וְעַל מִקְדָּשְׁךָ בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, וְתִבְנֵֽהוּ מְהֵרָה וּתְגַדֵּל כְּבוֹדוֹ. אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ, גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵֽינוּ מְהֵרָה, וְהוֹפַע וְהִנָּשֵׂא עָלֵֽינוּ לְעֵינֵי כׇּל חָי, וְקָרֵב פְּזוּרֵֽינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵֽינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָֽרֶץ; וַהֲבִיאֵֽנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַֽיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶֽיךָ אֶת קׇרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵֽינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. (וְאֶת מוּסַף יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה) וְאֶת מוּסַף יוֹם
- בפסח: חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה,
- בשבועות: חַג הַשָּׁבֻעוֹת הַזֶּה,
- בסוכות: חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה,
- בשמיני עצרת ושמחת תורה: הַשְּׁמִינִי, חַג הָעֲצֶֽרֶת הַזֶּה,
נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶֽיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶֽךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַֽבְתָּ עָלֵֽינוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּֽךָ, מִפִּי כְבוֹדֶֽךָ, כָּאָמוּר:
בשבת:
(וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת, שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם; וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹֽלֶת, מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּֽׁמֶן, וְנִסְכּוֹ. עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ, עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ.)
לאחר הפסוקים לכל מועד ממשיכים: "ומנחתם..." (עמ' 619).
ביום הראשון של פסח (בשני הימים הראשונים בחו"ל):
וּבַחֹֽדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹֽדֶשׁ, פֶּֽסַח לַייָ. וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹֽדֶשׁ הַזֶּה חָג; שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹֽדֶשׁ, כׇּל מְלֶֽאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.
בכל ימי הפסח:
וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה, עֹלָה לַייָ: פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַֽיִם, וְאַֽיִל אֶחָד, וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם.