עשרה מאמרות מאמר אם כל חי א כג
ואף דור המדבר שאמרו בשנאת ה' אותנו והוא הפך ויתנכלו אותו לפי דרכנו נגזר עליהם ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה ראשי תיבות ואיב"ה שהיא גרמה להם איבה אחרת נוטריקון איכה ישבה בדד העיר כפי הנדרש בו וזה שהם היו ממחצב גבוה מקור האהבה כנודע דעליה כתיב הכל היה מן העפר אפילו גלגל חמה ולא עמדו בשלותם אדרבה השחיתו להכניס את השנאה בתחום המלך העליון שהשלום שלו ונדונו להתעכל זוהמתן בעפר המדבר מקום נחש שרף ועקרב עד היום הזה כנרמז בזוהר והוא טעם כי יפול הנופל הוא הגוף המתפעל בזוהמא וכטעם ובגדי ערומים תפשיט כי הערומים מן השלמות לובשים בגדי אבל ובשובם לשלמותם שבח הוא להם הפשטת בגדי ערומים ללבוש בגדי ישע מעיל צדקה ואין צורך למה שנדחק הרב אבן עזרא בפסוק הזה וישתבח בו בכל מקום לדמיון כי יחשבהו לו פשט נחמד לא לנו. ואולם השלום סימן מובהק לריעים בתורה ובמצות גם מתמול גם משלשום ודגלו עליהם אהבה כטעם ויתנכלו אותו שזכרנו אף כאן דגל של אברם ולוט והאות שלהם לא נשא את הארץ שתרחיב מקום אהלה לשניהם אפילו באותה שעה אשר הם עליה ואחרי הפרד לוט רחבה ונסבה לאברם לבדו כדכתיב שא נא עיניך וראה צפונה ונגבה וקדמה וימה וההפך בלוט כי תחלה ישב בערי הככר אחר כך ויאהל עד סדום ולסוף צמצם ישיבתו בשער סדום וגם שם לא הונח לו כי אין הבור מתמלא מחוליתו. וכשם שנאמר בנחמת הארץ האריכי מיתריך ועתידה ירושלים שתתרחב עד דמשק להכיל רבוי אוכלוסיה כטעם מי ילד לי את אלה כך והיה אור הלבנה כאור החמה: