עמוד:משא בערב.pdf/17

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה מאומת

שער א‬

‫בתהפוכות קורותי ומסבות תחבולות עתותי נקרה נקריתי‬ ‫בעפל גיבראלטאר‪ ,‬ומגמת פני איטאליאה ארץ מולדתי‪ .‬אמנם ‫רבות מחשבות בלב איש‪ ,‬ורק אשר יעץ ה׳ היא תקום‪.

‫המבצר הזה עתה תחת יד ממשלת בריטאניען עומד אל‬ ‫רגלי הר נשפה בקצוי האירופא‪ ,‬דבר אין לו עם אדם לא דרך ‫יבשה ולא דרך הים‪ ,‬מלבד מחיתם הבאה להם דרך הים, הוא‫רק מצפה על פי המעבר הצר המבדיל בין שני עמודי אורקוליס. ‫על כן לא תתפלא בראותך אותי נבוך ברוב שרעפי לצאת‬ ‫ממסגר הזה‪ .‬אנה אלך? דרך ספרד ביבשה אין יוצא ואין בא, ‪‫ועוד איך יזיד איש לעבור דרך שם אם לא ימיר דתו? אם‬ ‫אתחפש ואתנכר, חיי תלואים לי מנגד אולי יכירוני‪ ,‬דרך הים‬ ‫יקר היא למצוא ספינה‪ ,‬והאחרון הכביד איך אלך? אם לשמור ‫את הדבר עד בוא אניה‪ ,‬או לו יהי נכון לבוקר‪ ,‬הן תם הכסף‬ ‫באמתחתי.

‫במבוכת רעיוני סר וזעף האיר המקרה אל עבר פני ברק‬ ‫תוחלת‪ ,‬תוחלת! טוב מדומה, ‬משען רוח שפלים‪ ,‬ומסעד לב‬ ‫נדכאים‪ ,‬אבל הנשקע בהמית ימים נתמך אל כל הבא בידו‪,‬‬ ‫ומורדף יום אף בית עכביש ישים מבטחו‪.

‫סוחר אחד מכנעני נכבדי ארץ, בשמעו אותי מתאונן על‬ ‫רוע מזלי, קראני בהחבא ויאמר לי: ‪ ‬– התחפוץ ללכת עמי לבארבריאה?‬