עשרה מאמרות מאמר אם כל חי ב כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< עשרה מאמרות - מאמר אם כל חי - חלק ב פרק כז >>

וְזָהָב לֹא יַחְפְּצוּ (ישעיה יג, יז). להתפאר במלכות בבל ולהיות להם שם כסא כבוד וצניף מלוכה, עם היותה בזמנם מושלת על כל אומיא ולשניא אלא יחריבו אותה עד היסוד כמהפכת סדום. ובבל העומדת היום אשר יקראו לה הפרסים בגד"ת, ונזכר מחכמיה באמוראים: רב חנא בגדתאה, היא עיר חדשה מופלגת ממקום בבל הנהפכת, כמו שנתאמת אצלם גם כן. ואולם הבטול הזה לשם רשעים בדין יתיחס למלך הראשון שגעלה נפשו עטרת תפארת מלכות בבל מהקרא שמו עליה, והדוגמא מזה נמשכה לכורש מעצת דריוש החסיד והוא מבואר. ונמצאו אם כן הכתובים מדקדקים באמת הספור ליחס גבורת המלחמה לפרס, וכדי בזיון למלכות בבל לאבד את שמה, כאמור ההוא יקרא על שם מדי והכל מתוקן וברור. ועדין היה לפחות יהודה שבט מושלים על ישראל ולא מלכות בשעת אבדן שתי המלכיות הראשונות בבל ופרס, לפיכך נמסרו ביד דוד הארי והדוב כאמור בשעה שהיה מתחנך בטכסיסי מלכות ולא הגיעו לפרקו: