ובנדה כג: חולק עם רבי וזה שכתב ביוחסין השלם שהיה חבר רבינו הקדוש, ובירושלמי נדה פ"ג סה"ב אמר ר' יוחנן בשמו (המאמר דנדה), ובמגילה כז: שאלוהו תלמידיו במה הארכת ימים א"ל מימי – ולא בטלתי קידוש היום, אימא זקינה היתה לי פ"א מכרה כפה שבראשה והביאה לי קידוש היום, תנא כשמתה הניחה לו ג' מאות גרבי יין, כשמת הוא הניח לבניו ג' אלפים גרבי יין.
ר' זכאי (אמורא)
כפי הנראה היה תלמידו דשמואל כיבמות סז. א"ל שמואל לרב חנא בגדתאה – יתיב ר' זכאי, ובעירובין מט. א"ל ר' אבא לרב יהודה במעצרתא דבי רב זכאי, ובסנהדרין ע. אמר מר עוקבא א"ר זכאי.
ואח"כ עלה לא"י והיה התנא שונה ברייתות בישיבת ר' יוחנן כירושלמי שבת פ"ז רה"א תנא ר' זכאי קומי ר"י זיבח קיטר – א"ל ר"י בבליא עבדת בידך תלת נהרין ואיתברת אינו חייב אלא אחת, וכן הוא בסנהדרין סב. תני ר"ז קמיה דר"י זיבח – א"ל פוק תני לברא, וכן ביבמות פ"ח ה"ג תני קומי ר"י בת גר עמוני כשרה – א"ל ר"י בבלייא עברת בידך ג' נהרין ואיתברת, וכן הוא יבמות עז: ור' יוחנן א"ל פוק תני לברא, וכן עירובין ט. תני ר"ז קמיה דר"י בין לחיים – א"ל פוק תני לברא.
ובנדה מא:, יומא פ"ו סה"ו תני ר' זכאי, ובסוכה פ"ד ה"ג דרש ר' זכאי – ושכנת בשדה ושכינתי בשדה, ומשם שלח למר עוקבא בדין שבועה ככתובות פז..
ר' זכאי דאלכסנדריאה
נזכר בירושלמי ע"ז פ"ב ה"ח שהיה יודע איך למתק את הים הגדול ור' יוסי בר' בון אמר אילו בעית ילפתה מיניה, וביבמות פ"ז ה"ה ר' זכאי ר' אלכסנדריאה (צ"ל דאלכסנדריאה ומן הד' נעשה ר' ואח"כ נתפרד) משלח שאל (ונראה שצ"ל מישאל שאל והוא כמו בעי בבבלי) בת גר עמוני – ר' יוסה (בר' בון) לא שמיע לההוא דאמר ר' ירמיה בשם רבנן ור' בא, ובכתובות פ"ד ה"ו ר"ז דאלכסנדריאה מישאל שאל מציאה וכו', ומזה אנו רואין שהיה בדור החמישי דאמוראי א"י בזמן ר"י בר' בון.
ר' זכאי דכבול
בירושלמי מגילה פ"ד ה"ה ר' חיננא בר אנדריי בשם ר' זכאי דכבול טעה בין תיבה לתיבה מחזירין אותו, ובתנחומא שמיני־ג מעשה באחד מגדולי כבול (כצ"ל וכן הוא בויק"ר פ"כ־ג) שהיה משיא את בנו – עלה לעלייה והכישו נחש – על ר' זכאי דכבול והספידו, וקרוב מאוד לומר מה שמצינו בשמחות רפ"ח מעשה ביהודה והלל בני ר"נ (רב רבי) שנכנסו לבן זכאי לבבל אולי צ"ל לר' זכאי בכבול, וצ"ע.
ר' זכאי דשאב
נזכר תנחומא חוקת־יח אמר בשם ר' שמואל בר נחמן, ובמ"ר פ"יז־ג ותנחומא בהוספה לפ' שלח־יח נמצא דרשה ממנו.
זכיי טבחא
בירושלמי מגילה פ"ד ה"א אמר בשם ר' יוחנן שמברך אחר המגילה הרב את ריבך וכו', ובפסיקתא רבתי ר"פ מני אפרים נו: מובא המאמר ע"ש ר' זכריה טבחא וצ"ל זכיי טבחא.
ר' זכאי רבה
נזכר ב"ר פ"צז־ג, שהש"ר פ"ז־ספ"ד, פסדר"כ כג. ובתנחומא תצא־ד חסר תיבת "רבה".
זכריה
ר' לוי בר זכריה שהש"ר פ"א־יד,
