או מי שהוכח כי הוא המחזיק לפי סעיף 27ב, הוא תאגיד, יהא שיעור הקנס בשל עבירת הקנס גבוה פי ארבעה מן השיעור שנקבע לאותה עבירה בצו לפי סעיף קטן (ב), או שיעור אחר שנקבע לפי סעיף קטן (ד), אלא אם כן האחריות אינה חלה על תאגיד כאמור, לפי הוראות סעיף 27ב; ההוראות לפי סעיף קטן זה לא יחולו לעניין רכב עצמאי שהופעל, בעת ביצוע העבירה, באמצעות מערכת נהיגה עצמאית.
(ד)
(החל מיום 7.11.2024): השר, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם השר לביטחון לאומי, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע לעניין רכב לתחבורה קלה כהגדרתו לפי פקודה זו, מקרים או נסיבות שבהתקיימם שיעור הקנס כאמור בסעיף קטן (ג) יהיה נמוך מפי ארבעה מהקנס הקבוע לעבירה.
[תיקון: תשל״ה]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ה]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ה]
(בוטל).
סמכות שוטר בעבירות באופניים [תיקון: תשפ״ב־2, תשפ״ד־3]
השר רשאי לקבוע בתקנות, לגבי עבירה פלונית הנוגעת לאופניים ורוכביהם, אמצעים אשר שוטר, שהעבירה כאמור נעברה לעיניו, רשאי לנקוט בהם בו־במקום למניעת המשך העבירה.
סמכות שוטר בעבירות או הפרות תעבורה באופניים [תיקון: תשפ״ב־2, תשפ״ד־3]
(החל מיום 7.11.2025): השר רשאי לקבוע בתקנות, לגבי עבירה או הפרת תעבורה פלונית הנוגעת לאופניים ורוכביהם, אמצעים אשר שוטר, שהעבירה כאמור נעברה לעיניו או שההפרה כאמור בוצעה לעיניו, רשאי לנקוט בהם בו־במקום למניעת המשך העבירה או ההפרה, לפי העניין.
[תיקון: תשנ״ז־3]
פרק שישי: פסילת רשיון ואיסור שימוש ברכב
סמכות בית המשפט [לפסול רשיון נהיגה] [תיקון: תש״ם, תשמ״א, תשנ״א, תשנ״ח־3, תשפ״ב־2]
הורשע אדם בעבירת תעבורה או בעבירה לפי חוק אחר הכרוכה בנהיגה ברכב, רשאי בית המשפט שהרשיעו, או שנתן, גם אם לא הרשיעו, צו שירות לפי סימן ד׳1 לפרק ו׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – צו שירות), או צו מבחן לפי פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ״ט–1969 (להלן – צו מבחן), נוסף על כל עונש אחר או במקומו, לפסול אותו מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה, לצמיתות או לתקופה מסוימת או עד שיתמלאו התנאים שקבע בית המשפט ולחייבו לקבל הדרכה בנהיגה נכונה כפי שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת; לענין סעיף זה, רואים צו שירות או צו מבחן כעונש אחר אף אם ניתן ללא הרשעה.
(ב)
...
פסילה על תנאי [תיקון: תשכ״ה־3, תשל״א, תש״ם, תשמ״א, תשנ״ה־2]
(א)
בית המשפט רשאי, באין הוראה אחרת בפקודה זו, לפסול נאשם פסילה על תנאי מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, ורשאי בית המשפט לקבוע שמקצתה של תקופת הפסילה תהיה על תנאי.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), אם נקבעה בחיקוק לגבי עבירה שעליה הורשע הנאשם פסילה לתקופת מינימום מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה (להלן בסעיף זה – תקופת מינימום), ייפסל בפועל ולא יורה בית המשפט כי הפסילה לתקופת המינימום, כולה או מקצתה, תהיה על תנאי, אולם אם הורשה בית המשפט בחיקוק להורות על פסילה לתקופה קצרה מתקופת המינימום רשאי הוא להורות כי התקופה שקבע או מקצתה תהיה על תנאי.
(ג)
מי שנפסל על תנאי ייפסל בפועל אם תוך תקופה שנקבעה בגזר דינו, ושלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים, עבר אותה עבירה שעליה הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השניה או עבירה אחרת שקבע בית המשפט בגזר הדין, והורשע בשל העבירה הנוספת תוך התקופה האמורה או לאחריה; התקופה האמורה תתחיל מיום גזר הדין, ואם נושא הנאשם אותו זמן עונש מאסר – מיום שחרורו מן המאסר, והכל כשבית המשפט לא הורה אחרת.
(ד)
אוזכרה בקביעת העבירות לפי סעיף קטן (ג) הוראת חיקוק והיא בוטלה לאחר מכן והוראה אחרת באה במקומה, יראו את גזר הדין כמאזכר את ההוראה האחרת.
(ה)
מי שנפסל על תנאי והורשע בשל עבירה נוספת כאמור, יצווה בית המשפט על הפעלת הפסילה על תנאי, ורשאי בית המשפט להורות בצו שהפעלת הפסילה על תנאי תהיה בכפוף לתוצאות הערעור על ההרשעה בשל העבירה הנוספת; הצו יינתן מאת בית המשפט שהרשיע את הנאשם בשל העבירה הנוספת והוא יכול להינתן מאת כל בית משפט המוסמך לדון באותה עבירה.
(ו)
בית משפט שהרשיע נאשם בעבירה נוספת, במקום לצוות על הפעלת הפסילה על תנאי, רשאי, מטעמים שיירשמו, לצוות על הארכת תקופת הפסילה על תנאי או חידושה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים, אם שוכנע שבנסיבות הענין לא יהיה צודק להפעיל את הפסילה על תנאי.
(ז)
בית המשפט לא יאריך את תקופת התנאי כאמור בסעיף קטן (ו), אלא לגבי ההרשעה הראשונה של הנאשם בשל עבירה נוספת.
(ח)
האריך בית המשפט את תקופת התנאי לתקופה נוספת לפני תום תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי הנוספת בתום תקופת התנאי הראשונה; חידש בית המשפט את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי המחודשת מיום מתן פסק הדין, והכל כשבית המשפט לא הורה אחרת.
פסילה לכל דרגות הרשיון [תיקון: תשכ״ו]
הטיל בית המשפט פסילה או פסילה על תנאי מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, יטיל את הפסילה כאמור לגבי נהיגה ברכב מכל סוג שהוא; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות, שיפרש בפסק הדין, להורות כי הפסילה לא תחול לגבי נהיגת רכב מסויים, או לגבי סוג מסויים של רכב.
הנוהג ברכב ללא רשות בעלו [תיקון: תשל״א, תש״ם]
(א)
הנוהג ברכב ללא רשות של בעלו או של המחזיק כדין ברכב, ובלי שהנוהג הוא בעל רשיון נהיגה תקף לאותו סוג רכב, ייפסל בפועל מהחזיק או מקבל רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, בנוסף על כל עונש אחר שיפסוק בית המשפט, ובלבד שאם החליט בית המשפט להטיל פסילה לתקופה קצרה מזו יפרש בפסק דינו את הנימוקים להחלטתו; האמור בסעיף קטן זה בדבר אדם שאינו בעל רשיון נהיגה לא יחול על מי שתוקף רשיונו פקע תוך שנה אחת לפני ביצוע העבירה מחמת אי־תשלום אגרת הרשיון.
(ב)
היה הנוהג כאמור בסעיף קטן (א) בעל רשיון נהיגה תקף לאותו סוג רכב, ייפסל, בנוסף על כל עונש אחר שיפסוק בית המשפט, פסילה בפועל מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת מששה חדשים, ובלבד שאם החליט בית המשפט להטיל פסילה בפועל לתקופה קצרה מזו יפרש בפסק דינו את הנימוקים להחלטתו.
(ג)
בעל רכב או מי שבידו השליטה על רכב, אשר הרשה לאדם אחר לנהוג בו ביודעו שהאדם איננו בעל רשיון נהיגה לאותו סוג רכב, דינו – מאסר שלוש שנים בפועל עם או בלי קנס של 100,000 לירות, ואם אותו אדם היה קטין שאיננו יכול לקבל רשיון נהיגה – מאסר חמש שנים עם או בלי קנס של 100,000 לירות, ובנוסף לכך פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, אולם רשאי בית המשפט בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק דינו לפסוק מאסר על תנאי.
פסילת מינימום שני חדשים [תיקון: תשמ״א, תשנ״ה־2]
הורשע אדם על עבירה מן המפורטות בתוספת השניה, ובשתי השנים שקדמו לאותה עבירה כבר הורשע על אחת העבירות האמורות או על אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה, דינו, בנוסף לכל עונש אחר, פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משני חדשים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.
פסילת מינימום שלושה חדשים [תיקון: תשנ״ה־2]
הורשע אדם –
(1)
על עבירה מן המפורטות בתוספת הראשונה;
(2)
על עבירה מן המפורטות בתוספת השניה, שגרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם או ניזוק רכוש;
(3)
על עבירת תעבורה או על עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב שגרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם חבלה של ממש,
דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלושה חדשים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.
פסילת מינימום שנה אחת
על אף האמור בסעיף 38, אם הורשע אדם על עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או השניה שגרמה לתאונת דרכים ובה נחבל אדם חבלה של ממש, ובשתי השנים שקדמו לאותה עבירה כבר הורשע כאמור, דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנה אחת; אולם רשאי בית המשפט בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.
פסילת מינימום בשל נהיגה בשכרות [תיקון: תשנ״ה־3]
הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיף 62(3), דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים, ואם כבר הורשע על עבירה זו בשנה שקדמה לאותה עבירה – פסילה לתקופה שלא תפחת מארבע שנים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.
פסילת מינימום שלוש שנים [תיקון: תשכ״ה־3]
פסילה בשל הרשעות חוזרות [תיקון: תשס״ח־6, תשע״ט־2]
(א)
(1)
הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיפים 62(3), 64, 64א, 65(א)(2) או (3) או 67, או על עבירה לפי סעיף 301ג לחוק העונשין, התשל״ז–1977, תוך שימוש ברכב, ובעשר השנים שקדמו למועד ביצוע אותה עבירה כבר הורשע לפחות פעמיים על אחת מהעבירות האמורות, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת מעשר שנים.
(2)
נפסל אדם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לפי פסקה (1), והוא הורשע על עבירה מהעבירות המנויות בפסקה האמורה שעבר בתקופה שממועד פסילת הרישיון ועד שנתיים לאחר שחודש, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לצמיתות.
(ב)
(1)
הורשע אדם על עבירה המנויה בתוספת העשירית, ובחמש השנים שקדמו למועד ביצוע אותה עבירה כבר הורשע לפחות פעמיים על אחת מהעבירות האמורות, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת משנתיים.
(2)
נפסל אדם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לפי פסקה (1), והוא הורשע שלוש פעמים על עבירה מהעבירות המנויות בתוספת העשירית שעבר בתקופה שממועד פסילת הרישיון ועד חמש שנים לאחר שחודש, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת מחמש שנים.
(3)
נפסל אדם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לפי פסקה (2), והוא הורשע שלוש פעמים על עבירה מהעבירות המנויות בתוספת העשירית שעבר בתקופה שממועד פסילת הרישיון ועד חמש שנים לאחר שחודש, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לצמיתות.
(ג)
בית המשפט רשאי –
(1)
בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופות קצרות יותר מהתקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), ובלבד ששוכנע כי אין בהמשך הנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור;
(2)
לקבוע כי פסילה שנקבעה לפי סעיף אחר לפקודה זו תהיה חופפת לפסילה לפי סעיף זה.
(ד)
לעניין סעיף זה, יראו מספר עבירות באירוע אחד, כעבירה אחת.
(ה)
במניין ההרשעות הקודמות כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) יובאו בחשבון גם הרשעות שקדמו ליום תחילתו של חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס׳ 86), התשס״ח–2008, למעט הרשעות בעבירות קנס.
(ו)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין פסילת מינימום של רישיון נהיגה.
שינויים בתוספות [תיקון: תשכ״ב, תשכ״ה־3, תשל״א, תשע״ה, תשפ״ב־2]
(א)
השר רשאי, בתקנות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות את התוספות לפקודה, כולן או מקצתן, להוסיף עליהן ולגרוע מהן, ובלבד שלא יוספו לתוספת האחת עשרה עבירות שאינן עבירות קנס; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין התוספת הארבע עשרה.
(ב)
תקנות שעניינן שינוי התוספת האחת עשרה יותקנו בהסכמת שר המשפטים, השר לביטחון הפנים ושר הפנים, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
סייגים לגבי רשיון נהיגה צבאי [תיקון: תשל״א]
(א)
נפסל אדם על ידי בית משפט מקבל או מהחזיק ברשיון נהיגה על פי סעיף 35 לא תחול הפסילה על רשיון נהיגה צבאי אלא אם החליט בית המשפט לפסול אותו אדם מהחזיק גם ברשיון הצבאי; אולם הפסילה תחול על הרשיון הצבאי אף בלי שבית המשפט החליט כאמור במקרים אלה:
(1)
אם הורשע האדם בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם;
(2)
אם הורשע האדם על עבירה לפי סעיף 64א.
(ב)
החליט בית משפט לפסול אדם מהחזיק ברשיון נהיגה צבאי כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו על פסילה כאמור הוראות פקודה זו המחייבות פסילה לתקופת מינימום אלא אם הורשע הנאשם באחת מהעבירות המפורטות בפסקה (1) או (2) לסעיף קטן (א).
פסילה וחישוב תקופתה [תיקון: תשכ״ב, תשכ״ה־3, תש״ם, תשנ״א]
(א)
פסילה שהטיל בית משפט מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לפי פקודה זו תחל ביום מתן גזר הדין אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.
(ב)
הוטלה פסילה על מי שנדון לפסילה במשפט קודם אשר תקופתה טרם נסתיימה, תהיה הפסילה שהוטלה כאמור מצטברת לקודמתה ותקופתה תחל בתום הפסילה הקודמת.
(ג)
בחישוב תקופת הפסילה לא יבואו במנין –
(1)
התקופה שחלפה עד מסירת הרשיון לרשות שנקבעה לכך בתקנות ובדרך שנקבעה;
(2)
תקופה שבה נשא בעל הרשיון עונש מאסר על העבירה שבגללה נפסל כאמור.
המסתייע ברכבו לעוון או לפשע
בעל רשיון נהיגה או בעל רשיון רכב שהורשע על עוון או על פשע שביצועם נתאפשר או הוקל עקב נהיגתו ברכב או עקב השימוש ברכב שיש לו רשיון עליו, בית המשפט שהרשיעו, רשאי – בנוסף על כל עונש אחר – לפסול אותו מהחזיק רשיון כאמור, לצמיתות או לתקופה מסויימת.
המסתייע ברכבו לביצוע עבירת מין [תיקון: תשנ״ו־2]
הורשע בעל רשיון נהיגה או בעל רשיון רכב על עבירה לפי סימן ה׳ בפרק י׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977, שביצועה נתאפשר או הוקל על ידי נהיגתו ברכב או על ידי השימוש ברכב שיש עליו לו רשיון, דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מהחזיק רשיון כאמור לתקופה שלא תפחת משלוש שנים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.
פסילה מהחזיק רשיון רכב [תיקון: תשכ״ה־3]
(א)
הורשע אדם על עבירה לפי תקנה שהותקנה על פי פקודה זו האוסרת הסעת נוסעים בשכר ברכב פרטי או ברכב מסחרי, או השכרת רכב פרטי או רכב מסחרי לשם הסעה כאמור, או מתן הרשאה להסעה כאמור ברכב פרטי או ברכב מסחרי (להלן – עבירת הסעה), רשאי בית המשפט – בנוסף לכל עונש אחר – לפסול את בעל הרשיון לרכב שבו בוצעה עבירת ההסעה מהחזיק ברשיון לסוג מסויים של רכב או לרכב מסויים, לצמיתות או לתקופה מסויימת.
(ב)
הורשע בעל רכב על עבירת הסעה ובשתי השנים שקדמו לאותה עבירה כבר הורשע בה, דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מהחזיק ברשיון לכל רכב או לסוג מסויים של רכב לתקופה שלא תפחת משנים עשר חדשים, אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה כאמור לתקופה קצרה יותר.
פסילת נאשם בעוון או בפשע מהחזיק ברשיון
(א)
הוגשו הודעות אישום או כתב אישום נגד בעל רשיון נהיגה או בעל רשיון רכב על עוון או פשע, שביצועם נתאפשר או הוקל על ידי נהיגתו ברכב או על ידי השימוש ברכבו, רשאי בית המשפט המוסמך לדון בעבירה, לפסול את בעל הרשיון מהחזיק בו, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, או בא־כוחו או שוטר, אם היה משוכנע כי המשך הנהיגה על ידי הנאשם האמור או המשך השימוש ברכבו יש בהם משום סכנה לציבור, ואם אין הנאשם פסול לפי סעיף 46.
(ב)
פסילה כאמור תהיה ל־30 יום; אולם בית המשפט המוסמך לדון בעבירה רשאי להאריך את הפסילה עד לגמר בירור המשפט או עד למתן החלטה לפי סעיף 43.
(ג)
החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתנת לעיון חוזר בהתאם להוראות סעיף 49.
פסילת רישיון נהיגה בשל פסילת רישיון לנהיגת רכבת מקומית [תיקון: תשע״א־7]
נפסל אדם בידי בית משפט לפי הוראות פרק זה כפי שהוחלו בסימן ד׳ בפרק ד׳1 לפקודת מסילות הברזל, מלקבל או מלהחזיק ברישיון לנהיגת רכבת מקומית, לצמיתות, לתקופה מסוימת או עד למילוי תנאים שנקבעו בהחלטה או נפסל אדם פסילה על־תנאי בידי בית משפט כאמור, רשאי בית המשפט לפסול את אותו אדם גם מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה, לצמיתות, לתקופה מסוימת או עד למילוי תנאים שיקבע בהחלטה, או לפסול אותו פסילה עלֿ־תנאי כאמור.
פסילה עד גמר הדין [תיקון: תשכ״ה־3]
היה היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, או קצין משטרה בדרגה שאינה פחותה מדרגת מפקח, משוכנע שיש יסוד מספיק להאשים בעל רשיון נהיגה או בעל רשיון רכב בעבירה שסעיפים 35 עד 42 או 43, 44 ו־44א חלים עליה, והגיש לבית המשפט המוסמך לדון באותה עבירה בקשה לפסול את בעל הרשיון מהחזיק בו – רשאי בית המשפט לפסול אותו מהחזיק ברשיון עד לגמר בירור דינו, או עד שתבוטל הפסילה לפי הסעיפים 48–50.
דחיית הפסילה [תיקון: תש״ם]
(א)
בית משפט שפסל נאשם מהחזיק ברשיון נהיגה רשאי, מנימוקים שיפרש, לדחות את הפסילה למועד שיקבע.
(ב)
בעל דין יהיה רשאי לערער תוך שבעה ימים מיום שנמסרה לו החלטת בית המשפט בענין דחיית ביצועה של פסילה כאמור, ובית משפט שלערעור רשאי לאשר את ההחלטה או לבטלה ולתת במקומה החלטה אחרת.
פסילה בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם [תיקון: תשס״ז־2]
(א)
הוגש כתב אישום נגד בעל רישיון נהיגה בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם, יורה בית המשפט על פסילתו מהחזיק ברישיון נהיגה עד למתן פסק דין בענינו.
(ב)
בטרם יורה בית המשפט על פסילה כאמור בסעיף קטן (א), ייתן בית המשפט לנאשם הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו, ורשאי הוא שלא להורות על פסילה כאמור, אם שוכנע, מנימוקים שיפרש, כי אין בנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור.
(ג)
הורה בית המשפט על פסילה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לדחות את מועד הפסילה למועד שיקבע.
פסילה בידי קצין משטרה [תיקון: תשל״א, תש״ם, תשמ״ד, תשנ״ז, תשנ״ז־3, תשע״א־7]
(א)
בסעיף זה, ”קצין משטרה“ – קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה.
(ב)
היה לשוטר יסוד סביר להניח כי נהג עבר לעיניו עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת הרביעית, או כי בשל עבירה שעבר הנהג אירעה תאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל, או ניזוק רכוש, רשאי השוטר לדרוש מהנהג להילוות אליו אל קצין משטרה או ליטול ממנו את רשיון הנהיגה שלו.
(ג)
(1)
נטל השוטר את רשיון הנהיגה כמפורט בסעיף קטן (ב), יתן לנהג אישור על נטילת הרשיון וזימון להופיע, בתוך שלושה ימים במועד שיקבע, בפני קצין משטרה, לצורך החלטה בדבר פסילת רשיון הנהיגה שלו; אישור שניתן כאמור יראו אותו כרשיון הנהיגה שניטל וזאת עד למועד שנקבע לזימון הנהג בפני קצין המשטרה;
(2)
בזימון האמור בפסקה (1) יובהרו תוכנן של הוראות סעיפים קטנים (ו) ו־(ז), וכן יפורטו בו מקום ומספר טלפון לקבלת תוכן החלטתו של קצין המשטרה.
(ד)
לא נטל השוטר את רשיון הנהיגה כמפורט בסעיף קטן (ב), רשאי הוא לתת לנהג זימון כאמור בסעיף קטן (ג).
(ה)
היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג שביצע את העבירה לפי סעיף קטן (ב) ינהג כלהלן, לפי הענין:
(1)
בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם – יפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 90 ימים;
(2)
בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש – רשאי הוא לפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 60 ימים;
(3)
בעבירה מן המפורטות בתוספת הרביעית – רשאי הוא לפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 30 ימים.
(ו)
לא הופיע הנהג בפני קצין המשטרה במועד שזומן אליו כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי קצין המשטרה לפסול אותו מהחזיק ברשיון הנהיגה לפי סעיף קטן (ה) גם בהעדרו, ומאותו מועד יראו את הנהג כמי שהודע לו שנפסל מהחזיק רשיון נהיגה ויחולו עליו הוראות סעיף 67.
(ו1)
נפסל אדם בידי קצין משטרה לפי הוראות סעיף קטן (ב) כפי שהוחלו בסימן ד׳ בפרק ד׳1 לפקודת מסילות הברזל, מלהחזיק ברישיון לנהיגת רכבת מקומית, לתקופה, בשל עבירה שעבר כמפורט להלן הנוגעת לרכבת מקומית, רשאי קצין משטרה לפסול את אותו אדם גם מלהחזיק ברישיון נהיגה, במהלך תקופת תוקפה של הפסילה מהחזקה ברישיון לנהיגת רכבת מקומית, כולה או חלקה:
(1)
עבירה לפי פרטים (1), (3), (6), (8) או (11) בתוספת הרביעית, כפי שהוחלו בסימן ד׳ בפרק ד׳1 לפקודת מסילות הברזל;
(2)
עבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל.
(ז)
פסילה שהטיל קצין משטרה על הנהג מהחזיק רשיון נהיגה תחל ממתן ההחלטה.
(ח)
בחישוב תקופת הפסילה לא תבוא במנין התקופה שחלפה עד מסירת הרשיון לרשות שנקבעה לכך בתקנות ובדרך שנקבעה.
(ט)
בית המשפט המוסמך לדון בעבירה, שבשלה נפסל הרשיון לפי סעיף קטן (ה), רשאי להאריך את הפסילה עד לגמר בירור הדין או לבטל אותה, בתנאים או ללא תנאים.
(י)
על אף האמור בסעיף קטן (ה)(2) ו־(3), רשאית רשות הרישוי מטעם צבא הגנה לישראל ליתן לאדם שנפסל כאמור באותו סעיף קטן רשיון נהיגה צבאי שעה שהוא משמש בתפקיד צבאי בלבד, אם הרשות משוכנעת כי הדבר דרוש לצורך צבאי דחוף ומוגדר; הוראת סעיף קטן זה לא תחול במקרה של תאונה בנסיבות האמורות בסעיף 64א.
(יא)
קצין משטרה כאמור יחזיר רשיון נהיגה למי שנפסל מהחזיק בו לפי סעיף זה, אם שוכנע כי לא יוגש כתב אישום נגד בעל הרשיון.
ביטול פסילה
מי שנפסל בצו של קצין משטרה כאמור בסעיף 47, רשאי לבקש מבית המשפט המוסמך לדון בעבירה לבטל את הפסילה; ובית המשפט, לאחר ששמע את היועץ המשפטי לממשלה או את בא כוחו או שוטר, רשאי לבטל את הפסילה, בתנאים או ללא תנאי, אם שוכנע שביטול הפסילה לא יפגע בבטחון הציבור.
עיון חוזר וערר [תיקון: תש״ם, תשמ״א, תשס״ג־5, תשס״ז־2]
החלטת בית המשפט לפי סעיפים 46, 46ב, 47, 48 או 50 ניתנת לעיון חוזר ולערר בדרך הקבועה בחוק סדר הדין הפלילי, תשכ״ה–1965, לענין צו שניתן בבקשה לשחרור בערובה כאילו היתה צו כאמור; שופט המעיין בבקשה כאמור רשאי לקיים את ההחלטה הקודמת, לשנותה או לבטלה, או לתת במקומה החלטה אחרת אשר בית המשפט האמור היה מוסמך לתיתה, או להחזיר את הענין אל בית המשפט האמור, למתן החלטה אחרת על ידיו.
