עין איה על שבת יב כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(שבת קד.): "קו"ף קדוש, רי"ש רשע".

הקדושה והרשעה שני קצוות הם שהם נוגעים זה בזה בסיבותיהם הנפשיות. הקדושה היא השאיפה הבלתי גבולית לצד האור והטוב, ומפני שנוצר האדם בתכונה נפשית כזו שיוכל להתעלות עד כדי השאיפה האין מצרים לצד העילוי, ממילא אם הוא משתפל לתהום החומריות והתאוות הגסות הרי הוא יורד על ידי אלה הכחות בעצמם, שהם מכשירים אותו לקנין הקדושה, אל המעמקים של הרשעה. ובשביל כך מצרנים הם זה לזה הקו"ף והרי"ש, רושם הקדושה ורושם הרשעה, קו"ף קדוש, רי"ש רשע .