עמוד:משא בערב.pdf/9

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה מאומת

‫‪ ‫שמואל רומאנילי‪ ,‬מחבר הספר הזה‪ ,‬נולד בעיר מנטובה‬ ‫בשנת תקי״ו ונתחנך ברוח המסורה ועל ברכי התורה. ‬כבר בימי ‫נערותו הצטיין בכשרונותיו הנעלים‪ ,‬ומלבד ידיעתו הרבה בדרכי ‫השפה העברית למד גם את השפה האיטלקית על בוריה‪ .‬עוד ‫בדמי ימיו התחיל לנוד ולתור ארצות רחוקות‪ ,‬להתודע לאנשים ‫חדשים‪ ,‬לחקור אחרי דרכי התושבים ומנהגי חייהם בכל מדינה ‫אשר דרכה כף רגלו עליה‪ .‬במשך ארבע שנה נסע ונדד על פני ‫ארץ מרוקו‪ ,‬וקורות מסעו הגדול הזה פורסם בספרו זה ״משא ‫בערב״‪ ,‬אשר על אודותו עוד נשוב לדבר‪.‬‬

‫רומאנילי חיבר גם שירים שונים‪ ,‬בעברית ובאיטלקית —‬‫ בשתי השפות שהיו שגורות על פיו‪ .‬על פי רוב היו שיריו ‫מוקדשים למאורעות שונים שעברו עליו‪ ,‬או על רעיו ומיודעיו‪ ,‬או‬ ‫על ארצות ומדינות. ‬כן הופיעה בשנת תקנ"ג הפואימה שלו ״עולת ‫המנחה״‪ ,‬שחוברה על ידו לזכר יום חתונתם של ל‪ .‬הרץ ושרלוטה ‫ארנשטין‪ ,‬ובשנת תקס"ז ‪ —‬קובץ שירים ופיוטים בשם "זמרת עריצים"‪,‬‬ ‫המוקדשים לנצחונותיו של נפוליאון. ‬בשנת תקנ״א הוציא לאור ‫את הדרמה האליגורית "הקולות יחדלון" שחוברה בצורתה של‬ ‫הדרמה המפורסמת "לישרים תהילה" — פרי עטו של המקובל ‫והמשורר רבי משה חיים לוצאטו‪ ,‬ובשנת תקנ״ב — את הפיוט הפילוסופי ״רוח נכון״‪ .‬בהיותו בקי בכל חדרי הספרות הקלסית‬