עקרונות המלחמה של צה"ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

דבקות במשימה לאור המטרה[עריכה]

החייל יבצע את המשימה בדבקות, תוך התגברות על כל מכשול ואויב, חרף הסכנה והקושי הפיזי או המנטלי. מתוך הבנת, ובחינת חשיבותה ויעילותה,להשגת המטרה שהיא הערך העליון.

מיצוי הכוח[עריכה]

שימוש מיטבי בכוח המוקצה למשימה תוך שילוב נכון של היכולות השונות.

יוזמה והתקפיות[עריכה]

החייל ייזום פעולות באופן עקבי חרף כל מגבלה או קושי, שיקדמו את ביצוע המשימה לאור המטרה. ויחתור למגע התקפי עם האויב בכל הזדמנות.

תחבולה[עריכה]

ההפתעה משמשת לה בסיס, אך עיקרה זיהוי התורפה ונקודת ההכרעה והפעלת המאמץ העיקרי לעברן.

ריכוז המאמץ[עריכה]

השפעת כל המאמצים והכוחות כפופה לצורך של המאמץ העיקרי.

רציפות והמשכיות[עריכה]

הפעלת לחץ בלתי פוסק לשם מניעת ההתארגנות של האויב וניצול ההצלחה כשחולשתו מתגלה.

עומק ועתודה[עריכה]

נדרשים כדי להרחיק איומים וכדי לאפשר רציפות והמשכיות מחד גיסא ועמידה במשברים מאידך גיסא.

אבטחה[עריכה]

הימנעות מחולשה הנוצרת עקב ריכוז המאמץ וחשיפת אגפים.

רוח לחימה[עריכה]

הנעת החייל להשגת המטרה מאפשרת לשמור על חיוניות היחידה בשעת משבר. רוח הלחימה הכרחית לצבא קטן ומהווה פיצוי על חולשה חומרית.

פשטות וגמישות[עריכה]

שיאה של המקצוענות; עיקרה הימנעות מיצירת תכנית ששלביה תלויים זה בזה. תפקידו של הכוח פשוט וברור גם כשהתכנית הכללית מורכבת.