עמוד:Hebrewbooks org 38168.djvu/63

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

ז עוד שנינו במשנה היה לו דבר מועט מוסיף עליו והולך והרמב"ם כתב כלשון המשנה ובירושלמי יש בזה שני ביאורים האחד דאם היה לו זבל דבר מועט בתוך שדהו בשביעית שהיה נתון לשם מערב שביעית ה"ז מוסיף עליו והולך בשביעית אפילו שלא לפי השיעורים שנתבארו שאין כאן חשד שמזבל בשביעית כיון שכבר מזובל מערב שביעית והשנית דה"ק דאם לא היה לו בביתו הזבל כשיעור שנתבאר אלא מעט יכול להוציא זה המעט בשביעית לתוך שדהו ואח"כ כשיהיה לו עוד זבל עד שיעשה כשיעור שנתבאר דהא אפילו כשיש לו השיעור שנתבאר א"א להוציאן כולן כאחת אלא מוציאן מעט מעט ולמה לא חיישינן למראית עין שהרואה שמוליך מעט יאמר לזבל שדהו הוא צריך דסלו ומגרופו שמוליך עם הזבל מוכיח עליו שרצונו לעשות אשפה (הרע"ב מפרש כלישנא בתרא והוא קולא נגד לישנא קמא):

ח כל השיעורים האלו אינם אלא כשנותן הזבל על פני השדה על הקרקע ממש אבל אם העמיד סלע ונתן הזבל על הסלע או שעשה חפירה בארץ ג׳ טפחים ונתן לתוכה הזבל או שבנה על הארץ גובה ג׳ טפחים ונתן עליו זבל א"צ שיעור ואפילו עשה כן כמה אשפתות לתוך בית סאה בין גדולות בין קטנות מותר שהרי הדבר ניכר שאינן לעבודת הארץ אלא לכניסת הזבל:

ט שנו חכמים במשנה שם המדייר את שדהו עושה סהר לבית סאתים עוקר שלש רוחות ומניח את האמצעית נמצא מדייר בית ארבעת סאין היתה כל שדהו בית ארבעת סאין משייר ממנה מקצת מפני מראית העין ומוציא מן הסהר ונותן לתוך שדהו כדרך המזבלין עכ"ל המשנה וה"פ מי שיש לו דיר של בהמות ואין לו מקום להעמידן רק בתוך שדהו וממילא שיעשו שם זבל אך הוא אינו מתכוין לזה צוו עליו חכמים שיעשה סהר והוא היקף מחיצה לבית סאתים ומעמיד שם בהמותיו וכשנתמלא הסהר זבל פורץ ג׳ מחיצות ומניח מחיצה האמצעית אחת ומקיף הג׳ רוחות מצד השני של זו האמצעית ומעמיד

שם בהמותיו ונמצא דמדייר בית ארבעה סאין ויותר מזה לא התירו כדי שיהיה גם מקום פנוי מזבל ויראו הכל שלא כוון לזבל השדה ולכן אם כל שדהו היא רק ד׳ סאין משייר ממנה מקצת מפני מראית העין שיראו מקום פנוי ואמנם לא יניח הזבל בסהר וכשיתמלאו מוציא הזבל משם ומניחם לתוך השדה כדרך המזבלים ג׳ אשפתות לבית סאה וכל אשפה ק"ן סאין כמו שגתבאר מקודם:

י והנה כפי מה שביארנו כן פירשו מפרשי המשניות הר"ש והרע"ב וכ"כ הראב"ד שם אבל הרמב"ם ז"ל יש לו דעת אחרת בזה דאם רוצה להניח הזבל בתוך הסהר וודאי שרי ואדרבא המשנה אשמעינן דרשאי להוציא הזבל מן הסהר ולפזרה בשדהו כדרך המזבלין וטעמו דהייתי אומר דמסהר לשדה אסור בכל גווני שהרי נראה להדיא דכוונתו על השדה קמ"ל דכדרך המזבלין מותר גם מסהר:

יא וז"ל הרמב"ם שם מותר לאדם להוציא זבל מן הסהר של צאן ונותן לתוך שדהו כדרך כל מכניסי זבל והעושה דיר בתוך שדהו בשביעית לא יעשהו יתר על בית סאתים וכו' כלשון המשנה ע"ש והראב"ד השיג עליו דאדרבא דמחוייב להוציא הזבל מן הסהר וכמ"ש ותמיהני דכדברי הרמב"ם מוכח בירושלמי שאומר שם בסוף ההלכה ר׳ חייא בר בא שאל עד שלא פסקו עובדי עבודה מהו שיהא מותר להוציא מן הסהר וליתן בתוך שדהו כדרך המזבלין עכ"ל כלומר דקשה ליה מאי קמ"ל התנא דמותר להוציא מהסהר וליתן לשדהו כדרך המזבלין למה יהא אסור אלא וודאי דקמ"ל דאף קודם הזמן שהתירו לעשות אשפה כמ"ש בסעי׳ ג׳ רשאי להוציא מהסהר ואי ס"ד כדברי רבותינו דכוונת התנא שמחוייב להוציא מהסהר מאי קמיבעיא ליה אלא וודאי כדברי הרמב"ם שרשאי להוציא מהסהר ולזה שפיר פריך מאי קמ"׳ל ולמה לא יוציא וזה שלא פסק הרמב"ם דרשאי להוציא גם קודם הזמן משום דבירושלמי נשאר בתיקו ופסק להחמיר (כנלע"ד):

יב איתא בירושלמי בכל עושין סיהרין במחצלאות

ובקש