עורו שירו שיר

עורו שירו / ר' עזרא עטיה

עוּרוּ שִׁירוּ שִׁיר אַיֶּלֶת אֲהָבִים לְמֶלֶךְ מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים בְּלֵילֵי שַׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים בַּעֲדַת רֵעִים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים

זַמְּרוּ לָאֵל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת הוֹדוּ לוֹ בְּנִיב שָׂפָה וּבְטוּב שִׂיחוֹת בְּרִנָּה וּבְגִילָה וּבְרֹב שְׂמָחוֹת כִּי יֶעֱרַב לוֹ כִּזְבָחִים וּמְנָחוֹת

רָם גָּדוֹל וּמְהֻלָּל מְאֹד לוֹ נָאוֶה גֵּאוּת עֲלֵי כָל שַׂר נָגִיד וּמְצַוֶּה הוֹדוֹ הֲדָרוֹ עָלֵינוּ יְשַׁוֶּה יָסִיר מִמֶּנּוּ כָּל חֹלִי וּמַדְוֶה

אֶל הַר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן יָחִישׁ יִקְבֹּץ עַמּוֹ כִּי הוּא דַל וְרָזֶה בְּבִיאַת מָשִׁיחַ שֶׁשְּׁמוֹ יִנּוֹן עִמּוֹ אֵלִיָּהוּ נָבִיא וְחוֹזֶה

חָזָק קַיֵּם נָא נֶחָמוֹת יְשַׁעְיָה לְעַמָּךְ אֲשֶׁר הֵם בְּשִׁמְךָ חוֹסִים וַעֲשֵׂה לָהֶם נִפְלָאוֹת וְנִסִּים חַי גַּם אָתַיָּא וְגַם תִּמְהַיָּא