עמוד:Bostenay - Meir Leheman.pdf/14

‫ לנו. ‬אוי ואבוי כי בטחנו במלך הבוגד הזה, כי היינו אך כלי חפץ בידו ‫לבצע את מזימותיו ולשוא נשפכו כמים דמי אחינו.

‫ובדבר הונא את הדברים האלה קרע את בגדיו וישא קולו ויבך, גם ‫כל אנשי המלחמה היהודים קרעו גם המה את בגדיהם ויבכו עמו בכי תמרורים. ואיש גבור אחד יצא מתוך המערכה ויאמר: איה גבורתך ואומץ רוחך ‫הונא נשיאנו, האם אינך חטר מגזע בן ישי אשר הרג את גלית הפלשתי, האם ‫אינך נין למר זוטרא אשר הפליא להלחם את מלך פרס? עוד עמנו ששה ‫ועשרים אלף איש נצבים לפניך היום וכולנו עומדים הכן להלחם בעדך, בעד ‫ירושלים עיר הקדש, ובעד ה׳ אלהי ישראל, הננו ועלינו לדבר את כוסדראי ‫בשער ולאכוף את הבוגד הזה לתת לנו את ארץ אבותינו.

הבו נקומה ונתחזקה! קראו אלפי אלפים איש בקול אחד, כן יהי ויקום!

ואיש נכבד אחד ושמו בנימין והוא ראש הגדוד הבא מארץ ישראל לארוח ‫לחברת היהודים הפרסים יצא מאת המערכה ויגש אל הונא ויאמר: שא נא ‫אדוני ואדברה נא דבר באזניך ובאזני כל אחי אנשי המלחמה‪ ,‬אבותינו ‫ספרו לנו כי בימים מקדם אמר יוליאן קיסר רומא הנקרא בפי הנוצרים בשם ‫הכנוי "הבוגד" (אפאסטאט) להשיב שבות ישראל ולבנות את בית המקדש, אור תקות ישועה האיר את עיני בני ישראל ורוח נכון חדש בקרבם. אך עוד ‫לא הגיעה עת הישועה, והקץ לעמל ישראל עוד לא בא, על כן לא הצליח ‫חפצם בידם. חרדת אימה נפלה על כל היהודים, עצב ותוגה שברו את ‫לבבם ויבחרו מות מחיים. אך החכם רבי יהושע נחם אותם וידבר על לבם ‫ויפתח במשל פיו ויאמר: הארי טרף טרפו ויגרם עצמותיו, ויתקע לו עצם ‫בגרונו ויחלה ויאנש מאד, ויצו הארי ויעבירו קול לאמר: מי מכל חי אשר ‫יבוא ויוציא את העצם מגרוני אשא לו משאת ושכר גדול. השלך שמע ‫את הקול ויבוא וישם את חרטומו הארוך בגרון הארי ויוציא את העצם ויחי ‫הארי, והשלך בא לבקש שכרו מאת מלך החיות, ויען הארי ויאמר, אי ‫סכל! הן תקעת ראשך במתלעותי ובשלום יצאת בלי פגע, הנקל לך כי ‫היתה נפשך לך לשלל ועוד תבקש לך שכר? אחי ואהובי, המשל אשר ‫נשא רבי יוסי בימים ההם טוב ויפה גם היום לעינינו, אם בגד בנו המלך ‫והפר את בריתו בא האות כי עוד לא באה העת לחננה. ואלהי ישראל ‫אשר לו נצפנו עתים, עוד לא נעתר לנו להשיב שבותנו ועלינו לשוב ‫בשלום איש לאהלו ולהלל את ה׳ כי לא נתננו טרף לשני אריות. שימו ‫נא לב, האם נעצור כח לעמוד כנגד חיל כוסדראי העצום והרב ממנו על אחד ‫עשרה? למה נהיה מרמס לרגלי שנהביו, ומאכל לחרב אביריו.–! ‬ "אך איכה נוכל וראינו כי רימנו המלך ולא נגמול עליו תרמיתו", קרא ‫הונא, "גם החשמונאים נלחום נלחמו כנגד חיל רב ועצום מהם וה׳ היה ‫בעזרתם".

‫"החשמונאים", ענה בנימין, "נלחמו בעד האמונה באלהי אמן, אך למה ‫זה נלחם אנחנו, ומי יאכוף עלינו היום לשוב אחור מאחרי אלהינו? החשמונאים