עין איה על שבת ט לו

<< · עין איה על שבת · ט · לו · >>

(שבת פז.): "ש"מ תרי יומי לבר מהאידנא".

הזמן שבו ראשית דחיפתה של התנועה אל ההויה, בהופעה הרוחנית ובכל יצירה, מתוך נקודת התחלתה אינה צריכה ]להיות[ מתגלה במילוי האיכיות. העתה 1 . שממנו מתחילים בהקשבה יכול להיות מקוטע, תבא הדחיפה הראשית מאיזה מצב שהוא. רק אח"כ כשתלך לבא לכלל השלמה, תדע שלא תעמד על המצב החד צדי שתנועת ההתחלה באה מחמתו. ואם היום הזה כבר נפק לילו, צריכים להיות תרי יומי של ההכנה הממושכת, הממלאה את הנשמות את יקרתה, שלמים בכל צביונם, לבר מהאידנא ._ לו. .1 עיין מורה נבוכים א, עג. ביאור השמות הזרים, לרבי שמואל אבן תיבון ערך עתה.

<< · עין איה על שבת · ט · לו · >>