עשרה מאמרות מאמר אם כל חי ב לו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< עשרה מאמרות - מאמר אם כל חי - חלק ב פרק לו >>

ויש אומרים שגם אל"ף של ויקרא אל משה עשאה משה זעירא מדעתו למעט כבודו בהיותו קרוא לה לשכינה, וטעם הקריאה ידוע כתרגומו של סדר קדושה, ולפי זה מצאנו און לנו באל"ף של אשריך ישראל מי כמוך שבאה רבתי, מטעם המפרש לספר התמונה בהקדמתו, וכן נמצא בתקון סופרים רבים ונכבדים אשר יש מסורת בידם לעשות אלפא ביתא של אותיות גדולות פשוטות וכפולות בספר התורה לבדו, והרמז באל"ף הלזו שהגדיל הקב"ה האושר המוכן אלינו מברכתו של משה אדוננו בחתימת המאמר לפני מותו, בתכלית התוספות לרוח דעת שלו, כדכתיב תוסף רוחם יגועון. ויהיה האושר ההוא הולך וגדל בהתיחד אישי האומה להשואת הפרצופין והדעות, שבארנו במאמר הנזכר בפרק הצלם והדמות אשר היא באמת סבה קרובה אל האושר עצום ורב המיוחד לעם אחד כאמור. ואחרים אמרו על פי מדרש רבה תנחומא ששיור האל"ף והוא"ו שהקטין משה מדעתו, נתעלה וישב על קרני ההוד אל"ף בימינו וא"ו בשמאלו שהן בציור האל"ף יו"ד וא"ו יו"ד בגימטריא השם המיוחד, ובמלוי הוא"ו בגימטריא אחד:

תם ונשלם חלק שני: