מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
- ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה־עשר יום לחדש על הרי אררט
- ואלה תולדת תרח תרח הוליד את־אברם את־נחור ואת־הרן והרן הוליד את־לוט
- ויהי בשחת אלהים את־ערי הככר ויזכר אלהים את־אברהם וישלח את־לוט מתוך ההפכה בהפך את־הערים אשר־ישב בהן לוט
- ויעשו־כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט
- והאבנים תהיין על־שמת בני־ישראל שתים עשרה על־שמתם פתוחי חותם איש על־שמו תהיין לשני עשר שבט
- והאבנים על־שמת בני־ישראל הנה שתים עשרה על־שמתם פתוחי חתם איש על־שמו לשנים עשר שבט
- ויקרב את־העלה ויעשה כמשפט
- ובקצרכם את־קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט
- ונתנו אתה ואת־כל־כליה אל־מכסה עור תחש ונתנו על־המוט
- ולקחו את־כל־כלי השרת אשר ישרתו־בם בקדש ונתנו אל־בגד תכלת וכסו אותם במכסה עור תחש ונתנו על־המוט
- ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט
- ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט
- ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט
- ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט
- והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד־עמדו לפני העדה למשפט
- וייטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט
- ובאת אל־הכהנים הלוים ואל־השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט
- ועתה קחו לכם שני עשר איש משבטי ישראל איש־אחד איש־אחד לשבט
- ויקרא יהושע אל־שנים העשר איש אשר הכין מבני ישראל איש־אחד איש־אחד משבט
- ואלה יצאו מן־העיר לקראתם ויהיו לישראל בתוך אלה מזה ואלה מזה ויכו אותם עד־בלתי השאיר־לו שריד ופליט
- וחצר גדה וחשמון ובית פלט
- והיא יושבת תחת־תמר דבורה בין הרמה ובין בית־אל בהר אפרים ויעלו אליה בני ישראל למשפט
- ותקח דלילה עבתים חדשים ותאסרהו בהם ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון והארב ישב בחדר וינתקם מעל זרעתיו כחוט
- ולא־הלכו בניו בדרכו [בדרכיו] ויטו אחרי הבצע ויקחו־שחד ויטו משפט
- ויאמר יהונתן אל־הנער נשא כליו לכה ונעברה אל־מצב הערלים האלה אולי יעשה יהוה לנו כי אין ליהוה מעצור להושיע ברב או במעט
- ותרד מיכל את־דוד בעד החלון וילך ויברח וימלט
- ויאמרו אנשי דוד אליו הנה היום אשר־אמר יהוה אליך הנה אנכי נתן את־איביך [איבך] בידך ועשית לו כאשר יטב בעיניך ויקם דוד ויכרת את־כנף־המעיל אשר־לשאול בלט
- וֶאֱלִישָׁמָע וְאֶלְיָדָע וֶאֱלִיפָלֶט
- וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֵלָיו יַעַן אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא־שָׁאַלְתָּ לְּךָ יָמִים רַבִּים וְלֹא־שָׁאַלְתָּ לְּךָ עֹשֶׁר וְלֹא שָׁאַלְתָּ נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ וְשָׁאַלְתָּ לְּךָ הָבִין לִשְׁמֹעַ מִשְׁפָּט
- וַיִּשְׁמְעוּ כָל־יִשְׂרָאֵל אֶת־הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר שָׁפַט הַמֶּלֶךְ וַיִּרְאוּ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ כִּי רָאוּ כִּי־חָכְמַת אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט
- וְאֶת־הַסִּירוֹת וְאֶת־הַיָּעִים וְאֶת־הַמִּזְרָקוֹת וְאֵת כָּל־הַכֵּלִים האהל [הָאֵלֶּה] אֲשֶׁר עָשָׂה חִירָם לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית יְהוָה נְחֹשֶׁת מְמֹרָט
- וְלֹא־שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶל־הָעָם כִּי־הָיְתָה סִבָּה מֵעִם יְהוָה לְמַעַן הָקִים אֶת־דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה בְּיַד אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי אֶל־יָרָבְעָם בֶּן־נְבָט
- וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אַחְאָב אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּקְרַע בְּגָדָיו וַיָּשֶׂם־שַׂק עַל־בְּשָׂרוֹ וַיָּצוֹם וַיִּשְׁכַּב בַּשָּׂק וַיְהַלֵּךְ אַט
- וַיְהִי כִּרְאוֹת שָׂרֵי הָרֶכֶב אֶת־יְהוֹשָׁפָט וְהֵמָּה אָמְרוּ אַךְ מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל הוּא וַיָּסֻרוּ עָלָיו לְהִלָּחֵם וַיִּזְעַק יְהוֹשָׁפָט
- ויתפשו את־המלך ויעלו אתו אל־מלך בבל רבלתה וידברו אתו משפט
- והוא לא־כן ידמה ולבבו לא־כן יחשב כי להשמיד בלבבו ולהכרית גוים לא מעט
- וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל ענוים [עניים] באמרי־שקר ובדבר אביון משפט
- ויחזק חרש את־צרף מחליק פטיש את־הולם פעם אמר לדבק טוב הוא ויחזקהו במסמרים לא ימוט
- ועד־זקנה אני הוא ועד־שיבה אני אסבל אני עשיתי ואני אשא ואני אסבל ואמלט
- והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט
- ותהי האמת נעדרת וסר מרע משתולל וירא יהוה וירע בעיניו כי־אין משפט
- ויקחו את־ירמיהו וישלכו אתו אל־הבור מלכיהו בן־המלך אשר בחצר המטרה וישלחו את־ירמיהו בחבלים ובבור אין־מים כי אם־טיט ויטבע ירמיהו בטיט
- וימרד־בו לשלח מלאכיו מצרים לתת־לו סוסים ועם־רב היצלח הימלט העשה אלה והפר ברית ונמלט
- ובזה אלה להפר ברית והנה נתן ידו וכל־אלה עשה לא ימלט
- ואמר שמעו־נא ראשי יעקב וקציני בית ישראל הלוא לכם לדעת את־המשפט
- ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט
- ואמרת מה־ידע אל הבעד ערפל ישפוט
- ותאמר אלקטה־נא ואספתי בעמרים אחרי הקוצרים ותבוא ותעמוד מאז הבקר ועד־עתה זה שבתה הבית מעט
- ויהי כראות המלך את־אסתר המלכה עמדת בחצר נשאה חן בעיניו ויושט המלך לאסתר את־שרביט הזהב אשר בידו ותקרב אסתר ותגע בראש השרביט
- ואנה שמעת עליך [עלך] די־תוכל [תיכול] פשרין למפשר וקטרין למשרא כען הן תוכל [תכול] כתבא למקרא ופשרה להודעתני ארגונא תלבש והמונכא [והמניכא] די־דהבא על־צוארך ותלתא במלכותא תשלט
- ויקרא בספר תורת האלהים יום ביום מן־היום הראשון עד היום האחרון ויעשו־חג שבעת ימים וביום השמיני עצרת כמשפט
- ובישוע ובמולדה ובבית פלט
- ויבחר ואלישמע ואליפלט
- ובני יפלט פסך ובמהל ועשות אלה בני יפלט
- ויבחר ואלישוע ואלפלט
- ואלישמע ובעלידע ואליפלט
- ושאר דברי שלמה הראשנים והאחרונים הלא־הם כתובים על־דברי נתן הנביא ועל־נבואת אחיה השילוני ובחזות יעדי [יעדו] החזה על־ירבעם בן־נבט
- ולא־שמע המלך אל־העם כי־היתה נסבה מעם האלהים למען הקים יהוה את־דברו אשר דבר ביד אחיהו השלוני אל־ירבעם בן־נבט
- ויהי פחד יהוה על כל־ממלכות הארצות אשר סביבות יהודה ולא נלחמו עם־יהושפט
- ויאמר אל־השפטים ראו מה־אתם עשים כי לא לאדם תשפטו כי ליהוה ועמכם בדבר משפט
מענדלוין (שיחה) 19:06, 15 בדצמבר 2019 (IST)
