עין איה על שבת ט פה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פה. תנא דבי רבי ישמעאל, "וכפטיש יפוצץ סלע", מה פטיש זה נחלק לכמה נצוצות כך כל דבור ודבור שיצא מפי הקב"ה נחלק לשבעים לשונות. אחרי אשר [ב]האוצר הכללי של כח העז אשר בהחיים הקדושים האציליים של הגבורה העליונה, מונח הכח הכללי, שבהתבטאו באומר מיוחד, הולך הוא אח"כ ונחלק לשבעים לשון, לפי ערכן וצרכן היותר נשגב קיים ונצחי, החובק בקרבו ג"כ את כל הנדרש להוה ולזמן ולכל הדרגה תחתיתית, של כל עם ולשון אשר תחת השמש, שכללותם הסוגית הן שבעים לשונות, - הננו באים לסקור (על) [את] אותו העושר האלהי, שכולל בפאר תפארת קדושתו הברוכה, במקור תעלומיה, ששם הפרטיות המחולקת מצטיירת בצביוניה בפועל. וכפי חקיקתה העליונה השמימית כפי חילוף הדרגאות ותמורות הצביונות, הולכים הדברים ונפרטים בצלמם לפי ההמון הגדול של לאומי ארץ וכל שוכני תבל. ובזה אנחנו משקיפים כבר על פועל אלהים בהגלותו בהסתעפות ענפי עוז הודו ונצחו. כאן לא רק את הגבורה של מעלה הננו רואים בכללות כחה הנשגב החי בנהרי נחלי חכמת אלהים חיים, כ"א גם יקר תפארת גדולת העושר אשר הכח הנשגב האלהי כולל בקרבו בפרטיות הוייותיו, העצומות לאין סוף ואין חקר, "כפטיש יפוצץ סלע", הכח מתגלה בפרטיותו, מה פטיש זה נחלק בכחו המחלק המתגלה בעליל בניצוצות הניתזים בריבויים ועשרם המרובה המספרי, אף כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקדוש ב"ה, מצד קדושת ברכתו הנעלמה הפועלת כל ההוייות כולן לפילוגיהן ואחדותן הכוללת, נחלק לשבעים לשון.