בטילת הפסילה [תיקון: תשס״ג־5]
(א)
עברו שלושה חדשים מיום שנפסל בעל הרשיון לפי הסעיפים 46 או 47 ולא הוגש לבית המשפט אישום נגד בעל הרשיון על המעשה או על המחדל שבגללם נפסל – תבוטל הפסילה, אלא אם כן הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים ומנימוקים שיירשמו, להאריך את מועד הפסילה לתקופה שיקבע.
(ב)
עברו ששה חדשים מיום שנפסל בעל רשיון לפי הסעיפים 46 או 47 ולא ניתן פסק דין לגבי המעשה או המחדל שבגללם נפסל – בטלה הפסילה, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.
פסילה מטעמי כושר
רשות הרישוי רשאית, בהחלטה מנומקת, לפסול אדם מהחזיק ברשיון נהיגה, לצמיתות, לתקופה מסויימת, או עד למילוי תנאים שייקבעו בהחלטה, אם היא משוכנעת שבעל הרשיון אינו ראוי לנהוג מחמת כושר נהיגה לקוי.
פסילת רישיון לנהוג באוטובוס בשל פסילת רישיון לנהיגת רכבת מקומית [תיקון: תשע״א־7]
(א)
נפסל אדם בידי המנהל שמונה לעניין מסילת ברזל מקומית לפי סעיף 2א לפקודת מסילות הברזל, מלהחזיק ברישיון לנהיגת רכבת מקומית, לפי הוראות סימן ח׳ בפרק ד׳1 לפקודת מסילות הברזל, או שהמנהל החליט להתלות את רישיונו כאמור, רשאית רשות הרישוי לפסול את אותו אדם מלהחזיק ברישיון לנהוג באוטובוס לצמיתות, לתקופה מסוימת או עד שימולאו תנאים שקבעה בהחלטה, בהתאם לתנאים ולתקופה כאמור בהחלטת המנהל, אלא אם כן התקיימו נסיבות שאינן מצדיקות פסילה כאמור; בסעיף זה, ”אוטובוס“ – למעט אוטובוס זעיר פרטי כמשמעותו לפי פקודה זו.
התליית רשיון מטעמי בטיחות [תיקון: תשכ״ה־3, תשס״ה־7]
(א)
היתה רשות הרישוי סבורה כי בדרך נהיגתו של אדם יש משום סכנה לבטיחות התנועה רשאית היא לצוות על התליית רשיון הנהיגה שלו עד שיעבור בחינות ובדיקות רפואיות שתקבע ויימצא מתאים לנהוג רכב, ובלבד שהרשות תזמינו לבחינות ולבדיקות רפואיות ששה שבועות מיום שהחליטה על התליית רשיונו.
(ב)
(בוטל).
מבחן חוזר [תיקון: תשנ״ח־3]
(א)
היה לרשות הרישוי יסוד סביר להניח, כי יש ראיות לכאורה, שקיבל אדם רשיון נהיגה שלא כדין, רשאית הרשות, בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיירשמו, להזמינו למבחן נהיגה חוזר, ובלבד שטרם חלפו 18 חודשים מיום שקיבל רשיון נהיגה.
(ב)
נכשל בעל רשיון נהיגה כאמור בסעיף קטן (א), במבחן הנהיגה החוזר או שלא התייצב למבחן החוזר, רשאית רשות הרישוי לשלול את רשיון הנהיגה שלו עד שיעמוד בהצלחה במבחן נהיגה.
התניית תנאים מטעמי כושר
רשות הרישוי רשאית, בהחלטה מנומקת, להתנות תנאים ברשיון נהיגה, אם היא סבורה שיש צורך בהם מחמת כושר נהיגה לקוי של בעל הרשיון.
חיוב בהדרכה
רשות הרישוי רשאית, בהוראה בכתב, לחייב בעל רשיון נהיגה לקבל מטעמה הדרכה בנהיגה.
ערעור מינהלי [תיקון: תשנ״א, תשס״ה־7]
(א)
(בוטל).
(א1)
ערעור על החלטה של רשות הרישוי לפי סעיף 51, שניתנה מטעמים של כשירות רפואית לאחר שניתנה החלטה של ועדת ערר רפואית כאמור בסעיף 55א(ב), תהיה נתונה לערעור לפני בית המשפט לענינים מינהליים; ערעור כאמור יהיה בשאלה משפטית בלבד.
(ב)
(בוטל).
(ג)
(בוטל).
(ד)
(בוטל).
ערר וערעור לענין אישור רפואי לנהיגה [תיקון: תשמ״א, תשפ״ב־2]
(א)
רשות הרישוי תמנה בהודעה ברשומות רופאים מוסמכים לענין מתן אישור רפואי לנהיגה.
(ב)
מבקש רשיון נהיגה או בעל רשיון נהיגה הרואה עצמו נפגע מהחלטת רופא מוסמך רשאי לערור, תוך זמן שייקבע בתקנות, לפני ועדת ערר רפואית של שלושה רופאים מתוך רשימה שאישר השר בהתייעצות עם שר הבריאות.
(ג)
המותב והיושב ראש של כל ועדת ערר רפואית ייקבעו בדרך שתיקבע בתקנות.
(ד)
סמכות הרשות לפסול נהגים מסוכנים
היתה רשות הרישוי משוכנעת, על פי ראיות שהובאו לפניה, כי בדרך נהיגתו של בעל רשיון נהיגה יש משום סכנה לעוברי דרך, או שבעל רשיון הנהיגה הוא פרוע או מופרע, רשאית היא, בהחלטה מנומקת ולאחר שניתנה לו הזדמנות להביא טענותיו לפניה, לפסלו מהחזיק ברשיון נהיגה.
ביטול הפסילה, פקיעתה ואישורה [תיקון: תשכ״ב־2]
(א)
בעל רשיון נהיגה שנפסל מהחזיק בו כאמור בסעיף 56, רשאי לבקש משופט תעבורה ביטול הפסילה.
(ב)
פסילה לפי סעיף 56 תפקע כתום 30 יום מיום החלטת הפסילה, אם לא הוגשה לשופט תעבורה בקשה לאישורה לפני תום מועד זה או אם לא בוטלה על ידי השופט לפני כן.
(ג)
שופט תעבורה רשאי לאשר את הפסילה לצמיתות, לתקופה מסויימת או עד למילוי תנאים שיקבע, לשנותה או לבטלה.
איסור מנהלי על שימוש ברכב [תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ג־3, תשס״ה־3, תשע״ט־2, תשפ״ב־2]
(א)
(1)
מצא שוטר, לאחר שקילתו של רכב מסחרי, כי הוביל אדם מטען ברכב כאשר משקלו הכולל של הרכב והמטען המובל בו עולה על המשקל הכולל המותר לפי רשיון הרכב, רשאי הוא למסור לנהג, ולעניין רכב כאמור שהוא רכב עצמאי – לבעל הרכב, הודעה האוסרת את השימוש ברכב (להלן – הודעת איסור שימוש) לתקופה של 30 ימים, ואם במהלך שלוש השנים האחרונות נמסרה הודעת איסור שימוש באותו רכב לפי סעיף זה, או שניתן לגביו צו איסור שימוש לפי סעיף 57ג – לתקופה של 60 ימים, וליטול את רשיון הרכב.
(2)
היה לשוטר יסוד להניח כי נהג עבר לעיניו עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת השביעית, רשאי הוא לדרוש מהנהג להילוות אליו אל קצין משטרה או ליטול ממנו את רשיון הרכב, והוראות סעיף 47(ג), (ד) ו־(ו) יחולו, בשינויים המחויבים; היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג, רשאי הוא למסור לו הודעת איסור שימוש ברכב שבו נעברה העבירה לתקופה של 30 ימים, ואם במהלך שלוש השנים האחרונות נמסרה הודעת איסור שימוש באותו רכב לפי סעיף זה, או שניתן לגביו צו איסור שימוש לפי סעיף 57ג – לתקופה של 60 ימים, וליטול את רשיון הרכב.
(3)
הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לגבי עבירות קנס.
(ב)
בהודעת איסור שימוש יצויינו אלה:
(1)
המקום שבו יש לפרוק את המטען שהובל ברכב או שבו יש להוריד נוסעים המוסעים ברכב, לפי הענין, לרבות הוראות בדבר פריקת המטען העודף, אם פריקתו במקום שבו נמצא הרכב אינה אפשרית בנסיבות הענין והוראות בדבר הורדת נוסעים שמוסעים שלא כדין אם הורדתם במקום שבו נמצא הרכב אינה אפשרית בנסיבות הענין; לענין זה, ”מטען עודף“ – מטען שמשקלו כמשקל ההפרש שבין המשקל הכולל המותר לפי רשיון הרכב לבין משקלו הכולל של הרכב והמטען המובל בו;
(2)
המגרש שבו יועמד הרכב במהלך תקופת איסור השימוש, אשר ייבחר בהתחשב בהצעתו של הנהג, ולעניין רכב כאמור שהוא רכב עצמאי – בהצעתו של בעל הרכב, מבין המגרשים שיועדו לכך; השר לביטחון הפנים, בהסכמת השר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לענין זה, לרבות לענין אופן קביעתם של מגרשים שייועדו להעמדת רכב במהלך תקופת איסור שימוש והרשות המוסמכת לקבעם, מספרם, מיקומם וגודלם של מגרשים כאמור ואופן השמירה והפיקוח על כלי רכב שיועמדו בהם, וכן לענין שיעור ההוצאות בשל שינוע כלי רכב למגרשים שנקבעו לפי פסקה זו ובשל העמדתם בהם;
(3)
המועד האחרון לביצוע הפעולות האמורות בפסקאות (1) ו־(2).
(ג)
לא ישתמש אדם ברכב שלגביו ניתנה הודעת איסור שימוש אלא לצורך נסיעה לשם ביצוע הפעולות האמורות בסעיף קטן (ב), במקומות ובמועדים שצוינו בהודעה, ולא יעבירו מהמקום שנקבע להעמדת הרכב אלא לאחר קבלת אישור בכתב מקצין משטרה.
(ד)
(1)
המשטרה תודיע לרשות הרישוי על מתן הודעת איסור שימוש לפי סעיף זה; העתק מהודעת איסור השימוש יישלח לבעל הרכב, אם לא נמסר לו במעמד מסירת הודעת איסור השימוש;
(2)
ניתנה הודעת איסור שימוש לפי סעיף זה, ולא ניטל רישיון הרכב, ימסור בעל הרכב את רשיון הרכב לרשות שנקבעה בתקנות, במועד שנקבע בתקנות, לאחר שהובא לידיעתו דבר מתן הודעת איסור השימוש.
(ה)
קצין משטרה יבטל את הודעת איסור השימוש ויודיע על כך מיד לרשות הרישוי, בכל אחד מאלה:
(1)
בעל הרכב הוכיח כי הרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו;
(2)
הוא שוכנע כי לא יוגש כתב אישום בשל העבירה כאמור בסעיף קטן (א).
(ו)
נמחק כתב האישום, בטלה הודעת איסור השימוש, והתובע יודיע על כך מיד לרשות הרישוי.
פניה לבית המשפט [תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ג־3, תשס״ה־3]
(א)
בעל הרכב שלגביו ניתנה הודעת איסור שימוש לפי סעיף 57א וכן הנהג שקיבל את ההודעה, רשאים לבקש מבית המשפט, המוסמך לדון בעבירות תעבורה, לבטל את הודעת איסור השימוש; בית המשפט יחליט בבקשה לאחר ששמע את היועץ המשפטי לממשלה או את בא כוחו או שוטר.
(ב)
בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:
(1)
הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו;
(2)
מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה כאמור בסעיף 57א(א).
(ג)
בית המשפט רשאי לבטל את הודעת איסור השימוש, או לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש, בתנאים או ללא תנאים, אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב), המצדיקות זאת, ולענין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין השאר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב.
איסור שיפוטי על שימוש ברכב [תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ה־3, תשס״ח־7, תשע״ט־2]
(א)
הורשע אדם בעבירת תעבורה, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש אחר, להורות בצו על איסור שימוש ברכב שבו נעברה העבירה (להלן – צו איסור שימוש) לתקופה של עד 120 ימים; בצו איסור השימוש יקבע בית המשפט את המגרש שבו יועמד הרכב במהלך תקופת איסור השימוש, מבין המגרשים שיועדו לכך לפי סעיף 57א(ב)(2).
(א1)
הורשע אדם בעבירה של אי ציות לרמזור באור אדום, שנעברה ברכב, והתקיימו נסיבות מחמירות כמשמעותן בסעיף 29, ייתן בית המשפט, נוסף על כל עונש אחר, צו איסור שימוש ברכב לתקופה שלא תפחת מ־60 ימים, ואולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בגזר הדין, ליתן צו איסור שימוש לתקופה קצרה יותר שיקבע.
(ב)
בית המשפט לא יתן צו איסור שימוש ברכב לפני שניתנה לבעל הרכב הזדמנות להשמיע את טענותיו לענין איסור השימוש.
(ג)
בית המשפט לא יתן צו איסור שימוש ברכב אם הוכיח בעליו אחד מאלה:
(1)
הרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו;
(2)
מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו, והוא עשה כל שביכולתו כדי למנוע ביצוע עבירה כאמור בסעיף קטן (א).
(ג1)
בית המשפט, בבואו להחליט בדבר תקופת איסור השימוש, רשאי להביא בחשבון, בין השאר, את הזיקה שבין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב.
(ד)
(1)
ניתן צו איסור שימוש ברכב לפי סעיף זה, ימציא בעל הרכב את רשיון הרכב לרשות שנקבעה בתקנות, תוך התקופה שנקבעה בהן;
(2)
איסור השימוש יחל במועד מתן הצו, אם לא קבע בית המשפט מועד אחר, ואולם בחישוב התקופה הנקובה בצו איסור השימוש לא תבוא במנין התקופה שחלפה עד מסירת רשיון הרכב כאמור בפסקה (1).
(ה)
ביקש בעל הרכב לשנות את מקום העמדתו של הרכב במהלך תקופת איסור השימוש, לא יעשה כן אלא לאחר קבלת אישור בכתב מקצין משטרה.
(ו)
לא ניתנה לבעל הרכב הזדמנות להשמיע את טענותיו כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הוא לפנות לבית המשפט, בבקשה לעיון חוזר בהחלטתו.
הוצאות בשל שינוע רכב למגרש והעמדתו בו [תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ה־3]
הוצאות בשל שינוע רכב למגרש שבו יועמד בתקופת איסור שימוש לפי סעיפים 57א עד 57ג ובשל העמדתו במגרש כאמור, בשיעור שנקבע לפי סעיף 57א(ב)(2), ישולמו על ידי בעל הרכב, וניתן לעכב את הרכב עד שישולמו; בית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה, רשאי, לפי בקשה שתוגש לו, להורות כל הוראה שתיראה לו בענינים האמורים בסעיף זה, ובלבד שנתן הזדמנות למי שעלול להיפגע מהחלטתו להשמיע את טענותיו.
ערעור [תיקון: תשנ״ז־3]
על החלטת בית המשפט לפי סעיפים 57ב עד 57ד ניתן לערער לבית המשפט המחוזי שידון בערעור בדן יחיד.
איסור שימוש ברכב – ביצוע ופיקוח [תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ג־3, תשפ״ב־2]
(א)
השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע דרכים לביצוע הודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש לפי הוראות סעיפים 57א עד 57ג, לרבות גרירת הרכב, אחסנתו או נעילת גלגליו כאמור בסעיף 70א.
(ב)
לצורך פיקוח על ביצוע הודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש, שניתנו לפי הוראות סעיפים 57א עד 57ג, תהיה לשוטר סמכות כניסה לכל מקום שבו אמור הרכב להימצא או שיש לו יסוד סביר להניח שהרכב נמצא בו.
החזרת רשיון הרכב [תיקון: תשנ״ז־3]
רשיון הרכב יוחזר לבעל הרכב בתום תקופת איסור השימוש, או לאחר ביטול איסור השימוש, או אם זוכה הנאשם מעבירה שבשלה ניתנו הודעת איסור השימוש או צו איסור השימוש, כפי שייקבע בתקנות.
סדרי דין [תיקון: תשכ״ב־2]
שר המשפטים יקבע את סדרי הדין בדיון לפני שופט התעבורה בבקשות לפי סעיף 57.
הפסקת הפסילה
לא ניתנה החלטת שופט התעבורה תוך 60 יום מיום החלטת רשות הרישוי על הפסילה ולא הורה השופט הוראה אחרת תופסק הפסילה עד שתינתן החלטת השופט.
ערעור לפני בית המשפט המחוזי [תיקון: תשס״ה־7]
החלטת שופט התעבורה לפי סעיף 57 נתונה לערעור לפני בית המשפט המחוזי תוך 10 ימים מיום שהודעה לבעל רשיון הנהיגה.
חובה להמציא רשיון נהיגה [תיקון: תשמ״א]
(א)
הורשע בעל רשיון נהיגה על עבירת תעבורה או על עבירה לפי דין אחר הנובעת מנהיגת רכב, או שהוא נפסל מהחזיק רשיון או שהותנו בו תנאים לפי פקודה זו, חייב הוא להמציא את הרשיון לרשות הנקובה בתקנות תוך התקופה שנקבעה בה.
(ב)
הנוהל בדבר רישום וטיפול ברשיון כאמור בסעיף קטן (א) ייקבע בתקנות.
(ג)
האמור בסעיף זה יחול גם על בעל רשיון רכב שנפסל מהחזיק בו ועל רשיון כזה.
מאגר מידע – נהגים שנפסלו מלהחזיק רישיון נהיגה [תיקון: תשס״ו־7, ק״ת תשס״ז־3, ק״ת תשס״ז־4, תשע״ט־4, תשפ״א, ק״ת תשפ״ב, תשפ״ב־2]
(א)
משטרת ישראל תנהל מאגר מידע, שבו ייכללו הנתונים המפורטים בסעיף קטן (ב), לגבי כל אדם שהורשע בעבירת תעבורה או בעבירה לפי חוק אחר הכרוכה בנהיגה ברכב, ובית המשפט פסל אותו, בפסק דין אחד, מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה העולה על 60 ימים (בסעיף זה – פסילה).
(ב)
מאגר המידע יכלול נתונים אלה:
(1)
שמו הפרטי של האדם, שם משפחתו ומספר הזהות שלו;
(2)
משך תקופת הפסילה, וכן מועדי תחילתה וסיומה המחושבים לפי הוראות הפקודה;
(3)
תנאים וסייגים לענין תחולת הפסילה, לרבות תנאים וסייגים לפי סעיפים 36א ו־41א.
(ג)
קבע בית המשפט כי הפסילה תהיה על תנאי לפי הוראות סעיף 36, לא ייכללו במאגר המידע נתונים לגבי אותה פסילה, כל עוד לא הופעל התנאי.
(ד)
בוטלה הפסילה או הסתיימה תקופת הפסילה, יימחק המידע המתייחס לאותה פסילה ממאגר המידע.
(ה)
מאגר המידע יהיה פתוח לעיון הציבור באתר האינטרנט של משטרת ישראל ובכל דרך נוספת שקבע השר לביטחון הפנים.
(ו)
(1)
אדם שעיין במידע שעליו ומצא כי אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן, רשאי לפנות למשטרת ישראל בבקשה לתקן את המידע או למחקו (בסעיף זה – בקשה).
(2)
משטרת ישראל תודיע למבקש על החלטתה בבקשה; החליטה משטרת ישראל להיעתר לבקשה, תבצע את השינויים הנדרשים במאגר המידע, בתוך פרק זמן שנקבע בתקנות.
(ז)
הוראות סעיף זה יחולו על אף האמור בסעיף 3 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019.
(ח)
(1)
השר לביטחון הפנים ממונה על ביצוע סעיף זה, והוא רשאי, בהתייעצות עם השר, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו, ובכלל זה הוראות לענין –
(א)
עדכון המידע הכלול במאגר המידע, לרבות דרכי קבלת מידע ממנהל בתי המשפט;
(ב)
דרכי הגשת בקשה;
(ג)
תוכן ההודעה על החלטת משטרת ישראל בבקשה ודרכי מסירתה.
(2)
תקנות לפי פסקה (1)(א) שענינן דרכי קבלת מידע ממנהל בתי המשפט, טעונות גם הסכמת שר המשפטים.
העברת מידע למנהל לעניין מסילת ברזל מקומית, בנוגע לרישיונות נהיגה שנפסלו [תיקון: תשע״א־7]
רשות הרישוי תמסור למנהל שמונה לעניין מסילת ברזל מקומית לפי סעיף 2א לפקודת מסילות הברזל, מידע כמפורט להלן, לשם הפעלת סמכויותיו:
(1)
הודעה שמסרה משטרת ישראל לרשות הרישוי לגבי בעל רישיון נהיגה, שהמנהל הודיע, לפי סעיף 46כז לפקודת מסילות הברזל, שהוא גם בעל רישיון לנהיגת רכבת מקומית, וקצין משטרה החליט, לפי הוראות פקודה זו, לפסול אותו מלהחזיק ברישיון נהיגה, ועל תקופת תוקפה של ההחלטה כאמור;
(2)
הודעה לגבי בעל רישיון נהיגה שהוא גם בעל רישיון לנהיגת רכבת מקומית כאמור בפסקה (1), שרשות הרישוי החליטה לפי הוראות פקודה זו, לפסול אותו מלהחזיק ברישיון נהיגה, לצמיתות, לתקופה מסוימת או עד למילוי תנאים שנקבעו בהחלטה, ועל תקופת תוקפה של ההחלטה כאמור;
(3)
הודעה על החלטה כאמור בפסקה (1) או (2) שבוטלה או שונתה בידי בית המשפט.
[תיקון: תש״ע־3]
פרק שישי־1: סדרי הסעה באוטובוס
כרטיסים [תיקון: תש״ע־3]
(א)
לא ייסע אדם באוטובוס בקו שירות, אלא אם כן שילם מראש את דמי נסיעתו ובידו אישור על תשלום דמי הנסיעה, שהונפק באמצעות אחד מאמצעי הכרטוס שקבע המפקח על התעבורה לעניין זה (בפרק זה – כרטיס).
(ב)
חובת הזדהות [תיקון: תש״ע־3]
נוסע באוטובוס בקו שירות שלא הציג כרטיס לפי דרישה כאמור בסעיף 61ב(ב), חייב למסור את שמו ומענו לנציג בעל הרישיון ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה מזהה אחרת, לפי דרישתו.
זיהוי נציג בעל רישיון [תיקון: תש״ע־3]
נציג בעל הרישיון לא ימלא את תפקידו, אלא אם כן הוא לובש מדים המזהים את תפקידו, בצבע ובצורה שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה, והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו.
הנוסע בלא כרטיס [תיקון: תש״ע־3, תשע״א־7]
(א)
(1)
הנוסע בלא כרטיס, וכן מי שאינו מציג או שאינו מוסר את כרטיסו לפי דרישה כאמור בסעיף 61ב(ב), חייב לשלם את דמי הנסיעה בעד המרחק שנסע לפי תעריף מוגדל שפרסם המפקח על התעבורה ברשומות, ובלבד שלא יעלה על 180 שקלים חדשים;
(2)
המפקח על התעבורה יקבע את התעריף המוגדל כאמור בפסקה (1), בשיעורים שונים, בהתחשב בדמי אותה נסיעה ובהתאם לנסיבות, וכן יקבע נסיבות שבהן יהיה אדם פטור מתשלום התעריף המוגדל;
(3)
הסכום האמור בפסקה (1) יעודכן ב־1 בינואר בכל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום העדכון לעומת מדד חודש יולי 2008, ויעוגל לשקל החדש הקרוב; לעניין זה, ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ב)
התעורר ספק בדבר התחנה שבה עלה הנוסע לאוטובוס, יחושבו דמי הנסיעה מתחנת המוצא של האוטובוס.
(ג)
התעריף המוגדל לפי סעיף זה ישולם לפי דרישה לנציג בעל הרישיון.
(ד)
אין בתשלום התעריף המוגדל לפי סעיף זה כדי לגרוע מהאחריות הפלילית בשל נסיעה באוטובוס בקו שירות בלא כרטיס תקף, או בשל אי־הצגה או אי־מסירה של כרטיס לפי דרישה כאמור בסעיף 61ב(ב).
עונשין [תיקון: תש״ע־3]
מי שעשה אחת מאלה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977:
(1)
נסע באוטובוס בקו שירות בלא כרטיס תקף המתאים לנסיעתו, או שלא הציג או שלא מסר את הכרטיס לפי דרישה כאמור בסעיף 61ב(ב);
(2)
לא שילם את התעריף המוגדל לפי הוראות סעיף 61ה.
[תיקון: תשפ״ב, תשפ״ד־3]
פרק שישי2: אכיפת עבירות בנתיבי תחבורה ציבורית בידי מפקחים
(החל מיום 7.11.2025, כותרת הפרק תהיה: ”אכיפת עבירות או הפרות בנתיבי תחבורה ציבורית בידי מפקחים“)
הסמכת מפקחים [תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ד־3]
(א)
לשם אכיפת עבירות תעבורה המנויות בתוספת האחת עשרה, רשאי השר להסמיך מפקחים, מבין עובדי משרדו, שיהיו נתונות להם סמכויות לפי פרק זה, כולן או חלקן.
(החל מיום 7.11.2025): לשם אכיפת עבירות תעבורה או הפרות תעבורה המנויות בתוספת האחת עשרה, רשאי השר להסמיך מפקחים, מבין עובדי משרדו, שיהיו נתונות להם סמכויות לפי פרק זה, כולן או חלקן.
(ב)
לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
(1)
הוא לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום, בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח;
(2)
הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה כפי שהורה השר, ולעניין הסמכויות לפי סעיף 61ט – כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון לאומי;
(3)
הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.
(ג)
הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.
אכיפת עבירות תעבורה בידי מפקחים באמצעות מצלמות [תיקון: תשפ״ב, תשפ״ד־3]
לשם אכיפת עבירות כאמור בסעיף 61ז, יחולו הוראות סעיף 27א1, ויהיו למפקח הסמכויות לפי הסעיף האמור בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)
בסעיף קטן (א), במקום הרישה יקראו ”משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יהיה רשאי לבצע פעולות כמפורט להלן בדרך או בדרך עירונית“;
(2)
סעיף קטן (א1) – לא ייקרא;
(3)
במקום סעיף קטן (ב) יקראו:
”(ב)
מפקח רשאי למסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, אם נוכח על סמך צילום כאמור בסעיף קטן (א)(2), כי אדם עבר עבירה המנויה בתוספת האחת עשרה.“;
(4)
בסעיף קטן (ו), במקום ”ברשות המקומית“ יקראו ”במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים“;
(5)
במקום סעיף קטן (ח) יקראו:
”(ח)
מנהל אגף אכיפה ופיקוח שבמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים או מי שהוא הסמיכו לכך יהיה אחראי לשמירת הצילומים במשרד האמור.“;
(6)
בסעיף קטן (ט), במקום ”ברשות המקומית“, יקראו ”במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים“;
(7)
סעיפים קטנים (יא) עד (יג) – לא ייקראו.
אכיפת עבירות תעבורה או הפרות תעבורה בידי מפקחים באמצעות מצלמות [תיקון: תשפ״ב, תשפ״ד־3]
(החל מיום 7.11.2025):
לשם אכיפת עבירות או הפרות כאמור בסעיף 61ז, יחולו הוראות סעיף 27א1, ויהיו למפקח הסמכויות לפי הסעיף האמור בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)
בסעיף קטן (א), במקום הרישה יקראו ”משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יהיה רשאי לבצע פעולות כמפורט להלן בדרך או בדרך עירונית“;
(2)
סעיף קטן (א1) – לא ייקרא;
(3)
במקום סעיפים קטנים (ב) ו־(ב1) יקראו:
”(ב)
מפקח רשאי למסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, אם נוכח על סמך צילום כאמור בסעיף קטן (א)(2), כי אדם עבר עבירה המנויה בתוספת האחת עשרה.“
”(ב1)
הייתה עבירה הפרת תעבורה, רשאי מפקח להמציא הודעה על החלטה להטיל קנס כמשמעותה בסעיף 4(א) לחוק הפרות תעבורה מינהליות בשל הפרת התעבורה, אם היה לו יסוד סביר להניח, על סמך צילום כאמור בסעיף קטן (א)(2), כי אדם ביצע את ההפרה כאמור, והכול בהתאם להוראות לפי החוק האמור.“;
(4)
בסעיף קטן (ו), במקום ”ברשות המקומית“ יקראו ”במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים“;
(5)
במקום סעיף קטן (ח) יקראו:
”(ח)
מנהל אגף אכיפה ופיקוח שבמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים או מי שהוא הסמיכו לכך יהיה אחראי לשמירת הצילומים במשרד האמור.“;
(6)
בסעיף קטן (ט), במקום ”ברשות המקומית“, יקראו ”במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים“;
(7)
סעיפים קטנים (יא) עד (יג) – לא ייקראו.
סמכויות פיקוח ואכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית [תיקון: תשפ״ג, תשפ״ד־3]
(א)
לשם אכיפת עבירות כאמור בסעיף 61ז, רשאי מפקח –
(החל מיום 7.11.2025): לשם אכיפת עבירות או הפרות כאמור בסעיף 61ז, רשאי מפקח –
(1)
אם התעורר חשד לביצוע עבירה כאמור – להורות לנוהג ברכב לעצור את רכבו;
(החל מיום 7.11.2025): אם התעורר חשד לביצוע עבירה או הפרה כאמור – להורות לנוהג ברכב לעצור את רכבו;
(2)
לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(3)
אם התעורר חשד לביצוע עבירה כאמור – להיכנס לרכב מסוג כמפורט להלן, כשהוא נייח:
(החל מיום 7.11.2025): אם התעורר חשד לביצוע עבירה או הפרה כאמור – להיכנס לרכב מסוג כמפורט להלן, כשהוא נייח:
(א)
רכב ציבורי;
(ב)
רכב מסחרי;
(ג)
אוטובוס שאינו רכב ציבורי;
(ד)
רכב פרטי שמספר המושבים בו עולה על שמונה מלבד הנהג;
(4)
למסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, אם נוכח כי אדם עבר עבירה מהעבירות כאמור בסעיף 61ז;
(5)
(החל מיום 7.11.2025): להמציא הודעה על החלטה להטיל קנס כמשמעותה בסעיף 4 לחוק הפרות תעבורה מינהליות, והכול בהתאם להוראות לפי החוק האמור.
(ב)
מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה:
(1)
הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
(2)
בעת ביצוע סמכויותיו לפי סעיף זה, הוא לובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;
(3)
יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג לפי דרישה.
פרק שביעי: עבירות ועונשין
עבירות [תיקון: תשכ״ה־3, תש״ם, ק״ת תשמ״ג, ק״ת תשמ״ד, ק״ת תשמ״ה־2, ק״ת תשמ״ו, ק״ת תשמ״ז, ק״ת תשמ״ט, ק״ת תשנ״ג־2, תשנ״ו־2, תשנ״ח־3, תש״ס־3, תשס״ד־4, תשס״ו־2, תשע״ח־4, תשפ״ב־2, תשפ״ד־3]
העובר אחת העבירות האלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – חוק העונשין), ואם העבירה היא עבירת קנס שדן בה בית המשפט – קנס פי 1.25 מהקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977, ואם הוא בעל היתר הפעלה כהגדרתו בסעיף 16ד – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק האמור:
(1)
מפיר הוראה מהוראות פקודה זו;
(2)
נוהג רכב בדרך בקלות ראש, או ברשלנות, או במהירות שיש בה בנסיבות המקרה סכנה לציבור, אף אם היא פחותה מן המהירות המקסימלית שנקבעה, או מי שמפעיל רכב עצמאי במהירות כאמור;
(3)
הוא שיכור בהיותו נוהג רכב, או בהיותו ממונה על הרכב, בדרך או במקום ציבורי; לענין זה, ”שיכור“ ו”ממונה על הרכב“ – כהגדרתם בסעיף 64ב;
(4)
בהיותו נוהג רכב שדרך נהיגתו גרמה לעבירה הוא מסרב להגיד שמו או מענו או מגיד שם או מען כוזבים;
(החל מיום 7.11.2025): בהיותו נוהג רכב שדרך נהיגתו גרמה לעבירה או להפרת תעבורה הוא מסרב להגיד שמו או מענו או מגיד שם או מען כוזבים;
(5)
בהיותו בעל רכב או מחזיק רכב או מי שהרכב בשליטתו, אינו מוסר מיד, לפי דרישתו של שוטר, ידיעה שבידו למסרה והיא עשויה להביא לזיהויו ולתפיסתו של נהג הרכב שהיה מעורב בתאונה או שבדרך שימושו ברכב היה משום עבירה, אלא שאם נדרש למסור את הידיעה בכתב – עליו למסרה תוך 15 יום מיום הדרישה;
(החל מיום 7.11.2025): בהיותו בעל רכב או מחזיק רכב או מי שהרכב בשליטתו, אינו מוסר מיד, לפי דרישתו של שוטר, ידיעה שבידו למסרה והיא עשויה להביא לזיהויו ולתפיסתו של נהג הרכב שהיה מעורב בתאונה או שבדרך שימושו ברכב היה משום עבירה או הפרת תעבורה, אלא שאם נדרש למסור את הידיעה בכתב – עליו למסרה תוך 15 יום מיום הדרישה;
(6)
בהיותו נוהג רכב מנועי או ציבורי אינו מציג את רשיונו כשהוא נדרש לכך על ידי שוטר;
(7)
בהיותו נוהג רכב אינו עוצר בשעה שבגלל מציאות רכבו בדרך אירעה תאונה לאדם, או לבהמה או לרכב שאדם ממונה עליהם, ואינו מגלה, כשנדרש לכך, שמו ומענו שלו ושמו ומענו של בעל הרכב ואת תו הרישום או המספר של הרכב;
(8)
מפיר הוראת תמרור שבדרך או אות הניתן על ידי שוטר במדים;
(9)
מזייף כל סימן המשמש לזיהוי רכב או כל רשיון שניתן לפי פקודה זו, או שבמרמה הוא משנה אותם או משתמש בהם או משאילם לאחר או מניח לאחר להשתמש בהם;
(10)
משנה שלא כדין רישום של טכוגרף;
(11)
משבש את פעולתו התקינה של מיתקן מגביל מהירות שהותקן ברכב לפי הוראות סעיף 65א;
(12)
(א)
מחנה את רכבו באופן החוסם רכב אחר, ובכלל זה באופן שאינו מאפשר לנכה להיכנס לרכבו הנושא תג נכה או לצאת ממנו במקום חניה לנכים, בשל כך שהוא מחנה את רכבו בשטח לצד מקום חניה כאמור המסומן בתמרור כאסור בחניה; הוראות פסקה זו יחולו גם במקום שאינו דרך;
(ב)
בפסקה זו –
”מקום חניה לנכים“ – מקום חניה שלפי תמרור המוצב בו הוקצה לחניית נכים לפי דין;
”נכה“ ו”תג נכה“ – כהגדרתם בחוק חניה לנכים, התשנ״ד–1993.
מאסר בפועל [תיקון: תשל״א]
נקבעה בפקודה זו לגבי העבירה שעליה הורשע הנאשם מאסר לתקופת מינימום, ובית המשפט החליט שלא להטיל מאסר בפועל, יפרש בפסק הדין את הנימוקים להחלטתו זאת.
עבודה בבית חולים [תיקון: תשנ״ה]
בית משפט שהרשיע אדם בעבירת תעבורה, או שמצא שהוא ביצע עבירה כאמור ולא הרשיעו, רשאי לחייבו בצו שירות לבצע שירות לציבור, שיהיה, ככל האפשר, בבית חולים שבו מאושפזים פצועי תאונות דרכים; לענין זה, ”שירות לציבור“ ו”צו שירות“ – כמשמעותם בסימן ד1 לפרק ו׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
הדין כשיש עבירות קודמות [תיקון: תשכ״ב, תש״ם]
העובר עבירה לפי פסקאות (2), (3), (4) או (7) לסעיף 62 או לפי סעיף 10 – למעט נהיגת רכב על ידי אדם שרשיון הנהיגה שלו פקע – או עבירה על תקנה מהתקנות המפורטות בתוספת הראשונה או השניה ובשתי השנים שקדמו לאותה עבירה כבר הורשע על אחת העבירות המפורטות בסעיף זה, דינו – מאסר שלוש שנים אך לא פחות מחודש ימים, או מאסר כאמור וקנס מאה אלף לירות; אולם רשאי בית המשפט, אם ראה שנסיבות העבירה מחייבות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום מטעמים שיפרש בפסק הדין.
גרימת מוות בנהיגה רשלנית [תיקון: תש״ם, תשנ״ו־2, תשס״ד־2]
העובר עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל״ז–1977 תוך כדי שימוש ברכב, דינו – מאסר שלוש שנים ולא פחות משישה חדשים; אולם רשאי בית המשפט, אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום כאמור מטעמים שיפרש בפסק הדין.
הפקרה אחרי פגיעה [תיקון: תשכ״ה־3, תשל״א, תש״ם, תשע״ב]
(א)
נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, אשר היה עליו לדעת כי בתאונה נפגע אדם או עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה ולהזעיק עזרה, דינו – מאסר שלוש שנים.
(ב)
נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה, או עצר כאמור ולא הזעיק עזרה, דינו – מאסר שבע שנים.
(ג)
נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נגרמה לאדם חבלה חמורה או שבה נהרג אדם, ולא עצר או לא הזעיק עזרה כאמור בסעיף קטן (ב), דינו – מאסר 14 שנים.
(ד)
החליט בית המשפט להטיל על אדם עונש מאסר לפי סעיף קטן (ב) או (ג), לא ייתן עליו צו מבחן, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, ולא יטיל עליו מאסר על־תנאי בין כעונש יחיד ובין כעונש נוסף.
(ה)
בסעיף זה, ”הזעיק עזרה“ – הושיט עזרה מתאימה בהתאם לנסיבות המקרה ולמקום התאונה, ובכלל זה, בהתאם לנסיבות המקרה, הזעיק את גופי ההצלה המקצועיים הנחוצים למקום התאונה, המתין ליד הנפגע עד להגעתם, דאג למניעת כל נזק נוסף לנפגע ככל יכולתו והגיש לנפגע עזרה ראשונה אם ביכולתו להגישה על פי הכשרתו.
חובת נוסע להתקשר לגופי הצלה [תיקון: תשע״ב]
נוסע ברכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם חייב להתקשר לגופי ההצלה הנחוצים ולהזעיקם למקום התאונה, בהקדם האפשרי בנסיבות העניין, אלא אם כן נוהג הרכב עצר והזעיק עזרה, בנסיבות כאמור בסעיף 64א(ב) או (ג); העובר על הוראה זו, דינו – מחצית העונש הקבוע בסעיף 64א(ב) או (ג), לפי העניין; הוראות סעיף זה לא יחולו על קטין שטרם מלאו לו 16 שנים.
בדיקת שכרות [תיקון: תש״ם, תשנ״א, תשנ״ח־2, תשס״ו־2, תשס״ח־8, תשע״א־3, תשע״ב־4, תשע״ט, תשפ״ב־2]
(א)
בסעיף זה –
”ממונה על הרכב“ – אחד מאלה:
(1)
מי שעוסק בהוראת נהיגה, בעת שהלומד נהיגה נוהג ברכב;
(2)
מי שיושב לצדו של נהג חדש ברכב, לצורך מילוי חובת הליווי לפי סעיפים 12א1 או 12א2;
”משקה משכר“ – משקה שריכוז האלכוהול בו גבוה מהריכוז שקבע השר בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת; לענין זה, רישום ריכוז האלכוהול על גבי מכל המשקה יהיה ראיה לכאורה לריכוז האלכוהול המצוי במשקה;
”סם מסוכן“ – כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973, למעט סם שקבע שר הבריאות ובתנאים שקבע;
”שיכור“ – אחד מאלה:
(1)
מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה או בעת שהוא ממונה על הרכב;
(2)
מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן;
(3)
מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע השר, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, וחזקה שריכוז זה היה בגופו בשלוש השעות שקדמו לנטילת דגימות הנשיפה, השתן או הדם, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר;
(3א)
אחד המנויים להלן שלפי דגימת נשיפה, בגופו מצוי אלכוהול בריכוז העולה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, או לפי דגימת דם – בריכוז העולה על 10 מיליגרם אלכוהול ב־100 מיליליטר דם:
(א)
נהג חדש;
(ב)
נהג שטרם מלאו לו 24 שנים;
(ג)
נהג בעת נהיגה ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר לפי רישיון הרכב עולה על 3,500 קילוגרם;
(ד)
נהג בעת נהיגה ברכב ציבורי;
(4)
מי שנתון תחת השפעת משקה משכר או תחת השפעת סם מסוכן, ובלבד שבבדיקת מעבדה לא נמצא שריכוז האלכוהול בדמו נמוך מהסף שנקבע בתקנות לפי פסקה (3) או מהסף כאמור בפסקה (3א), לפי העניין.
(א1)
שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב, לתת לו דגימה של אוויר הנשוף מפיו, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, באמצעות מכשיר שאושר לשם כך בידי השר בהסכמת שר הבריאות, בהודעה ברשומות (בסעיף זה – דגימת נשיפה); שוטר רשאי לדרוש מתן דגימה לפי סעיף זה אף בהעדר חשד כי נעברה עבירה לפי פקודה זו.
(א2)
(פקע).
(א3)
(1)
שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב לתת לו דגימת רוק מפיו לשם בדיקה אם מצוי בגופו סם מסוכן, באמצעות ערכה שאושרה לשם כך בידי השר, בהסכמת שר הבריאות, בהודעה ברשומות (בסעיף זה – דגימת רוק); שוטר רשאי לדרוש מתן דגימה לפי סעיף קטן זה אף בהעדר חשד כי נעברה עבירה לפי פקודה זו.
(2)
תוצאת דגימת רוק המעידה כי בגופו של הנבדק מצוי סם מסוכן, יש בה כדי לבסס חשד סביר כאמור בסעיף קטן (ב).
(3)
תוצאת דגימת רוק שאינה מעידה כי בגופו של הנבדק מצוי סם מסוכן, אין בה כדי לגרוע מסמכותו של שוטר לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב לתת לו דגימת שתן או דגימת דם, ובלבד שחשד סביר כאמור בסעיף קטן (ב) עלה או התגבש במהלך ביצוע דגימת הרוק או לאחריה.
(4)
לא יורשע אדם בעבירה לפי סעיף 62(3) על סמך תוצאת דגימת רוק בלבד.
(ב)
שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב, שהיה מעורב בתאונת דרכים או שיש לשוטר חשד סביר כי הוא שיכור, לתת לו דגימת שתן או דגימת דם לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, או אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן; שוטר רשאי להורות על נטילה של דגימת דם כאמור בסעיף קטן זה גם מנוהג רכב או מממונה על הרכב שהוא מחוסר הכרה, ולא יחולו לענין זה הוראות סעיף קטן (ב2).
(ב1)
נפטר אדם עקב תאונת דרכים, והיה לשוטר חשד סביר כי אותו אדם היה בין הגורמים לתאונה, רשאי רופא שהוסמך לכך בידי שר הבריאות שאליו הובא הנפטר, ליטול ממנו דגימת דם או נוזל גוף אחר, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, או אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן, והכל אם ביקש זאת השוטר; בסעיף קטן זה, ”שוטר“ – כפי שקבע השר.
(ב2)
שוטר הדורש מנוהג רכב או מממונה על הרכב לתת לו דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם, לפי הוראות סעיף זה, יודיע לו את מטרת נטילת הדגימה, יבקש את הסכמתו, ויסביר לו את המשמעות המשפטית של סירוב לתת דגימה, כאמור בסעיף 64ד.
(ב3)
(1)
נטילה של דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם לפי הוראות סעיף זה, תיעשה באופן ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, על פרטיותו ועל בריאותו, ובמידה המועטה האפשרית של פגיעה, אי־נוחות וכאב.
(2)
נטילה של דגימת נשיפה תיעשה בידי שוטר, ברכב שבו נהג או נסע האדם שממנו נדרשה הדגימה, סמוך לו או במקום אחר שיורה השוטר.
(3)
נטילה של דגימת דם תיעשה בידי בעל מקצוע רפואי כהגדרתו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד), התשנ״ו–1996 (בסעיף זה – חוק החיפוש), המוסמך כדין ליטול דגימת דם; נטילת הדגימה תיעשה במקום שבו נוהגים ליטול דגימה כאמור, לרבות בתחנת משטרה בתנאי מרפאה.
(ב4)
בעל מקצוע רפואי יברר עם האדם שממנו נדרשה דגימת דם, קודם נטילתה, את מצב בריאותו ככל שהדבר נוגע לנטילת הדגימה; התעורר חשש סביר כי נטילת הדגימה עלולה לפגוע בבריאותו של אותו אדם פגיעה שאינה נובעת ממהות הנטילה, לא ייטול ממנו בעל המקצוע הרפואי דגימת דם כאמור; ואולם, בעל מקצוע רפואי שאינו רופא, רשאי לדרוש כי רופא יבדוק את האדם, ולא ייטול ממנו דגימת דם אלא אם כן הרופא שבדק אותו אישר כי אין מניעה בריאותית ליטול את הדגימה.
(ב5)
לצורך נטילת דגימת דם, שתן או נשיפה לפי סעיף זה, מוסמך שוטר לעכב את האדם ממנו נדרשה הדגימה לפרק זמן כאמור בסעיף 73(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996, ואולם אם נטילת הדגימה היתה ממי שאינו חשוד, לא יעלה משך העיכוב על חצי שעה.
(ג)
השר ושר הבריאות רשאים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בעניינים אלה:
(1)
(נמחקה);
(2)
שיטות לבדיקת האלכוהול או הסם בהתאם להוראות סעיף זה;
(3)
אופן נטילת הדגימות לפי סעיף זה ובדיקתן, מקומות הבדיקות ותעודות שיינתנו על תוצאות בדיקה.
(ד)
בית המשפט הדן בעבירה לפי סעיף 62(3) רשאי לקבל כראיה תעודה שניתנה לפי סעיף קטן (ג)(3).
(ה)
ההוראות לפי סעיף זה יחולו גם על נוהג רכב שהוא קטין או שקיים חשש שהוא מוגבל בשכלו, בלא צורך בהסכמת אפוטרופסו.
(ו)
הוראות חוק החיפוש לא יחולו על נטילה של דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם, לפי הוראות סעיף זה.
דין וחשבון על בדיקת שכרות [תיקון: תשס״ו־2, תשס״ח־8]
(א)
הנוטל דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם לפי הוראות סעיף 64ב (בסעיף זה – דגימה), ירשום בתום נטילת הדגימה דין וחשבון על מהלך הנטילה, ויחתום עליו.
(ב)
דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את אלה:
(1)
שמו ופרטי זהותו של האדם שממנו ניטלה הדגימה;
(2)
נסיבות נטילת הדגימה, וכן תוצאות בדיקתה, אם נתקבלו במעמד הנטילה;
(3)
התאריך, השעה והמקום שבהם ניטלה הדגימה;
(4)
שמו וכשירותו או דרגתו של נוטל הדגימה;
(5)
שמו ופרטי זהותו של מי שנכח בעת נטילת הדגימה, אם נכח.
(ג)
העתק הדין וחשבון יימסר מיד לאדם שממנו ניטלה הדגימה, ואם ניטלה הדגימה ממחוסר הכרה או מנפטר, לפי הוראות סעיף 64ב(ב) או (ב1) – יימסר בהקדם האפשרי לאחד מבני משפחתו שביקש זאת; לענין זה, ”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, ילד, אח או אחות.
סירוב לבדיקת שכרות [תיקון: תשס״ו־2, תשס״ח־8]
(א)
סירב נוהג ברכב, או ממונה על הרכב כאמור בפסקה (1) להגדרה ”ממונה על הרכב“ שבסעיף 64ב, לתת דגימה לפי דרישת שוטר כאמור באותו סעיף, יראו אותו כמי שעבר עבירה לפי סעיף 62(3).
(ב)
סירב ממונה על הרכב כאמור בפסקה (2) להגדרה ”ממונה על הרכב“ שבסעיף 64ב, לתת דגימה לפי דרישת שוטר כאמור באותו סעיף, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
(ג)
הוראות סעיף זה לא יחולו על נוהג ברכב או על ממונה על הרכב שלא ניטלה ממנו דגימת דם בשל חשש לפגיעה בבריאותו בנסיבות האמורות בסעיף 64ב(ב4).
עצירת רכב לפני מסילת ברזל [תיקון: תש״ם]
(א)
נוהג רכב המתקרב למפגש מסילת ברזל ואינו עוצר רכבו לפני המסילה באחת הנסיבות המפורטות להלן, או שהוא ממשיך בנסיעתו לאחר שעצר, כל עוד קיימות הנסיבות האמורות, דינו – מאסר שלוש שנים ולא פחות מחודש, או מאסר כאמור וקנס מאה אלף לירות. ואלה הנסיבות:
(1)
ניתן אות אזהרה על התקרבות רכבת – בדגל, בעדשה אדומה מהבהבת או בדרך אחרת;
(2)
המחסום שלפני המסילה חוסם את הדרך או חלק ממנה או נע לקראת חסימת הדרך או פתיחתה;
(3)
רכבת מתקרבת נראית, נשמעת או משמיעה אות אזהרה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום כאמור מטעמים שיפרש בפסק הדין.
מיתקן מגביל מהירות [תיקון: תשס״ד־4]
(א)
השר רשאי לקבוע כי ברכב מסוג מסוים שקבע באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יותקן מיתקן מגביל מהירות.
(ב)
קבע השר כאמור בסעיף קטן (א) –
(1)
לא יירשם הרכב ולא יחודש רישיון הרכב לפי הוראות פקודה זו אלא אם כן מותקן בו מיתקן מגביל מהירות כפי שקבע השר;
(2)
לא ינהג אדם ברכב, ובעל הרכב או מי שהרכב נמצא בשליטתו לא ירשו לאחר לנהוג ברכב, אלא אם כן מותקן בו מיתקן מגביל מהירות, והמיתקן תקין ופועל כהלכה.
אפוד זוהר – חובת החזקה ושימוש [תיקון: תשס״ה־6, תשפ״ב־2]
(א)
ברכב מנועי יימצא אפוד זוהר.
(ב)
הנוהג ברכב שאינו אופנוע, יחזיק את האפוד הזוהר, בכל עת, בתא הנהג ברכב; ואולם, ברכב עצמאי יימצא האפוד הזוהר, בכל עת, בתא הנוסעים ברכב.
(ג)
הנוהג ברכב מנועי, ולעניין רכב כאמור שהוא רכב עצמאי – הנוסע ברכב, בדרך שאינה דרך עירונית, היוצא או היורד מהרכב, לפי הענין, ילבש אפוד זוהר, למעט במדרכה; ואולם הוא יהיה פטור מהחובה האמורה אם אחד מנוסעי הרכב, ולעניין רכב כאמור שהוא רכב עצמאי – נוסע אחר מנוסעי הרכב, יצא או ירד מהרכב כשהוא לבוש אפוד זוהר.
(ד)
הוראות סעיף זה לא יחולו על סוגי כלי רכב שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
(ה)
בסעיף זה –
”אפוד זוהר“ – אפוד מחזיר אור, העומד בדרישות שנקבעו לענין זה בתקן רשמי, כמשמעותו בחוק התקנים, התשי״ג–1953;
”דרך עירונית“ ו”מדרכה“ – כהגדרתן בתקנות התעבורה.
חובת חבישת קסדת מגן [תיקון: תשס״ז־4, תשע״א־5, תשע״ט־2, תשפ״ב]
(א)
לא ירכב אדם על אופניים, ולא ירכיב אדם אחר, אלא אם כן הם חובשים קסדת מגן העומדת בדרישות שקבע השר, הקשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הנסיעה ואולם חובת חבישת קסדת מגן כאמור לא תחול על בגיר בדרך עירונית כהגדרתה לפי פקודה זו אלא אם כן הוא רוכב על אופניים שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך או בעת פעילות ספורטיבית בעיקרה.
(ב)
בגיר שהוא הורה, אפוטרופוס או שבהשגחתו קטין, לא יניח לקטין כשהוא במחיצתו לעבור על הוראות סעיף קטן (א).
(ג)
בעל עסק שבו נמכרים אופניים יציג במקום בולט בעסקו, בצורה שיקבע השר, הודעה המפרטת את הוראות סעיף זה.
(ד)
בסעיף זה, ”אופניים“ – לרבות גלגשת (skateboard), גלגיליות (roller skates), גלגיליות להב (rollerblades), קורקינט חשמלי כהגדרתו לפי פקודה זו, ולמעט תלת־אופן.
רכב של תאגיד – מערכת לדיווח ומעקב [תיקון: תשע״ב־3, תשפ״ד־3]
(א)
בסעיף זה –
”מערכת לדיווח ומעקב“ – מערכת הכוללת שירות טלפוני לדיווח על עבירות תעבורה שמבצעים נהגים בכלי רכב שברשות תאגיד ועל תקינות כלי הרכב, ומעקב אחר דיווחים כאמור;
”מערכת לדיווח ומעקב“ – (החל מיום 7.11.2025): מערכת הכוללת שירות טלפוני לדיווח על עבירות תעבורה או הפרות תעבורה שמבצעים נהגים בכלי רכב שברשות תאגיד ועל תקינות כלי הרכב, ומעקב אחר דיווחים כאמור;
”עובד“ – לרבות עובד של קבלן כוח אדם כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996, המועסק בתאגיד;
”קצין בטיחות“ – אדם שהוסמך לפקח על סדרי הבטיחות התחבורתיים במפעל, בהתאם להוראות לפי סעיף 70(23א);
”תאגיד“ – מפעל המחויב להעסיק קצין בטיחות ומחזיק כלי רכב לשימוש עובדיו.
(ב)
(1)
תאגיד ינהל מערכת לדיווח ומעקב, שתפעל לאורך כל שעות היממה, למעט בימי מנוחה כהגדרתם בסעיף 70א1(א); הדיווחים יימסרו לקצין הבטיחות של התאגיד או למי שהתאגיד התקשר עמו להפעלת מערכת לדיווח ומעקב;
(2)
במערכת לדיווח ומעקב יפעל מענה אנושי בימי העבודה ובשעות העבודה הנהוגים בתאגיד, ולא פחות מעשר שעות ביום עבודה בין השעה 06:00 לשעה 22:00, ובלבד שבשאר השעות יופעל מענה אוטומטי בלא מערכת לניתוב שיחות; במערכת לדיווח ומעקב של תאגיד הנותן שירות לציבור בכל שעות היממה יפעל מענה אנושי בכל אותן שעות.
(ג)
על כלי רכב שברשות תאגיד תודבק, במקום הנראה לעין, מדבקה שבה יצוינו פרטי ההתקשרות עם מערכת לדיווח ומעקב של התאגיד, ובין השאר מספר טלפון מקוצר; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין מדבקה כאמור, לרבות לעניין גודלה, מקום הדבקתה וכן גודל האותיות והספרות שבה.
(ד)
קצין בטיחות –
(1)
יברר דיווחים שהתקבלו על עבירות תעבורה שבוצעו בכלי רכב שברשות התאגיד ועל תקינות כלי הרכב, וינהל מעקב לגביהם;
(החל מיום 7.11.2025): יברר דיווחים שהתקבלו על עבירות תעבורה או הפרות תעבורה שבוצעו בכלי רכב שברשות התאגיד ועל תקינות כלי הרכב, וינהל מעקב לגביהם;
(2)
יפעל כלפי עובדי התאגיד שברכב שבשימושם בוצעה עבירת תעבורה, בין שנהגו ברכב ובין שהרשו לאחר לנהוג בו, על פי נוהל שיקבע התאגיד.
(החל מיום 7.11.2025): יפעל כלפי עובדי התאגיד שברכב שבשימושם בוצעה עבירת תעבורה או הפרת תעבורה, בין שנהגו ברכב ובין שהרשו לאחר לנהוג בו, על פי נוהל שיקבע התאגיד.
(ה)
השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת תאגיד לערוך דוחות תקופתיים הכוללים מידע סטטיסטי על יישום הוראות סעיף זה ולמסרם למי שקבע השר, ובלבד שתאגיד לא יחויב למסור מידע אישי על נהגים.
(ו)
העובר על הוראות סעיף זה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
(ז)
ההוראות לפי סעיף זה לא יחולו על גופים כמפורט להלן, ויחולו עליהם פקודות או הוראות פנימיות, לפי העניין, שיקבעו אותם גופים:
(1)
צבא ההגנה לישראל;
(2)
יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
(3)
משטרת ישראל;
(4)
שירות בתי הסוהר;
(5)
הרשות להגנה על עדים;
(6)
אגודת מגן דוד אדום בישראל שהוקמה בחוק מגן דוד אדום, התש״י–1950;
(7)
רשות כבאות כהגדרתה בחוק שירותי הכבאות, התשי״ט–1959, וכן מפקח כבאות ראשי כמשמעותו בחוק האמור או מי מטעמו;
תפקיד ”מפקח כבאות ראשי“ לפי חוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959 הוחלף בתפקיד ”נציב כבאות והצלה“ לפי חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012
”רשות הכבאות“ לפי חוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959 הוחלפה בידי ”הרשות הארצית לכבאות והצלה“ לפי חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012
(8)
לעניין גופים כמפורט להלן, שהממונה על הביטחון במערכת הביטחון הורה כי אין להחיל על כלי רכב מסוימים שברשותם את ההוראות לפי סעיף זה בשל מעורבות אותם כלי רכב בפעילות ביטחונית:
(א)
יחידות ויחידות סמך של משרד הביטחון, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
(ב)
התעשייה האווירית לישראל בע״מ;
(ג)
התעשייה הצבאית לישראל בע״מ;
(ד)
רפאל – מערכות לחימה מתקדמות בע״מ.
קבלת רשיון בהעלמת הפסילה או התנאים [תיקון: תש״ם]
מי שנפסל מקבל או מהחזיק רשיון או שהותנו תנאים ברשיונו לפי פקודה זו, וכל עוד הפסילה או התנאים בתקפם הוא מגיש בקשה לקבלת רשיון או לחידושו או מקבל רשיון, ואינו מודיע על הפסילה או על התנאים לרשות הרישוי, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס מאה אלף לירות או שני הענשים כאחד; וכל רשיון שקיבל או שחודש כאמור – בטל.
נהיגה בזמן הפסילה או בניגוד לתנאים [תיקון: תש״ם, תשנ״ז־3]
מי שהודע לו שנפסל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתקפה הוא נוהג ברכב שנהיגתו אסורה בלי רשיון לפי פקודה זו, או מי שנוהג בניגוד לתנאים שנוספו ברשיונו כל עוד הם בתקפם, או מי שהודע לו כי נפסל מהחזיק ברשיון רכב וכל עוד הפסילה בתקפה הוא משתמש באותו רכב או מרשה להשתמש בו, או מי שנהג או הרשה לאחר לנהוג ברכב בניגוד להודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס מאה אלף לירות, או שני הענשים כאחד.
העונש לעבירה על התקנות [תיקון: תש״ע־3]
העובר על תקנה שהותקנה לפי פקודה זו, דינו כאמור בסעיפים 61ו, 62 ו־63 או עונש קטן מזה שנקבע לה בתקנות.
חובת פיקוח של בעל רכב [תיקון: תשס״ד־3, תשפ״ד־3]
(א)
בעל רכב או מי שהשליטה על הרכב בידו (בסעיף זה – בעל הרכב), חייב לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע ביצוע עבירה המנויה בתוספת השמינית בידי אדם הנוהג ברכב ברשותו והמבצע בעבורו עבודה או שירות; בעל רכב המפר הוראת סעיף זה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
(החל מיום 7.11.2025): בעל רכב או מי שהשליטה על הרכב בידו (בסעיף זה – בעל הרכב), חייב לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע ביצוע עבירה המנויה בתוספת השמינית ובכלל זה עבירה המהווה הפרת תעבורה, בידי אדם הנוהג ברכב ברשותו והמבצע בעבורו עבודה או שירות; בעל רכב המפר הוראת סעיף זה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
(ב)
נעברה עבירה המנויה בתוספת השמינית בידי אדם כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי בעל הרכב הפר את חובתו לפי הסעיף הקטן האמור, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
(החל מיום 7.11.2025): נעברה עבירה המנויה בתוספת השמינית ובכלל זה עבירה המהווה הפרת תעבורה, בידי אדם כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי בעל הרכב הפר את חובתו לפי הסעיף הקטן האמור, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
אחריות פלילית ואזרחית שמורה
שום דבר האמור בפקודה זו לא יגרע מכל אחריות פלילית או אזרחית של נהג או של בעל רכב מכוח כל דין בר־תוקף אותה שעה, ובלבד שלא ייענש אדם פעמיים על אותה עבירה.
ניקוד בעבירות תעבורה [תיקון: תש״ם, תשס״ג־2, תשע״ד־3, תשע״ו, תשפ״ב־2, תשפ״ד־3]
(א)
השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע בתקנות שיטה לרישום נקודות על עבירות תעבורה שבהן הורשע בעל רשיון נהיגה (להלן – שיטת הניקוד), ולקבוע את סוג העבירות ומספר הנקודות שיירשמו לחובתו של בעל הרשיון על עבירה שבה הורשע.
(החל מיום 7.11.2025): השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות שיטה לרישום נקודות על עבירות תעבורה שבהן הורשע בעל רשיון נהיגה (להלן – שיטת הניקוד), ולקבוע את סוג העבירות ומספר הנקודות שיירשמו לחובתו של בעל הרשיון על עבירה שבה הורשע.
(ב)
השר רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אמצעי תיקון שיוטלו על בעל רשיון נהיגה שנרשמו נקודות לחובתו לפי שיטת הניקוד, וביניהם – בדיקות רפואיות, בחינות, הסברה, הדרכה ופסילה מהחזיק ברשיון נהיגה.
(ג)
אמצעי תיקון לפי סעיף קטן (ב) יהיו בנוסף לכל עונש שהטיל בית המשפט על בעל הרשיון בשל עבירה שהרשיע אותו בה.
(ד)
נמסרה לאדם הודעת תשלום קנס בשל עבירת תעבורה, יצוין בטופס ההודעה מספר הנקודות שיירשמו לחובתו של אותו אדם אם יורשע בעבירה וכן דרכי התקשרות עם רשות הרישוי לקבלת מידע נוסף כאמור בסעיף קטן (ה), כפי שמסרה רשות הרישוי למשטרת ישראל.
(ה)
(1)
רשות הרישוי תציין בטופס חידוש רישיון הנהיגה את מועד הנפקת הטופס ואת המספר הכולל של הנקודות התקפות הרשומות לחובת הנהג במועד זה ואת דרכי ההתקשרות עמה לקבלת מידע נוסף; המידע הנוסף שיהיה ניתן לקבל יהיה מידע בדבר מועדי ביצוע העבירות וסוגי העבירות שביצע הנהג שבשלן נרשמו לחובתו נקודות, כפי שנמסרו ממשטרת ישראל, ואמצעי התיקון שהטילה רשות הרישוי, אם הטילה, בשל הנקודות כאמור; לעניין זה, ”אמצעי תיקון“ ו”נקודות תקפות“ – כמשמעותם בחלק ז׳ לתקנות התעבורה.
(2)
רשות הרישוי רשאית למסור לנהג מידע כאמור בפסקה (1) וכן פרטי מידע נוספים, בדרכים נוספות, לרבות באמצעות האינטרנט והטלפון, ובלבד שתובטח סודיות המידע הנמסר.
תקנות לעניין שיטת הניקוד [תיקון: תש״ם, תשס״ג־2, תשע״ד־3, תשע״ו, תשפ״ב־2, תשפ״ד־3]
(החל מיום תחילתן של תקנות לפי סעיף זה):
(א)
השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות שיטה לרישום נקודות על עבירות תעבורה שבהן הורשע בעל רשיון נהיגה או על הפרות תעבורה שניתנה בשלהן החלטה סופית להטיל קנס (להלן – שיטת הניקוד), ולקבוע את סוג העבירות וההפרות ומספר הנקודות שיירשמו לחובתו של בעל הרשיון על עבירה שבה הורשע או על הפרה שניתנה בשלה החלטה סופית להטיל קנס.
(ב)
השר רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אמצעי תיקון שיוטלו על בעל רשיון נהיגה שנרשמו נקודות לחובתו לפי שיטת הניקוד, וביניהם – בדיקות רפואיות, בחינות, הסברה, הדרכה ופסילה מהחזיק ברשיון נהיגה.
(ג)
אמצעי תיקון לפי סעיף קטן (ב) יהיו בנוסף לכל עונש שהטיל בית המשפט על בעל הרשיון בשל עבירה שהרשיע אותו בה או נוסף על כל החלטה של בית דין לתעבורה או בית משפט שעניינה הטלת קנס בשל הפרת התעבורה שביצע, לפי העניין.
(ד)
נמסרה לאדם הודעת תשלום קנס בשל עבירת תעבורה או בשל הפרת תעבורה, יצוין בטופס ההודעה מספר הנקודות שיירשמו לחובתו של אותו אדם אם יורשע בעבירה או אם תינתן לגביו החלטה סופית להטיל קנס, לפי העניין, וכן דרכי התקשרות עם רשות הרישוי לקבלת מידע נוסף כאמור בסעיף קטן (ה), כפי שמסרה רשות הרישוי למשטרת ישראל.
(ה)
(1)
רשות הרישוי תציין בטופס חידוש רישיון הנהיגה את מועד הנפקת הטופס ואת המספר הכולל של הנקודות התקפות הרשומות לחובת הנהג במועד זה ואת דרכי ההתקשרות עמה לקבלת מידע נוסף; המידע הנוסף שיהיה ניתן לקבל יהיה מידע בדבר מועדי ביצוע העבירות או הפרות התעבורה וסוגי העבירות או הפרות התעבורה שביצע הנהג שבשלן נרשמו לחובתו נקודות, כפי שנמסרו ממשטרת ישראל, ואמצעי התיקון שהטילה רשות הרישוי, אם הטילה, בשל הנקודות כאמור; לעניין זה, ”אמצעי תיקון“ ו”נקודות תקפות“ – כמשמעותם בחלק ז׳ לתקנות התעבורה.
(2)
רשות הרישוי רשאית למסור לנהג מידע כאמור בפסקה (1) וכן פרטי מידע נוספים, בדרכים נוספות, לרבות באמצעות האינטרנט והטלפון, ובלבד שתובטח סודיות המידע הנמסר.
[תיקון: תשמ״א, תשמ״ה, תשנ״א]
(בוטל).
סייג לתשלום קנס שהוטל על הזולת [תיקון: תשמ״ח, תשמ״ח־2, תשנ״א־6]
הוראות סעיף 252א לחוק העונשין, התשל״ז–1977, לא יחולו על תאגיד או על מעביד בשל תשלום קנס על עבירת תעבורה, אלא אם כן היא עבירה לפי סעיפים 64 עד 67 או שהיא עבירה הנכללת בתוספת הראשונה או התוספת השניה.
פרק שמיני: תקנות וחוקי עזר
תקנות כלליות [תיקון: תשכ״ה־3, תשכ״ט־2, תשל״א, תשל״ו־2, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ה, תשנ״א, תשנ״ג, תשנ״ד־2, תשנ״ו, תשנ״ח־3, תשס״ו־3, תשס״ח־4, תשס״ח־11, תשע״ח־4, תשפ״ב־2, תשפ״ד־3]
השר רשאי להתקין תקנות בענינים אלה:
(1)
הסדר התעבורה וקביעת כללים לשימוש בדרכים בשביל כלי רכב, הולכי רגל ואחרים, לרבות לעניין צמצום זיהום האוויר, ולעניין איסור חניה במקום חניה פרטי, ובכלל זה כללים, בדבר קביעת כתיב אחיד בעברית, בערבית ובאנגלית של שמות המופיעים על גבי תמרורים המוצבים בדרכים; תקנות לעניין איסור חניה במקום חניה פרטי ולעניין קביעת כתיב אחיד כאמור יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
(2)
האורות שיהיו מותקנים על כלי רכב;
(3)
השימוש בצופרים או במכשירי אזהרה אחרים בכלי רכב;
(4)
קביעת גדלם, צורתם וטיבם של תווי זיהוי וכללים בדבר חיבורם אל כלי הרכב למען יהיו ניתנים להבחנה על נקלה;
(5)
רישום כלי רכב מנועיים והפרטים שיש לרשום אותם;
(6)
חיוב לקיים מונים במוניות והסדר השימוש והטיפול בהם;
(7)
אופן החזקת הרשיון;
(8)
פטור רכב מנועי רשום בחוץ לארץ שהובא לארץ לתקופה מוגבלת, וכן נהגו של רכב כאמור, מהוראות פקודה זו לענין רישום ורישוי, כולן או מקצתן;
(9)
מתן הודעה על שינוי שחל בבעלות של רכב מנועי ורישומו של שינוי כזה;
(10)
תשלום האגרות בעד רישום, רשיון, חידוש רשיון, היתר, בדיקה, בחינה, או כל פעולה אחרת לפי הפקודה או התקנות וכן דמי פיגור בעד אי־תשלום במועד;
(11)
בחינות ובדיקות לשם קביעת כושר הנהיגה של מבקשי רשיונות־נהיגה או של מחזיקיהם וסוגי הרשיונות שיינתנו;
(12)
בדיקתם ובחינתם של כלי רכב ציבוריים, מספר האנשים שמותר להסיע בהם, החובה להסיע נוסעים ותחומיה של חובה זו;
(13)
החובה להציג לראווה את מספר הנוסעים שאושר ואת תעריף שכר הנסיעה שאושר, לרבות המפה או התכנית הנוגעת לתעריף האמור;
(14)
בטיחותם ונוחותם של הנוסעים בכלי רכב ציבוריים והתנהגותם של נהגיהם;
(15)
הסמכת המפקח על התעבורה, לאסור או להגביל, בהודעה שתוצג בדרך, נהיגתו של כלי רכב או של רכב מסוג מיוחד באותה דרך או בכל חלק ממנה, לרבות לשם צמצום זיהום האוויר;
(16)
המהירות שבה מותר להסיע כלי רכב מנועיים או כל סוג שבהם אם בכלל ואם בדרך פלונית או באזור פלוני או במקום פלוני;
(17)
מבנם ומשקלם של כלי רכב והתנאים לשימוש בהם; ואולם, תקנות לעניין פליטת מזהמים מרכב, לרבות לעניין בדיקת הפליטה, יותקנו על ידי השר להגנת הסביבה בהתאם להוראות חוק אוויר נקי, התשס״ח–2008;
(17א)
מיתקנים או אמצעים אחרים למניעת גניבתם של כלי רכב לסוגיהם, לרבות בענין חובת ההתקנה של מיתקנים או אמצעים כאמור, חובת השימוש בהם, ותנאים ומועדים לשימוש;
(17ב)
מזגני אויר ברכב, סוגם, החובה להתקינם ולהפעילם והתנאים להפעלתם;
(17ג)
חגורות בטיחות והתקני ריסון ברכב, סוגם, החובה להתקינם ולחגרם וכל תנאי לשימוש בהם;
(17ד)
מיתקנים או אמצעים אחרים שיש להתקינם ברכב, שמטרתם מניעת עבירות תעבורה, פיקוח על קיום ההוראות לפי פקודה זו או תיעוד הפרתן, לכלל כלי הרכב או לסוגים מסוימים, וכן דרך הפעלתם של אותם מיתקנים או אמצעים אחרים; תקנות לפי פסקה זו יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
(17ה)
חובות הנוהגים ברכב שבו מותקנים מיתקנים או אמצעים אחרים לפי הוראות פסקה (17ד); תקנות לפי פסקה זו יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
(18)
דרכי הסדר, הגבלה ופיקוח לרישוי כלי רכב מסחריים ולרישוי כלי רכב פרטיים הבנויים להסעת יותר מששה נוסעים בנוסף על הנהג, וכן לשימוש בכלי רכב מסחריים ופרטיים כאמור;
(19)
הפיקוח על הוראת נהיגה והדרכתה, על מורים מדריכים ובתי ספר לנהיגה ועל הכשרתם בענין החובה ללמד נהיגה לפי תכנית לימודים שנקבעה, וכן בענין הציוד והכלים שישתמשו בהם;
(20)
מתן רשיונות להחזקת בתי ספר לנהיגה ולהוראת נהיגה, תקופת תקפם, תנאיהם, והסמכות לבטלם או להתלותם עקב עבירה על התקנות או על תנאי הרשיון, ומתן פטור מחובה לקבל רשיון להוראת נהיגה;
(החל מיום 7.11.2025): מתן רשיונות להחזקת בתי ספר לנהיגה ולהוראת נהיגה, תקופת תקפם, תנאיהם, והסמכות לבטלם או להתלותם עקב עבירה על התקנות או על תנאי הרשיון או עקב ביצוע הפרת תעבורה, ומתן פטור מחובה לקבל רשיון להוראת נהיגה;
(21)
דרכי הגשתן של בקשות, עריכתן של בדיקות ובחינות לשם מתן או חידוש רשיונות נהיגה, רשיונות להוראה ולהחזקת בתי ספר לנהיגה ורשיונות רכב, וסדרי משרדי הרישוי הכרוכים בכך;
(22)
כל הנוגע לבטיחות התנועה, תכנונה והסדרתה, לרבות לשם צמצום זיהום האוויר;
(22א)
הסדר שעות עבודה, נהיגה ומנוחה של הנוהגים ברכב, שהנהיגה היא משלח ידם או קשורה במשלח ידם, והפיקוח על ביצוע הסדר כאמור; תקנות כאמור יכול שיהיו לגבי רכב בדרך כלל או לסוגים של רכב;
(23)
התנאת מתן רשיון או חידוש רשיון, על פי פקודה זו או התקנות לפיה בתשלום –
(א)
כל קנס שמבקש הרשיון או חידושו נתחייב בו בדין בשל עבירות תעבורה או בשל עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב או בשל עבירה על חוק שמירת הנקיון, התשמ״ד–1984, שנעברה מתוך רכב או בקשר עם שימוש ברכב, ואשר לא שולם למרות שהגיע מועד תשלומו;
(החל מיום 7.11.2025): כל קנס שמבקש הרשיון או חידושו נתחייב בו בדין בשל עבירות תעבורה או הפרות תעבורה או בשל עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב או בשל עבירה על חוק שמירת הנקיון, התשמ״ד–1984, שנעברה מתוך רכב או בקשר עם שימוש ברכב, ואשר לא שולם למרות שהגיע מועד תשלומו; תקנות לפי פסקת משנה זו טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
(ב)
המסים, המכס, האגרות, ההיטלים ותשלומי החובה האחרים החלים לגבי הרכב שעליו מבקשים את הרשיון או את חידושו, לרבות הסכום הנוסף כמשמעותו בסעיף 84;
(23א)
סדרי בטיחות תחבורתיים במפעלים המפעילים רכב במספר שנקבע בתקנות, והוראות בדבר הסמכת אדם שיפקח על סדרי הבטיחות התחבורתיים במפעלים כאמור, קביעת תפקידיו, חובותיו, כישוריו ודרכי עבודתו; תקנות לפי סעיף קטן זה יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
(24)
ביצוען של הוראות פקודה זו בדרך כלל.
