עין איה על שבת ט סא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סא. דרש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא. כשמתכנסים ביחד במיזוג המון הכחות האבירים והחזקים שבנפש עם הכחות העדינים והרגשניים, תצא מהם התמזגות רוחנית נפלאה קדושה ונהדרה. השפעת הגלילי, זה המוטבע באומץ בתוקף וטבעיות, גלילאי לא דייקי לישנא ותלמודם לא נתקיים בידם, אבל הם הגבורים אשר מעולם, הלוהטים ברוח האומה והארץ. ורב חסדא, דחסדא שמיה וחסדאין מיליה, בעל הרגש הנעים הדורש "בזמן שמצנפת בראש כה"ג עטרה בראש כל אדם, נסתלקה המצנפת מראש כה"ג נסתלקה עטרה מראש כל אדם", השפעתו התמזגה ביחד עם אותו העז הגלילי, ויצאה מזה דרשה מורכבת שיש בה עז והדר גם יחד.