עליה, והפועל בבחירה עושה דבר זה ורואה ויודע שיש בידו לעשות דבר אחר. (ו) ותרא: כך נראה לעיניה. תאוה: שם דבר. וטעמו דבר המביא תאוה, ומזה נָאוֶה, ובל״ח ובלשון חכמים נָאֶה. להשכיל: כתרגומו לאסתכלא ביה. עמה: לאכול עמה. (ז) וידעו כי עירמים הם: אין תחלת הוראת עירום על העדר הבגדים, אלא על גִלוי מה שראוי להכסות (עיין מה שכתבתי בבה״ע תק״פז עמוד קפ״ח) וזה נרמז בדברי רש״י למטה פסוק י״א מאין לך לדעת מה בושת יש בעומד ערום. והגה אחרי אכלם מן העץ התבוששו מגלוי גופם, והבינו שראוי שיתכסו. עלה: ל׳ לשון יחיד, ובס׳ ובספר תורה אשר ביד הכותים כתוב עלי ל״ר לשון רבים, ורבים תשבו הנסח שבידנו מוטעה, והם לא ראו כי שם עָלֶה בלה״ק בלשון הקדש לא יקבל רבוי, כי שם כולל הוא, כחברו פרי, שלא נמצא במקרא בל׳ בלשון רבים, רק אחר הגלות בימי נחמיה התחילו לומר (ח׳ ט״ו) עלי זית בל״ר בלשון רבים, וכן בל״ח בלשון חכמים אמרו ג״כ גם כן פרות. עלה תאנה: יש תאנים שעליהן רחבות ביותר. (ח) את קול: לא קול דבור, אלא קול הליכה. מתהלך, ה׳ הוא המתהלך (כדעת רמ״בן) בלא ספק, והכוונה כאלו שמעו קול צעדה, כמו ויהי כשמעך את קול צעדה בראשי הבכאים אז תחרץ כי אז יצא ה׳ לפניך (ש״ב ה׳ כ״ד). לרוח היום: לצד שהיה בו השמש באותה שעה, וזה כדי שיתביישו יותר, כי היה נראה להם שהוא רואה אותם יותר בהיותו לצד האורה (2 .L .ל .Gussetius Lex) וכן מצאתי בתלמוד ירושלמי (ברכות פרק ד׳) מליצת כנגד היום שענינה לצד שהשמש שם באותה שעה. (ט) איכה: להכנס עמו בדברים, כדי שיאמר כי עירום אנכי, באופן שלא יוכל להכחיש חטאו. (י) את קולך שמעתי בגן:
עמוד:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf/98
הדף הזה עבר הגהה
