עמוד:Salomon Buber. Midrash Tanhuma.1885.pdf/234

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה עבר הגהה

והולכין ﬠד שיחיו המתים: בראשית ברא אלהים את השמים, שמים הללו מהיכן נבראת, מגוש של שלג, שנאמר כי לשלג יאמר הוי ארץ (איוב לז, ו), וברכם הקב"ה והיו פרים ורבים, אמר דוד יברכך ה' מציון ﬠושה שמים וארץ (תהלים קלד, ג):


[יב] אלה תולדות השמים והארץ בהבראם (בראשית ב, ד). ילמדנו רבינו מי שרואה זיקים וברקים כיצד מברך ﬠליהן, כך שנו רבותינו ﬠל הזיקים וﬠל הזוﬠות וﬠל הברקים וﬠל הרﬠמים אומר ברוך שכחו מלא ﬠולם, הרי זה מן המשנה, מן המקרא מנין, שנאמר המביט לארץ ותרﬠד (תהלים קד, לב), ומה כתיב אחריו, יהי כבוד ה' לﬠולם (תהלים קד, לא). שאל אליהו זכור לטוב את רב מרי מפני מה הזוﬠות באות לﬠולם, א"ל בשﬠה שהקב"ה רואה את ישראל שאינן מפרישין מﬠשרותן כתיקנן, הזועות באות לﬠולם, א"ל אליהו ז"ל חייך, כן הוא סיבה של דבר, אלא כן הוא ﬠיקרו של דבר, בשעה שהקב"ה מביט בﬠולמו ורואה בתי ﬠבודת כוכבים יושבים ﬠל תלם בטח שלוה ושאנן, ובית מקדשו חרב, באותה שﬠה רוצה להפיל את העולם