אחריות לחניה וסמכותו של שוטר [תיקון: תשכ״ה־3, תשל״א, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ד, תשנ״א, תשנ״ה־4, תשפ״ב־2, תשפ״ד־3]
(א)
(בוטל).
(ב)
רכב העומד במקום שהעמדתו אסורה על פי חיקוק או בנסיבות שיש בהן כדי הפרת סדרי תנועה או בטיחותה, או שלדעת שוטר דרושה הרחקתו לשם הסדרת תנועה או לבטיחותה או לבטיחות הציבור, רשאי שוטר להורות למי שהרכב ברשותו אותה שעה להרחיקו או לגררו.
(ג)
לא מילא מי שהרכב ברשותו אותה שעה אחרי הוראת שוטר כאמור, או אינו נמצא במקום, רשאי שוטר, בין בעצמו ובין על ידי מי שאישר אותו ראש מחלקת התנועה במשטרת ישראל (להלן – גורר מורשה), להרחיק את הרכב, לגררו ולהחסינו, או לנעול את גלגליו, או חלק מהם, בנעלי חסימה המונעות את תנועת הרכב, ובלבד שינקוט באמצעי הזהירות הסבירים הדרושים כדי להבטיח את בטיחות הרכב.
(ד)
האגרות בעד הרחקת רכב והחסנתו או נעילת רכב ושחרורו בידי משטרת ישראל, או התשלום שנקבע בעד הרחקת רכב והחסנתו או נעילת רכב ושחרורו בידי גורר מורשה, יהיו מוטלים על בעל הרכב הרשום ברשיון הרכב, זולת אם הוכיח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו; רכב שאגרות או תשלום מוטלים על בעלו כאמור לא יוחזר או ישוחרר מנעילתו אלא אם הם שולמו.
(ה)
רכב שננעל כאמור בסעיף קטן (ג) –
(1)
ישוחרר מנעילתו לא יאוחר מתום 48 שעות לאחר שבעל הרכב ביקש את השחרור ושילם את האגרות או התשלומים החלים עליו, ואולם אם לאחר 24 השעות הראשונות מתחיל יום מנוחה, פגרה או שבתון על־פי חיקוק (להלן – יום מנוחה) – ישוחרר לפני יום המנוחה;
(2)
קצין משטרה בדרגה שאינה פחותה מדרגת מפקח רשאי, מטעמים של בטחון, בטיחות או סילוק מפגע, להורות על שחרורו מנעילתו גם אם לא נתקיימו התנאים האמורים בסעיף זה.
(ו)
המוציא רכב ממקום החסנתו או המשחרר רכב מנעילתו לפני ששולמו האגרות או התשלום כאמור בסעיף קטן (ד), דינו – מאסר שנה.
(ז)
קבע בית משפט במשפטו של בעל רכב על עבירה לפי סעיף זה, על סמך ראיות שהובאו לפניו, כי הרכב היה אותה שעה ברשותו של אדם אחר, רשאי בית המשפט הדן במשפטו של האחר להסתמך על הממצאים העובדתיים שנקבעו במשפט הראשון, על פי הראיות שהוגשו באותו משפט, ואין צורך לחזור ולהגישן; לא היה האחר צד במשפט הראשון, יתן לו בית המשפט אפשרות לסתור את העדויות שנגבו במשפט הראשון.
(החל מיום 7.11.2025): קבע בית משפט או בית הדין לתעבורה במשפטו של בעל רכב על עבירה או הפרת תעבורה לפי סעיף זה, על סמך ראיות שהובאו לפניו, כי הרכב היה אותה שעה ברשותו של אדם אחר, רשאי בית המשפט או בית הדין לתעבורה, לפי העניין הדן במשפטו של האחר להסתמך על הממצאים העובדתיים שנקבעו במשפט הראשון, על פי הראיות שהוגשו באותו משפט, ואין צורך לחזור ולהגישן; לא היה האחר צד במשפט הראשון, יתן לו בית המשפט או בית הדין לתעבורה, לפי העניין אפשרות לסתור את העדויות שנגבו במשפט הראשון.
(ח)
על אף הוראות סעיף קטן (ג), לא יינעל רכב, אלא אם כן עמד באחד המקומות המנויים להלן, שהעמדת הרכב בו אסורה:
(1)
מקום חנייה לרכב של נכה משותק רגליים;
(2)
תחום תחנת אוטובוסים, כאמור בתקנה 72(12) לתקנות התעבורה;
(3)
שטח הפרדה, כהגדרתו בתקנות התעבורה;
(4)
מקום חנייה המיועד לרכב דיפלומטי.
חניה בתחנת אוטובוס בימי מנוחה [תיקון: תש״ע]
(א)
רשות תימרור מקומית תציב, בתחום תחנת אוטובוס, תמרור הקובע כי ניתן להחנות או להעמיד רכב פרטי בתחום תחנת האוטובוס, משעה 20:00 בערב יום מנוחה ועד שעה 16:00 ביום המנוחה; בסעיף זה, ”ימי מנוחה“ – כמשמעותם בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יוצב תמרור כאמור באותו סעיף קטן –
(1)
בדרך שאינה דרך עירונית;
(2)
בנתיב הנסיעה בדרך, למעט בנתיב שבו הותרה החניה לפני תחום תחנת האוטובוס ואחריו;
(3)
בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית;
(4)
במסוף לתחבורה ציבורית;
(5)
בתחום תחנת אוטובוס המשמשת קו שירות לאוטובוס שלפי תנאי רישיונו פועל גם ביום מנוחה.
(ג)
רשות מקומית תרחיק או תגרור רכב פרטי החונה או עומד בניגוד לתמרור שהוצב לפי סעיף קטן (א) למקום החסנה; על הרחקה או גרירה כאמור יחולו הוראות לפי סעיף 77.
סייגים להגבלת שעות חניה של נכים [תיקון: תשע״א, תשפ״ה]
רשות תימרור מקומית המציבה תמרור שמסמן חניה במקום מסוים לנכה שניתן לו תג נכה כהגדרתו בחוק חניה לנכים, התשנ״ד–1993 (בסעיף זה – תג נכה), לא תגביל בתמרור כאמור את החניה לשעות מסוימות, אלא בהתקיים אחד מאלה:
(1)
מקום החניה מוקצה לרכב מסוים הנושא תג נכה, סמוך למקום העבודה הקבוע של הנכה שניתן לו תג נכה לגבי אותו רכב, והגבלת השעות נקבעה בהתאם לדיווח שמסר על שעות עבודתו לרשות התימרור המקומית שמקום החניה נמצא בתחומה;
(2)
מקום החניה מוקצה סמוך למקום ציבורי, ובלבד שהגבלת השעות נקבעה בהתחשב בשעות שבהן עומד המקום או חלק ממנו לשימושו של כלל הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו, או בשעות שבהן ניתן שירות ציבורי באותו מקום ציבורי; בפסקה זו, ”מקום ציבורי“ ו”שירות ציבורי“ – כהגדרתם בסעיפים 19ז ו־19י לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998, בהתאמה.
הסדר חניה ארצי אחיד [תיקון: תשנ״ד, תשס״ה, תשע״א־7, תשפ״ב, תשפ״ב־2]
(א)
החניה בתשלום בדרך עירונית תהיה על פי הסדר חניה ארצי אחיד, אלא אם כן קבעה הרשות המקומית שבה מצויה אותה דרך הסדר חניה אחר.
(ב)
בסעיף זה, ”הסדר חניה ארצי אחיד“ – כרטיס חניה ארצי מטעם המרכז לשלטון מקומי או כל הסדר אחר שיבוא מטעמו במקומו.
(ג)
שר הפנים והשר יקבעו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המחיר עבור החניה על־פי הסדר החניה הארצי האחיד.
פורסמו תקנות התעבורה (מחיר מרבי בעבור חניה לפי הסדר חניה ארצי אחיד), התש״ס–2000, לפיהן המחיר המרבי בעבור חניה על פי הסדר חניה ארצי אחיד הוא 6.30 ש״ח לשעת חניה (מעודכן לינואר 2019).
(ג1)
(1)
בסעיף קטן זה –
”חוק התכנית הכלכלית“ – חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021;
”תקופת המעבר“ – התקופה שמיום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) עד יום תחילתן של תקנות לפי סעיף קטן (ג).
(2)
בתקופת המעבר, המחיר עבור חניה על פי הסדר החניה הארצי האחיד כאמור בסעיף קטן (ג) יהיה המחיר המרבי כפי שנקבע לפי הסעיף הקטן האמור כנוסחו ערב תחילתו של חוק התכנית הכלכלית; הוראות פסקה זו יחולו גם לעניין מחיר עבור חניה שקבעה הרשות המקומית בחוק עזר, ערב תחילתו של חוק התכנית הכלכלית, אם נקבע בחוק העזר כי המחיר עבור חניה בתחומי אותה רשות מקומית הוא המחיר המרבי כאמור.
(3)
בתקופת המעבר, ישתנה המחיר עבור חניה על פי הסדר החניה הארצי האחיד כאמור בפסקה (1) ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי; סכום שהשתנה כאמור יעוגל, לצורך התשלום, לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 אגורות, וסכום של 5 אגורות יעוגל כלפי מטה; לעניין פסקה זו –
”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”המדד החדש“ – המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום השינוי;
”המדד היסודי“ – המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום השינוי הקודם, ולעניין יום השינוי הראשון שלאחר יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021) – המדד שפורסם בחודש נובמבר 2020.
(4)
המנהל הכללי של משרד הפנים יפרסם בהודעה ברשומות את המחיר עבור חניה על פי הסדר החניה הארצי האחיד, כפי שהשתנה לפי פסקה (3).
(ג2)
קבעה רשות מקומית הסדר חניה שלפיו התעריף עבור חניה לתושב הרשות המקומית שונה מהתעריף עבור חניה למי שאינו תושב אותה רשות, לא יעלה הפער בין התעריפים כאמור על 30%; קבעה רשות מקומית הסדר חניה שלפיו כלל תושבי הרשות המקומית פטורים מתשלום בעד חניה, בזמנים ובשעות כפי שקבעה, לא יעלה התעריף עבור חניה למי שאינו תושב אותה רשות, בזמנים ובשעות כאמור, על המחיר עבור חניה על פי הסדר החניה הארצי האחיד או על התעריף עבור חניה על פי הסדר החניה שקבעה אותה רשות מקומית, לפי הנמוך; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות רשות מקומית לתת פטור מתשלום עבור חניה בתחומה בהתאם להוראות לפי כל דין, ובכלל זה סעיף 77; תחילתו של סעיף קטן זה ביום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025).
(ד)
(1)
מועצת רשות מקומית רשאית לקבוע, ככל הנדרש ובהתאם לצורכי התנועה, תשלום מינימלי קבוע או משתנה בעבור חניה בדרך עירונית או בחלק ממנה, בתחום הרשות המקומית, אם קיימים באותה דרך או בסמוך לה מסילת ברזל מקומית או כל מערך אחר שניתנים בו שירותי תחבורה ציבורית, המספקים תחליף נוח, להנחת דעתה של המועצה, לשימוש ברכב פרטי (בסעיף זה – מערך להסעת המונים), וכן אם קיימים הסדרי חניה נוחים וזמינים למשתמשים במערך להסעת ההמונים; לענין זה, ”מסילת ברזל מקומית“ – כהגדרתה בסעיף 46 לפקודת מסילות הברזל.
(2)
נוכחו השר ושר הפנים, לאחר התייעצות עם שר האוצר, כי מועצת רשות מקומית לא קבעה תשלום מינימלי כאמור בפסקה (1) אף כי הוא נחוץ, להנחת דעתם, לשם עידוד השימוש במערך להסעת המונים, ומתקיימים התנאים האמורים בפסקה (1), רשאים הם, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע תשלום מינימלי כאמור בפסקה (1) במקום מועצת הרשות המקומית.
(3)
נקבע תשלום מינימלי בדרך עירונית לפי פסקאות (1) או (2), לא יחול בה הסדר החניה הארצי האחיד או הסדר אחר שנקבע לפי סעיף 77, למעט הסדרים שנקבעו לענין חניית נכים ותושבי הדרך העירונית האמורה; נקבע תשלום מינימלי לפי פסקה (2), לא תהא מועצת הרשות המקומית רשאית לשנותו, אלא בהסכמת השרים האמורים באותה פסקה, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
דמי חניה בחניון [תיקון: תשס״ח־9, תשפ״ה]
(א)
המפעיל חניון, בין שהחניון בבעלותו ובין שבבעלות אחר, לא יגבה דמי חניה בחניון, אלא לפי יחידות זמן של 15 דקות; הוראות סעיף קטן זה יחולו החל מתום שעת החניה הראשונה.
(החל מיום 2.12.2025): המפעיל חניון, בין שהחניון בבעלותו ובין שבבעלות אחר, לא יגבה דמי חניה בחניון, אלא לפי לפי זמן החניה, כשהוא מחושב לפי דקות; בתשלום במזומן יעוגלו דמי החניה כלפי מעלה לסכום הקרוב בשקלים חדשים.
(ב)
אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע גבייה של דמי חניה כוללים בעד יום, שבוע או חודש, באופן קבוע או חד־פעמי.
(ג)
שר הפנים, בהסכמת השר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע, משיקולי תחרות בענף ומשיקולי תחבורה, כי הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי סוגים של חניונים או לגבי אזורים מסוימים שיש בהם חניונים, כפי שיקבע.
(החל מיום 2.12.2025): שר הפנים, בהסכמת השר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע, כי הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אזורים מסוימים שיש בהם חניונים או לגבי סוגים של חניונים, ובכלל זה לגבי חניונים שדמי החניה הנגבים בהם נמוכים מסכום מסוים שיקבע בהתאם לאזור שהחניון נמצא בו, והכול כפי שיקבע בדרך האמורה.
הצבת תמרור במקום חניה לנכה [תיקון: תשע״א־2]
(א)
מי שהקצה לפי כל דין מקום חניה לנכה במקום ציבורי, ימסור הודעה לרשות תימרור מקומית על מקום החניה שהקצה; רשות התימרור המקומית תציב תמרור לסימון מקום החניה בתוך 30 ימים מיום שקיבלה הודעה כאמור, או מיום שקיבלה הודעה מאדם אחר על הקצאת מקום החניה האמור, והכל זולת אם רשות התימרור המרכזית הורתה אחרת.
(ב)
השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם על מקום חניה שהוקצה לנכה לפי כל דין במקום המשמש למגורים שאינו מקום ציבורי.
(ג)
בסעיף זה, ”מקום ציבורי“ – כהגדרתו בסעיף 19ז לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998.
סמכויות פיקוח לעניין מקום חניה לנכה [תיקון: תשע״א־2]
(א)
לשם ביצוע תפקידיו לעניין העמדת רכב וחנייתו, רשאי עובד רשות מקומית שראש הרשות המקומית הסמיך כדין לעניין האמור (בסעיף זה – פקח), לאחר שהזדהה, להיכנס למקום חניה שהוצב בו תמרור בהתאם להוראות סעיף 70ב2, לרבות למקום חניה שאינו דרך, ובלבד שלא ייכנס –
(1)
למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט;
(2)
למקום המוחזק בידי מערכת הביטחון, אלא אם כן יש בידו אישור כניסה למקום מאת ראש הממשלה, שר הביטחון או השר לביטחון הפנים או מי שהם הסמיכו לכך, לפי העניין, וכל עוד מתרחשות באותו מקום ובעת כניסת הפקח פעילות מבצעית או פעילות עוינת; בפסקה זו, ”מערכת הביטחון“ – כל אחד מאלה:
(א)
משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;
(ב)
יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
(ג)
צבא הגנה לישראל;
(ד)
מפעלים וספקים, המייצרים ציוד ביטחוני כהגדרתו בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס״ו–2005, בעבור גוף המנוי בפסקאות משנה (א) עד (ג), ששר הביטחון אישר לעניין סעיף זה;
(ה)
משטרת ישראל;
(ו)
שירות בתי הסוהר;
(ז)
כל גוף אחר הפועל למטרות ביטחוניות שראש הממשלה או שר הביטחון, לפי העניין, אישר לעניין סעיף זה.
(ב)
פקח לא יעשה שימוש בסמכות הנתונה לו לפי סעיף זה, אלא בהתאם לדין שמכוחו הוסמך.
הסדר חניה לרכב להסעת תלמידים [תיקון: תשס״ג]
(א)
רשות תמרור מקומית תציב, בצמוד לבית ספר, תמרור האוסר חניה או העמדת רכב, והיא רשאית לקבוע כי איסור החניה יחול רק בימים מסוימים ובשעות מסוימות שבהם משמש מקום החניה להעלאה ולהורדה של תלמידים.
(ב)
גודלו של מקום שחניית רכב או העמדת רכב בו אסורה כאמור בסעיף קטן (א) יספיק לחניית רכב אחד לפחות המיועד להסעת 30 תלמידים ומעלה.
(ג)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובה לפי כל דין לקבוע הסדרי חניה לרבות הקצאת מקומות חניה והפקעה.
(ד)
בסעיף זה, ”בית ספר“ – מוסד חינוך רשמי או מוכר, כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949, או בית ספר שחל עליו חוק הפיקוח על בתי ספר, התשכ״ט–1969, שבו לומדים או מתחנכים באופן שיטתי יותר מעשרה תלמידים, ובו ניתן חינוך קדם־יסודי, חינוך יסודי, וחינוך על־יסודי לתלמידים עד לגיל 18, ולתלמידים הלומדים במוסדות החינוך המיוחד עד גיל 21.
בטיחות בקרבת בתי ספר [תיקון: תשס״ה־4]
(א)
רשות תימרור מקומית, באישור רשות תימרור מרכזית, תקבע הסדרי תנועה בדרך שבקרבת בית ספר.
(ב)
בסעיף זה, ”בית ספר“ – כהגדרתו בסעיף 70ג.
הסדרי בטיחות ברכב להסעת תלמידים [תיקון: תשס״ה־5]
(א)
נוהג רכב לא יסיע תלמידים ברכב להסעת תלמידים, ובעל הרכב או מי שהרכב נמצא בשליטתו לא ירשה לאחר להסיע תלמידים ברכב, אלא אם כן הותקנו בו –
(1)
מערכת איתות חזותית, המיועדת להתריע, לפחות לפנים ומאחור, בכל עת שדלתות הרכב פתוחות, העומדות בדרישות שקבע השר.
(2)
שלט נראה לעין, שבו רשומה המילה ”ילדים“, בגודל, במקום ובצורה שיקבע השר, ובלבד שהשלט יותקן ברכב מלפנים ומאחור.
(ב)
בסעיף זה –
”רכב להסעת תלמידים“ – רכב, מסוג שקבע השר, אשר משמש דרך קבע להסעת תלמידים לבית ספר או בחזרה ממנו;
”בית ספר“ – כהגדרתו בסעיף 70ג.
תקנות מיוחדות בדבר רכב מנועי ציבורי [תיקון: תשנ״א־7, תשנ״ט, תשפ״ב־2]
בנוסף על סמכותו הכללית לפי סעיף 70, רשאי השר להתקין תקנות בקשר לרכב מנועי ציבורי בענינים אלה:
(1)
הסדר והגבלה למתן רשיונות רכב, הפיקוח עליהם, מספרם בכלל ובכל אזור, קו או סוג של שירות;
(2)
הסדר והגבלה לשימוש ברכב והפיקוח עליו;
(3)
הסדר והגבלה למתן רשיונות או היתרים להסעת נוסעים או להפעלת שירות הסעה (בסעיף זה – שירות), לרבות תנאי רשיונות והיתרים, ביטולם והפסקת תקפם;
(4)
קביעת קווי שירות, איחודם והפרדתם וכל הסדר אחר של קווי שירות, תעריפי שכר נסיעה ולוחות זמנים לפיהם יופעל הרכב, לרבות דרך פרסומם ומקומם, הסדר הוצאת הכרטיסים והכרטיסיות למיניהם, לרבות לענין שימוש משותף בכרטיסים ובכרטיסיות של בעלי רשיונות שונים לקווי שירות ודרכי ההתחשבנות ביניהם בשל השימוש כאמור, הדפסתם ומכירתם, וכן מספר כלי הרכב שיופעלו, סוגיהם וכל הכרוך בכך;
(5)
קביעת החובות המוטלות על הרכב, על האדם המפעיל אותו או העובד בו, על מי שהשליטה עליו בידו, ועל הנותן שירות בו, לרבות עובדיו, סוכניו ושליחיו ומי שפועל מכוחו במתן השירות ועל הנוסע או על המבקש לנסוע בו, וכל הסדר הכרוך בכך, ובלבד שכל החובות האלה לא יחולו אלא בקשר למתן השירות או השימוש ברכב;
(6)
חיוב להפעיל רכב או שירות ואיסור להפסיק שירות או מקצתו;
(7)
ריתוקו של רכב לקו, לאזור או לסוג שירות מסויים, לשם הבטחת התחבורה הדרושה לציבור ותכנונה היעיל;
(7א)
איסור הפעלת אוטובוס ציבורי בימי מנוחה בקו שירות; לענין זה יתחשב השר ככל שניתן במסורת ישראל בכל הנוגע לאיסור תנועת כלי רכב בימי מנוחה; בפסקה זו, ”ימי מנוחה“ – כמשמעותם בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948;
(8)
כל ענין אחר הכרוך בסדרי הפעלת שירות ואופן נתינתו והעשוי לשפר את ההסעה ברכב או הכרוך בהפעלת שירות לתקנת הציבור.
תמלוגים ותשלומים אחרים [תיקון: תשנ״ט, תשפ״ב־2]
בעל רשיון לקו שירות ישלם בעד הרשיון תמלוגים ותשלומים אחרים בשיעור או בסכום ובתנאים שיקבעו השר ושר האוצר או בשיעור או בסכום ובתנאים שנקבעו בתנאי המכרז למתן רשיון לקו השירות.
נסיעת נכים בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית [תיקון: תשס״ח־5]
(א)
מי שניתן לו תג נכה כמפורט בתוספת התשיעית רשאי לנהוג ברכב שלגביו ניתן התג האמור בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית, למעט בנתיב שיועד, על פי תמרור, לרכב להסעת המונים שאינו אוטובוס.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על אדם המתלווה אל הנכה והנוהג בעבורו ברכב.
(ג)
השר רשאי, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות את הנתיבים שבהם רשאי לנהוג מי שניתן לו תג נכה כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שחלפו שנתיים ממועד התחילה של סעיף זה.
מרכז מידע ארצי לתחבורה ציבורית [תיקון: תשע״א־4, תשע״ח־2, תשפ״ב]
(א)
המפקח על התעבורה יקים מרכז מידע ארצי לתחבורה ציבורית (בפקודה זו – מרכז מידע ארצי), לשם מתן מידע לציבור על שירותי תחבורה ציבורית, ובין השאר מידע על שילוב בין קווי השירות לאוטובוס, והכל באמצעות הטלפון, ובכלל זה הודעות מסרון (SMS), והאינטרנט.
(ב)
לשם מתן מידע כאמור בסעיף קטן (א), ירכז מרכז המידע הארצי נתונים שנמסרו לו, בין השאר בהתאם להוראות סעיף קטן (ג), על כל קווי השירות לאוטובוס ועל שילוב ביניהם ועל קווי שירות למוניות כהגדרתם בסעיף 14ז וקווי שירות מותאמי ביקוש למוניות, וכן יעדכן באופן שוטף את הנתונים, ובכלל זה את הנתונים בדבר –
(1)
משך הנסיעה המשוער של אוטובוס בין תחנה לתחנה ומשך הנסיעה המשוער בקו שירות למוניות בין תחנת מוצא לתחנת יעד;
(2)
המועד המשוער להגעת אוטובוס לתחנה;
(3)
כל שינוי שלא תוכנן מראש בנתונים האמורים בפסקאות (1) ו־(2).
(ג)
(1)
בעל רישיון להפעלת קו שירות לאוטובוס ימסור למפקח על התעבורה, לצורך הפעלת מרכז המידע הארצי, נתונים מלאים ומעודכנים על כל קו שירות שהוא מפעיל, כמפורט להלן: מהלך קו השירות, מקום התחנות המשמשות אותו, לוח הזמנים המתוכנן למתן השירות לרבות מועד תחילתו, סיומו ותדירות הקו, משך הנסיעה המתוכנן בין התחנות, מחיר הנסיעה ונגישות האוטובוסים הפועלים בקו השירות לאנשים עם מוגבלות; בעל הרישיון ידאג לעדכן באופן שוטף את הנתונים שמסר כאמור;
(1א)
בעל רישיון קו שירות או בעל רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות כהגדרתם בסעיף 14ז ימסור למפקח על התעבורה לצורך הפעלת מרכז המידע הארצי נתונים מלאים ומעודכנים, לפי העניין, על מספר המוניות שהוא מפעיל, לוח הזמנים המתוכנן למתן שירות המוניות וכן מועדי תחילת השירות, סיומו ותדירותו; בעל הרישיון ידאג לעדכן באופן שוטף את הנתונים שמסר כאמור;
(2)
המפקח על התעבורה רשאי לדרוש מבעל רישיון להפעלת קו שירות לאוטובוס למסור לו פרטים נוספים על קו שירות שהוא מפעיל; בכפוף להוראות כל דין, יחליט המפקח על התעבורה אם לכלול פרטים כאמור, כולם או חלקם, במרכז המידע הארצי.
(ד)
המפקח על התעבורה ייתן הוראות לעניין העברת מידע מבעלי רישיונות כאמור בסעיף קטן (ג) למרכז המידע הארצי, ובכלל זה לעניין דרכי הפיקוח על מהימנות המידע ועדכניותו, המערכות הטכנולוגיות שישמשו בעל רישיון כאמור להעברת המידע ואופן העברת המידע לשם קליטתו במרכז המידע הארצי; נתן השר היתר בהתאם להוראות סעיף קטן (ה), ייתן המפקח על התעבורה הוראות גם לעניין הפעלת מרכז המידע הארצי ומסירת המידע לציבור, ככל שלא נקבעו בהיתר תנאים בעניינים אלה.
(ה)
השר רשאי ליתן היתר להפעלת מרכז המידע הארצי; בהיתר ייקבעו, בין השאר, תנאים לעניין –
(1)
אמות מידה למתן השירות לציבור על ידי מרכז המידע הארצי ודרכי הפיקוח על מהימנות המידע שיימסר לציבור;
(2)
חובתו של מפעיל מרכז המידע הארצי לקבל מידע על קווי השירות מכל בעלי הרישיונות, לצורך הפעלת המרכז;
(3)
חובתו של מפעיל מרכז המידע הארצי לתחזק באופן שוטף את המערכות הטכנולוגיות המשמשות להפעלת המרכז, לרבות תיקון תקלות;
(4)
חובות דיווח למפקח על התעבורה, שיחולו על מפעיל מרכז המידע הארצי;
(5)
קיומם של ערבויות ותנאים להבטחת המשכיות השירות על ידי מפעיל מרכז המידע הארצי.
(ו)
היתר שניתן לפי סעיף קטן (ה) אינו ניתן להעברה, אלא באישור השר.
שילוט ומידע בתחנות אוטובוס ובתחנות מונית בקו שירות [תיקון: תשע״א־4, תשע״ח־2]
(א)
(1)
בעל רישיון להפעלת קו שירות לאוטובוס יציב בכל תחנה לאיסוף נוסעים המשמשת קו שירות שהוא מפעיל, מפה המפרטת את מהלך קו השירות, וכן שילוט שבו יוצגו זמני מתן השירות בקו למעט בימי חג ומועד, תדירות הקו ודרכי התקשרות עם בעל הרישיון ועם מרכז המידע הארצי.
(2)
לא יוצבו מפה ושילוט לפי הוראות פסקה (1), בתחנה בבעלות או בהחזקה של רשות מקומית או אדם אחר, אלא לאחר שבעל הרישיון הודיע על כך לבעל התחנה או למחזיק, לפי העניין, ונתן להם הזדמנות להביע את עמדתם לגבי אופן ההצבה של המפה והשילוט; לא הושגה הסכמה בין בעל הרישיון לבין מי שנמסרה לו הודעה כאמור לגבי אופן ההצבה של המפה והשילוט בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, יחליט המפקח על התעבורה לגבי אופן ההצבה באותה תחנה.
(ב)
בעל רישיון להפעלת קו שירות לאוטובוס יוודא, אחת לחודש לפחות, את תקינותם ועדכניותם של המפה והשילוט שהוצבו בהתאם להוראות סעיף קטן (א).
(ג)
(בוטל).
(ד)
המפקח על התעבורה יקבע את צורתם, מידותיהם ואפיונים נוספים של מפה ושילוט המוצבים לפי סעיף זה, ויפרסם הודעה על כך ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.
שילוט אלקטרוני בתחנות אוטובוס [תיקון: תשע״א־4]
(א)
המפקח על התעבורה יכין, לא יאוחר מ־31 בינואר בכל שנה, תכנית שנתית להצבת שילוט אלקטרוני בתחנות אוטובוס, שבו יוצג מידע מעודכן כאמור בסעיף 71ב(ב)(1) עד (3) (בסעיף זה – שילוט אלקטרוני); בהכנת תכנית כאמור תינתן עדיפות להצבת שילוט, בהתחשב בין השאר באלה:
(1)
סמיכות התחנה לתחנות המשמשות אמצעי תחבורה ציבורית אחרים;
(2)
סמיכות התחנה למקומות המשמשים את הציבור הרחב, לרבות מקומות עבודה, מוסדות חינוך ובריאות, מקומות בילוי ומרכזי קניות;
(3)
מיקום התחנה בכביש, בנתיב או בחלק מהם, שניתנת בהם עדיפות לתחבורה ציבורית;
(4)
תדירות של כלל קווי השירות המגיעים לתחנה;
(5)
גודלה של הרשות המקומית שבה נמצאת התחנה, מרכזיותה של הרשות מבחינה תחבורתית באזור שבו היא נמצאת, או היותה כלולה במטרופולין כהגדרתו בסעיף 77א.
(ב)
המפקח על התעבורה יודיע על התכנית שהכין כאמור בסעיף קטן (א) לרשויות התימרור המקומיות הכלולות בה, ויפרסם אותה באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים; רשות תימרור מקומית הכלולה בתכנית רשאית להודיע למפקח על התעבורה על רצונה להציב שילוט אלקטרוני בתחומה בהתאם לתכנית.
(ג)
הודיעה רשות תימרור מקומית על רצונה להציב שילוט אלקטרוני בתחומה כאמור בסעיף קטן (ב), יוצב השילוט בתחומה בהתאם לתכנית ולהסכמה שהושגה בינה לבין המפקח על התעבורה, ובכפוף להוראות אלה:
(1)
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אחראי לספק לרשות התימרור המקומית את השילוט האלקטרוני, להציבו ולדאוג לתחזוקתו השוטפת, והכל במימונו;
(2)
רשות התימרור המקומית תקים את התשתיות הנדרשות להצבת השילוט האלקטרוני, תדאג לתחזוקתן ותסדיר הספקת חשמל קבועה לשם הפעלתו של השילוט, והכל במימונה.
(ד)
נגרמו לשילוט אלקטרוני שהוצב לפי סעיף זה נזקים חוזרים ונשנים, רשאי המפקח על התעבורה להסירו או להורות, בהסכמת רשות התימרור המקומית, על הסדר אחר לעניין שילוט כאמור.
(ה)
ההוראות החלות לפי סעיף זה על רשות תימרור מקומית לעניין שילוט אלקטרוני, יחולו, בתחנות שבתחומי מיתקן תחבורתי, על בעל רישיון למיתקן תחבורתי, ואם לא ניתן רישיון כאמור – על מי שמפעיל מיתקן תחבורתי.
(ו)
המפקח על התעבורה יקבע את צורתו, מידותיו ואפיונים נוספים של השילוט האלקטרוני, ויפרסם הודעה על כך ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.
מסירת מידע על שירותי תחבורה ציבורית – ללא תשלום [תיקון: תשע״א־4]
מרכז המידע הארצי, בעל רישיון להפעלת קו שירות, רשות תימרור מקומית, בעל רישיון למיתקן תחבורתי או מי שמפעיל מיתקן תחבורתי לא יגבו כל תשלום בעד מסירת מידע או הצגתו לציבור בהתאם להוראות לפי סעיפים 71ב עד 71ד.
אי־
לא מילא בעל רישיון להפעלת קו שירות או בעל רישיון למיתקן תחבורתי את חובותיו לפי סעיפים 71ב עד 71ה, רשאי המפקח על התעבורה שלא לחדש את רישיונו, אלא אם כן נוכח כי בעל הרישיון עשה כל שביכולתו כדי למלא אחר ההוראות לפי הסעיפים האמורים.
מידע על שירותי תחבורה ציבורית – שמירת דינים [תיקון: תשע״א־4]
אין בהוראות סעיפים 71ב עד 71ה כדי לגרוע מהוראות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998.
הוראות המפקח להסדרת נגישות לאנשים עם מוגבלות [תיקון: תשפ״ב]
עד למועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 19(ג3) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998, יקבע המפקח על התעבורה, ברישיון קו שירות מותאם ביקוש לאוטובוסים, עירוניים ובין־עירוניים, הוראות להסדרת נגישות לאנשים עם מוגבלות; הוראות כאמור ייקבעו לאחר התייעצות עם הנציבות כהגדרתה באותו חוק.
תקנות בדבר ביטוח או ערובה [תיקון: תש״ם, תשפ״ב־2]
השר רשאי להתקין, שכל הפונה, לפי פקודה זו או לפי התקנות, לרשות הרישוי בבקשת רשיון רכב מנועי או בבקשת חידושו של רשיון כאמור או בבקשת אישור להעבירו, יציג תעודת ביטוח או תעודת ערובה או יביא כל ראיה אחרת שתיקבע להוכיח אחת משתי אלה:
(1)
כי ביום שהרשיון או חידושו ייכנס לתקפו, או ביום שבו יינתן האישור, תהיה בתקפה הפוליסה או שטר הערובה הדרושים לשימוש ברכב המנועי על ידי המבקש או על ידי אחרים לפי הוראתו או ברשותו;
(2)
כי הרכב המנועי הוא רכב שלא חל עליו סעיף 6 לפקודת הביטוח, כל עוד הוא נהוג בידי בעל הרכב או בידי שָריתו אגב עבודתו, או כל עוד הרכב נתון באופן אחר לפיקוחו של בעליו.
קיום תקפן של הוראות אחרות
תקנות שהותקנו לפי סעיפים 70–72 כפי שתוקנו בתקנות ההגנה (תיקון פקודת התעבורה) (מס׳ 2), 1942, והיו תקפות ערב תחילת תקפן של תקנות ההגנה (ביטול), 1945, רואים אותן כאילו הותקנו לפי הסעיפים האמורים כפי שתוקנו בפקודת תחוקת ההגנה (הכללה בפקודות מסויימות), 1945.
סמכות להחיל את ההוראות או לפטור מהן [תיקון: תשפ״ב־2]
השר רשאי להודיע ברשומות שהוראות הפקודה או התקנות, כולן או מקצתן, יחולו על סוגי מקומות שצויינו בהודעה ושלא היו חלים עליהם אילולא ההודעה, או שלא יחולו על סוגי מקומות שציינו בהודעה ושהיו חלים עליהם אילולא ההודעה.
מתן תוקף לאמנות בין־
השר רשאי להתקין תקנות הבאות ליתן תוקף לכל אמנה בין־לאומית שמטרתה להקל את התנועה הבין־לאומית של מכוניות והקובעות הוראות לנתינתם ולאימותם של תעודות מסע, תעודות אישור או היתרים, שיש בהם להועיל לבני אדם היושבים בישראל, כשהם לוקחים אתם את מכוניותיהם לחוץ לארץ באופן זמני, או לנהגים הנוסעים לחוץ לארץ כדי לנהוג בכלי רכב.
סמכות להקים רשויות [תיקון: תשכ״ב־2, תשפ״ב־2]
השר רשאי להתקין תקנות בדבר כינונה ומינויה וקביעת תפקידיה של כל רשות שתהא דרושה, לדעתו, בקשר לביצועה של הפקודה; השר יקבע בתקנות את המקומות שבהם רשאים לפעול עובדי ציבור שהורשו כאמור בסעיף 29(א) ואת סימני הזיהוי והוכחת הרשאתם של עובדי ציבור אלה.
ועדות בירור לחקירת תאונות דרכים [תיקון: תשמ״ד, ק״ת תשמ״ה, תשפ״ב־2]
(א)
השר רשאי למנות ועדות בירור ובדיקה שתפקידן:
(1)
לחקור את גורמיה ונסיבותיה של תאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל חבלה של ממש;
(2)
לייעץ לשר ולהציע לו הצעות בכל הנוגע למניעת תאונות דרכים.
(ב)
השר, בהסכמת שר המשטרה ושר המשפטים, רשאי להתקין תקנות בדבר מינויין, פעולותיהן וסמכויותיהן של הועדות.
(ג)
על חברי הועדות יחולו הוראות סעיפים 117 ו־118 לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
סמכות רשות מקומית להתקין חוקי עזר [תיקון: תשכ״ה־3, תש״ם, תשמ״ד, תשנ״ה־4, תשע״ב־8, תשפ״ב, תשפ״ב־2]
(א)
מועצה של עיריה או של מועצה מקומית רשאית, בהסכמת שר הפנים והשר, להתקין חוקי עזר בדבר –
(1)
תעריפי שכר נסיעה של כלי רכב ציבוריים בתחומי העיריה או המועצה המקומית;
(2)
הסדר כלי רכב העומדים בתוך תחומי העיריה או המועצה המקומית, בדרך איסור או בדרך אחרת, ובלבד שלא תתנה חניה בתשלום, אלא אם כן אבני השפה בדרך סומנו לסירוגין בצבע כחול; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע חובת סימון כאמור או באופן אחר בשול דרך אף אם אין בה אבני שפה, ונסיבות למתן פטור מחובת הסימון בדרך, בתנאים או בלא תנאים, ובלבד שיינקטו אמצעים כדי להבטיח את ידיעתם של הנוהגים ברכב על קיומה של חובת התשלום בדרך;
(3)
האמצעים שיינקטו לגבי רכב החונה במקום שהעמדתו אסורה על פי חיקוק, לרבות הרחקתו, גרירתו, החסנתו או נעילת גלגליו, או חלק מהם, בנעלי חסימה המונעות את תנועת הרכב, ובלבד שלא יינעל רכב אלא אם כן עמד במקום כאמור בסעיף 70א(ח), ובלבד שרכב שננעל כאמור –
(א)
ישוחרר מנעילתו לא יאוחר מתום 48 שעות לאחר שבעל הרכב ביקש את השחרור ושילם את האגרות או התשלומים החלים עליו, ואולם אם לאחר 24 השעות הראשונות מתחיל יום מנוחה, פגרה או שבתון על־פי חיקוק (להלן – יום מנוחה) – ישוחרר לפני יום המנוחה;
(ב)
ראש הרשות המקומית או מי שהוא הסמיך רשאי, מטעמים של בטחון, בטיחות או סילוק מפגע, להורות על שחרורו מנעילתו גם אם לא נתקיימו התנאים שנקבעו לפי סעיף זה;
(4)
חיוב בעל הרכב הרשום ברשיון הרכב לשלם אגרות או תשלומים בעד הרחקת הרכב, גרירתו, החסנתו או שחרורו מנעילתו;
(5)
להסמיך לענין חוק עזר כאמור בפסקה (3) גוררים מורשים באישור ראש מחלקת התנועה של משטרת ישראל ופקחים באישור המפקח הכללי של משטרת ישראל או מי שהוא הסמיך;
(6)
כשרם של כלי רכב הנגררים על ידי בהמות, מספרן, כשרן ורתמתן של הבהמות הגוררות אותם כלי רכב וסילוקן של בהמות שלא יצלחו;
(7)
רישוים של אופניים ותלת־אופן למעט אופנוע ותלת־אופנוע, והאגרות שישולמו בעד הרשיונות, ובלבד שלא יעלו על הסכום שקבע השר בהתייעצות עם שר הפנים; בעת מתן הרשיון תסדיר הרשות המקומית בדיקת בטיחותם של האופניים ותלת־האופן.
(א1)
לעניין רשות מקומית שמספר תושביה הרשומים במרשם האוכלוסין הוא 40,000 ומעלה, לא תקבע מועצה של עירייה או של מועצה מקומית פטור מתשלום עבור חניה לתושבי הרשות המקומית רק בשל היותם תושביה, אלא אם כן קבעה אזורים מוגדרים בתחומה שבהם לא תחול חובת תשלום כאמור על תושבי הרשות המתגוררים באותם אזורים (בסעיף זה – אזורי חניה מוסדרים); פטור כאמור יינתן רק לתושבים המתגוררים באזור שנקבע כאזור חניה מוסדר, ולגביו בלבד; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות הרשות המקומית לתת פטור מתשלום עבור חניה בתחומה בהתאם להוראות לפי כל דין.
(א2)
השר, בהתייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע תנאים ואמות מידה לקביעת אזורי חניה מוסדרים ברשות מקומית שמספר תושביה הרשומים במרשם האוכלוסין הוא 40,000 ומעלה; תקנות לפי סעיף קטן זה יחולו, ממועד כניסתן לתוקף, על רשות מקומית כאמור –
(1)
שקבעה לראשונה אזורי חניה מוסדרים;
(2)
שביצעה שינויים באזורי חניה מוסדרים שקבעה בתחומה.
(א3)
על אף האמור בסעיף קטן (א1), בתקופה שמיום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) עד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024) (בסעיף קטן זה – תקופת המעבר), יעמדו בתוקפן הוראות שקבעה מועצת הרשות המקומית, ערב תקופת המעבר, הפוטרות את תושבי הרשות המקומית מתשלום עבור חניה רק בשל היותם תושביה, אלא אם כן קבעה מועצת הרשות המקומית אזורי חניה מוסדרים בתחומה כאמור באותו סעיף קטן; השר ימסור לרשויות המקומיות, שישה חודשים לפני תום תקופת המעבר, הודעה על כך שתוקפן של ההוראות שקבעו לעניין פטור מתשלום עבור חניה כאמור עומד לפקוע, אלא אם כן יקבעו אזורי חניה מוסדרים כאמור.
(ב)
כל חוקי עזר שהותקנו לפי סעיף קטן (א) יהיו בכפוף לכל תקנה שהתקין השר על פי הסעיפים 70–72.
תכנית תחבורתית לצמצום זיהום האוויר [תיקון: תשס״ח־4, תשס״ח־11, תשע״א־7]
(א)
בסעיף זה ובסעיפים 77ב עד 77ה –
”מטרופולין“ – אזור שבו כמה רשויות מקומיות הגובלות זו בזו, או רשויות מקומיות סמוכות המקיימות ביניהן זיקה עירונית, שהשר ושר הפנים לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה, קבעו את גבולותיו בהודעה שפורסמה ברשומות;
”המפקח“ – המפקח הארצי על התעבורה;
”קצין משטרה“ – מפקד משטרת מחוז או ראש מחלקת תנועה במטה הארצי של משטרת ישראל, או נציגם לעניין זה;
”ראש האגף“ – ראש אגף איכות אוויר במשרד להגנת הסביבה;
”רכב נקי“ – רכב שאינו גורם לזיהום אוויר במישרין במהלך פעולתו וכן רכב מסוג אחר שהשר להגנת הסביבה, לאחר התייעצות עם השר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת קבע אותו לעניין זה;
”רשות מקומית“ – עיריה או מועצה מקומית שמספר תושביה הרשומים במרשם האוכלוסין עולה על 30,000;
”שירותי תחבורה ציבורית“ – כל אחד מאלה:
(1)
רכב ציבורי בקו שירות;
(2)
רכבת כהגדרתה בפקודת מסילות הברזל.
(ב)
לשם צמצום זיהום האוויר הנובע מתחבורה בתחום רשות מקומית, רשאית הרשות המקומית להכין הצעה לתכנית רב־שנתית לניהול ולהסדרה של התחבורה בתחומה (בסעיף זה – הצעה לתכנית).
(ג)
הצעה לתכנית תכלול, בין השאר –
(1)
יעדים לצמצום זיהום האוויר הנובע מתחבורה בתחום הרשות המקומית;
(2)
אמצעים שבכוונת הרשות המקומית לנקוט לשם עמידה ביעדים כאמור בפסקה (1);
(3)
חוות דעת מקצועיות, ערוכות בידי מומחה, בעניין ההשפעה הצפויה מהפעלת התכנית על אלה:
(א)
צמצום זיהום האוויר הנובע מתחבורה בתחום הרשות המקומית;
(ב)
התנועה בדרכים, ובכלל זה על שירותי התחבורה הציבורית ועל הבטיחות בדרכים בתחום הרשות המקומית ובתחום רשויות מקומיות סמוכות; חוות דעת כאמור תהיה ערוכה בידי מומחה שהוא מהנדס תנועה;
(ג)
נגישות באמצעות תחבורה של קבוצות שונות באוכלוסיה לתחום המוסדר בתכנית, בו ובסביבתו.
(ד)
(1)
הצעה לתכנית תוכן לאחר התייעצות עם המפקח, ראש האגף, המנהל הכללי של משרד הפנים, וקצין משטרה, בהתאם להוראות סעיף קטן זה.
(2)
הרשות המקומית תמסור לגורמים כאמור בפסקה (1) טיוטת הצעה לתכנית, והם רשאים למסור את המלצותיהם לגביה בתוך שישים ימים ממועד המסירה; לא מסר מי מהגורמים את המלצותיו במועד האמור, יראו אותו כממליץ לאשר את התכנית כפי שנמסרה בטיוטת ההצעה לתכנית.
(ה)
הרשות המקומית תמסור לרשויות מקומיות גובלות או סמוכות את טיוטת ההצעה לתכנית לעיונן, ואם התכנית נוגעת לתחום במטרופולין – גם לעיונן של הרשויות המקומיות הכלולות בו; רשות מקומית שנמסרה לה טיוטת הצעה לתכנית רשאית, בתוך שישים ימים ממועד המסירה, למסור, בכתב, את הערותיה לטיוטה.
(ו)
לאחר חלוף המועד כאמור בסעיפים קטנים (ד) ו־(ה), רשאית הרשות המקומית לגבש הצעה לתכנית; ההצעה לתכנית וכן המלצות והערות שהתקבלו לפי הוראות הסעיפים הקטנים האמורים יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות המקומית ויועמדו לעיון הציבור במשרדיה.
(ז)
כל אדם רשאי להגיש לרשות המקומית הערות מנומקות בכתב לעניין ההצעה לתכנית בתוך 45 ימים ממועד פרסומה.
(ח)
מועצת הרשות המקומית תדון בהצעת התכנית ובהערות שהוגשו לפי סעיף קטן (ז), ואולם המועצה רשאית להחליט כי עקב מספר המעירים או מהות ההערות שהוגשו מן הראוי למנות נציג או נציגים מטעמה שידונו בהערות ויגישו לה את תמצית ההערות והמלצתם לגביהן (בסעיף זה – נציג); נציג יהא אדם בלתי תלוי שלדעת המועצה הוא בעל מומחיות מתאימה לדון בהערות.
(ט)
המועצה או נציג רשאים שלא לדון בהערה אם מצאו כי יש בה חזרה על הערות שהוגשו קודם לכן, שהיא בלתי מנומקת או שהיא נראית על פניה טורדנית או קנטרנית.
(י)
בתום הדיון תחליט המועצה אם לאשר את ההצעה לתכנית או לאשרה בשינויים, ככל שהדבר מתחייב מהערות שהוגשו לפי סעיף קטן (ז).
(יא)
אישרה מועצת הרשות המקומית את ההצעה לתכנית, תפרסם הרשות המקומית את התכנית באתר האינטרנט שלה, והיא תעמוד בתוקפה חמש שנים מיום אישורה (להלן – התכנית המאושרת).
(יב)
(1)
השר רשאי לקבוע את המקצועות, ההשכלה, ההכשרה המקצועית, הכישורים והניסיון המקצועי הנדרשים ממומחה לעניין חוות דעת כאמור בסעיף קטן (ג)(3)(ב) ו־(ג).
(2)
השר להגנת הסביבה רשאי לקבוע הוראות לעניין דרך הכנתה של הצעה לתכנית, מסמכים נוספים על אלה המנויים בסעיף קטן (ג)(3) שייכללו בה וכן את המקצועות, ההשכלה, ההכשרה המקצועית, הכישורים והניסיון המקצועי הנדרשים ממומחה לעניין חוות דעת כאמור בסעיף קטן (ג)(3)(א).
(3)
שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין הדרכים לפרסום הודעות על הצעה לתכנית ועל תכנית מאושרת.
(יג)
(בוטל).
