עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/295

‫‪290‬‬

המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה‬

‬‬ ‫אבל אין אנו צריכים לדקדוקים והדבר יוצא מפורש ממס׳ עדיות פרק ב׳‬ ‫משנה ח׳:

‫שלשה דברים אמר ר׳ עקיבא על שנים הודו לו ועל אחד לא הודו לו‬ ‫על סנדל של סיידים שהוא טמא מדרס ועל שירי תנור ארבעה שהיו אומרים‬ ‫שלשה והודו לו וכו'.

‫והדברים פשוטים ומבוארים מעצמם שעל זה עצמו שהעמיד ר׳ עקיבא את‬ ‫יסוד הקבלה בזה שהוא ארבעה ולא שלשה על זה באו במס׳ כלים דברי ר׳‬ מאיר וחכמים.

‫שר׳ מאיר סובר שכן הוא בכל התנורים והוא דבר כולל והכמים יאמרו‬ ‫שאין זה כי אם בגדול אבל בקטן תחלתו כל שהוא ושיריו רובו.

‫ומבואר שכל הדבר קבלה גמורה, אשר ר׳ עקיבא כבר ביררה שהשונים‬ ‫שלשה טועים בגירסתה והעיקר הוא ארבעה.

ועל זה נחלקו אחר זה ר׳ מאיר וחכמים איך הכונה בזה.

‫ובכל זה בא הלשון במס׳ כלים סתם "תנור תחלתו ארבעה ושיריו ארבעה‬ ‫דברי ר׳ מאיר״ כאלו הי׳ יסוד הדבר מהם.

‫וכל הדברים האלה יאירו לנו אור, ויפתחו את השער להבין דברי משנה‬ ‫שלמה, אשר לא מצאו בה כל אנשי חיל את ידיהם, והחוקרים האחרונים צברו‬ ‫שם גל גדול של דברים פורחים באויר ואחרי כל האריכות לא העלו בידם כל‬ מאומה, אבל הדברים מבארים את עצמן.

‫ובמס׳ עדיות פ״א משנה ה׳ נאמר:

‫ולמה מזכירין דברי היחיד בין המרובין הואיל ואין הלכה אלא כדברי‬ ‫המרובין שאם יראה בית דין את דברי היחיד ויסמוך עליו שאין בית דין יכול‬ ‫לבטל דברי בית דין חבירו עד שיהא גדול ממנו בחכמה ובמנין וכו׳.

‫והדברים אין להם הבנה, מה תועלת יש בדברי היחיד, וממה נפשך אם‬ ‫יכולים הם בית דין האחרון להכריע נגד דברי הבית דין הקודמים, יכולים הם‬ ‫לעשות כן בלא דעת היחיד הקודם, ואם אין יכולים לעשות כן לבדם, מה יושיע‬ ‫להם היחיד.

‫והאם יעלה על הדעת כי הכלל הזה של אין בית דין יכול לבטל דברי‬ בית דין חבירו אלא אם כן וכו׳ נאמר רק אם הבית דין הראשון החליטו כן‬ פה אחד.

‫וכלל גדול הוא בתורה אחרי רבים להטות ואין שום חילוק בין פסק שיצא‬ ‫מפי כולם או מפי רובם^(עד). ‬‬

---

‬‬

הערה (עד): והראב"ד ז׳׳ל בפירושו שם כתב ״שאם יראה לבית דין האחרון שהלכה כדברי היחיד הראשון

‫יסמוך עליו כלומר יקבע הלכה כמותו כמו שמצינו באמוראים האחרונים שהן קובעים הלכה כיחידים הראשונים בכמה‬ ‫מקומות, ואע״פ שהמרובים חולקין עליהן ואם לא שמצאו דברי היחיד הראשון לא היו האחרונים יכולים לדחות‬ ‫דברי הראשונים מדעת עצמם לפי שאין בית דין יכול לבטל וכו' אלא מכיון שמצאו היחיד מן הראשונים שהי׳‬ חולק עמהם הי׳ להם במה לתלות" עכ"ל.

‫וכבוד רבינו הגדול במקומו, אבל דבריו תמוהים מאד דמה ענין זה לזה, אין בית דין יכול לבטל וכו' היינו היכא שכבר עמדו בית דין למנין ונמנו וגמרו ופסקו הלכה למעשה, ומה שמצאנו בגמרא באמוראים שקבעו לפעמים הלכה כיחידים, היינו רק היכא שעדין לא נפסקה ההלכה, והמחלוקת של המרובין עם היחיד ‫היתה רק בדרך שקלא וטרי׳ של‬ הלכה. ‬‬