── 14 ──
(Шемахиъъ) ובמקום הנקרא כורדבן (Курдабонъ); מפני רוב תלאות הזמן ומבוכות ומהומות מלחמות, עזבו את המקומות ההם, רבים מהם נתישבו ביהוד-קאטַטאַ (Джуудъ-Катта) אשר אצל מאדזשאליס (Маджалисъ) בארץ קייטאג, ורבים נדדו ובאו אל הכפר אנדרייא. בזמן מלחמת קאַזי-מוללאַ עם הרוסים אצל הכפר ההוא, ברחו יהודים אחדים על נפשם, חמשה בתים מצאו מפלט למו בכפר סולטאַן-יורט או סולטאן-יאַנגי יורט העומד תחת משמעת הנאִיב (שר) על חבל הארץ אשר על נהר סולאק (Присулакское Наибство), וכשנים עשר בתים נתישבו בטשיר-יורט, היהודים אשר נתישבו בכפר סולטאן-יורט קנו להם בתים ויושבים שם עד היום, מספרם: 17 זכרים, 11 נקבות קהל מיוחד אין להם ויחשבו לקבל המושלמנים שמה; מסים מיוחדים אינם נותנים, יען כי אין להם קרקעות, והמושל שלהם יושב בעיר טשיר-יורט. משפחת אחת נתישבה בכפר ערפעלי (Эрпели), ומשפחת אחת בכפר טשערקי (Черки), שני הבתים האלה הם מיהודי קייטאג ויושבים שם ע"פ מכתבי מסע, ושנים עשר בתים (כמאה נפשות זכרים ונקבות יחדיו בערך), נמצאים כעת בטשיר-יורט. על פי הידיעות מן הממשלה נמצאים בטשיר-יורט רוסים 223 נפשות, פרסיים 46, וארמענים 34 נפשות, מלבד בתים אחדים מיהודי רוסיא היושבים שם ע"פ מכתבי מסע, ובעלי מלאכה כולמו.
העיר טשיר-יורט שוכנת על חוף הימיני של הנהר סולאק, ונתיסדה בשנת 1845 על ידי הגענעראל-לייטענאנט לאבינצעוו (Лабинцевъ). בשנת 1846 נהיתה למבצר וגם לשטאב-קווארטירא, ובשנה הזאת (1867) נתבטל המבצר, רק גדודי חיל עומדים בתוכה. התושבים בכפר סולטאן-יורט מלאומים שונים הם, אשר באו ממקומות שונים להתישב שם. רבים מהם משבט הטיומענים (Тюмени) ורבים מממשלת הכאן ממעכטולי Мехтулинское Ханство ומטשעטשני (Чечни) ומסאַלאטאַוו (Салатавія) וגיונבעטא (Гюнбета) אשר בארץ דאגעסטאַן. מספרם ביחד עם מספר היהודים הנזכר 885 זכרים, 884 נקבות, 394 בתים. מן העיר טשיר-יורט שמתי דרכי בחזרה אל העיר טעמיר-כֿאן-שורא.
ה) הנסיעה אל בני ישראל המפוזרים בכפרים בחלק הצפוני של מדינת דאגעסטאן; קאראבודאקענט (Карабудакснтъ).
עד אחר חג הפסח נשארתי בטעמיר-כֿאן-שורא. דירתי התמידית הייתה בבית האדון ראססענצאוו הטוב והמיטיב יברכהו ה' וישמרהו. במשך העת ההיא עסקתי באוצר הכתבים של הממשלה דפה. אחר החג יצאתי מן העיר בדרך המוביל אל הכפר מוסעלים-אַאול ── ── משם עברתי דרך הגשר הנבנה על הנהר בוגלייען-אָזען ובאתי אל הכפר פאַראַאול, ומשם אחזתי דרכי אל הכפר נעלי והלכתי דרך ההר, ואחר כך ירדתי אל תוך עמק רחב עד הנחל מאָנאס-אָזען, עברתי את הגשר ובאתי אל הכפר קאראבודאקענט.
הכפר הזה נקרא על שם המיסדו, וכולל בקרבו 806 בתים, 3458 נפשות מושלמנים קומיקים המדברים בשפת קומיקית, וביניהם יושבים 18 בתים של ישראל המדברים בשפת פרס קדומה או בשפת טאַט, וכותבים אגרותיהם בשפתם ובאותיות מרובעות, ועם הקומיקים מדברים בשפת קומיקית, הם שוכרים בתים אצל שכוניהם
