השביעי שלשלת היוחסין בישראל וכמו יום השבת שהוא שביעי והוא שבת קודש, כן היה רבינו קדוש ישראל, ובא שבת בא מנוחה.
וכמו משה רבינו אשר ע"י נתנה התורה מסיני יסופר עליו בתורה שהושלך בסוף על שפת היאור ובת פרעה לקחה לו לבן, ונתגדל בפלטרין של מלכים, כן רבינו הקדוש אשר ע"י יצאה לאור התורה - שבעל פה תספר עליו האגדה ומובא בתוס' ע"ז י: ד"ה דיבור המתחיל א"ל, וז"ל אמרינן במדרש כשנולד רבי גזרו שלא למול, אך אביו שהיה נשיא ישראל לא שמר מצות המלך ומל את בנו, והלשין ההגמון לפני הקיסר שנשיא ישראל עבר על גזירתו, וצווה להביא אותו לפניו לראות אם אמת הדבר, וכשהובא לפניו מצאו ערל, כי אֵם אנטונינוס (מי שהיה קיסר אח"כ ואוהבו דרבי) הייתה רעותה דאשת רבן שמעון ב"ג והיא חמלה עליו שלא יהרג והחליפה את בנה בבן רשב"ג, וההגמון העיד שהוא בעצמו ראה איך שמלו אותו ואמר אין זה כי אלוהיהם עושה להם נסים ופטרום לשלום.
והנה אם כי בלי ספק סיפור המדרש הזה יסודתו בהררי קודש אבל קצת טעות נפל בו, כי שנולד רבי לא היה אז עדיין אביו נשיא בישראל, וכמו שבארנו באריכות בערך ר' יהודה ור"מ ורשב"ג שהוקם לנשיא שנים הרבה אחרי פטירת ר"ע ואך אחרי שהורשה להם להתקבץ באושא אז יצא רשב"ג ממחבואו ונתמנה לנשיא, וע"פ עדות חז"ל קידושין עב: שביום שמת ר"ע נולד רבי, וכמעט כל חכמי הדור יאמרו שר"ע נהרג נב או נה אחר החורבן, ואם כי כבר בארנו בערך ר"ע שגרסת הרמב"ם והיא האמת שצ"ל עד שלא מת ר"ע נולד רבי, ור"ע נהרג זמן רב אח"ז לערך בשנת סח אחר החורבן, אבל רבי זה דבר ברור אצלנו שנולד תל"ד לשטרות שהוא ג' אלפים ותתפ"ב לבריאת עולם שהוא נב לחורבן הבית או אפשר עוד קודם תל"ד, אבל לא מאוחר מזה, כי כבר ביאר הגאון שי"ר בערך מלין בערך אנטונינוס מקה"ר פ"י-ה שאנטינינום זעירא (בנו של אנטונינוס אוהבו דרבי) שאל לרבי מי ימות קודם והשיבו "אני", וזה אנטונינוס מת בשנת 198למספרם שהוא תקה לשטרות, ובילקוט זכריה מביא בשם ילמדנו על הפסוק ואכחיד את שלשת הרועים בירח אחר זה רבינו הקדוש, ארטבן מלך פרס, וקיסר אנטונינוס, וכאשר ידוע לנו שרבי הגיע לשנות שיבה שהוא שבעים כאבות ספ"ה, ע"כ בע"כ נולד כאשר אמרנו בשנת תל"ד, וז"ב. ולכן מה שמובא בתוס' ממדרש שהלשינו על נשיא ישראל הכונה יען שהיה בן הנשיא ואח"כ היה בעצמו הנשיא, אבל כשנולד רבי אז בלי שום ספק לא הוקם עוד רשב"ג לנשיא כי אז עדיין חיו כמה מחכמי דור יבנה, ור"ע היה אז ראש לכל זקני הדור ההוא.
הוא היה בנו הבכור כמפורש בירושלמי פסחים רפ"י, ואביו רשב"ג ראה כי ברכה בו ויעניקהו מתורתו ויעניקהו מתורתו וחכמתו. ובהיותו קטן התחמם כנגד אורן של חכמי הדור כמפורש מגילה כ. שאמר רבי קטן הייתי וקראתי (להמגילה) למעלה מר' יהודה, ואח"כ כששבו כל חכמי הדור לאושא ורשב"ג נתמנה לנשיא ושם היה התנא ר' יעקב בן קורשאי כמפורש סוף הוריות, אז מסרו אביו שילמד עמו משניות וברייתות המסורות לו, זה שאמרו בירושל' שבת פ"י ה"ה ופסחים רפ"י שר' יעקב בן קורשאי היה רבו דרבי, ודרך החידוד והחריפות קבל מר' מאיר כעירובין יג: אמר רבי האי דמחדדנא טפי מחבראי דחזיתיה לר' מאיר מאחוריה (ןפירש"י כשלמדתי לפניו ישבתי בשורה של אחריו). ועיין ירושלמי ביצה פ"ה ה"ב.
