וכשהתקבצו לאחר החורבן כל חכמי הדור ליבנה תחת נשיאות ר"ג אף שהיה לכל אחד ישיבה פרטית כמו ר' יהושע בפקיעין, ור"א בלוד, וכן ר"ע הנהיג ישיבתו הגדולה בבני ברק כמפורש סנהדרין לב:, ב"ב קד., ובשמחות פ"ב, זה היה אך ורק להרביץ תורה בישראל ולהעמיד תלמידים הרבה, אבל סנהדרי הגדולה אשר משם יצאה תורה והלכה פסוקה לכל ישראל היתה אך ביבנה מקום מושב הנשיא, וכל גדולי הדור היו באין לעתים מזומנים לדעה מה יעשה בישראל ולתקן תקנות כלליות, וכל דבר מחלוקת שנפל בישראל היו נושאין ונותנין שמה ע"פ הנשיא וב"ד הגדול, כי כל מגמת ראשי הדור היה אך לאחד כחותיהן אל מקום אחד להקהל ולעמוד על נפשם מול האויב הגדול מבפנים ומבחוץ.
ור"ע לקח חלק גדול בסנהדרי יבנה כסנהדרין יז: שהוא היה מהד' ראשי סנהדרין שידעו ע' לשון כדחשיב שם ר"א ר' יהושע ור"ע, ושמעון התמני דן לפניהם בקרקע.
ור"ע אף שידע בעצמו שלא נופל הוא מכל חבריו הגדולים אעפ"כ היה נכנע מאוד לפני הנשיא ר"ג כברכות לז. שאמר לר"ג למדתנו רבינו, וכן פסחים מח: שאמר דנתי לפני ר"ג ילמדנו רבינו, ובסוכה פ"ג מ"ט אמר צופה הייתי בר"ג ור"י וכו', וכריתות פ"ג מ"ז ח. ט. אמר שאלתי את ר"ג ור"י, וברכות לז. א"ל ר"ג עקיבא! עד מתי אתה מכניס ראשך בין המחלוקת.
אבל היה חביב מאוד בעיני ר"ג עד שקראו בני כיבמות קכא. אר"ג פ"א הייתי מהלך בספינה וראיתי ספינה אחת שנשברה והייתי מצטער על ת"ח שבה ומנו ר"ע, וכשעליתי ליבשה בא וישב ודן לפני בהלכה, אמרתי לו בני מי העלוך וכו'.
והחשיבו חכבר לו כתובפתא דמאי פ"ה שא"ל ר"ג עקיבא! היאך מלאך לבך לעבור על דברי חבריך.
וכשהוצרך ר"ג ליסע לרומי מצינו שר"ע ארח לחברה תמיד עמו ועם ר' יהושע כסוכה כג: וכדמובא דו"ר רפ"ו שר"ע הוה סליק לרומי.
ובתוספתא ביצה פ"ב מעשה בר"ג וזקנים שהיו ברומי ונפלה המנורה בלילי יו"ט עמד ר"ע וזקפה א"ל ר"ג עקיבא! מה לך להכניס ראשך בין המחלוקת א"ל לימדתנו רבינו וכו'.
ובספרי עקב ר"ג ור"י וראב"ע ור"ע היו נכנסין לרומי ושמעו קול המונה - ור"ע משחק, ומובא בקצרה סוף מכות.
וכן מע"ש פ"ה מ"ט שהיה עם ר"ג ור"י וראב"ע בספינה.
והוא עמד תמיד לימין הנשיא ולקח חלק גדול בכל דבר שנפל בין החכמים וכאשר נידוהו לר"א בענין התנור של עכנאי ב"מ נט: ואמרו מי ילך ויודיעו, אר"ע אני אלך, שמא ילך אדם שאינו הגון ונמצא מחריב - מה עשה ר"ע לבש שחורים וישב לפניו ברחוק ד' אמות א"ל ר"א עקיבא! מה יום מיומים, א"ל רבי! כמדומה לי שחברים בדילים ממך ובזה שיכך מעט חמת ר"א, ומני אז כפי הנראה לא ראה פני רבו עד יום מותו.
וכן מצינו אותו במחלוקת הגדולה בר"ה כה. שגזר ר"ג על ר' יהושע שיבא אצלו במקלו ובמעותיו ביוהכ"פ שחל להיות בחשבונו, והיה ר' יהושע מיצר מאוד ור"ע בחכמתו הראה לו שכל מה שר"ג עושה צריכין אנו לשמוע אליו, ובזה השקיט את חמת ר' יהושע ונשאר השלום על מכונו, אך כשאירע שר"ג ציער את ר' יהושע במעשה דר' צדוק, ואח"כ במעשה דתפ' ערבית ברכות כז: אז
