אחותי ! אל נא תעשי עמדי הרעה הגדולה הזאת ואל תתנני בידי פרא האדם הזה.
"עשי זאת דארא למען שלום ארצנו" ענתה ארצעם דאקט, "עלינו לבוא במסרת הברית את התתרים ,והיו עלינו סתרה מצר ,ומגן מפני קיסר רומא מחריב ארצנו.
"חוסי וחמולי נא עלי אחותי — הלא ידעת את משובת התתרים ועז רוחם ,איככה תוכלי לראות ברעתי ,כי כמעט אראה פניו ומתי"
"ומדוע איפוא לא תדרוך נפשך עז להקריב גם חייך על מזבח שלום ארץ אבותיך?
״הנני ואמותה לטובת ארץ אבותי ,אך התענות תחת יד העריץ הזה ימים רבים למותת — מר ממות!
"יודעת אני מאד דארא ,כי העלם העברי ההוא אשר היה אתנו בארמון אבינו היה טוב לך מן החאן .אך הלא אנכי גבירתך בקולי תשמעי ופקודתי תשמור רוחך.
"אל תשחיתי באף רחמך אחותי" קראה דארא "זכרי כי אב אחד לנו!", ובדברה נפלה אפים ארצה לפני ארצעם דאקט ותבך בכי גדול ותתחנן ותאמר :"ידעתי גם ידעתי אחותי כי שנאתני אף כי חפה אנכי מכל פשע ולא הכלמתיך מעודי .אך אל תטור עברתך ואל תסגירני בידי מלך התתרים ולא אמותה לפניו — הלא אחותך היחידה אנכי, שארית פליטת בית סאססאן, וגואל אין לך זולתי בחיים"
לדברים האלה נכמרו נחומי[1] ארצעם-דאקט ותאמר :יהי כדבריך, הנני להשיב את החאן דבר כי עודך תמאן היות לו לאשה, אך למען לא יחר אפו עלינו, עשה זאת איפוא כמו נחתה תגרת ידי עליך לאלצך ולהעבירך מדעתך, ולבעבור זאת שלחתיך לאחד המבצרים להאסר שמה עד בוא עת רצונך"
"ברוך תהי אחותי, טוב לי להאסר בכלא כל ימי חיי מהיות גברת מולכת בבית מלך התתרים"
בעצם היום הזה שולחה דארא אל אחד מבצרי ההרים. ואת מלך התתרים הודיעו לאמר כי היה תהיה דארא לו לאשה ,אך יעברו ימים אחדים עד שתחפץ העלמה העדינה והרכה להיות אשה לאיש.
(22משא בערב
בפרוע הזמן פרעות בארץ פרס האדירה ,בהעיר הקיסר היראקליוס חמת אויב על כל היהודים בארצות ממשלתו להדפם ולרדפם בשבט עברתו, בצאת עמי גרמניה מיערי עולם לרשת ארצות איירופה במשובה נצחת, בחמתם ובקנאתם לדתם חדשים מקרוב באו בבריתה, אכלו גם את ישראל בכל פה למצוא חן בעיני אלהיהם. בעת ההיא יצאה בירכתי ארץ
- ^ אולי צ"ל רחמי -- ויקיעורך.
