62
דבר הנשיאות ביבנה
ונבאר כל זה.
והנה ברייתא מפורשת בסנהדרין דף ל"ב:
"תנו רבנן צדק צדק תרדוף הלך אחר חכמים לישיבה אחר ר׳ אליעזר ללוד אחר ר׳ יוחנן בן זכאי לברור חיל אחר ר׳ יהושע לפקיעין אחר רבן גמליאל ליבנה אחר ר׳ עקיבא לבני ברק״ וכו׳.
והוא כן שם בנוגע לרבן יוחנן בן זכאי בשתי ברייתות שונות.
והיוחסין והסדר הדורות אחריו, מפני שחשבו כי ריב״ז הי׳ נשיא אחר החרבן ובהכרח שהי׳ מקומו במקום הוועד על כן כתבו בערך רבן יוחנן בן זכאי: "והי׳ בית דינו בברור חיל קודם החרבן סנהדרין ל״ב ר׳ יהושע הלך אצלו לברור חיל תוספתא מעשרות פ"ב וכו׳ ובזמן שהי׳ נשיא הי׳ ביבנה וכו׳ אע״פ שהלך לדיומסית כדאיתא באבות דר׳ נתן פי״ד כשמת בנו נכנסו תלמידיו לנחמו ולא קבל תנחומין עד שנכנס ר"א בן עזריה נוסחא אחרת ר״א בן ערך וקבל תנחומין וכשיצא מלפניו אמר אלך לדיומסית למקום יפה ומים יפין והם אמרו נלך ליבנה למקום שתלמידי חכמים מרובים הוא שהלך לדיומסית נתמעט שמו בתורה הם שהלכו ליבנה נתגדל שמם בתורה זה הי׳ קודם נשיאותו."
ודברי היוחסין דפוס ווארשא (תרל"ו) עמוד 20:
"ובזמן שהי׳ נשיא רבן יוחנן בן זכאי הי׳ ביבנה כדאיתא בסוף ראש השנה ואע״פ שבאבות דר׳ נתן אומר שתלמידיו הלכו ליבנה והוא לדיומסית מקום מרחצאות והם גדלו בתורה והוא לא גדל יהי׳ זה קודם נשיאותו וכו׳ ונחזור לענין ר׳ יוחנן בן זכאי כי הי׳ בית דינו בברור חיל קודם החרבן כדאיתא בסנהדרין ופ"ב דמעשר בתוספתא.״
וידאב הלב לראות באיזה קולמוס נכתבו דברי ימי ישראל, ודבריהם אינם כי אם טעות על טעות במדה יתירה מאד.
רבן יוחנן בן זכאי לא הלך לדיומסית לא קודם נשיאותו ולא אחר נשיאותו, ולא הי׳ מקומו הקבוע ביבנה, כי אם שלפני החרבן ישב בירושלים (אחרי יציאתו מערב) ולאחר החרבן בברור חיל.
והדברים באבות דר׳ נתן שם אשר נשתבשו בהם אינם על רבן יוחנן בן זכאי כי אם על ר׳ אלעזר בן ערך תלמידו וכמו שיבואר לפנינו בפרק י״ז.
ונפלא לראות עד כמה לא שמו לב לדבריהם כי אך איזה שורות אחר זה ידבר הסדר הדורות מתלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי ויביא בעצמו דברי הגמרא במסכת שבת דף קמ״ז: ר׳ אלעזר בן ערך הלך לדיומסית וכו׳ ושכח תלמודו והן גם דברי האבות דר׳ נתן שם. ואך תמהון הוא לראות פלפול־ם זרים כאלה לאמר כי רבן יוחנן בן זכאי רבן ואביהן של ישראל נתמעט שמו בתורה.
והחוקרים החדשים אשר כל תורתם וחקירותיהם היו היוחסין והסדר הדורות חשבו דברי פלפולים האלה לחקירה, ועל כן בא הרב ראפאפורט בערך מלין עמוד 233 ויאמר: "ולכן שינו כמה פעמים מקומם וכו׳ ומאותה הסבה בעצמה שחעתיק רבי יוחנן בן זכאי את הישיבה מירושלים ליבנה עוד ארבעים שנה קודם
