ב״ה
מבוֹא
ויאמר משה, בצאת מחברתי זו לעיני הקהל, חושבני, שראוי להשלימה בדבר השווה לכל נפש, במראה ולא בחידות וכאחד האדם אדבר, כי לא אל חכמי חרשים והמה מועטים, כי אל המונים רבים מילים אלו מופנים, לבל תהי לפניהם כמגלה חתומה, כהאי דבנה ביתא ותרעא לדרתיה לא עביד לתוכה.
ויבא משה מנחה בידו, את כל החומר אשר יפיץ אור בהיר, על תוכן המגלה הזאת שמצאתי מפוזרים אנה ואנה, בספרי אדירי ישראל מאורי הארץ והגולה, אשר זרח אורם לישרים בכל אתר ואתר. וזה יצא ראשונה: בפ"ק דע"ז (דף ט.) גרסינן תחלת בית שני מלכות פרס ל"ד שנה, מלכות יון בפני הבית ק"פ שנה, מלכות חשמונאי בפני הבית ק"ג, מלכות בית הורדוס ק"ג, עד החורבן. — ובספר הלכות גדולות (הלכות סופרים) נמצא, זקני בית שמאי וזקני בית הלל הם כתבו מגלת בית חשמונאי. — ונקרא מגלת מתתיהו על שם אביר הגבורים, ולא בשם אנטיוכס הרשע יכונה — אולם צריך ליתן טעם על שם חשמונאי, שהרי ממשפחת יהויריב היו? והנה בתלים ס"ח פ' ל"ב במצודות מפרש, חשמנים חשובים (מאגנאט) וכן חשמנאי ובניו: והאלף נוספת כמשפט רוב שמות משפחתיות בלשון עברי, ויתכן עוד בעבור זכות ח' — שמנים של נר חנוכה, שכמו כן נכלל במלה זו, ועל כן בחרו בה לעצמם. ודומה לזה פירש בהקדמה ר' בער פרענק ע"ה על הוראת שם מכבי, וז"ל: אבל היותר נכון נראה לי, ששם מכבי הוא ר"ת מתתיהו כהן בן יוחנן כי הוא היה אבי הגבורים, ואך בו ייוחס הנס הנפלא, כמו שיסדו גם כן מסדרי התפלות „בימי מתתיהו” כו' ואפשר למען יכלול שני הוראות הנאמרים למעלה בשם זה גם כן, (העתקתי דבריו לקמן צד 10 ע״ש) הפכו לכתוב התאר כהן לפני השם העצם בן יוחנן, שלא כמנהג.
ויגד משה, כי פה מקום אתי לבאר מה ראו על ככה רבותינו בעלי הש"ס ז"ל שלא לחבר מסכת מיוחדת על חנוכה? והנה איכא מאן דמעיד כי בודאי נסדר מסכת שלמה, בין המסכת' הקטנות, ובטלטולי הזמן מחמת קטנותו נשתכחה ועד עכשיו לא נתגלה, ויש טוענים נגדו לומר כי להד"ם, כי דבר המפורסם כמו מעשי חנוכה ודיניה, אין צורך לקבעו במתני'. ועוד בה שלישיה, היות ורבינו הקדוש מזרע המלוכה, ולא ישרה בעיניו כתר כהונה ומלכות של בית החשמונאים יחדיו, גלל כן השמיטם מש״ס. (זולת בה' מקומות ידועים) וסייעתא לשיטה זו נוכל להוכיח מבמדבר רבה פי"ח סי' י"ז,[1] טו"ב בגי' י"ז תפלה י"ט ברכות? הוצא משם ברכת המינים שתקנוהו ביבנה, ואת צמח דוד שתקנו אחריו, והנה החינוך במצות תפלה[2] כ' שעזרא תיקן תפלת י"ח אך ששכחוה, ואחר החרבן חזרו ויסדו. ולדבריו אפשר לומר אשר ברכת את צמח השכיחוהו כל ימי מלבות בית חשמונאי הכהנים, עד שהוצרכו לתקנו מחדש ביבנה עוה״פ, ושפיר קפיד רבי. אולם לבי אומר שמן הנמנע, שבעבור זה לבד הפסיע רבי וסייעתו ח"ו על ראשם מבלי להזכירם. ולולי דבריהם הייתי אומר, יען שחכמי הדור ההוא לא ספחוה למגלה זו לתורה שבכתב, ולמען לא יבואו דור
