338
צמצום זמן וועד בו ביום
והתירוץ היותר עיקר לקושית ר״ת היא זה שכתבו התוס' דאפטרופסו
הי' מעשר.
ולא נוכל לדעת מדוע חשבו זה התוס׳ לדוחק שהרי אין דברי רב לספר מה שעשה ר׳ אלעזר בן עזריה כי אם לספר דבר עשרו, ואם עשה זה הוא עצמו בימי הבית או אפטרופסו הכל אחת בנוגע לרוב עשרו.
ור׳ אלעזד בן עזריה אשר בשעת המאורע הי׳ בן י"ח היינו שנתמלאו לו כבר ח״י שנה ועמד בשנת הי"ט, הנה הי׳ בימי החרבן ערך חמש שנים.
ודבר התחלת וועד בו ביום הי׳ בארבע עשרה שנה אחר החרבן.
וכבר נתבאר שהוועד הזה לא הי׳ בין יום ולילה, כי אם שנמשך ימים רבים.
ואחר הוועד של ״בו ביום" כבר הותחלו פנים חדשות בבית הוועד ביבנה.
וראשי זקני הדור של ימי הברורים כבר לא היו שם, כי אם הדור החדש.
ובא במס׳ זבחים ד׳ נ"ז:
"תנו רבנן מנין לבכור שנאכל לשני ימים ולילה וכו׳ וזו שאלה נשאלה לפני חכמים בכרם ביבנה בכור לכמה נאכל נענה ר׳ טרפון ואמר לשני ימים ולילה אחד הי׳ שם תלמיד אחד שבא לבית המדרש לפני חכמים תחלה ור׳ יוסי הגלילי שמו אמר לו רבי מנין לך(מ) אמר לו בני שלמים קדשים קלים וכו׳ קפץ ר׳ עקיבא ונסתלק ר׳ טרפון וכו׳ וכשנאמרו דברים לפני ר' ישמעאל (שלא נמצא בשעה זו בבית המדרש) אמר להן צאו ואמרו לו לר׳ עקיבא טעית תודה מהיכן למדה משלמים וכו'״.
הנה לפנינו חדשה ביבנה ותחת מה שלפני זה כשהוצעה ביבנה שאלה היו המשיבים או ר׳ אליעזר ר׳ יהושע ורבן גמליאל וגם אחרי אשר נסתלק ר' אליעזר היו שם ראשי המדברים והמשיבים רבן גמליאל ור׳ יהושע —
וכמו שנראה זו עוד גם בהמאורע הגדול עם רבן גמליאל ור׳ יהושע כי איש לא התערב ביניהם והמשיבים על שאלת אותו תלמיד היו רק רבן גמליאל ור' יהושע, ובא שם: ״כשנכנסו בעלי תריסין עמד השואל ושאל תפלת וכו׳ אמר לו רבן גמליאל חובה אמר להם רבן גמליאל לחכמים וכו׳ אמר לו ר׳ יהושע לאו וכו'״
וכן הדבר גם בבכורות ד' ל״ו במעשה דר׳ צדוק, —
הנה תחת זה במקום הזה אף שגם בזה נאמר בראש הדברים ״וזו שאלה נשאלה לפני חכמים בכרם ביבנה", בכל זה לא לבד שלא הי׳ רבן גמליאל ור׳ יהושע המשיבים הראשים כי אם שגם אין זכר מהם בכל השקלא וטרי׳.
הערה (מ): הדברים האלה לבדם יספיקו דים לברר לנו כי ״מנין״ וכיוצא בזה הנם על הדין הידוע ולא להיפך.
שהרי ר׳ טרפון כהן הי׳ ושימש במקדש, והקרבת בכור הי׳ שם הרבה יותר ממעשים בכל יום, ולבד ר׳ טרפון היו שם עמהם הרבה כהנים ששימשו במקדש כמו ר׳ צדוק וחביריו.
אבל השאלה היתה מהתלמידים, ולא איך הדין כי אם היכן מרומז זה ״וכמו שבא לשון השאלה בראש הברייתא ״מנין לבכור שנאכל לשני ימים ולילה אחד״.
אמנם הצעת השאלה בבית הוועד באה בלשון של התחלה ״בכור בכמה נאכל״ וכשהשיב ר׳ טרפון כנוסח השאלה ״נענה ר׳ טרפון ואמר לשני ימים ולילה אחד״, העמידו ר׳ יוסי הגלילי שעיקר השאלה אינה זו כי אם מנין ״רבי מנין לך״.