(יד)
רשויות מקומיות במטרופולין או רשויות מקומיות גובלות או סמוכות רשאיות להכין יחד הצעה לתכנית בהתאם להוראות סעיף זה; הצעה לתכנית כאמור טעונה אישור של כל אחת מהמועצות של הרשויות המקומיות האמורות; שר הפנים יקבע הוראות לעניין דרכי הדיון בהערות להצעה לתכנית כאמור.
חוקי עזר והסדרי תנועה של רשויות מקומיות לצמצום זיהום האוויר [תיקון: תשס״ח־4]
(א)
לשם צמצום זיהום האוויר בתחומה הנובע מתחבורה רשאית מועצת רשות מקומית, לאחר התייעצות עם המפקח, עם קצין משטרה ועם נציג שר הביטחון, להתקין חוקי עזר בדבר –
(1)
הסדרת התנועה של כלי הרכב בתחומה, כולו או חלקו, על ידי איסור או הגבלה של תנועת כלי רכב מנועי או סוגים של רכב מנועי באזור שתקבע;
(2)
האמצעים שיינקטו לגבי רכב הנוסע בניגוד לאיסור או להגבלה שנקבעו לפי פסקה (1);
(3)
חיוב הנוהג ברכב או בעליו בתשלום הוצאות הכרוכות בפינויו של הרכב מאזור שבו נקבעו איסור או הגבלה לפי פסקה (1);
(4)
פטור מלא או חלקי מתחולת הוראות חוקי העזר לרכב ציבורי או לסוגים של רכב ציבורי.
(ב)
אישרה מועצת רשות מקומית חוק עזר כאמור בסעיף קטן (א), יחתום עליו ראש הרשות המקומית וחוק העזר יפורסם ברשומות; ואולם לא יפורסם חוק עזר כאמור אלא כעבור תשעים ימים מהיום שהביא ראש הרשות המקומית את חוק העזר לידיעת השר ושר הפנים.
(ג)
רשות מקומית, לאחר התייעצות עם קצין משטרה ועם נציג שר הביטחון, רשאית לקבוע הסדרי תנועה באזור שהוגדר בתכנית המאושרת, לרבות בדרך של הצבת תמרור, ויהיו לה לעניין זה סמכויות של רשויות התימרור לפי פקודה זו.
(ד)
לא ייקבע חוק עזר כאמור בסעיף קטן (א) או הסדר תנועה כאמור בסעיף קטן (ג) אלא אם כן התקיימו כל אלה:
(1)
חוק העזר או הסדר התנועה נקבע בכפוף להוראות תכנית מאושרת ולתקופה שאינה עולה על תקופת תוקפה;
(2)
התכנית המאושרת כוללת הסדרים למתן עדיפות לשירותי תחבורה ציבורית ולרכב נקי בדרכים ובנתיבים באזור שהוגדר בתכנית, המבטיחים חלופות תחבורה נאותות לציבור.
(ה)
המלצות המפקח, קצין משטרה או נציג שר הביטחון, כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ג), לפי העניין, יימסרו לרשות המקומית בתוך שישים ימים מיום פנייתה; לא מסר מי מהגורמים את המלצותיו במועד האמור, יראו אותו כממליץ לאשר את חוק העזר או את הסדר התנועה לפי העניין, כפי שהציעה הרשות המקומית.
(ו)
(1)
המפקח רשאי לקבוע, בצו שיפורסם ברשומות, כי אזור, דרך או נתיב חיוניים לתנועה בין־עירונית או לזרימה תקינה של התנועה ברשויות מקומיות גובלות או סמוכות, או לתנועה של שירותי תחבורה ציבורית (להלן – דרך חיונית), ואולם לא יקבע המפקח כאמור, אלא אם כן קבע בהם, לאחר התייעצות עם איגוד ערים שבתחומו הם נמצאים, ובהעדר איגוד ערים כאמור – עם הרשות המקומית שבתחומה הם נמצאים, הסדרי תנועה לשם צמצום זיהום האוויר הנובע מתחבורה; לעניין זה, ”איגוד ערים“ – איגוד ערים שהוסמך בצו הכינון לטפל בנושא זיהום האוויר;
(2)
קבע המפקח דרך חיונית לפי הוראות פסקה (1), לא יחולו לגביה חוקי עזר או הסדרי תנועה שנקבעו לפי סעיף קטן (א) או (ג), ואולם רשאי המפקח לקבוע כי חוקי עזר או הסדרי תנועה כאמור לא יחולו רק לגבי שירותי תחבורה ציבורית;
(3)
הסדרי תנועה שנקבעו לפי פסקה (1) יעמדו בתוקפם בתקופת תוקפה של התכנית המאושרת והמפקח רשאי לחדשם ובלבד שיבחן אמצעים נוספים לצמצום זיהום האוויר הנובע מתחבורה.
(ז)
חוקי עזר או הסדרי תנועה שנקבעו לפי סעיף קטן (א) או (ג) לא יחולו על רכב ביטחון, כהגדרתו לפי פקודה זו, בעת מילוי תפקידו, על רכב של צבא הגנה לישראל במסגרת פעילות מבצעית וכן על רכב הנושא תג נכה, כהגדרתו בחוק חניה לנכים, התשנ״ד–1993.
(ח)
הסמכויות הנתונות לרשות מקומית לפי סעיף זה באות להוסיף על סמכותה כרשות תימרור מקומית לפי פקודה זו.
קרן לצמצום זיהום האוויר הנובע מתחבורה [תיקון: תשס״ח־4]
(א)
רשות מקומית תנהל קרן שתקבוליה יהיו כספי הקנסות אשר ייגבו בשל הפרת חוקי העזר והסדרי התנועה שנקבעו לפי סעיף 77ב (בסעיף זה – הקרן).
(ב)
כספי הקרן ישמשו לשם צמצום זיהום האוויר הנובע מתחבורה, ובלבד שמחציתם תשמש אך ורק לשם עידוד השימוש בשירותי תחבורה ציבורית וברכב נקי, בין השאר על ידי הקמה ושיפור של תשתיות לשירותי תחבורה ציבורית ולרכב נקי ברשות המקומית, מתן הנחות למשתמשים בשירותי התחבורה הציבורית בתחומה או למטרת החזר הלוואה שנטלה הרשות למימון אחד מאלה.
(ג)
הקרן תנוהל בידי גזבר הרשות המקומית וכספיה יוחזקו בחשבון בנק נפרד המיועד אך ורק לכספי הקרן; הקרן תנוהל באופן שיאפשר מעקב אחר תקבוליה ואחר ההוצאות שהוצאו למטרות השונות.
(ד)
כספי הקרן וזכותה של הרשות המקומית לקבל כספים כאמור לא יהיו ניתנים לשעבוד; ואולם כספי הקרן המוחזקים בחשבון הבנק יהיו ניתנים לשעבוד לטובת מי שהרשות המקומית התקשרה עמו כדין בהסכם להקמה או לשיפור של תשתיות לשירותי תחבורה ציבורית ולרכב נקי בתחומה או לביצוע עבודה מסוימת במסגרת תכנון, הקמה, רכישה או הרחבה של תשתית כאמור או למימון כל אחד מאלה (בסעיף זה – התקשרות לביצוע תשתיות); בסעיף קטן זה, ”שעבוד“ – לרבות המחאה על דרך השעבוד וקיזוז.
(ה)
כספי הקרן וזכותה של הרשות המקומית לקבל כספים כאמור לא יהיו ניתנים לעיקול; ואולם כספי הקרן המוחזקים בחשבון הבנק יהיו ניתנים לעיקול אם העיקול הוטל בידי מי שהרשות המקומית התקשרה עמו כדין בהתקשרות לביצוע תשתיות, בשל אי־תשלום כספים לפי התקשרות כאמור.
מינוי פקחים וסמכויותיהם [תיקון: תשס״ח־4, תשפ״ד־3]
(א)
על אף האמור בכל דין, ראש רשות מקומית רשאי להסמיך פקחים, מבין עובדיה של הרשות המקומית, לעניין חוקי עזר והסדרי תנועה שנקבעו לפי סעיף 77ב.
(ב)
לא ימונה פקח כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן –
(1)
משטרת ישראל הודיעה, בתוך חודשיים מפנייתו של ראש הרשות המקומית אליה, כי אין לה התנגדות למינויו מטעמים של שלום הציבור או ביטחון המדינה, לרבות בשל עברו הפלילי (החל מיום 7.11.2025): או בשל החלטה סופית להטיל קנס שניתנה לגביו, לעניין הפרת תעבורה;
(2)
הוא עמד בתנאי כשירות וכן עבר הכשרה מתאימה בתחום חוקי העזר שהוא יופקד על אכיפתם ובתחום הסמכויות המסורות לו, ככל שהורה המנהל הכללי של משרד הפנים, בהסכמת ראש אגף התנועה במטה הארצי של משטרת ישראל.
(ג)
הודעה על מינוי פקחים לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
(ד)
פקח מוסמך לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו, כשהוא לובש מדי פקח בצבע ובצורה שנקבעו לעניין זה על ידי ראש הרשות המקומית, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה, הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ויש בידו תעודה חתומה על ידי ראש הרשות המקומית, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, אותה יראה על פי דרישה.
(ה)
אדם חייב לציית להוראות פקח שניתנו מכוח סמכויותיו כדין לפי סעיף זה.
(ו)
היה לפקח יסוד סביר להניח כי תנועת כלי רכב אסורה או מוגבלת לפי חוקי עזר או הסדרי תנועה שנקבעו לפי סעיף 77ב, רשאי הוא למנוע כניסת רכב לאזור שבו חלים איסור או הגבלה כאמור, להורות לנוהג ברכב לפנותו מאזור כאמור או לעכב רכב, ובלבד שהודיע לנוהג ברכב את העילה בשלה פעל כאמור.
(ז)
עיכב פקח רכב, רשאי הוא לדרוש מהנוהג ברכב למסור לו את שמו ומענו, ולהציג לפניו את תעודת הזהות שלו או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו שהוא חייב לשאתה על פי דין, וכן את רישיון הרכב.
(ח)
סירב הנוהג ברכב למלא אחר הוראת פקח שניתנה לו כדין, רשאי הפקח לגרום לפינוי הרכב.
ייחוד סמכויות ותפקידים [תיקון: תשס״ח־4]
הוקם איגוד ערים או הוקמה בחוק רשות ציבורית אחרת, יהיו להם כל הסמכויות והתפקידים של כל אחת מהרשויות המקומיות שבתחומם, בעניינים הקשורים לסמכויותיהם ולתפקידיהם וכל אחת מהרשויות המקומיות האמורות תהיה משוחררת מחובותיה לגבי כל אחד מהעניינים האמורים ולא יהיו נתונות לה הסמכויות והתפקידים שהיו בידה, על פי סעיפים 77א עד 77ד, בעניינים אלה, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בצו המקים את איגוד הערים או לפי החוק המקים את הרשות הציבורית האמורה.
פרק תשיעי: שונות
[תיקון: תש״ם, תשמ״ד, תשנ״ז־5]
(בוטל).
פטור מתחולה או תחולה בהתאמות לעניין רכב בעל עצמאות מותנית [תיקון: תשפ״ב־2]
(א)
בסעיף זה –
”ניסוי“, ברכב בעל עצמאות מותנית – שימוש בטכנולוגיה חדשה או שימוש חדש בטכנולוגיה קיימת, בהפעלה של רכב בעל עצמאות מותנית, במטרה לבחון את אופן תפקודה בדרך;
”רכב בעל עצמאות מותנית“ – רכב מנועי שמותקנת בו מערכת חומרה ותוכנה, שמסוגלת, בעצמה, לבצע חלק מהפעולות הנדרשות לשם נהיגת הרכב.
(ב)
השר רשאי, כדי לאפשר הפעלה של רכב בעל עצמאות מותנית למטרת ניסוי, בנוכחות בעל רישיון נהיגה היושב במושב הנהג או בכל מושב אחר ברכב שניתן לבצע ממנו את כלל פעולות הנהיגה, לקבוע בתקנות כי הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כולן או חלקן, החלה לעניין רכב מנועי, בעל רכב כאמור או נהיגתו, לא תחול לעניין רכב כאמור, עורך ניסוי ברכב כאמור או הפעלה של רכב כאמור, או שתחול בהתאמות שיקבע, ורשאי הוא להתנות את הפטור מתחולה או את ההתאמות כאמור בתנאים או לקבוע הוראות שיחולו במקום ההוראה שניתן לגביה פטור כאמור.
(ג)
המפקח הארצי על התעבורה רשאי, לאחר התייעצות עם ראש אגף התנועה במשטרת ישראל, אם מצא כי הדבר נדרש לשם ביצוע ניסוי ברכב בעל עצמאות מותנית בידי עורך ניסוי מסוים, להורות לעורך הניסוי כי לעניין רכב כאמור, עורך הניסוי או הפעלה של רכב כאמור, לא תחול גם הוראה מההוראות המנויות בתוספת החמש עשרה, נוסף על ההוראות שנקבעו בתקנות לפי פסקה (1), או שהוראה המנויה בתוספת החמש עשרה תחול בהתאמות שיקבע, ורשאי הוא להתנות את הפטור מתחולה או את ההתאמות בתנאים או לקבוע הוראות שיחולו במקום ההוראה שניתן לגביה פטור.
(ד)
הודעה על מתן פטור כאמור בסעיף קטן (ג) תימסר לראש אגף התנועה במשטרת ישראל.
(ה)
הוראות סעיף 16טז יחולו, בשינויים המחויבים, על הוראות שייתן המפקח הארצי על התעבורה לפי סעיף קטן (ג).
חלקה של רשות מקומית באגרות [תיקון: תש״ם, תשמ״ט, תשפ״ב־2]
השר ושר האוצר רשאים להקציב למועצות של העיריות ושל המועצות המקומיות, חלק מן האגרות ששולמו בעד רשיון רכב; שיעורו של החלק ייקבע על ידי השרים בצו, ומותר לקבוע בצו שהסכומים המוקצבים, כולם או מקצתם, ישמשו לביצוע פקודה זו או לשיפור תנאי התעבורה.
הסכם עם ממשלות שכנות [תיקון: תש״ם, תשפ״ב־2]
השר רשאי לבוא לידי הסכם עם ממשלת כל ארץ שכנה בדבר רישומם של כלי רכב ציבוריים ומסחריים הרשומים באותה ארץ והובאו לישראל לתקופה מסויימת, ורשאי הוא בהסכם כזה להורות על העלאת האגרות שנקבעו לפי פקודה זו או על הפחתתן או על פטור או הנחה, מכולן או מקצתן.
תחולה על שירות המדינה [תיקון: תש״ם]
פקודה זו תחול על כלי רכב ועל בני אדם שבשירות המדינה, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת.
מסירת מידע ממאגר מידע [תיקון: תשמ״ה, תשפ״ד־4]
רשות הרישוי רשאית למסור לגופים המנויים בתוספת החמישית, פרטי מידע ממאגר מידע כמשמעותו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, המנוהל על ידה, כמפורט בתוספת החמישית.
(החל מיום 14.8.2025): רשות הרישוי רשאית למסור לגופים המנויים בתוספת החמישית, פרטי מידע ממאגר מידע כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, המנוהל על ידה, כמפורט בתוספת החמישית.
מסירת מידע לגבי תאונות דרכים [תיקון: תשנ״א, תשנ״ז־5, תשס״ו־6, ק״ת תשע״ג־2, תשע״ח, תשע״ח־6, תשע״ח־7, תשפ״ב־2]
(א)
(1)
אירעה תאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל חבלה של ממש, תעמיד המשטרה לרשותו של מנהל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים או לנציגו, בתוך 24 שעות משעה שנודע לה לראשונה על אירוע התאונה, את פרטי המידע כמפורט בתוספת השישית, ככל שמידע זה מצוי בידיה אותה עת; המשטרה תשלים את העמדת המידע בתוך 24 שעות משעה שהמידע הנוסף הגיע לרשותה;
(2)
השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השישית.
(ב)
לא יעשה מנהל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים שימוש במידע שקיבל כאמור אלא למטרת ביצוע תפקידיו, אולם רשאי הוא למסור מידע כאמור לועדת בירור ובדיקה שמונתה לפי סעיף 76א.
תוספת לאגרה עבור תאגיד השידור הישראלי [תיקון: תשנ״ד־2, תשנ״ו, תשס״ג־4, תשס״ח־3, תשס״ט, תש״ע־2, תשע״ב־5, תשע״ב־9, תשע״ד־4, ק״ת תשע״ה־4, ק״ת תשע״ה־5, תשע״ה־2, תשע״ו־2, תשע״ו־5, [ק״ת הודעות]]
(א)
אגרת רשיון לרכב מנועי, למעט לתלת אופנוע ולאופנוע עם רכב צדי או עם גרור או בלעדיהם, או חידושו, שסכומה נקבע בתקנות לפי פקודה זו (להלן – אגרת רשיון), תוגדל, החל ביום י״ב בניסן התשנ״ו (1 באפריל 1996), בסכום של 94 שקלים חדשים (מתואם לאפריל 1996; מאפריל 2021 עד מרץ 2024, 148 ש״ח; החל מאפריל 2024, 141 ש״ח) (להלן – הסכום הנוסף).
(ב)
כל סכום נוסף ייגבה עבור תאגיד השידור הישראלי ויועבר אליו.
(ג)
הסכום הנוסף יפחת, ב־1 באפריל בכל שנה החל בשנת 2004, בשיעור של 5%, ויתעדכן באותו מועד לפי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהיה ידוע ב־1 בינואר של אותה שנה, לעומת זה שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת, ויעוגל לשקל החדש הקרוב.
(ג1)
על אף האמור ברישה של סעיף קטן (ג) ובלי לגרוע מהוראת העדכון הקבועה בסיפה של הסעיף הקטן האמור –
(1)
בתקופה שמיום כ״ה באדר ב׳ התשס״ח (1 באפריל 2008) עד יום כ״ה באדר ב׳ התשע״א (31 במרס 2011) לא יפחת הסכום הנוסף;
(1א)
ב־1 באפריל בכל אחת מהשנים 2013 עד 2018 יעלה הסכום הנוסף בתשעה שקלים חדשים; התוספת לסכום הנוסף לפי פסקה זו תתעדכן גם היא לפי האמור בסיפה של סעיף קטן (ג);
(2)
(נמחקה);
(3)
(נמחקה).
(ג2)
(בוטל).
(ד)
המנהל הכללי של משרד התחבורה יפרסם ברשומות הודעה על הסכום הנוסף, כפי שהתעדכן לפי סעיפים קטנים (ג) עד (ג1).
[תיקון: ק״ת תשל״ב]
תוספת ראשונה
(סעיפים 38 ו־39)
1.
עבירה לפי סעיף 10 (למעט נהיגת רכב בידי מי שהיה בעל רשיון נהיגה ולא חידשו).
1א.
[תיקון: ק״ת תש״ס, ק״ת תשע״ה]
עבירה לפי סעיף 12א1(ד).
2.
[תיקון: תשנ״ה־3]
עבירה לפי סעיף 62(7).
2א.
[תיקון: ק״ת תשס״ז]
עבירה לפי סעיף 12א2.
3.
[תיקון: תשנ״ו־2]
עבירה לפי סעיף 338(1) או (4) לחוק העונשין, תשל״ז–1977.
4.
[תיקון: ק״ת תשל״ב]
תוספת שניה
(סעיפים 38 ו־39)
1.
[תיקון: ק״ת תשס״ד]
2.
[תיקון: ק״ת תשמ״ו־2, ק״ת תשנ״ז־3]
(נמחק).
3.
[תיקון: תשמ״ה, תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 320(א) לתקנות התעבורה או סימן ה׳ לפרק השלישי בחלק ד׳ לתקנות האמורות, אם קבע בית המשפט כי במצב הבלמים או ההגה יש משום סכנה.
4.
[תיקון: תשמ״ה, ק״ת תש״ן, ק״ת תשנ״ב, תשפ״ב־2]
5.
[תיקון: ק״ת תש״ן, ק״ת תשנ״ה, ק״ת תשנ״ז־3, ק״ת תשס״ג־2, תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 54(א)(1) עד (4) לתקנות התעבורה לגבי מהירות העולה ביותר מ־30 קמ״ש מעל למהירות המרבית המותרת בדרך עירונית ולגבי מהירות העולה ביותר מ־40 קמ״ש מעל המהירות המרבית המותרת בדרך שאינה דרך עירונית ובדרך מהירה.
6.
[תיקון: ק״ת תשנ״ב, ק״ת תשנ״ז־3, ק״ת תשס״ג־2]
(נמחק).
7.
[תיקון: ק״ת תשנ״ה, ק״ת תשנ״ז־3, ק״ת תשס״ג־2]
(נמחק).
[תיקון: ק״ת תשל״ב, תש״ם]
תוספת שלישית
(סעיף 12א)
[תיקון: תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 22 לתקנות התעבורה, לגבי אי־ציות נוהג רכב לרמזור ואי־מתן זכות קדימה, עבירה לפי תקנות 26(2), 47, 54 או 57 לתקנות האמורות, ועבירה לפי תקנה 144 לתקנות האמורות, לגבי אי־הודעה על תאונת דרכים או אי־הגשת עזרה לנפגע בתאונת דרכים.
עבירה לפי פקודה זו או התקנות לפיה אשר גרמה לתאונת דרכים שבה נפגע אדם.
עבירה שבית המשפט גזר על מי שעבר אותה פסילה בפועל מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של שלושה חדשים או יותר.
[תיקון: תשמ״ד, ק״ת תש״ן]
תוספת רביעית
(סעיפים 27 ו־47)
[תיקון: ק״ת תשנ״ז־3, ק״ת תשס״ח, ק״ת תשע״ה, תשפ״ב־2]
עבירת נוהג ברכב מנועי לפי תקנה 22 לתקנות התעבורה לגבי אי־ציות לתמרורים 301 ו־302 לענין אי־מתן זכות קדימה בצומת או בהתמזגות דרכים ולתמרור 701;
[תיקון: תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 26(2) לתקנות התעבורה;
[תיקון: תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 27(א) לתקנות התעבורה;
[תיקון: תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 47(ד) לתקנות התעבורה לגבי עקיפה בדרך לא פנויה;
[תיקון: תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 47(ה)(5) לתקנות התעבורה לגבי עקיפה מסוכנת תוך חציית קו הפרדה רצוף;
[תיקון: ק״ת תשנ״ה, ק״ת תשנ״ז־3, ק״ת תשס״ג־2, תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 54(א)(1) עד (4) ו־(ה) לתקנות התעבורה לגבי מהירות העולה ביותר מ־30 קמ״ש מעל למהירות המרבית המותרת בדרך עירונית ולגבי מהירות העולה ביותר מ־40 קמ״ש מעל המהירות המרבית המותרת בדרך שאינה דרך עירונית ובדרך מהירה;
[תיקון: ק״ת תשנ״ב, ק״ת תשנ״ז־3, ק״ת תשס״ג־2]
(נמחק);
[תיקון: ק״ת תשנ״ה, ק״ת תשנ״ז־3, ק״ת תשס״ג־2]
(נמחק);
[תיקון: ק״ת תשס״ד]
(נמחק);
[תיקון: תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 67 לתקנות התעבורה תוך גרימת סיכון להולך הרגל;
[תיקון: ק״ת תשס״ד, תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 84(ב) לתקנות התעבורה, כשההסעה היא בשכר;
[תיקון: ק״ת תשנ״ד, ק״ת תשס״ד, תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 85(א)(5) לתקנות התעבורה כשהמשקל הכולל של הרכב והמטען המובל בו עולים ב־25% או יותר על המשקל הכולל המותר;
[תיקון: ק״ת תשס״ז, תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 502 לתקנות התעבורה;
[תיקון: ק״ת תשס״ד]
(נמחק);
[תיקון: ק״ת תש״ס, ק״ת תשע״ה]
עבירה לפי סעיף 12א1(ד) לפקודה;
[תיקון: ק״ת תשס״ז]
עבירה לפי סעיף 12א2 לפקודה;
[תיקון: ק״ת תשס״ד]
עבירה לפי סעיף 62(3) לפקודה;
[תיקון: ק״ת תשס״ד]
עבירה לפי סעיף 65 לפקודה.
[תיקון: תשמ״ה]
תוספת חמישית
(סעיף 82)
1.
[תיקון: ק״ת תשס״ז]
(נמחק)
2.
3.
4.
5.
[תיקון: ק״ת תשנ״ז, ק״ת תשס״ב, תשס״ו, ק״ת תשע״א־2, ק״ת תשע״ד־2]
6.
[תיקון: תשס״ו־6, ק״ת תשע״ג, תשע״ח, תשע״ח־6]
(נמחק)
7.
[תיקון: ק״ת תשס״ג־2, תשפ״ב־2]
8.
[תיקון: ק״ת תשס״ח־2]
9.
[תיקון: ק״ת תשע״ז, תשפ״ב־2]
[תיקון: תשנ״א]
תוספת שישית
(סעיף 83)
הודעה על תאונת דרכים
א.
מועד התאונה
התאריך, היום בשבוע והשעה שבה אירעה התאונה.
ב.
פרטי התאונה
1.
המקום, מספר הדרך או שם הרחוב ושם העיר (אם בשטח עירוני).
2.
מספר הק״מ או מספר הבית.
3.
שם צומת עם דרך או עם רחוב.
4.
מאפיינים מיוחדים (כגון: עבודות בדרך, שמן בכביש, תאונות קודמות במקום).
5.
מזג האוויר.
6.
מצב הראות.
7.
מצב הכביש.
8.
נסיבות התנועה בדרך בעת אירוע התאונה (כגון: תנועה צפופה, קלה, פקק).
9.
ליקויים בדרך.
ג.
[תיקון: ק״ת תשנ״א]
כלי רכב המעורבים בתאונה
1.
סוג הרכב ושם היצרן.
2.
שנת ייצור.
3.
מספר הנוסעים ברכב.
4.
זיהוי כללי: משאית צבאית, אוטובוס ”אגד“, מונית וכו׳.
5.
תקינות.
6.
המספר הרשום של הרכב.
ד.
[תיקון: ק״ת תשנ״א, ק״ת תשנ״ג]
נהגים ונפגעים
1.
גיל.
2.
מין.
3.
ותק בנהיגה וסוג רשיון.
4.
מקום הישיבה ברכב ושימוש בהתקן ריסון.
5.
חומרת הפגיעה.
6.
מספר רשיון הנהיגה או מספר הזהות של נוהג הרכב, וכן שמו.
ה.
התרחשות התאונה
1.
פעולת כל רכב לפני התאונה ובעת התאונה.
2.
פעולות גורמים אחרים לפני התאונה ובמהלכה (כגון: הולכי רגל, רכב חונה, בעלי חיים).
ו.
תוצאות התאונה
1.
נזק לרכב (פירוט הנזק לרכב).
2.
נזק אחר.
ז.
סיבה משוערת של גורמי התאונה.
[תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ג־3]
תוספת שביעית
[תיקון: תשע״ט־2]
(סעיף 57א)
[תיקון: תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 84(ב) לתקנות התעבורה כאשר הסעת הנוסעים היא בשכר ומספר הנוסעים המותר קבוע ברשיון הרכב;
[תיקון: תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 84א לתקנות התעבורה;
[תיקון: תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 502 לתקנות התעבורה;
[תיקון: ק״ת תשס״ד, תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 168 לתקנות התעבורה;
[תיקון: ק״ת תשס״ד, תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 308(ד) לתקנות התעבורה;
[תיקון: ק״ת תשס״ד]
עבירה לפי סעיף 10 לפקודה, למעט נהיגת רכב על ידי מי שהיה בעל רישיון נהיגה ולא חידשו;
[תיקון: ק״ת תשס״ד]
עבירה לפי סעיף 36ב(ג) לפקודה;
[תיקון: ק״ת תשס״ד]
עבירה לפי סעיף 67 לפקודה;
[תיקון: תשס״ה־3]
עבירה לפי סעיפים 12א1 או 12א2 לפקודה;
[תיקון: תשס״ה־3]
עבירה לפי סעיף 62(3) לפקודה;
[תיקון: תשס״ה־3]
עבירה לפי סעיף 64א לפקודה;
[תיקון: תשס״ה־3, תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 26(2) לתקנות התעבורה;
[תיקון: ק״ת תשס״ז־2]
עבירה לפי סעיף 65(א)(2) או (3) לפקודה;
[תיקון: ק״ת תשס״ז־2, תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 56(א)(1) או (4) לתקנות התעבורה;
[תיקון: ק״ת תשס״ז־2, תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 47(ד) ו־(ה)(5) לתקנות התעבורה;
[תיקון: ק״ת תשס״ח, ק״ת תשע״ה, תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה לגבי אי־ציות לתמרור 701;
[תיקון: ק״ת תשס״ח, ק״ת תשע״ב, תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 27(א) לתקנות התעבורה, באחד הליקויים שלהלן שנמצאו בידי בוחן כמובנו בתקנה 307 לתקנות התעבורה:
| המכלול | מהות הליקוי | סוג הרכב | |
|---|---|---|---|
| (א) | הגה | גלגל הגה משוחרר ממוט ההגה עד כדי הפרעה לסיבוב ההגה | פרטי ומסחרי |
| (ב) | הגה | גלגל הגה יוצא בקלות מהתושבת במוט ההגה | פרטי ומסחרי |
| (ג) | הגה | גלגל הגה שבור לגמרי או עלול לפצוע את ידי הנהג | פרטי ומסחרי |
| (ד) | גלגלים | חסרים 50 אחוז ויותר מהאומים של גלגל | מסחרי מעל 7,500 ק״ג |
| (ה) | בלמים מאטים | דליפות אוויר שנשמעות בתא הנהג או שגורמות לירידה נמשכת של מחוג המנומטר בעת לחיצה על דוושת הבלם | רכב שמותקנים בו בלמים המופעלים בלחץ אוויר |
| (ו) | מנגנון חיבור אוויר לגרורים | דליפות אוויר שנשמעות בתא הנהג או שגורמות לירידה נמשכת של מחוג המנומטר בעת לחיצה על דוושת הבלם | רכב מחובר |
| (ז) | מנגנון צימוד גרורים | סדק נראה לעין בתושבת מנגנון החיבור | רכב מחובר |
| (ח) | מושב הנהג | מושב הנהג איננו מחובר למקומו, באופן שהמושב האמור איננו יציב | כל הסוגים |
| (ט) | בלמים | דוושת הבלם יורדת לרצפת הרכב | כל הסוגים, למעט רכב עם בלמי אוויר |
| (י) | בלמים | תא בילום (בוסטר) באחד הגלגלים איננו פועל – מנותק או חסר | רכב עם בלמי אוויר |
| (יא) | גלגלים | חסר גלגל אחד או יותר באחד הסרנים | N3 |
[תיקון: תשס״ד־3]
תוספת שמינית
(סעיף 68א)
1.
[תיקון: תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 85(א)(5) לתקנות התעבורה לענין הובלת מטען ברכב מסחרי;
2.
[תיקון: תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 168 לתקנות התעבורה;
3.
[תיקון: תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 308(ד) לתקנות התעבורה לענין רכב מסחרי, רכב עבודה ורכב ציבורי, ובלבד שהעתק מהודעת איסור השימוש יישלח גם לבעל הרכב, אם לא נמסר לו במעמד מסירת הודעת איסור השימוש.
[תיקון: תשס״ח־5]
תוספת תשיעית
(סעיף 71א1)
1.
[תיקון: ק״ת תשע״ה]
תג נכה התואם במראהו את תמרור 437: חניה לרכב של נכה – משותק רגלים, בהתאם להודעת תעבורה (קביעת תמרורים), התש״ל–1970.
[תיקון: תשס״ח־6]
תוספת עשירית
(סעיף 40א(ב))
1.
עבירה לפי סעיף 10 לפקודה, שנעברה על ידי בגיר, למעט נהיגת רכב על ידי מי שהיה בעל רישיון נהיגה ולא חידשו.
2.
העבירות המנויות בסעיף 40א(א)(1) לפקודה.
3.
[תיקון: תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 22 לתקנות התעבורה, לעניין אי ציות לרמזור אדום.
4.
[תיקון: תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 47 לתקנות התעבורה, למעט עבירת קנס.
5.
[תיקון: תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 54 לתקנות התעבורה, למעט עבירת קנס.
6.
[תיקון: תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 67 לתקנות התעבורה, למעט עבירת קנס.
[תיקון: תשע״ה]
תוספת אחת עשרה
(סעיף 27א1)
1.
שימוש שלא כדין בנתיב נסיעה אשר יועד וסומן בתמרור לפי פקודה זו כנתיב תחבורה ציבורית.
[תיקון: תשע״ח־3]
תוספת שתים עשרה
(סעיף 27א1)
[תיקון: תשפ״ב־2]
קטעי הדרך באחת מהדרכים המפורטות להלן שהשר קבע אותם כנתיב מהיר לפי סעיף 2 לחוק נתיבים מהירים:
(א)
כביש ארצי מספר 1;
(ב)
כביש ארצי מספר 2;
(ג)
כביש ארצי מספר 5;
(ד)
כביש ארצי מספר 20.
[תיקון: תשפ״ב־2]
תוספת שלוש עשרה
חלק א׳
חלק ב׳
חלק ג׳
[תיקון: תשפ״ב־2]
תוספת ארבע עשרה
(סעיפים 16ו, 16יב, 16יד, 16טו ו־16לג)
1.
תנאים למתן היתר הפעלה
(א)
במרכז הבקרה העומד לרשותו של המבקש או שהמבקש התקשר עימו, כאמור בסעיף 16ו(א)(3), מתקיימים כל אלה:
(1)
הוא בעל יכולת לקיים, בכל עת, תקשורת דו־כיוונית באמצעות טלפון עם משטרת ישראל, אגודת מגן דוד אדום והרשות הארצית לכבאות והצלה ולפעול על פי הוראותיהם; התקשורת עם משטרת ישראל תהיה באמצעות מספר טלפון ייעודי;
(2)
הוא בעל יכולת לקיים תקשורת, בכל עת, עם הגורם המרכז את ניהול ובקרת התנועה בכל אזור שבו הוא מבקש לבצע הפעלה ניסיונית של רכב עצמאי, אם יש גורם כזה;
(3)
יש בו מערכת מחשוב שיכולה לתת לרכב עצמאי הנחיות, ובכלל זה הוראה לעצירה מוחלטת;
(4)
לעניין הגנת סייבר, התקיימו הוראות סעיף קטן (ח) ברכב העצמאי שבכוונתו להפעיל, במרכז הבקרה ובתקשורת בינו ובין הרכב שלגביו הוגשה בקשה לרישום כרכב עצמאי;
(5)
הוא בעל יכולת לקיים ניטור סייבר רציף, בכל עת, של כלי הרכב העצמאיים שהוא מפעיל, המחובר למרכז ניטור, שליטה ובקרה לאירועי סייבר (SOC – Security Operating Center) שמפעיל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים;
(6)
עובדיו הם בעלי ידע בתחומי מערכות הרכב, מערכות מחשב, מערכות תקשורת והגנת סייבר המאפשר להם לבצע את תפקידי מרכז הבקרה לפי פקודה זו, להנחת דעתו של המפקח הארצי על התעבורה; מספר העובדים כאמור יהיה כנדרש לשם מילוי תפקידים אלה בהתחשב במספר כלי הרכב העצמאיים שיפעיל המבקש.
(ב)
עומדת לרשותו של המבקש מערכת מחשוב המסוגלת לבצע איסוף ושמירה של המידע שעל בעל ההיתר לאסוף ולשמור לפי סעיף 3.
(ג)
המבקש הציג תיעוד ומסמכים להנחת דעתו של המפקח הארצי על התעבורה, המפרטים את האמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשותו ואת הידע המקצועי של העובדים שהוא מעסיק, הכשרתם והשכלתם ואופן חישוב מספר העובדים הנדרשים וסוגם, והכול כנדרש לשם עמידה בדרישות סעיף קטן (א).
(ד)
המבקש הוא בעל יכולת לזהות תקיפת סייבר ולדווח עליה לפי סעיף 3 למפקח הארצי על התעבורה.
(ה)
ביכולתו של המבקש להפעיל מרכז שירות לנוסעי הרכב העצמאי שניתן ליצור עימו קשר במהלך הנסיעה, וכן לפניה או אחריה.
(ו)
המבקש יגיש תוכנית הפעלה באופן שהורה לו המפקח הארצי על התעבורה, שתכלול בין השאר את אלה, ופרטים נוספים כפי שיורה לו המפקח:
(1)
מספר כלי הרכב העצמאיים שיפעיל המבקש, ואם בכוונתו לשנות את מספרם בתקופת ההיתר – יפרט את הצפי למועדי השינוי הידועים לו בעת הגשת הבקשה ומספר כלי הרכב העצמאיים שיפעיל בעקבות כל שינוי;
(2)
פרטי כלי הרכב העצמאיים שיופעלו, ובכלל זה דרישות התקינה שהם עומדים בהן, אופן חיבור מערכת הנהיגה העצמאית לרכב העצמאי, ביצועי מערכת הנהיגה העצמאית, מרחב ההפעלה של הרכב העצמאי, תפישת הבטיחות ואמצעי ההגנה מפני תקיפת סייבר המותקנים ברכב;
(3)
פרטי המערכות של איסוף ושמירת הנתונים על ידי הרכב העצמאי וההגנה על הנתונים;
(4)
פירוט מצבי כשל אפשריים של מערכת הנהיגה העצמאית שהוא מפעיל העלולים לגרום לאירוע בטיחותי חמור או להפרה של הוראה לפי פקודה זו לעניין התנהגות בדרך, מסמך שערך להערכת הסיכון הנשקף ממצבים אלה והאמצעים שיינקטו לניהולם;
(5)
פירוט האמצעים המותקנים ברכב העצמאי המבטיחים כי יציית להוראות כל גורם המוסמך על פי דין לתת הוראה לעובר דרך ותגובות הרכב העצמאי לתנועת רכב ביטחון בסביבתו; בפסקה זו, ”רכב ביטחון“ – כהגדרתו בתקנות התעבורה;
(6)
פירוט האמצעים המותקנים ברכב לשם שמירה על שלום הנוסעים ברכב העצמאי ולשם יצירת קשר על ידם עם מרכז הבקרה, הנחיות התנהגות לנוסעים במקרה חירום ואופן יידוע הנוסעים על קיום האמצעים כאמור והשימוש בהם;
(7)
פרטי מוקד שירות לנוסעים ברכב העצמאי ואופן יידוע הנוסעים על קיומו ועל האמצעים ליצירת קשר עימו.
(ז)
המבקש הוכיח שהוא בעל יכולת לוודא את קיומם של כל אלה:
(1)
עדכון שוטף של מערכותיו הממוחשבות של הרכב העצמאי, ובכלל זה עדכוני תוכנה;
(2)
תחזוקה ואבטחה של הרכב העצמאי ושל מערכותיו באמצעות מוסך בעל רישיון להפעלת מוסך לפי חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016, ובלבד שמערכות המחשוב של מוסך כאמור לא יגרעו מהגנת הסייבר על הרכב העצמאי לפי סעיף קטן (ח).
(ח)
המבקש המציא למפקח הארצי על התעבורה אחד או יותר מהמסמכים שלהלן, כפי שיורה לו המפקח, ותוכנם הניח את דעתו של המפקח לעניין הגנת סייבר על מרכז הבקרה, הרכב העצמאי ומערכותיו והתקשורת ביניהם:
(1)
מסמכים המפרטים את מערכת ניהול הגנת הסייבר של הרכב, מערכת הנהיגה העצמאית, אמצעי התקשורת הדו־כיוונית המאובטחת בין מרכז הבקרה והרכב העצמאי, והתאמתם למתן מענה להגנת סייבר מול מיפוי האיומים שערך המפקח הארצי על התעבורה, בהתאם לניהול סיכונים פרטני, בכפוף להוראות תוספת זו;
(2)
תוצאות בדיקות תיאורטיות ובדיקות מעשיות בפן הטכני ובפן התהליכי, כדי להוכיח את מימוש דרישות ההגנה על המערכות שעליהן הורה המפקח הארצי על התעבורה ולגלות פרצות בהגנה עליהן למרות מימוש הדרישות שהוגדרו, ובין השאר מבדקי הערכת פגיעות ומבדקי חדירות;
(3)
מסמכי תֶכֶן־על לגבי כל ציוד המחשוב והציוד האלקטרוני של המערכת ומרכיביה הנדרשים לביצוע בדיקות כאמור בפסקה (2), ובכלל זה כלל בקרות הסייבר הממומשות;
(4)
מסמכי ניתוח איומים;
(5)
מסמכי ניהול סיכונים;
(6)
פירוט פתרונות מפצים לפרצות אפשריות בהגנה על הרכב, על מערכת הנהיגה העצמאית, על מערכות מרכז הבקרה ועל התקשורת בין כל אלה.
2.
תנאים למתן רישיון רכב לרכב עצמאי
(א)
המבקש הוכיח את יכולת מערכת הנהיגה המותקנת בו להיות מערכת נהיגה עצמאית באמצעות תיעוד של יצרן המערכת כפי שתדרוש ממנו רשות הרישוי.
(ב)
המבקש הוכיח, באמצעות דוח בדיקה של הרכב העצמאי על ידי מעבדה שאישרה רשות הרישוי ובחינה מעשית בנסיעה בדרך על ידי בוחן נהיגה, את יכולתו של הרכב העצמאי לעמוד בכל אלה:
(1)
לציית להוראות תקנות התעבורה החלות על רכב עצמאי, ובכלל זה הוראות הניתנות בתמרור, על ידי שוטר או על ידי מי שהוסמך לפי דין לתת הוראה לעובר דרך בדבר התנהגותו בדרך, לרבות לעניין הוראות תקנות 22 ו־23 לתקנות התעבורה, כאילו הרכב העצמאי הוא עובר דרך;
(2)
להימנע מגרימת תאונת דרכים העלולה לגרום לפגיעה באדם או ברכוש שניתן לחזותה וניתן למונעה באופן סביר;
(3)
להשתלב בתנועה באופן שלא יפגע בזרימתה;
(4)
לזהות את גבול מרחב ההפעלה;
(5)
לעבור למצב סיכון מזערי בכל מקרה שבו מערכת הנהיגה העצמאית אינה יכולה להמשיך בנהיגת הרכב, ובכלל זה הפסקת נסיעת הרכב, תוך כדי יצירת תקשורת אוטומטית מאובטחת עם מרכז הבקרה;
(6)
בעת היותו במצב סיכון מזערי, להעביר למרכז הבקרה נתונים הדרושים לו לשם מתן הנחיות בדבר אופן המשך הנהיגה או הימנעות ממנה ולנהוג את הרכב העצמאי על פי הנחיות מרכז הבקרה, אלא אם כן יש בהנחיות אלה כדי לסכן את עוברי הדרך.
(ג)
לרכב העצמאי יש יכולת לתעד נתונים על הפעלתו, כנדרש לפי הפקודה ותוספת זו, ולשמור אותם.
(ד)
לעניין הגנת סייבר, הרכב עומד בדרישות הגנת הסייבר הקבועות ברגולציה של האיחוד האירופי UNECE wp29 או בתקן בין־לאומי ISO/SAE 21434 או שהתקיימו הוראות סעיף 1(ח) בו ובציוד התקשורת בינו ובין מרכז הבקרה.
3.
חובות בעל היתר ההפעלה
(א)
להפעיל מערכת מחשוב ואמצעים לשמירת מידע הממוקמים בישראל, או במדינה אחרת שאישר המפקח הארצי על התעבורה ובכפוף לתנאי האישור, המבצעים תיעוד, בעברית או באנגלית, של הפעלת כל רכב עצמאי הכלול בהיתר ההפעלה ושומרים אותו, ובכלל זה –
(1)
מועדים של תחילת ההפעלה של כל רכב עצמאי והפסקתה, מתן הנחיה לשינוי אופן תפעול הרכב או מעבר של רכב למצב סיכון מזערי, בין ביוזמת מערכת הנהיגה העצמאית ובין ביוזמת מרכז הבקרה;
(2)
תיעוד נתוני תאונות דרכים שהרכב העצמאי היה מעורב בהן שנאספו על ידי חיישני הרכב העצמאי ומצלמותיו ושמירתם, ובכלל זה פרק זמן שלפני התאונה ואחריה, כפי שיורה לו המפקח הארצי על התעבורה;
(3)
תיעוד אירועי כשל בפעולת כלי רכב עצמאי, שגרמו או שהיו עלולים לגרום לאירוע בטיחותי חמור או להפרה של הוראה לפי פקודה זו לעניין התנהגות בדרך;
(4)
תיעוד אירועים שהרכב העצמאי עבר בהם למצב סיכון מזערי;
(5)
פעולות שנעשו מטעם בעל היתר ההפעלה, לטיפול בתקלות בפעולת רכב עצמאי, ובכלל זה זיהוי הרכב העצמאי שטופל כאמור, מועד ביצוען, המקום שבו בוצעו, אופי התקלות שטופלו והאופן שבו טופלו.
(ב)
לעדכן את מרכז ניהול התנועה האזורי, אם קיים, ואת מרכז ניהול התחבורה הציבורית באזור הכלול בהיתר ההפעלה או בסביבתו, אם רכב עצמאי שהוא מפעיל היה מעורב באירוע שיש בו כדי להשפיע באופן מהותי על זרימת התנועה באותו אזור.
(ג)
ליישם מערכת ניהול הגנה בסייבר CSMS (Automotive Cyber Security Management) ויישומי בקרה הגנתית, שתעמוד בדרישות שהמפקח הארצי על התעבורה הורה לו עליהן.
(ד)
לקבוע נוהל לטיפול באירועי סייבר בזמן אמת (Incident response).
(ה)
לדווח למפקח הארצי על התעבורה על תקיפת סייבר בתוך שש שעות מרגע שהתגלתה, ואם היה בתקיפה האמורה כדי ליצור סיכון לחיי אדם – באופן מיידי.
(ו)
לציית, בזמן אמת, באמצעות מרכז הבקרה, להוראות שוטר הנוגעות לנסיעה של הרכב העצמאי שניתנו בהתאם לסמכויותיו על פי דין.
(ז)
להגיש למפקח הארצי על התעבורה, באמצעי דיגיטלי, דיווחים אלה:
(1)
דיווח תקופתי, אחת לשלושה חודשים, בתוך שבועיים מסיומם, שיכלול בין היתר את הפרטים כמפורט להלן, וכן כל פרט מידע אחר שהורה לו המפקח הארצי על התעבורה, ובלבד שלא יכלול מידע המאפשר לזהות את הנוסעים ברכב העצמאי או כל אדם אחר:
(א)
מספר הנוסעים בכלי הרכב העצמאיים שהוא מפעיל ופילוחו לפי מועד הנסיעה, מקדם המילוי של כל רכב, וכל פילוח כמותי אחר שיבקש המפקח הארצי על התעבורה; לעניין זה, ”מקדם מילוי“ – סך שעות נסיעה ברכב של כלל הנוסעים ברכב העצמאי שהפעיל בפרק זמן נתון, מחולק בסך שעות נסיעתם של כלי הרכב האמורים באותו פרק זמן;
(ב)
סך הנסועה של כלי הרכב העצמאיים שהוא מפעיל, ממוצע הנסועה לרכב, ופירוט נקודות איסוף והורדה שכיחות;
(ג)
מספר כולל של הנוסעים שנרשמו אצל בעל היתר ההפעלה לשם אפשרות נסיעה ברכב העצמאי;
(ד)
רשימה של אירועים בטיחותיים חמורים שאירעו ושל הפרות תקנות התעבורה לעניין ההתנהגות בדרך, ומועדיהם;
(ה)
פירוט אירועים חריגים שאירעו במהלך הנסיעות, שבהם היו מעורבים נוסעים ברכב עצמאי, ואופן הטיפול באותם אירועים;
(2)
דיווח מסכם ראשוני לגבי כלל תקופת היתר ההפעלה, שלושה חודשים לפני תום תקופת היתר ההפעלה, ודיווח מסכם סופי בתוך שלושה חודשים מתום תקופת היתר ההפעלה; הדוחות המסכמים יוגשו בין שהיתר ההפעלה חודש לתקופה נוספת ובין שלאו, ויכללו את הפרטים כמפורט להלן, לעניין כל תקופת ההפעלה:
(א)
סיכום הנתונים האמורים בפסקה (1), לגבי כל תקופת תוקף ההיתר, וניתוח מגמות שינוי בהם בתקופה זו;
(ב)
מרחק נסיעה ממוצע וחציוני, משך נסיעה ממוצע וחציוני, וניתוח מגמות שינוי בהם, לגבי תקופת תוקף היתר ההפעלה;
(ג)
מידע נוסף שיורה לו המפקח הארצי על התעבורה בעקבות קבלת הדיווח המסכם הראשוני.
(ח)
על אף האמור בסעיף קטן (ז), המפקח הארצי על התעבורה רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לפטור בעל היתר הפעלה מחובת דיווח של פרט אחד או יותר מהפרטים המנויים באותו סעיף קטן, לתקופה או באופן קבוע, אם ראה כי יש מניעה טכנולוגית לאסוף את אותו פרט לשם הדיווח.
4.
אירוע בטיחותי
(א)
דיווח על אירוע בטיחותי יועבר באמצעים דיגיטליים ויכלול את מאפייני תנועת הרכב, כגון כיוון ומהירות, ליקויים או אי־תפקוד בפעולתה של כל אחת ממערכות הרכב העצמאי, פירוט גרסת התוכנה שהייתה מותקנת ברכב העצמאי וכל מידע אחר שהמפקח הארצי על התעבורה הורה עליו מראש או לעניין אירוע בטיחותי מסוים.
(ב)
היה האירוע הבטיחותי כרוך בתקיפת סייבר או שהוא מעלה חשד לתקיפה כאמור, יציין זאת בעל היתר ההפעלה בדיווח כאמור בסעיף קטן (א).
[תיקון: תשפ״ב־2]
תוספת חמש עשרה
(סעיף 78א)
ח׳ באב תשכ״א (21 ביולי 1961).
- פנחס רוזן
שר המשפטים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.