חוט המשולש לפרשת קרח
כעפרן• אלא ונראה
כדחי׳ לפ״ה כלל ללא הי׳ טמאין כלל דלפ״ז ל>.ז נטונאו כלל קשי׳ קומי׳ הק״א למה לא נתעסקו בו אלעזר ואתמר עס אחיהס כיון דלה יטמלן מציה וא״ל כמי שתי' הק״א לכיוס חנוכס הי׳ להס לין כה״ג 7אס'ר לטמא לקרובים הלא לא הי׳ בהם טומאה כלל דלא נטמאו כעפרן ועכצ״ל כמו סתי' כס' נש״ר קושי׳ הק״א הנ״ל לאחים סנוללו קודם מ״ת אין להס דין אחיה כלל לאחר מ״ת דגר סנחגייר כקנין שנולד דמי : H i n lבדברי נש׳׳ר הנ״ל מבואר הא דבספרי דרפיכן ובאת אל הכהן ואל השופט וכו׳״ דתיך הסנהדרין וע׳ זקני׳ הי׳ צריך להיות כהן דווקא וז״ש הכתוב ובאת׳ אל הכתן ואל הסופט • והקשה ע״ז בס׳ זרע ברוך סהרי בשעה סאמר ד׳ למסה אספה לי שבעים איש לא הי׳ שוס כהן כ״א אהרן ובניו וכולם ה ס ססולין למסה סהי׳ראש לסנהדרין * זהנה לדברי נש״ר לק״מ דהרי ל״ם בהן אהוה כלל לאחר מ״ת דגר שנתגייר כקטן שנולד ״I דמי כנ ל : , ו ל פ ״ ן מבואר הא דאמר רב יוסף דרב חמא טעה בדר׳ מתנא ול״ק טעה בדר׳אלעזר והיינו מדחזינן דרב חמא טעה בדפני' ובאת אל הכהן ואל השופט וכו׳ דבזמן שיש כהן ים שופט וגו׳* וע״כ דר׳ אבא הת״ל ד הן קרא ובאת אל הכ הני ס וכו׳ אתי לדרשא דספרי הנ״ל* דצריד להיות כהן בסנהדרין והיינו “'דס״ל גר שנתגייר כקטן שנולד ולית בהו דין אחוה לאחר מ״ת כנ״ל • והיינו דס״ל דמוכח האי ס׳ מדלא טמאו אלעזר ואתמר באחיהם דהא לא הי׳ בהם טומאה דסריפה ממש הי׳ * וא״כ ליכא למילף מבני אהרן כלל • ולכך לא הי' באפשרי לומר דטעה בדל״א דילפיכן מבני אהרן ולכך הוצרך רב יוסף לומר דטעה בל1׳ ■ מתנאוק״ל: מדברינו דטעמא דר״א דש״ל בבני אהרן הי־ שייפת נשמה וגוף קייס מכח קוסי׳ חני׳ לאי שריפה ממש איך נטמאו מ״וא ואי דבאמת לא נטמאו אמאי לא התעסקו בהם אלעזר ואתמר אע״ש כמו סתי׳ הק״א דביוס חכוכס הי' להם דין כה״ג־ ואסור לטמא וח״כ מוכח דשריפת נשמה הי׳ וגוף קייס דאל״כ ליכא טומאה : א כ ן לכאורה לית' לתי' הק״א הנ״ל דהא אמרינן דנ״וא מתו בסביל שנכנסו לפני ולפנים ואי נימא דהי׳ להס דין כה״ג הא כה״ג מותר ליננס לפגי )לפנים:
היוצא
המשולש
דהנה באמת פשטא דקרא משמע דלרא נעססו בשביל שנמם^ לפני ונפניסכ מ ש בקרבתם לפד ד דמותו ’ רק דבאמת לא הי׳ העונש על אותו עבירה דהא הי׳ להס דין כה״ג כלל■ אלא עיקר הכוונה מ״ש נגמ׳ *שנענשו על שנכנסו לפני ולפנים י״ל על כוונה אחרת דהנה לש״י פי׳ וכבר הי׳ מהלכים וכו׳ דאשמעיני דנסביל כך מתו מסוס שאמרו מתי ימותו ב' זקניס וכו׳• מסמע דבשביל; כך מתו ובאמתמצינובקרא בקרבתס לפני ד׳וימותו: ע כ ע עפ״מ דאיתא בזוהר הקיוש דסייביו נשערה מאד* שהקב״ה מדקדק עם הצדיקיס בזמן שהם במקום קדוש שהשכינה שולה סס נענשו אף על עבירה קלה • וע״ז דייק וסביביו וגו' ־ והיינו דכתיב בעזה באחדו בארון ויכהו דיעל אסר שלהידו לפי שהי' במקום קלוש נעכש גס על השוגג ומה״ט הי׳ דוד סולח הארון מביתו ולח״ז כאן ג״כ י״ל דבאמת העונש סל נ״וא הי׳ על שאמרו מתי ימותו 3׳ זקנים הללו וכו׳ אלא שלא הי׳ כדאי חטא הז ה כ״כ לענשס במיתה • על שנכנסו לפני ולפניס וה!*׳ במקום קדוש אזי נתקייס בהס וסביביו ונו' סהי' ד׳ מדקדק עמהם לענשם במיתה וז״ס בקרבתס לפני ד' וימותו אז על שאמרו מתי ימותו כ' זקניס הללו כנ״ל : . ו ל כ ץ מבואר היטב דלפי מאמי י״א לעיל כבני אהרן הי׳ שליפת נשמה וגוף קייס מסוס דס״ל* דהא דלא נתעסקו עמהס חלעזר ואתמר מסו׳דהי׳להס לין כה״ג וק למה נענשו בסבת סנכנקן לפנים ולפנים ־ ולכך אמר וכבר הי׳ מה!כין ואמרו מתי ימותו וכו׳ ובזביל כך מתו אלא לעדי’ ; לא הי׳ ראוי לעונש זה על שנכסו לפגי ולפנים והי׳ במקיס קלוש נענשו ע״מ שעשו קולס לכן ולכך מדייק ואמך וכבר אמרו וכו׳ וק״ל:
המיס
שער
לפרשת קרח ב מ ד ר ש הובח במפרשים ’ מה ראה קרח לחלוק פ׳ פרה אדומה ראהי ונבר עונד בזה אא׳׳מ הגאון זצ״ל ואענה גס אנכי את חלקי דרך דרוס: ב ה ה ר י ם מ״שכ בס׳ בנין אריאל בפסוק כי כל העדה כולס קלושים ובתוכם ד׳ ומדוע תתנשא :וכו׳ ונ״ל כל המפרפים נתנו לב• במ״שכ גרש״י כולם שמעו אנכי ולא יהי׳ לך• וכן איתא במדרס למאי ק סי' ל הו אגזפא דקלא שהוצרכו לפרס
