לדלג לתוכן

פירוש קדמון על ספר חסידים/תקיז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ספר חסידים תקיז
מפרשים: פירוש קדמון ברית עולם

רבי חנינא כו' והחסידים הראשונים כו'. ר"ל כדאיתא במסכת נדה: הרי ביום ד' משמש מטתו ולכך כו' ר"ל כיון שאותו לילות הן לילי תשמיש ושוכ אין יצרו תקיף כדי שלא יחטיאה את הבריות בקרי: ואז עת גשמים ר"ל כדאמרינן פרק סדר תענית ונתתי גשמיכם בעתם בלילי רביעית ובלילי שבתות ואיתא שם פ"א אמר רבי אבהו מאי לשון רביעה דבר שרובע את הקרקע כדרב יהודה דאמר ר"י מיטרא בעלה דארעא הוא שנאמר כי כאשר ירד הגשם וגו' והולידה והצמיחה כאדם שמוליד כי האדם עולם קטן הוא ובליל רביעי ושבתות יש זיווג למטה באדם בו בעת יש זיווג למעלה בעולם: מזה העולם ומן העה"ב כו' ר"ל כי מי שלא קיים פריה ורביה חייב מיתה כדאיתא פרק הבא על יבמתו אבא חנן אמר משום ר"א חייב מיתה ומן העה"ב כיון שלא הניח בן נאמר בו מיתה ולא שכיבה עיין מהרש"א פ"א ברכות ולא תימא דוקא גבי חזקיה שלא נשא אשה כלל בזה איתא העונש שאמר לו ישעיה ולא בנשא אשה ואח"כ אירע דבר שלא להיזקק עמה או שלא ילדה לו שהרי עשה את שלו ונשא אשה דזה אינו דהא עד ר"ח בן דוסא אגרת בת מחלת היתה ברשות בישוב כל ימי השבוע אלא כיון שראה שאח"כ היו באים לידי חטא ע"י זה גזר שלא ילכו בישוב אלא בליל כו' כנ"ל ש"מ שאף הדבר שנעשה בהיתר וברשות אם בא קילקול מכח זה צריך תיקון ה"נ אף שנשא אשה כדין כיון שאירע כנ"ל צריך לתיקון וליתן גט ואם אין עושה כן יענש כמו שאמר ישעיה לחזקיה: