חוט המשולש לפרשת קרח
נ כ ד לא להיישינן לרביעה כ ל׳ג כעלמא דכתיב
בני יטראל ולא נ כ ד ם דכה״ג מצינו בכמה דוכת' •
דקרא אתי לגלוי על מקום קחר* מסא״כ רבנן ה״ל
דל׳׳ח לרביעה מן ההורה וא״כ י״ל דווקא בפרה
אדומה דחקה כתיב והיא חק בלי טעם ולכך אמדנן
נכי ישריל ולא נ כ ד ס מסא״כ בטאר מצות לא מוכח
לן למי 1ט מבכי ישראל ולא נכרים או דבאמת גס
בפרה לא דרשינן בני יטרהל ל)3עט ככרים כלל ובאמת
מותר ליקח פרה לין הנכרים :
.
ו ל £״ ז מבואר היטב דברי המדרש שהתקלנו*
דהרי מבואר למעלה דמחלוקת קרח הי׳
דאין כח ביל משת לתעיייד כתן בלי רשות מסוס
דק״ל הנך כהניס שלוחי דיל] 9נ תו ולכאורה ק׳
דע״כ מוכח לשלוחי דרחמכא כינהו מכח קושי׳ הפ״מ
הנ״ל* מדכת־ב איש איש ועכצ׳׳ל דקרח הס״ל כר״ש
למירוח נכרי פיטר מכח בני ישראל ולא נכרים וס״ל
כס׳ רב אמי דאנןלדידהו הוי שליח ובתי׳ הצ״ק
ה ל ל • ולזה אמר מת ראה קרח לחלוק דמלל
כמדרש כר״ש אימא כרבנן דלח ממעטיכן מבני
ישראל נכרים ולכך אמר פ׳ פרת אדומה ראה
דממעטינן מבני ישראל נכרים וק״ל קרא ל ל תיפוק
לי׳ דתא חייסינן לרביעה אע"כ לגלות על מקום
אחר דכתיב בכי ישראל למעט ננ רי ס ולהכי P׳
בל״ש דלדידי׳ ספיר מבואר קושי׳ הפ״מ כתי׳ הצ״ק
הלל* וספיר חלק על מסת וס״ל דכהניס שלוחי
7ידן נינהו ולהכי אמר בי כל העדה כולם קדוסים•
כולם טמעו בה״ס וכו׳ .כ ל ל* וגס אס כמות כל
האדם ימותן אלת לא ד׳ שלחני וגו׳ ודו״ק :
גי ץ׳ דתמורה דף ד׳ אמר אביי .כ״מ דא״ר לא
תעבוד אי עביד מהני• דאי לא מהני אמאי
לקי רבא אמר לא מהני והא דלקי משוס דעבר
אמימרא דרהמכא ופריך ו ה ד חורם מן הרעה על
היפה שתרומתן תרומת והנן וחס הרס תרומתו
תרומת אלמא מהני* ומפני א״ל רבא שאני ה ת ס
כדר׳ אלעי מכין לתורם מן הרעה על היפה שתרומתו
תרומה שנאמר ולא תשא עליו חטא וגו׳* אס אינו
קודש ונו׳ • ולאכיי אי לאו דא״ר ל״ת עליו חטא וגו׳
ה״א הכי ליxנר רחמנא עביד מצוה מן המובחרוכו׳•
ותל פריך והרי תורה ממין על מאינו מינו־ דא״ר
כל חל :יצהר וגו׳* ותנן אס תרס אין תרומתו
תרומה אמר לך חניי סאני ה ת ס דא״ק ראשיתס
ליחן ראשית לזה וראשית לזה וכו׳• והקשו בתות׳
דהרי כריש פ״ב דבכורת דריט אכיי האי קרא
לראשיתס למעכו דגן ודגן • ו ל ל ל ת ק קושי׳ תוס׳ :
המשולש
ו נ מ ר י ם מ״סכ ה ר מ ל ס פ״ו ונהל' ככור׳וז״ל ויראה לי שהמוכר מעשר לא קני לוקח ולפיכך י אינו לוקה והנה נראה מזה ספשק כאביי דכל היכי דלא מהני לא לקי דאלו לרנא ס״ל אף דלא מהכי לקי משוס דעבר אמימרא דרחמנא* ו ל ב כזה הלח׳׳מ• והנה כקדיס מ״שכ כס׳ מחנה ראובן דמזה משמע דליוביי דווקא ־ היני דלקי אמריכן דמהני וק׳ חדא דמלל הא• אימא לאפי בהנהו דלאלקי ס״ל לאביt דמתני רק דהוכחתו מתא דלקי 7ע״כ כ״מ סא״ד ל״יז אי עביד מהני• ולבתר דמונה דמהני מ ע ת ה אין חילוק אלא דבכ״מ מתני אף היכי דלא לקי״ ועוד קשה דא״כ מאי פריך לאגיי דלא תשא עלץ חטא ל״ל דהא בוודאי בתורם מן הרעה על הי פ ה ליכא מלקות דה׳״ל לאו הבא מכלל עסה * ובתא מולה אביי דלא מהני לשיטת ה ר מ ל ס ואצטריך לי' נמי ל״ת עליו חטא כדר׳ אלעי• ונראה לתרז שיטת הרמב״ס : י״לד עוד בסוגי' זו ד׳לעיקרא עריך מתורם מן הרעה ע״תי והדר פריך ממין על שאינו מינו* דהרי קרא דנל חלב יצהר מוקדס בקרא • וגס קושי׳ והרי מין על שא״מ הוא לאביי שנזכר מקודם רבא וה״ל למפרך מקודם על אביי לכנ״ל,לבאר הכל בחדא מחתא והוא דלכאורה קושי׳ המחנה ראובן הנ״ל י״להק ג״כ על המקשן דמקשה ממין עסא״מ לאביי דהרי במין עסא״מ ליכא ג״כ מלקות ולשיטת הרמב״ס מודה אביי בהא דלאמהט ; א מ נ ם חדא בחברתא מיתרצא דבל״ז באמת* ה״מלמ׳פרךמקודסעל אבייממיז עשא״מ דהמ״ל כשיטת ה ר מ ל ס דהיכא דליכא מלקות מודה אביי• רק לבתר דקאמר המתרץ דמתיז לרכא פאר♦ הכי כדר׳ אלעי וננפרס בעצמו אח״כ ולאכיי אצטרי- אי לאו דא״ר ל״ת עליו וכו׳ • והי׳ ק׳ לתמקשן על המתרץ דלמאי צריך לפרש לאביי דהרי גס לאכי, י״ל דמודה בזה • מסוס דלא לקי נקופי׳ המחכה ראובן אע״כ דלס״ל כשיטת ה ר מ ל ס אלא אף דלילא מלקות ס״ל לאביי דמתני ומעתה ספיר פ ד ך לו׳ והרי מין עסא״מ וכו׳ דק׳ לאביי והוצרך לשנוי׳ ״ אמר לך שאני ה ת ם לנתיב ראשיתם • ולפ׳׳ז אפסר לומר לסוגי׳ לבכורת פליג אסיגי׳ לתמורה וס״ל באמת כשיטת ה ר מ ל ס דהינא דלי נא מלקות מולה אביי דלא מהני ולהכי מסיק ה תם לאניי דקרא דראשיתס אתי למעוטי דגן ודגן ומביאר קושי׳ תוס' ו ה ר מ ל ם הוכיח דבריו מנ ח סוגי׳ לבכורה וק״ל:
דהנה
איתא
